הישראלים במסך המגע: הצצה אל הרגלי השימוש בסלולרי
קבוצת התקשורת פרטנר מפרסמת לראשונה את "מדד הסלולר של הישראלים" לשנת 2024. המדד צולל עמוק לתוך הרגלי הצריכה בכל הקשור לטלפון הנייד ומגלה איך כל דור מתחבר אחרת לעולם דרך המסך הקטן, במציאות הדיגיטלית המתפתחת במהירות, בה הטלפון הסלולרי הפך למכשיר בלתי נפרד מחיי היומיום של כולנו.
המחקר בוצע על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה וכולל מדגם ארצי ומייצג של 4,524 משתתפים, שהשיבו על 137 שאלות על החיים הסלולריים שלהם, לצד מדגם ייחודי בקרב 399 בני נוער בגילאי 12-17.
החיים בדור הסלולר: הרגלי שימוש ומקומו של הסלולר בחיי היומיום
לא תמצאו מישהו שלא מחובר טכנולוגית: 97% מהישראלים בעלי טלפון נייד, ל-87% יש מחשב נייד, טאבלט (54%), מחשב נייח (52%), שעון חכם (45%) וקונסולת משחק (32%).
הנייד מגבה אותנו: 78% דואגים לגבות את התוכן שלהם, 61% משתמשים באפליקציה לזיהוי שיחות ממספרים לא מוכרים, 35% משתמשים בעוזרים קוליים ו-AI.
- מקדונלדס סוגרת את רשת המשקאות שלה: "חשבנו שיש לנו זכות לנצח בזירה הזו"
- דור ה-X, Y ואולי בכלל Z - מי הדור שמתנהל הכי חכם כלכלית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרוויחים יותר? אתם כנראה מחוברים יותר לעבודה מהנייד. 44% מהנשאלים שהם בעלי הכנסה מעל הממוצע, מחוברים ליומן ולמייל של העבודה דרך הנייד. הנתון עומד על 33% מהנשאלים עם הכנסה ממוצעת ועל 25% מהנשאלים עם הכנסה מתחת לממוצע.
הנייד הוא גם קונסולת המשחקים שלנו: 79% מבני 12-17 משחקים בנייד, לעומת 50% בגילאי 50+. לעומת זאת, מבוגרים מבזבזים יותר על גיימינג: 255 שקל היא ההוצאה הממוצעת של בוגרים על משחקים במובייל, מול 160 שקל אצל בני נוער. בזמן שנשים משתמשות יותר באפליקציות קניות, גיימינג הוא השופינג של הגברים.
44% מהישראלים מאזינים לפודקאסטים בסלולר, כאשר מבוגרים יעדיפו תכני חדשות ובני נוער יעדיפו קומדיה. נשים מאזינות יותר לתוכן בנושא חברה ותרבות, גברים לעסקים ואקטואליה.
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
הרשת החברתית המועדפת על בני 35+ היא פייסבוק, בני 18-24 יעדיפו אינסטגרם והנוער מעדיפים יוטיוב, הרבה לפני טיקטוק. הדור הבוגר הוא מעורב יותר, מגיב ועושה הרבה יותר שיתופים. 38% השיבו כי כמעט ולא עורכים תמונה לפני שמעלים לרשת החברתית, 18% עורכים רוב הזמן.
גם בחו"ל נשארים מחוברים: 74% מעדיפים להישאר זמינים מהנייד, 88% מרגישים בטוחים יותר כשהנייד לצידם. אחד מכל ארבעה נהנה יותר מהחופשה כשהוא משתף אותה ברשתות החברתיות. שימושי המובייל העיקריים בחו"ל הם שיחות WhatsApp, צילום וניווט.
72% הצהירו כי הם משתמשים באפליקציות ניווט ברמה שבועית (53% לא מתחילים לנהוג בלי Waze גם כשיודעים את הדרך!), יותר מאפליקציות בנקים (65%), מוסיקה (60%), קופות החולים (40%), קניות (34%), וקורקינטים שיתופיים (7%). 75% מהצעירים משתמשים באפליקציות תחב"צ, לעומת מחצית מהמבוגרים. שליש מדור ה-Y מזמינים אוכל לפחות פעם בשבוע.
