עברון: הדולר האמריקאי צפוי להמשיך ולהחלש בעולם
החולשה בדולר האמריקני נמשכה גם השבוע. האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 82.66 (83.49 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות ממוצעת בשיעור 1.0% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה כעת לכדי 2.2%.
על חולשת הדולר בשבוע הנסקר השפיע בעיקר הדיווח מתחילת השבוע ולפיו הבנק המרכזי של דרום קוריאה שוקל לגוון את אחזקותיו ברזרבות המט"ח, דבר שיהיה מטבע הדברים על חשבון הדולר האמריקני. דיווח זה השפיע באופן מיידי ואפילו דרמטי על המסחר והחליש את הדולר בין לילה לרמה של 1.325 דולר ליורו לעומת 1.307 דולר ליורו ערב הדיווח.
יצוין כי לבנק הקוריאני רזרבות מט"ח של כ-200 מיליארד דולר וברור כי לכל שינוי במרכיביו צריכה להיות השפעה על המטבעות המרכיבים אותן, עם זאת אין להגזים בעצמת ההשפעה בשוק הסוחר בלמעלה מטריליון דולר ביממה.
אז מדוע הייתה להודעה השפעה שכזו?
אין ספק כי היקפי מכירות הדולרים בעקבות הדיווח האמור, נבעו פחות מן הדיווח הספציפי ויותר מספקולציות מצד שחקני מט"ח שהעריכו כי הבנק הקוריאני איננו הבנק היחיד באזור השוקל לעשות כן. לסין לדוגמא רזרבות של מעל 600 מיליארד דולר ואם מצרפים לכך גם את רזרבות המט"ח של יפן העומדות על 820 מיליארד דולר, הסכומים המדוברים כבר אינם דבר של מה בכך.
ולראיה, הבנק הקוריאני הכחיש את הידיעות כבר למחרת, אך לא היה בהכחשה כדי לשנות מן הסנטימנט השלילי שהתפתח כלפי הדולר וזה נותר בעינו עד לסיומו של המסחר השבועי ביום ו' בניו יורק.
אפילו עדכון כלפי מעלה בנתוני הצמיחה האמריקניים ברביע הרביעי, עליו דווח ביום המסחר האחרון (נא ראה פרטים בהמשך), לא סיפק תמיכה של ממש לדולר, וזה נעל את המסחר השבועי סמוך לרמות השפל שנקבעו במהלך השבוע, בעקבות הדיווח על כוונת הבנק המרכזי הקוריאני והספקולציות שהתפתחו כאמור בעקבותיו.
הכתר הנורבגי והפר"ש רשמו גם השבוע את שיעורי ההתחזקות המרביים מול הדולר: 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. האירו והליש"ט רשמו התחזקות בשיעור של 1.3%. היין היפני נפגע באחרונה מן הדיווח המצביע על כך שיפן גלשה למיתון מחודש, ורשם התחזקות צנועה של 0.4% מול הדולר האמריקני. עם זאת, ספקולציות מחודשות בנוגע לשינוי במרכיב רזרבות המט"ח או בנוגע לניוד היואן הסיני צפויים לתמוך במטבע היפני בימים ובשבועות הקרובים.
מבין האינדיקטורים העיקריים שפורסמו באחרונה בארה"ב יצוינו: התמ"ג (GDP) ברביע הרביעי צמח בשיעור מעודכן של 3.8% בגילום שנתי, לעומת 3.1% בדיווח הראשוני. עם זאת, הגידול בצריכה הפרטית (Personal Consumption), מנוע הצמיחה האמריקני המהווה למעלה משני שלישים מהביקוש לתוצר, עבר עדכון כלפי מטה ל- 4.2% לעומת 4.6% בדיווח הראשוני.
תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Jobless Claims) רשמו בשבוע שהסתיים ב-20 בפברואר עליה מפתיעה לרמה של 312 אלפי תביעות, לעומת 309 אלפי תביעות על פי ציפיות הכלכלנים.
מדד המחירים לצרכן (CPI) רשם בחודש ינואר עלייה נמוכה מהצפוי בשיעור 0.1%, אך מרכיבי הליבה מנוכים מאנרגיה ומזון, עלו בשיעור צפוי ( 0.2%).
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
