בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

• נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
• דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

בשנת 1981 בוטל מס ירושה שנקרא גם מס עיזבון. זה היה ניצחון לעשירים וניצחון של האי צדק על הצדק. יש טיעונים רבים בעד ונגד והם כולם הגיוניים, אבל אין טיעון אחד שעומד מול העובדה של אי הצדק שנובע מכך שההון שלך תלוי בשאלה למי נולדת? אתה יכול להיות הכי מוכשר בעולם, הכי  חרוץ בעולם, אבל לשכן שלך יהיה תמיד יותר. אז מילא אתה והוא - אבל מה עם הילדים שלכם? והילדים של הילדים? 

מס ירושה הוא מס מוסרי, אם כי הוא כמובן צריך להיות מוגבל ומדוד. אנשים הרוויחו הרבה כסף וזה לא יהיה הוגן לקחת להם אותו אחרי לכתם. המטרה שלהם להוריש לצאצאים, אבל במונחים של מאות מיליונים ומיליארדים בהחלט הצאצאים יכולים להסתפק בקצת פחות, לטובת צמצום האי שוויון. הכסף הזה יכול לעזור למשל למדיניות הרווחה, לחינוך, ולהביא לצמצום אי השוויון העתידי. 

המס בעולם לרוב מדורג. עד סכום מסוים של כמה מיליונים טובים (לכל יורש) נראה שאין הצדקה למס, אבל כשיורש מקבל 10 מיליון שקל אפשר לקחת קופון של 10%, מעל 100 מיליון אפשר לקחת גם 20%. זה כמובן תיאורטי לגמרי, אבל בזמן שיש בעיות תקציב, מלחמה כמעט שנתיים, מיסים על כל האוכלוסיות, זה מתבקש שיטילו מס על ירושות גדולות. 

הסיפור הישראלי: מס עיזבון בתחילת הדרך, ביטול בהמשך

ישראל הצעירה הטילה מס עיזבון כבר בשנת 1949, בהשראת המודל הסוציאל-דמוקרטי האירופי. המס הפרוגרסיבי נע מאפס עד 65% על עיזבונות גדולים, במטרה למנוע ריכוז עושר במשפחות אמידות ולממן את בניית המדינה הצעירה. אך החלום הסוציאליסטי התנגש במציאות כלכלית קשוחה.

• האם זה הזמן להטיל מס ירושה? מה אומרים המומחים
• מס ירושה - בעד ונגד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשנת 1981 בוטל חוק מס עיזבון בישראל מכמה סיבות: אי כדאיות כלכלית - הוצאות גביית המס התקרבו לרווח שהתקבל ממנו, ואף עברו אותו. הביטול לא היה רק החלטה טכנית אלא חלק מהפיכה כלכלית רחבה יותר תחת ממשלת בגין, שביטלה גם מסים אחרים במטרה לעודד צמיחה ולמשוך הון זר.