סד"פ/חזרה של נאשם מהודייתו/עליון
עובדות וטענות: המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, על-פי הודייתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גניבת רכב, נהיגה בשכרות ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. דינו של המערער נגזר ל - 5 שנות מאסר לריצוי בפועל; מאסר על תנאי לשנה; ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 שנה. בא-כוחו הנוכחי של המערער, אשר לא ייצג את המערער בפני בית המשפט המחוזי, ביקש במסגרת ערעור על גז"ד להתיר למערער לחזור בו מהודייתו. הבקשה נומקה בעיקר בייצוג רשלני על-ידי בא כוחו הקודם של המערער, שהפעיל עליו מכבש לחצים להודות באשמה.
דיון משפטי:
כב' הש' י' עדיאל:
סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע: "הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו". אותם "נימוקים מיוחדים" המצדיקים חזרה מהודיה מתקיימים כאשר נופל פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי של הנאשם או בהבנתו את משמעות הודייתו. בהמשך לכך, טענות נגד הייעוץ המשפטי שניתן לנאשם, יכול שיצדיקו, בעיקרון, חזרה מן ההודיה. הצדקה לכך תמצא, למשל, במקום שבו בא כוחו של הנאשם פועל מתוך מניעים זרים תוך הפרת אמונים כלפיו. אולם, המלצתו של סנגור לנאשם להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש כבד יותר, אינה מצדיקה מתן היתר לחזור מן ההודיה. בהמלצה כזאת אין פסול, כל עוד אין בה כדי לשלול את הרצון החופשי של הנאשם וכל עוד ההכרעה והבחירה החופשית אם להודות נשארת בידי הנאשם. בבחינת הנסיבות הנלוות להודיה תבחן גם השאלה האם הודיית הנאשם נעשתה בניגוד לאמונתו הכנה בחפותו. שיקול נוסף בעניין זה עניינו במידת העוול שיגרם לנאשם באם לא יתאפשר לו לחזור בו מהודייתו וההשלכות של ההרשעה על שמו הטוב ומקצועו. אף עיתוי הגשת הבקשה לחזור מן ההודיה מהווה שיקול מכריע בבחינת הבקשה. כאן יש להבחין בין בקשה לחזור מההודיה טרם מתן גזר הדין, ובין בקשה כזאת המוגשת לאחר שהדין נגזר. היתר לנאשם לחזור בו מן ההודיה לאחר שניתן גזר דין בעניינו, יינתן רק בנסיבות נדירות, שאם לא כן הסכמתם של נאשמים להסדרי טיעון תהא למעשה מותנית בחומרת העונש שמוטל עליהם בדיעבד.
מן הכלל אל הפרט: מפרוטוקול הדיון עולה כי הודיית המערער נמסרה לא רק מפי הסנגור אלא גם מפי המערער עצמו. כל זאת נעשה, לאחר שבית המשפט הודיע לצדדים כי הוא אינו קשור בהסדר הטיעון ובנוכחות מתורגמן לשפה הערבית. משמע, המערער הבין היטב את משמעות ההודיה. גם טענתו של המערער כי הופעל עליו "מכבש לחצים" על-ידי בא כוחו אינה יכולה לעזור לו. המערער היה רשאי שלא לקבל את המלצת בא כוחו להודות, לעמוד על חפותו ולנהל את המשפט.
לאור האמור, אין מקום להתיר למערער לחזור בו מהודייתו.
הבקשה נדחית
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
ד"ר איתמר כספי, צילום: דוברות בנק ישראלד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
אחרי יותר מעשור בחטיבת המחקר ותפקידים מרכזיים בניתוח האינפלציה והמדיניות המוניטרית, כספי יחליף את ד"ר סיגל ריבון שתמשיך בתפקיד מחקרי בכיר
ד"ר איתמר כספי יתמנה למנהל האגף המוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, בתום מכרז פנימי שבו נבחנה מועמדותו לצד מועמדים נוספים. המינוי מסמן המשך התקדמות טבעית עבור כספי, שניהל מאז 2019 את יחידת הניתוח המוניטרי והיה מעורב באופן שוטף בעבודת הוועדה המוניטרית ובהכנת מודלים, תחזיות ותוצרים תומכי החלטה. הוא יחליף את ד"ר סיגל ריבון, שסיימה את כהונתה ותמשיך בתפקיד מחקרי בכיר בחטיבה.
כספי הגיע לבנק ישראל בשנת 2012 אחרי ששימש ככלכלן באגף הכלכלה והמחקר של משרד האוצר. בתוך
החטיבה התקדם מתפקיד של חוקר צעיר דרך תפקידים בכירים יותר, כשעבודתו בשנים האחרונות התמקדה בניתוח האינפלציה, מעקב אחר שוקי ההון, המט"ח והדיור, והבנת האופן שבו החלטות הריבית מתמסרות למשק. בשנת 2018 יצא לתקופת עמית מחקר בבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים (BIS), צעד
שחיזק את מעורבותו בזירה הבינלאומית. במקביל לעבודתו בבנק הוא מלמד מאקרו-כלכלה באוניברסיטה העברית.
לכספי רקע אקדמי נרחב הכולל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון, תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן
ותואר שני נוסף במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד. תחומי המחקר שלו כוללים מדיניות מוניטרית, מאקרו-כלכלה יישומית ושימוש בכלי מדע נתונים והסקה סיבתית לניתוח סוגיות כלכליות. עבודותיו פורסמו בשנים האחרונות בכתבי עת כלכליים מובילים, בין היתר בנושאי אינפלציה,
שוק הדיור ושוק המשכנתאות והקשר ביניהם לבין המדיניות המוניטרית.
מנהל חטיבת המחקר, ד"ר עדי ברנדר, בירך על המינוי וציין כי כספי מביא לתפקיד ניסיון מצטבר, "איתמר מביא לתפקיד ידע רב וניסיון במחקר יישומי בתחום
המדיניות המוניטרית. אני מאחל לו הצלחה רבה בתפקידו. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לד"ר סיגל ריבון על ניהול האגף המונטרי במקצועיות ועל תרומתה לקידום היכולות המקצועיות של חוקרי האגף ולעיצוב המדיניות המוניטרית בבנק ישראל".
