עברון: הדולר האמריקאי צפוי להמשיך ולהחלש בעולם
החולשה בדולר האמריקני נמשכה גם השבוע. האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 82.66 (83.49 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות ממוצעת בשיעור 1.0% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה כעת לכדי 2.2%.
על חולשת הדולר בשבוע הנסקר השפיע בעיקר הדיווח מתחילת השבוע ולפיו הבנק המרכזי של דרום קוריאה שוקל לגוון את אחזקותיו ברזרבות המט"ח, דבר שיהיה מטבע הדברים על חשבון הדולר האמריקני. דיווח זה השפיע באופן מיידי ואפילו דרמטי על המסחר והחליש את הדולר בין לילה לרמה של 1.325 דולר ליורו לעומת 1.307 דולר ליורו ערב הדיווח.
יצוין כי לבנק הקוריאני רזרבות מט"ח של כ-200 מיליארד דולר וברור כי לכל שינוי במרכיביו צריכה להיות השפעה על המטבעות המרכיבים אותן, עם זאת אין להגזים בעצמת ההשפעה בשוק הסוחר בלמעלה מטריליון דולר ביממה.
אז מדוע הייתה להודעה השפעה שכזו?
אין ספק כי היקפי מכירות הדולרים בעקבות הדיווח האמור, נבעו פחות מן הדיווח הספציפי ויותר מספקולציות מצד שחקני מט"ח שהעריכו כי הבנק הקוריאני איננו הבנק היחיד באזור השוקל לעשות כן. לסין לדוגמא רזרבות של מעל 600 מיליארד דולר ואם מצרפים לכך גם את רזרבות המט"ח של יפן העומדות על 820 מיליארד דולר, הסכומים המדוברים כבר אינם דבר של מה בכך.
ולראיה, הבנק הקוריאני הכחיש את הידיעות כבר למחרת, אך לא היה בהכחשה כדי לשנות מן הסנטימנט השלילי שהתפתח כלפי הדולר וזה נותר בעינו עד לסיומו של המסחר השבועי ביום ו' בניו יורק.
אפילו עדכון כלפי מעלה בנתוני הצמיחה האמריקניים ברביע הרביעי, עליו דווח ביום המסחר האחרון (נא ראה פרטים בהמשך), לא סיפק תמיכה של ממש לדולר, וזה נעל את המסחר השבועי סמוך לרמות השפל שנקבעו במהלך השבוע, בעקבות הדיווח על כוונת הבנק המרכזי הקוריאני והספקולציות שהתפתחו כאמור בעקבותיו.
הכתר הנורבגי והפר"ש רשמו גם השבוע את שיעורי ההתחזקות המרביים מול הדולר: 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. האירו והליש"ט רשמו התחזקות בשיעור של 1.3%. היין היפני נפגע באחרונה מן הדיווח המצביע על כך שיפן גלשה למיתון מחודש, ורשם התחזקות צנועה של 0.4% מול הדולר האמריקני. עם זאת, ספקולציות מחודשות בנוגע לשינוי במרכיב רזרבות המט"ח או בנוגע לניוד היואן הסיני צפויים לתמוך במטבע היפני בימים ובשבועות הקרובים.
מבין האינדיקטורים העיקריים שפורסמו באחרונה בארה"ב יצוינו: התמ"ג (GDP) ברביע הרביעי צמח בשיעור מעודכן של 3.8% בגילום שנתי, לעומת 3.1% בדיווח הראשוני. עם זאת, הגידול בצריכה הפרטית (Personal Consumption), מנוע הצמיחה האמריקני המהווה למעלה משני שלישים מהביקוש לתוצר, עבר עדכון כלפי מטה ל- 4.2% לעומת 4.6% בדיווח הראשוני.
תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Jobless Claims) רשמו בשבוע שהסתיים ב-20 בפברואר עליה מפתיעה לרמה של 312 אלפי תביעות, לעומת 309 אלפי תביעות על פי ציפיות הכלכלנים.
מדד המחירים לצרכן (CPI) רשם בחודש ינואר עלייה נמוכה מהצפוי בשיעור 0.1%, אך מרכיבי הליבה מנוכים מאנרגיה ומזון, עלו בשיעור צפוי ( 0.2%).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
