הגירעון המצטבר ב-2024 יהיה מעל התחזית והגירעון ל-2025 צפוי גם להיות משמעותי. הערכה סבירה לנקודת הזמן הזו היא גירעון של קרוב ל-8% השנה ו-7% לשנה הבאה. בקצב הזה אנחנו מתקרבים לגירעון ביחס לתוצר של 80%. עליית מדרגה מרמת ה-60% שהייתה לפני כחצי שנה-שנה.

במקביל הוצאות המימון עולות מדרגה. חברות הדירוג הורידו את התחזית, אגרות החוב של ישראל עוד לפני הורדת הדירוג ביטאו ריבית גבוהה, והגיוסים החדשים של החשב הכללי יהיו בריבית גבוהה יותר.

 

לעצור את הזינוק בתקציב הביטחון

הדרך להילחם בגירעון העולה היא לא להתפשר על בזבוזי תקציב הביטחון. האוצר ובעיקר החשב הכללי, יהלי רוטנברג נלחמים בעלייה הגדולה בתקציב הביטחון, אבל הם לא יכולים שלא לאשר בתקופת מלחמה את הוצאות הביטחון והוצאות המלחמה. הצבא מזמן אנשי מילואים, יש גם ימי מילואים מבוזבזים - זה כסף שהולך לפח. הצבא משלם על כוננות באופן מלא - כסף שהולך לפח. הצבא מצטייד בטירוף - זה עולה הרבה כסף. זה קורה בשעה שלכולם ברור שיש בצבא שומנים גדולים, בעיקר בשכר של הדורות הראשונים, בעיקר בפנסיה תקציבית מושחתת. אי אפשר לחזור 30-40 שנה אחורה לתקופה שהתקציב הביטחוני לקח אותנו למטה. צריך להצטייד בטייסות חדשות וציוד ללחימה, אבל צריך לקבוע סדר עדיפות ולהוריד את השומנים.

 

לייצא יותר גז לשכנות שלנו

תקציב הביטחון הוא המקום שהכי נכון לקצץ בו. יש כמובן מקומות נוספים, אבל במקביל צריך למצוא מקורות הכנסה - אתם יודעים שייצוא הגז לשכנות מסביב יגדיל דרמטית את קופת המדינה ולא ייפגע בדורות הבאים. יש לנו גז ל-30 שנה גם אם היקף הגז לייצוא יורחב. מעל 50% מהיקף ההכנסות בייצוא זורמים למדינה. במשרד האנרגיה יש ועדה שיושבת על זה, המסקנות בקרוב, וזה יכול להשפיע לטובה על המאזן שלנו.

• הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
• "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יצוא גז לשכנות שלנו מוכיח את עצמו גם בזירה הביטחונית. הקשר עם מצרים וירדן נשען על הצורך שלהם בגז שלנו. בשעה שאיראן תקפה אותנו חיל האוויר הירדני יירט חלק מהכטב"מים והטילים, זה גם קשור לתלות שלהם בגז שלנו.

 

לגייס עובדים לרשות המסים

פתרון ממקום אחר לגמרי - כולם מדברים על העלאת מסים, אבל אם תשאלו ברשות המסים מה באמת צריך הם יגידו לכם שצריך עוד עובדים. הגדלת המפקחים תעלה משמעותית את הגבייה. חסרים אנשים ברשות המסים וכל מה שצריך זה להוסיף עשרות רבות של עובדי מסים שיבדקו, יבקרו ויגבו כספים. העלות של אותם עשרות עובדים ואפילו מאות בודדות, תוחזר מאוד מהר.

אבל נראה שמה שיקרה הוא הפתרון הכי קל, לא הכי נכון - העלאת מע"מ מוקדם מהצפוי וגם הקפאת התקרות להטבות מס. כל תושב מקבל נקודות זכות שמקלות את תשלום המס ומזכות-מקזזות את התשלום. הנקודות האלו צמודות למדד והכוונה כעת היא שלא להצמיד אותן. כך בעצם ההטבות יופחתו, ישולמו בפועל יותר מסים ממה שהיה אמור להיות.

• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

 

 

העלאות המסים שבדרך

ה"גזירה" הראשונה עליה כבר הודיעה המדינה היא על העלאת המע"מ ב-1% ל-18% החל מ-2025, אבל לאחרונה בדקה המדינה אפשרות להחיל זאת כבר מחודש יולי. העלאת המע"מ צפויה להכניס לקופת המדינה 7.2 מיליארד שקל בשנה, כאשר אחת הביקורת המרכזיות שנשמעו כנגד העלאה זו היא כי מדובר במס שייפגע בעיקר בשכבות החלשות.

היתרון המרכזי בהעלאת מע"מ טמון בפשטות הביצוע ובהיעדר לובי חזק לקבוצות חלשות שהן הנפגעות הגדולות מהעלאת המע"מ. העלאת המע"מ היא קנס לכולם, אבל ככל שלמשפחה הכנסה פנויה נמוכה יותר כך הוא משפיע עליה יותר. עם זאת, שיעור המע"מ בישראל נמוך בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, שם הממוצע עומד על 21.8%, אך גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD שלא חברות באיחוד (למעט ארה"ב שם אין מע"מ) בהן עומד הממוצע על 14.6%.

במקביל שוקלים באוצר להגדיל לתקופה קצרה את מס החברות שעומד כיום על 23%. זה פתרון טוב כי הוא אומנם מגדיל את הוצאות המסים של החברות, אבל יש לו אופק לסיום. זה לא קנס לשנים רבות. מעבר לכך, זה גם ניתן לעיכול אצל רוב החברות הגדולות שנסחרות בבורסה כי זה סוג של אירוע חד פעמי. המשקיעים לא יפגעו במניות אם מדובר במס גבוה במשך שנה, להבדיל מהעלאת מס קבועה כמובן שמשפיעה על שווי החברה.

צעד נוסף שככל הנראה לעשות הממשלה היא לחפש אילו פטורים והטבות היא יכולה לבטל. ביטול פטורים עשוי להיות מקור להכנסה משמעותית, אבל כאן כבר מדובר דווקא בלוביסטים גדולים וחזקים שיתמודדו מול פקידי האוצר. ביטול פטורים ממס על שכר דירה, עצירת מנגנון ההצמדה על קצבאות וכדומה הם אפשרויות שעומדות על הפרק.

ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות הוא חשוב ונחוץ, זה יתרון לקבוצה מאוד ספציפית של עובדים בכירים או ברמות שכר גבוהות ועובדי המגזר הציבורי. אלא שגם כאן יש לוביסטים ובראשם ההסתדרות שתילחם על ביטול הפטור. זאת ועוד - יש כעת ועדה שיושבת על מיפוי ושינוי של כל אפיקי החיסכון לטווח ארוך עם דגש על המיסוי בגינם ונראה שכל עוד הוועדה לא תעביר המלצותיה, לא ניתן יהיה לשנות תוך כדי עבודתה את המיסוי של אפיקי החיסכון.

 

גילוי מרצון ודיבידנד מוטב

שתי תוכניות שיכולות לייצר כסף למדינה היא החזרה לגילוי מרצון - מדובר על אנשים שיש להם כסף בחו"ל ויכולים במסגרת גילוי מרצון להביא אותו ארצה עם מס אבל בלי קנבס ובלי הליך פלילי. 

מקור הכנסה נוסף הוא הטבה בעת חלוקת דיבידנד. זו הטבה זמנית שתגרום לאנשים לחלק דיבידנדים מהחברות כדי ליהנות מההטבה. זה יעשה בשיעורי מס נמוכים משיעור המס הקיים, אבל לא מאוד נמוכים. בדרך הזו - גם מקבלי הדיבידנד ייהנו (מיסוי נמוך) וגם המדינה תהנה. זה עדיף על להשאיר את הכספים בחברות בלי שיחולקו.