זירת ה- WhatsApp
אם הישראלים היו צריכים לבחור אפליקציה אחת בלבד שתהיה בנייד, 54% היו בוחרים ב- WhatsApp, הרבה לפני Waze (8%), אינסטגרם (6%), ג'ימייל (4%) ושעון מעורר (3%). רוב הישראלים פותחים את היום עם WhatsApp (52%) ורק לאחר מכן מתעדכנים בחדשות ובאינסטגרם. לפני השינה, ההיצמדות ל- WhatsApp עולה עם הגיל.
הנתונים מציגים כי צעירים מעדיפים להקליט הודעות קוליות, כאשר מבוגרים מעדיפים לבצע שיחות קוליות. מחצית מהישראלים פתחו קבוצה עם עצמם, שיתוף מיקום לגיטימי יותר ככל שאתה צעיר יותר. 63% מקליטים הודעות קוליות עד חצי דקה, כאשר בני נוער שולחים הודעות ארוכות יותר. 40% מקשיבים להודעות קוליות במהירות מוגברת.
21% מהישראלים משתמשים באימוג'י, כאשר ההעדפה ניכרת יותר בקרב צעירים ובקרב אייפוניסטים (27% לעומת 19% באנדרואיד).
מחצית מהישראלים פעילים בעד 10 קבוצות, 9% פעילים ביותר מ-30 קבוצות, כאשר 74% שמים את הקבוצות על השתק! 41% נוהגים למחוק הודעות מה-WhatsApp, 2 מתוך 3 נמנעים מלפתוח הודעות שקיבלו כדי שהצד השני לא יראה שקראו, 45% בודקים מתי מישהו נראה לאחרונה ו-36% ביטלו את תכונת הנראה לאחרונה. רבע מהישראלים ביטלו את סימון הוי הכחול.
הדור שלא יכול בלי? כמה אנחנו באמת תלויים בסלולר
אם היה צריך לוותר על דבר אחד בחיים, 48% לא היו מוכנים לוותר על הטלפון הנייד. 13% לא היו מוותרים על מכונת הכביסה, 11% על הקפה ו-10% על מתוקים. 54% טוענים שלא יוכלו לשרוד יום שלם ללא הנייד, כאשר 60% ירכשו מכשיר חדש תוך 24 שעות במידה ויאבדו את הקודם. את החדשות, רובנו צורכים בעיקר מהנייד (81%).
53% מהישראלים מתחילים להילחץ עוד לפני שהסוללה ירדה ל-20%. בחלוקה למגדר, גברים משתמשים בנייד 5 שעות ביום בממוצע, נשים – 6 שעות. 60% משתמשים בנייד עוד לפני שהם מצחצחים שיניים בבוקר, כאשר עבור 50% הנייד הוא הפעולה האחרונה לפני שהולכים לישון. 10% נרדמים מול המסך! 38% יבדקו עדכונים בנייד אם יתעוררו באמצע הלילה. 70% מתעסקים בנייד בזמן שהם צופים בטלוויזיה.
1 מכל 4 ישראלים שאינם שומרי שבת, מצמצמים זמן עם הסלולר בסופי שבוע, בעיקר כדי להקדיש את הזמן למשפחה.
המשפחה הסלולרית: הורים, ילדים ומכשיר סלולרי
איזה מספרי טלפון אנחנו זוכרים בעל-פה? בעיקר של ההורים שלנו (67%), של בן/בת הזוג (57%) ושל הבית (35%).
רוב ההורים (61% מהאימהות, 55% מהאבות) מאפשרים לילדים מתחת לגיל 3 להשתמש או לצפות בתוכן בסלולר, אבל יודעים לעצור: 67% מאפשרים עד שעה, רק 8% לא מגבילים בכלל. 1 מכל 10 הורים נותן לילדים טלפון כבר מגיל 4, כאשר הנתון קופץ ל-8 מתוך 10 הורים בגיל 10. כל קהילה והנורמה שלה: במגזר החילוני והערבי, רוב הילדים עם נייד מגיל 7, במגזר הדתי והחרדי – מגיל 12. 37% מההורים רכשו טלפון לילדיהם סביב כיתה א', 5% מההורים ממתינים לגיל 16-18. 2/3 מההורים יגבילו את אופן השימוש של הילדים בנייד, לרוב לעד 3 שעות.
50% מההורים מודאגים מהשימוש של הילדים בנייד, כאשר 44% שולטים מרחוק על הנייד באמצעות אפליקציות שליטה ובקרה. בזמן ש-27% מההורים חושבים שהשימוש בנייד פוגע בהישגים בלימודים, 66% חושבים שהשימוש חיוני בשמירה על קשרים חברתיים. 31% מהילדים מתוודים שמשתמשים בנייד גם בשיעור, 64% צמודים למסך בהפסקות.
