עברון: הדולר האמריקאי צפוי להמשיך ולהחלש בעולם
החולשה בדולר האמריקני נמשכה גם השבוע. האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 82.66 (83.49 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות ממוצעת בשיעור 1.0% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה כעת לכדי 2.2%.
על חולשת הדולר בשבוע הנסקר השפיע בעיקר הדיווח מתחילת השבוע ולפיו הבנק המרכזי של דרום קוריאה שוקל לגוון את אחזקותיו ברזרבות המט"ח, דבר שיהיה מטבע הדברים על חשבון הדולר האמריקני. דיווח זה השפיע באופן מיידי ואפילו דרמטי על המסחר והחליש את הדולר בין לילה לרמה של 1.325 דולר ליורו לעומת 1.307 דולר ליורו ערב הדיווח.
יצוין כי לבנק הקוריאני רזרבות מט"ח של כ-200 מיליארד דולר וברור כי לכל שינוי במרכיביו צריכה להיות השפעה על המטבעות המרכיבים אותן, עם זאת אין להגזים בעצמת ההשפעה בשוק הסוחר בלמעלה מטריליון דולר ביממה.
אז מדוע הייתה להודעה השפעה שכזו?
אין ספק כי היקפי מכירות הדולרים בעקבות הדיווח האמור, נבעו פחות מן הדיווח הספציפי ויותר מספקולציות מצד שחקני מט"ח שהעריכו כי הבנק הקוריאני איננו הבנק היחיד באזור השוקל לעשות כן. לסין לדוגמא רזרבות של מעל 600 מיליארד דולר ואם מצרפים לכך גם את רזרבות המט"ח של יפן העומדות על 820 מיליארד דולר, הסכומים המדוברים כבר אינם דבר של מה בכך.
ולראיה, הבנק הקוריאני הכחיש את הידיעות כבר למחרת, אך לא היה בהכחשה כדי לשנות מן הסנטימנט השלילי שהתפתח כלפי הדולר וזה נותר בעינו עד לסיומו של המסחר השבועי ביום ו' בניו יורק.
אפילו עדכון כלפי מעלה בנתוני הצמיחה האמריקניים ברביע הרביעי, עליו דווח ביום המסחר האחרון (נא ראה פרטים בהמשך), לא סיפק תמיכה של ממש לדולר, וזה נעל את המסחר השבועי סמוך לרמות השפל שנקבעו במהלך השבוע, בעקבות הדיווח על כוונת הבנק המרכזי הקוריאני והספקולציות שהתפתחו כאמור בעקבותיו.
הכתר הנורבגי והפר"ש רשמו גם השבוע את שיעורי ההתחזקות המרביים מול הדולר: 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. האירו והליש"ט רשמו התחזקות בשיעור של 1.3%. היין היפני נפגע באחרונה מן הדיווח המצביע על כך שיפן גלשה למיתון מחודש, ורשם התחזקות צנועה של 0.4% מול הדולר האמריקני. עם זאת, ספקולציות מחודשות בנוגע לשינוי במרכיב רזרבות המט"ח או בנוגע לניוד היואן הסיני צפויים לתמוך במטבע היפני בימים ובשבועות הקרובים.
מבין האינדיקטורים העיקריים שפורסמו באחרונה בארה"ב יצוינו: התמ"ג (GDP) ברביע הרביעי צמח בשיעור מעודכן של 3.8% בגילום שנתי, לעומת 3.1% בדיווח הראשוני. עם זאת, הגידול בצריכה הפרטית (Personal Consumption), מנוע הצמיחה האמריקני המהווה למעלה משני שלישים מהביקוש לתוצר, עבר עדכון כלפי מטה ל- 4.2% לעומת 4.6% בדיווח הראשוני.
תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Jobless Claims) רשמו בשבוע שהסתיים ב-20 בפברואר עליה מפתיעה לרמה של 312 אלפי תביעות, לעומת 309 אלפי תביעות על פי ציפיות הכלכלנים.
מדד המחירים לצרכן (CPI) רשם בחודש ינואר עלייה נמוכה מהצפוי בשיעור 0.1%, אך מרכיבי הליבה מנוכים מאנרגיה ומזון, עלו בשיעור צפוי ( 0.2%).
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
