עברון: הדולר האמריקאי צפוי להמשיך ולהחלש בעולם
החולשה בדולר האמריקני נמשכה גם השבוע. האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 82.66 (83.49 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות ממוצעת בשיעור 1.0% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה כעת לכדי 2.2%.
על חולשת הדולר בשבוע הנסקר השפיע בעיקר הדיווח מתחילת השבוע ולפיו הבנק המרכזי של דרום קוריאה שוקל לגוון את אחזקותיו ברזרבות המט"ח, דבר שיהיה מטבע הדברים על חשבון הדולר האמריקני. דיווח זה השפיע באופן מיידי ואפילו דרמטי על המסחר והחליש את הדולר בין לילה לרמה של 1.325 דולר ליורו לעומת 1.307 דולר ליורו ערב הדיווח.
יצוין כי לבנק הקוריאני רזרבות מט"ח של כ-200 מיליארד דולר וברור כי לכל שינוי במרכיביו צריכה להיות השפעה על המטבעות המרכיבים אותן, עם זאת אין להגזים בעצמת ההשפעה בשוק הסוחר בלמעלה מטריליון דולר ביממה.
אז מדוע הייתה להודעה השפעה שכזו?
אין ספק כי היקפי מכירות הדולרים בעקבות הדיווח האמור, נבעו פחות מן הדיווח הספציפי ויותר מספקולציות מצד שחקני מט"ח שהעריכו כי הבנק הקוריאני איננו הבנק היחיד באזור השוקל לעשות כן. לסין לדוגמא רזרבות של מעל 600 מיליארד דולר ואם מצרפים לכך גם את רזרבות המט"ח של יפן העומדות על 820 מיליארד דולר, הסכומים המדוברים כבר אינם דבר של מה בכך.
ולראיה, הבנק הקוריאני הכחיש את הידיעות כבר למחרת, אך לא היה בהכחשה כדי לשנות מן הסנטימנט השלילי שהתפתח כלפי הדולר וזה נותר בעינו עד לסיומו של המסחר השבועי ביום ו' בניו יורק.
אפילו עדכון כלפי מעלה בנתוני הצמיחה האמריקניים ברביע הרביעי, עליו דווח ביום המסחר האחרון (נא ראה פרטים בהמשך), לא סיפק תמיכה של ממש לדולר, וזה נעל את המסחר השבועי סמוך לרמות השפל שנקבעו במהלך השבוע, בעקבות הדיווח על כוונת הבנק המרכזי הקוריאני והספקולציות שהתפתחו כאמור בעקבותיו.
הכתר הנורבגי והפר"ש רשמו גם השבוע את שיעורי ההתחזקות המרביים מול הדולר: 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. האירו והליש"ט רשמו התחזקות בשיעור של 1.3%. היין היפני נפגע באחרונה מן הדיווח המצביע על כך שיפן גלשה למיתון מחודש, ורשם התחזקות צנועה של 0.4% מול הדולר האמריקני. עם זאת, ספקולציות מחודשות בנוגע לשינוי במרכיב רזרבות המט"ח או בנוגע לניוד היואן הסיני צפויים לתמוך במטבע היפני בימים ובשבועות הקרובים.
מבין האינדיקטורים העיקריים שפורסמו באחרונה בארה"ב יצוינו: התמ"ג (GDP) ברביע הרביעי צמח בשיעור מעודכן של 3.8% בגילום שנתי, לעומת 3.1% בדיווח הראשוני. עם זאת, הגידול בצריכה הפרטית (Personal Consumption), מנוע הצמיחה האמריקני המהווה למעלה משני שלישים מהביקוש לתוצר, עבר עדכון כלפי מטה ל- 4.2% לעומת 4.6% בדיווח הראשוני.
תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Jobless Claims) רשמו בשבוע שהסתיים ב-20 בפברואר עליה מפתיעה לרמה של 312 אלפי תביעות, לעומת 309 אלפי תביעות על פי ציפיות הכלכלנים.
מדד המחירים לצרכן (CPI) רשם בחודש ינואר עלייה נמוכה מהצפוי בשיעור 0.1%, אך מרכיבי הליבה מנוכים מאנרגיה ומזון, עלו בשיעור צפוי ( 0.2%).
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבלת מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה - סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