אבל שלא יספרו לנו סיפורים... גם ההורים לא מתנתקים: 87% מודים שהם שקועים בנייד גם עם ילדיהם, בעיקר להתכתבות (60%), חדשות (44%) ועבודה (37%).
יחסים ונימוסים: קשרים בין אישים ונורמות חברתיות לדור הסלולר
רוב הישראלים נועלים את הנייד שלהם, כאשר בעלי אייפון (91%) קנאים יותר לפרטיותם מאשר בעלי אנדרואיד (78%). כמחצית מהישראלים משתפים את בן/בת הזוג בסיסמא שלהם, שליש שומרים את הסיסמא רק לעצמם. 41% מהנוער שיתפו את הסיסמא עם ההורים.
אל תתקשרו אלי: מחצית מהישראלים מעדיפים לשלוח הודעה, 31% יבחרו בשיחת טלפון ורק 5% בהודעה מוקלטת. ההעדפה לשיחה עולה בגילאים מבוגרים יותר. 85% מתעסקים בנייד בזמן שיחה (התכתבות, רשתות חברתיות, מיילים, שופינג), רק 71% חושבים שזה לגיטימי.
53% חושבים שלא לגיטימי לדבר בתחבורה ציבורית, כאשר המספר עולה בחדר כושר (79%), במעלית (81%) או בדייט (92%). 31% נוטים לסנן שיחות לעיתים קרובות גם מאנשים שהם מכירים, כאשר נשים מסננות יותר. מבוגרים – מסננים פחות.
נימוסי וואטסאפ: 11% יוסיפו אדם לקבוצה המונית ללא בקשתו, 21% ישלחו "היי" ככה סתם ללא הקשר, 47% ישלחו הודעה לא דחופה אחרי 22:00, 38% ישלחו אותה לפני 08:00. 57% יפסיקו התכתבות ללא מענה להודעה אחרונה, 66% לא יפתחו הודעה כדי שלא ידעו שראו.
לחתוך קשר בהודעה זה לא רומנטי: 38% חושבים שזה לגיטימי לפני דייט שלישי, כאשר המספר צונח ל-21% אם זה אחרי הדייט השלישי. הלגיטימציה מתגברת אצל נשים וצעירים. ומה לגבי Ghosting (ניתוק חד-צדדי של הקשר ללא הודעה מוקדמת)? הרוב המוחלט נגד וזה חוצה מגדרים ודורות, אך עדיין חוטאים בכך: 30% מהנוער עשו גוסטינג, מבוגרים – 11%.
האיבר שמחוץ לגוף: מה חשוב ומה פחות במכשיר הסלולר
ל-44% מהישראלים יש סמסונג גלקסי, ל-32% אייפון, ל-12% שיאומי ול-10%מותגים אחרים. ל-2% אין סמארטפון כלל! האייפון פופולארי יותר בקרב צעירים בני 12-34 ונשים, גלקסי בקרב הדור הבוגר בגילאי 35+ וגברים.
חמשת הפרמטרים החשובים בבחירת מכשיר נייד: מחיר (56%), סוללה (46%), נפח (46%), מצלמה (41%) ועמידות לאורך זמן (32%). לבעלי אייפון חשובה המצלמה, לבעלי אנדרואיד – המחיר. חמשת הפרמטרים הכי פחות חשובים: זיהוי פנים (5%), יוקרה (4%), סינון תכנים (4%), גאווה (4%) ומדינת ייצור (2%).
45% מהנשאלים מחוברים לחבילת גלישה דור 5. חמישית מהישראלים בכלל לא יודעים לאיזה דור הם מחוברים. 45% מחליפים נייד כל שנתיים-שלוש.
אסף אביב, סמנכ"ל שיווק ותוכן בפרטנר: "כמה מכם נמצאים עכשיו מול מסך הסלולר? לפי המחקר שלנו, לפחות 81%. הסלולרי מלווה אותנו בכל רגע, משפיע על הדרך בה אנו מתקשרים, צורכים מידע ומשתפים חוויות. בעצם, כולנו חלק מדור הסלולר. כחברת סלולר מועדפת ומובילה שמבינה את הדור שלא יכול בלי, אנחנו גאים לפרסם לראשונה את מדד הסלולר של הישראלים ולהנגיש לכם את הנתונים שכולכם רציתם לדעתם. מסתבר... שאנחנו לא כאלה שונים".
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
