כיל משנה את מקורות הפוספט בכיל דשנים

לדברי מנכ"ל כי"ל דשנים, ניתן כיום להשתמש בסוגי פוספט אחרים זולים יותר במתקני כיל לצורך ייצור מוצרי ההמשך. במהלך שנת 2005 ייסגר מתקן קליית הפוספט בצין
דרור איטח |

חברת כימיקלים לישראל הודיעה כי אימצה תוכנית אסטרטגית לשינוי מקורות הפוספט בכיל דשנים. התכנית נועדה להביא לשינויים מהותיים במקורות הפוספט ובתהליכי ההשבחה והייצור במתקנים, ובעקבותיה להוזלה משמעותית בעלויות ההשבחה והייצור.

סלע הפוספט הינו חומר גלם מרכזי לייצור חומצה זרחתית ודשנים, וכן מוצרי המשך המבוססים על חומצה זרחתית באיכות טכנית ובאיכות מזון. מקורות סלע הפוספט מתבססים כיום על שלשה מכרות ואתרי ייצור להעשרת פוספט והם: צין, אורון ומישור רותם. הסלעים בכל אחד מהמכרות, שונים באיכות, בתכונות אופייניות, וכן בעלויות הכרייה, העיבוד וההעשרה במתקני ההמשך. לא כולם מתאימים לייצור כל מוצרי ההמשך השונים.

מנכ"ל כי"ל דשנים, אשר גרינבאום, מסר כי תודות לשיפורים טכנולוגיים, אשר הושגו לאחרונה בעקבות מחקרים שערכה מחלקת המחקר ופיתוח, ניתן כיום להשתמש בסוגי פוספט אחרים זולים יותר במתקני כיל לצורך ייצור מוצרי ההמשך (כגון: דשני פוספט מיוחדים, חומצה זרחתית חקלאית וחומצה זרחתית באיכות מזון). גרינבאום הוסיף עוד כי כחלק מהתוכנית ייסגר במהלך שנת 2005 מתקן קליית הפוספט בצין, שהינו מתקן עתיר אנרגיה ובעל ניצולת נמוכה יחסית.

לצורך ייצור מוצרי ההמשך מתכננת כיל להשתמש בסוגי פוספט אחרים המיוצרים במתקני כיל בצין ובאורון, ואשר עלויות ייצורם נמוכות משמעותית. כתוצאה מסגירת מתקן הקלייה בצין תרשום כיל ברבעון הרביעי הפרשה חד פעמית, לפני מס, של כ-25 מליון דולר בשל הפחתת מתקנים והתייעלות.

"הצמצום בעלויות ייצור הפוספט, אשר יביא לצמצום בעלויות מוצרי ההמשך, נועד לשפר את רווחיות כיל ולהגביר את כושר התחרות שלה בשווקים", הדגיש גרינבאום.

גרינבאום עוד הוסיף כי מהלך זה של סגירת מתקן הקלייה בצין משתלב עם מדיניות כיל לפעול לעמידה בתקני איכות הסביבה ולצמצם ככל הניתן את ההשפעות הסביבתיות הנובעות מפעילותם של מתקני היצור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).