עברון: הדולר האמריקאי צפוי להמשיך ולהחלש בעולם
החולשה בדולר האמריקני נמשכה גם השבוע. האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 82.66 (83.49 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות ממוצעת בשיעור 1.0% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה כעת לכדי 2.2%.
על חולשת הדולר בשבוע הנסקר השפיע בעיקר הדיווח מתחילת השבוע ולפיו הבנק המרכזי של דרום קוריאה שוקל לגוון את אחזקותיו ברזרבות המט"ח, דבר שיהיה מטבע הדברים על חשבון הדולר האמריקני. דיווח זה השפיע באופן מיידי ואפילו דרמטי על המסחר והחליש את הדולר בין לילה לרמה של 1.325 דולר ליורו לעומת 1.307 דולר ליורו ערב הדיווח.
יצוין כי לבנק הקוריאני רזרבות מט"ח של כ-200 מיליארד דולר וברור כי לכל שינוי במרכיביו צריכה להיות השפעה על המטבעות המרכיבים אותן, עם זאת אין להגזים בעצמת ההשפעה בשוק הסוחר בלמעלה מטריליון דולר ביממה.
אז מדוע הייתה להודעה השפעה שכזו?
אין ספק כי היקפי מכירות הדולרים בעקבות הדיווח האמור, נבעו פחות מן הדיווח הספציפי ויותר מספקולציות מצד שחקני מט"ח שהעריכו כי הבנק הקוריאני איננו הבנק היחיד באזור השוקל לעשות כן. לסין לדוגמא רזרבות של מעל 600 מיליארד דולר ואם מצרפים לכך גם את רזרבות המט"ח של יפן העומדות על 820 מיליארד דולר, הסכומים המדוברים כבר אינם דבר של מה בכך.
ולראיה, הבנק הקוריאני הכחיש את הידיעות כבר למחרת, אך לא היה בהכחשה כדי לשנות מן הסנטימנט השלילי שהתפתח כלפי הדולר וזה נותר בעינו עד לסיומו של המסחר השבועי ביום ו' בניו יורק.
אפילו עדכון כלפי מעלה בנתוני הצמיחה האמריקניים ברביע הרביעי, עליו דווח ביום המסחר האחרון (נא ראה פרטים בהמשך), לא סיפק תמיכה של ממש לדולר, וזה נעל את המסחר השבועי סמוך לרמות השפל שנקבעו במהלך השבוע, בעקבות הדיווח על כוונת הבנק המרכזי הקוריאני והספקולציות שהתפתחו כאמור בעקבותיו.
הכתר הנורבגי והפר"ש רשמו גם השבוע את שיעורי ההתחזקות המרביים מול הדולר: 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. האירו והליש"ט רשמו התחזקות בשיעור של 1.3%. היין היפני נפגע באחרונה מן הדיווח המצביע על כך שיפן גלשה למיתון מחודש, ורשם התחזקות צנועה של 0.4% מול הדולר האמריקני. עם זאת, ספקולציות מחודשות בנוגע לשינוי במרכיב רזרבות המט"ח או בנוגע לניוד היואן הסיני צפויים לתמוך במטבע היפני בימים ובשבועות הקרובים.
מבין האינדיקטורים העיקריים שפורסמו באחרונה בארה"ב יצוינו: התמ"ג (GDP) ברביע הרביעי צמח בשיעור מעודכן של 3.8% בגילום שנתי, לעומת 3.1% בדיווח הראשוני. עם זאת, הגידול בצריכה הפרטית (Personal Consumption), מנוע הצמיחה האמריקני המהווה למעלה משני שלישים מהביקוש לתוצר, עבר עדכון כלפי מטה ל- 4.2% לעומת 4.6% בדיווח הראשוני.
תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Jobless Claims) רשמו בשבוע שהסתיים ב-20 בפברואר עליה מפתיעה לרמה של 312 אלפי תביעות, לעומת 309 אלפי תביעות על פי ציפיות הכלכלנים.
מדד המחירים לצרכן (CPI) רשם בחודש ינואר עלייה נמוכה מהצפוי בשיעור 0.1%, אך מרכיבי הליבה מנוכים מאנרגיה ומזון, עלו בשיעור צפוי ( 0.2%).
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
