אחרי שנגס להם ברווחים: סמוטריץ' מאיים על הבנקים שמבטלים הריבית על העו"ש
לפני קצת יותר משנה, בתקופה שבה דיברו על המחאה החברתית והרפורמה המשפטית וישראל לא הייתה עסוקה במלחמה, אמירה אחת של בצלאל סמוטריץ' הפילה את מניות הבנקים ב-2.5%.
סמוטריץ' טען שהוא שוקל להעלות את המס על רווחי הבנקים. הוא התבסס על מספרים: הרווחים של הבנקים גבוהים מאוד, 6.3 מיליארד שקל ברבעון, 20 מיליארד בשנה, תשואה להון של 20%-18%. הוא יצא למלחמה קשה בתקופה שבה המדינה יוקר המחיה התחיל לצוף בשל העלאת הריבית. הוא הבין שהריכוזיות גבוהה ביחס לעולם, כלומר שאין מספיק תחרות, ובאין אלטרנטיבה - הם יכולים לגבות איזה מחיר שהם רוצים על הכסף.
סמוטריץ' נגס ברווחי הבנקים
סמוטריץ' גאה מאוד בהסדר שהושג אז. במסגרת הפשרה הזאת, בשנתיים הקרובות המדינה נוגסת ברווחי הבנקים - היא לוקחת 6% מהם, עד 2.5 מיליארד שקל. זה נובע מהרווח העצום של הבנקים, שרשמו ברבעון הראשון של השנה רווח נקי של כ-7.5 מיליארד שקל.
קצת יותר משנה אחרי, סמוטריץ' שוב התעורר. הוא טוען כי הבנקים עומדים לבטל את הריבית על יתרת הזכות. הוא מרגיש שהבנקים רוצים להחזיר לעצמם את הכסף שנקלח מהם תוך שהם מגדילים את המרווח בין הריביות. כך יוצא, שהריבית הגבוהה על המינוס או על ההלוואות שלנו גדלה, בעוד שהריבית על הפלוס לא תהיה קיימת ובכך הבנק מגדיל את פער הארביטראז' על הריבית. הנה כאן, ממש לפני שנה, הצהירו הבנקים שהם נותנים ריבית על העו"ש, אבל מאז - משהו השתנה.
כעת, שר האוצר מאיים להגדיל עוד יותר את המסים על הבנקים והוא אפילו מסביר בפה מלא שלא יהסס להכפיל אותו. זו מלחמה קשה, לא פשוטה, מול האנשים החזקים במשק, שמגיעה על רקע הכותרות נגד בנק לאומי בעקבות ההחלטה של תחנת הרדיו 103fm להשעות את ינון מגל, מהלך שבערוץ 14 לא היו מוכנים לשמוע בטענה שהבנק פשוט מחרים אותם. עוד כותרות ועוד כותרות - עוד ניסיון של סמוטריץ', ולמשקיעים יש בהחלט סיבה להיות מודאגים.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוצאים למלחמה? חנן פרידמן (דוברות הכנסת, יחצ)
הבוקר פרסמנו כי בנק מזרחי טפחות שמנוהל על ידי משה לארי, שמדורג אצלנו בחודשים האחרונים במקום האחרון בריבית המשכנתא - הוריד אותה. נכון, לא מדובר בהפחתה משמעותית, אבל כשהבנקים מזהים שהם נתונים לביקורת ציבורית - הם פועלים. הביקורת עזרה והבנק מוריד את הריבית וזו בשעה שיתר הבנקים מעלים או לא משנים את הריבית - כך עולה מנתונים מעודכנים של בנק ישראל. מזרחי טפחות הוא עדיין הבנק היקר במשכנתאות, אבל הפער מצטמצם. האיום החדש של סמוטריץ' לא קשור למשכנתאות, אבל הוא קשור לאווירה הכללית בשוק ולתחושה שהבנקים ממשיכים לנסות ולגרוף רווחים על חשבוננו - גם בתקופה קשה כל כך.
הטענות של סמוטריץ' לגבי המרווח מובנות - הוא יודע שמאז חודש ינואר, אז הריבית ירדה בפעם הראשונה מאז תחילת העלאת הריבית באפריל 2022, הריבית לא השתנתה אבל הריבית על האוברדראפט דווקא כן. כך, הוא אומר, הבנקים מרוויחים יותר על חשבון חסרי הישע - רוב הציבור. בחלק מהמקרים, הבנקים הגדולים גובים ריבית מופרזת, פריים פלוס 7%-6% ומעלה, כשבמקביל חלק מהבנקים, כמו הבינלאומי ומזרחי טפחות ביטלו את ההטבה על יתרת הפלוס. במילים אחרות, הוא אומר - מה יקרה לבנקים אם ירוויחו מיליארד אחד פחות? זו הצהרה גדולה וזה מאבק שיהיה ארוך ומתיש, בין משרד האוצר לבנקים - בין הגופים הכי חזקים במשק.
- 4.המציאות היחידה 26/07/2024 18:10הגב לתגובה זו(מחלה סופנית, לא פחות)
- 3.י"ע 23/07/2024 11:53הגב לתגובה זוכנראה שהוא לא תלוי בבנקים אז מרשה לעצמו לטפל בהם לא כמו אחרים שפוחדים לגעת בהם
- 2.לא פראייר 23/07/2024 11:41הגב לתגובה זולחזירות הבנקים אין גבולות. בגלל שלא מכרתי תוך יומיים 0.27$ (27 סנט אמריקאי), הודיעו תוך איום שאם לא אמכור, יגבו ריבית. מסקנה - משאיר בעו״ש 2000₪ והשאר (כמה מאות אלפים) לכספת. חושב להעביר גם ניהול ההשקעות לחברה חיצונית.
- 1.אנונימי 23/07/2024 11:24הגב לתגובה זוואני ועוד אלפים , יש לנו כוח לשנות
- האוברדראפט שלך עובר בנק? (ל"ת)ישראלי מספיק ותיק 23/07/2024 11:29הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
