נדלן בנייה דירה
צילום: שלומי יוסף

בצל המלחמה: ענף הבניה בשפל היסטורי, מנהלי החברות במשק פסימיים

בסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס נשאלו מנהלי החברות על החודש הקודם, על מצבם הכלכלי במלחמה ועל הציפיות לעתיד. הנה התשובות
איציק יצחקי | (2)

בסקר מגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נשאלו מנהלי החברות על החודש הקודם (ספטמבר), על מצבם הכלכלי בהווה (אוקטובר) ועל ציפיותיהם לחודש הבא (אוקטובר). הסקר מעניין במיוחד לאור מלחמת "חרבות ברזל", ששינתה את פניהם של עסקים רבים בתקופה הזאת.

מאזן כולל ושינוי במדד הפדיון לכלל הענפים (למ

מאזן כולל ושינוי במדד הפדיון לכלל הענפים (למ"ס)

דיווחי המנהלים נאספו לאורך כל חודש אוקטובר (כולל כמה עשרות מדווחים שנפקדו לפני פרוץ המלחמה). לאורך ימי הפקידה ניכרה מגמה גוברת של שליליות, כך שדיווחי החברות בשבוע השלישי ללחימה שליליים יותר מדיווחי החברות בשבוע השני ללחימה.

הממצאים עיקריים לא מפתיעים: מאזני הנטו על מצבה הכלכלי של החברה בחודש אוקטובר שליליים בכל הענפים, למעט בענפי התעשייה. ציפיות המנהלים לפעילות הכלכלית בחודש נובמבר הן שליליות.

בענף הבינוי מאזן הנטו על הציפיות לפעילות השוטפת בנובמבר נמצא בשפל היסטורי (36.3%-), נמוך אף מאומדן זה באפריל 2020 (במהלך הסגר הראשון עקב משבר הקורונה). בענף המסחר הקמעוני ציפיות המנהלים למכירות בחודש נובמבר שליליות ודומות לנקודת השפל בסגר הראשון של הקורונה.

בסקר נשאלים המדווחים על מגבלות שונות ומידת השפעתן על הפעילות העסקית של חברתם. הלמ"ס הציג השוואה של אחוז העסקים לפי מגבלות שהם הגדירו כפגיעה חמורה בפעילותם עבור חודש אוקטובר לעומת מבצעים צבאיים קודמים. לפי הממצאים, אחוז גבוה של מנהלים מגדירים את "המצב הביטחוני" או ה"חוסר בעובדים" כמגבלות חמורות בהשוואה לעימותים צבאיים קודמים. בהשוואה לענפים האחרים בסקר (בינוי, מסחר, מלונאות, שירותים) ניכרת יציבות באומדני מגבלות אלו.

במבצע "צוק איתן" שנמשך קרוב לחודשיים, כ-17% מהמנהלים בענף הבינוי הגדירו את "המצב הביטחוני" כמגבלה חמורה עבור חברתם, לעומת כ-57% בחודש אוקטובר. בענף זה גם אחוז המשיבים שמגבלת "ביקוש נמוך" פוגעת בחברתם באופן חמור הגיע לשיא של 23%, לעומת 14% במבצע "צוק איתן".

קיראו עוד ב"בארץ"

ענף הבינוי במלחמה (למ

מצב ענף הבינוי במלחמה (למ"ס)

בענף המסחר הקמעוני ניכרת השפעת המלחמה בעיקר במגבלת "המצב הביטחוני". כמחצית מהמנהלים בענף זה מגדירים זאת כמגבלה חמורה על פעילות חברתם, לעומת 19% בלבד במבצע "צוק איתן".

הערכות בענפי התעשייה לחודש אוקטובר (למ

הערכות בענפי התעשייה לחודש אוקטובר (למ"ס)

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שי 09/11/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    אינשאללה יקרסו עם כמה בנקים תרחיש הכי טוב שיכול לקרות שיהיה פה קצת ריסט
  • 1.
    קונה 09/11/2023 13:08
    הגב לתגובה זו
    מחיר מבצע. אחרי חיסול חמאס אשקלון תפרח בלי איום הטילים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.