בצלאל סמוטריץ
צילום: שלומי יוסף

אחרי שנגס להם ברווחים: סמוטריץ' מאיים על הבנקים שמבטלים הריבית על העו"ש

ההסדר שהגיע אליו שר האוצר עם הבנקים בנוגע להגדלת המיסוי, הוביל את הבנקים להגדיל את מרווח הריביות באמצעות ביטול הריבית של העו"ש שלכם. השר מאיים לעשות לזה סוף ולהעלות עוד את המס - מי ינצח במאבק?
איציק יצחקי | (5)

לפני קצת יותר משנה, בתקופה שבה דיברו על המחאה החברתית והרפורמה המשפטית וישראל לא הייתה עסוקה במלחמה, אמירה אחת של בצלאל סמוטריץ' הפילה את מניות הבנקים ב-2.5%.

סמוטריץ' טען שהוא שוקל להעלות את המס על רווחי הבנקים. הוא התבסס על מספרים: הרווחים של הבנקים גבוהים מאוד, 6.3 מיליארד שקל ברבעון, 20 מיליארד בשנה, תשואה להון של 20%-18%. הוא יצא למלחמה קשה בתקופה שבה המדינה יוקר המחיה התחיל לצוף בשל העלאת הריבית. הוא הבין שהריכוזיות גבוהה ביחס לעולם, כלומר שאין מספיק תחרות, ובאין אלטרנטיבה - הם יכולים לגבות איזה מחיר שהם רוצים על הכסף.

סמוטריץ' נגס ברווחי הבנקים

סמוטריץ' גאה מאוד בהסדר שהושג אז. במסגרת הפשרה הזאת, בשנתיים הקרובות המדינה נוגסת ברווחי הבנקים - היא לוקחת 6% מהם, עד 2.5 מיליארד שקל. זה נובע מהרווח העצום של הבנקים, שרשמו ברבעון הראשון של השנה רווח נקי של כ-7.5 מיליארד שקל.

קצת יותר משנה אחרי, סמוטריץ' שוב התעורר. הוא טוען כי הבנקים עומדים לבטל את הריבית על יתרת הזכות. הוא מרגיש שהבנקים רוצים להחזיר לעצמם את הכסף שנקלח מהם תוך שהם מגדילים את המרווח בין הריביות. כך יוצא, שהריבית הגבוהה על המינוס או על ההלוואות שלנו גדלה, בעוד שהריבית על הפלוס לא תהיה קיימת ובכך הבנק מגדיל את פער הארביטראז' על הריבית. הנה כאן, ממש לפני שנה, הצהירו הבנקים שהם נותנים ריבית על העו"ש, אבל מאז - משהו השתנה.

כעת, שר האוצר מאיים להגדיל עוד יותר את המסים על הבנקים והוא אפילו מסביר בפה מלא שלא יהסס להכפיל אותו. זו מלחמה קשה, לא פשוטה, מול האנשים החזקים במשק, שמגיעה על רקע הכותרות נגד בנק לאומי בעקבות ההחלטה של תחנת הרדיו 103fm להשעות את ינון מגל, מהלך שבערוץ 14 לא היו מוכנים לשמוע בטענה שהבנק פשוט מחרים אותם. עוד כותרות ועוד כותרות - עוד ניסיון של סמוטריץ', ולמשקיעים יש בהחלט סיבה להיות מודאגים.

חנן פרידמן (דוברות הכנסת, יחצ)

יוצאים למלחמה? חנן פרידמן (דוברות הכנסת, יחצ)

הבוקר פרסמנו כי בנק מזרחי טפחות שמנוהל על ידי משה לארי, שמדורג אצלנו בחודשים האחרונים במקום האחרון בריבית המשכנתא -  הוריד אותה. נכון, לא מדובר בהפחתה משמעותית, אבל כשהבנקים מזהים שהם נתונים לביקורת ציבורית - הם פועלים. הביקורת עזרה והבנק מוריד את הריבית וזו בשעה שיתר הבנקים מעלים או לא משנים את הריבית - כך עולה מנתונים מעודכנים של בנק ישראל. מזרחי טפחות הוא עדיין הבנק היקר במשכנתאות, אבל הפער מצטמצם. האיום החדש של סמוטריץ' לא קשור למשכנתאות, אבל הוא קשור לאווירה הכללית בשוק ולתחושה שהבנקים ממשיכים לנסות ולגרוף רווחים על חשבוננו - גם בתקופה קשה כל כך.

הטענות של סמוטריץ' לגבי המרווח מובנות - הוא יודע שמאז חודש ינואר, אז הריבית ירדה בפעם הראשונה מאז תחילת העלאת הריבית באפריל 2022, הריבית לא השתנתה אבל הריבית על האוברדראפט דווקא כן. כך, הוא אומר, הבנקים מרוויחים יותר על חשבון חסרי הישע - רוב הציבור. בחלק מהמקרים, הבנקים הגדולים גובים ריבית מופרזת, פריים פלוס 7%-6% ומעלה, כשבמקביל חלק מהבנקים, כמו הבינלאומי ומזרחי טפחות ביטלו את ההטבה על יתרת הפלוס. במילים אחרות, הוא אומר - מה יקרה לבנקים אם ירוויחו מיליארד אחד פחות? זו הצהרה גדולה וזה מאבק שיהיה ארוך ומתיש, בין משרד האוצר לבנקים - בין הגופים הכי חזקים במשק.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המציאות היחידה 26/07/2024 18:10
    הגב לתגובה זו
    (מחלה סופנית, לא פחות)
  • 3.
    י"ע 23/07/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהוא לא תלוי בבנקים אז מרשה לעצמו לטפל בהם לא כמו אחרים שפוחדים לגעת בהם
  • 2.
    לא פראייר 23/07/2024 11:41
    הגב לתגובה זו
    לחזירות הבנקים אין גבולות. בגלל שלא מכרתי תוך יומיים 0.27$ (27 סנט אמריקאי), הודיעו תוך איום שאם לא אמכור, יגבו ריבית. מסקנה - משאיר בעו״ש 2000₪ והשאר (כמה מאות אלפים) לכספת. חושב להעביר גם ניהול ההשקעות לחברה חיצונית.
  • 1.
    אנונימי 23/07/2024 11:24
    הגב לתגובה זו
    ואני ועוד אלפים , יש לנו כוח לשנות
  • האוברדראפט שלך עובר בנק? (ל"ת)
    ישראלי מספיק ותיק 23/07/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.