האוצר מציע: תחרות בין הבנקים על פיקדון ברירת מחדל שיוצע לכל הציבור
גם לאחר עליית הריבית במשק, רוב הציבור ממשיך להפקיד את הכסף לפיקדונות בבנק שבו הוא מנהל את חשבון הבנק שלו, וזאת גם אם בבנקים האחרים מציעים ריביות גבוהות יותר על הפיקדון. גם במשרד האוצר מבינים את זה ומנסים להוביל מהלך שבו יתקיים מכרז בכל חודש על הריבית הגבוהה ביותר בפיקדונות ללקוחות. כלל הבנקים יהיו חייבים להציג ללקוחות שלהם את האפשרות להצטרף לפיקדון של הבנק שזכה, מבלי שהלקוח יצטרך לפתוח חשבון בנק נוסף. למעשה, הלקוח יוכל להפקיד את הכסף לפיקדון בבנק אחר - דרך הבנק שלו עצמו. באוצר מקווים להוציא את המהלך אל הפועל כבר בדצמבר השנה.
באוצר רוצים לחייב את הבנקים להציג את הפיקדון הזוכה באפליקציה של הבנק (יישומון), אתר האינטרנט של הבנק, פרסומים בסניפים, ואפילו בזמן שיחה עם פקידי הבנק. הם מקווים להפעיל את התיחור (המכרז התחרותי) בעיקר על פיקדונות לתקופות קצרות, שם הם מעריכים את הפער הכי משמעותי בין הריבית שמקבל הציבור לבין זה שהוא היה אמור לקבל מהבנקים.
משרד האוצר מפרסם כעת קול קורא, שיהיה פתוח עד ה-20 ביולי, ובמסגרתו ייבחן אותו "פיקדון ברירת מחדל". באוצר מקווים שזה יוביל להגברת התחרות על משקי הבית בתחום הפיקדונות הבנקאיים. אבל צריך לומר - רוב הציבור מעדיף להשאיר את הכסף שלו במתחם המוכר, כך שממש לא בטוח שהציבור ינהר אחרי התוכנית החדשה. יש לזה גם הוכחה: בנק ישראל איפשר לאחרונה את רפורמת 'מעבר בקליק' בין הבנקים - אבל האם הציבור עבר? כמעט ולא (בבנק ישראל טוענים שאולי יש אנשים ששיפרו את תנאי העמלות שלהם, אבל גם זה ככל הנראה רק בשוליים. רוב הציבור לא נוקט בפעולות יזומות כדי להפחית את גובה דמי הניהול שלו).
בכל מקרה, לדברי האוצר, כדי שיהיה ניתן לערוך השוואה בין הצעות הבנקים השונים בתיחור, הפרמטרים של הפיקדון אליו יוגשו ההצעות בתיחור ייקבעו מראש. כך, המשתנה היחיד בהצעה של כל בנק יהיה גובה הריבית שתינתן ללקוחות שיחליטו להפקיד את כספם בפיקדון הזוכה.
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מדברים על הפרמטרים הבאים: תקופת הפיקדון - יומי/ חודשי/ 3 חודשים. סוג הפיקדון -ריבית קבועה/ ריבית משתנה/צמוד מדד. תחנות יציאה - עם תחנות יציאה קבועות מראש/ ללא תחנות יציאה. עם מינימום להפקדה 2,000 שקל, ללא מינימום להפקדה. סכום הפקדה מקסימלי - 250 אלף שקל/ללא סכום הפקדה מקסימלי. וכן חידוש הפיקדון - חידוש אוטומטי/ללא חידוש/לבחירת הלקוח/קביעת ברירת מחדל עם אפשרות לשינוי ע"י הלקוח. סוגי הפיקדונות שנשקלים לתיחור: פיקדון יומי, פיקדון חודשי, פיקדון ל-3 חודשים, פיקדון ל-6 חודשים.
באוצר מאשימים את הבנקים כי העליות בריבית בנק ישראל "הביאו לגידול משמעותי בתשלומי הריבית של ציבור הלווים לבנקים, כשבמקביל תשלומי הריבית של המערכת הבנקאית בגין פיקדונות הציבור גדלו בקצב איטי יותר. במשרד האוצר מצאו כי הפער המשמעותי ביותר בריבית הוא בתחום הפיקדונות לתקופות קצרות של משקי הבית.
"עליות הריבית הביאו לגידול משמעותי בתשלומי הריבית של ציבור הלווים לבנקים, כשבמקביל תשלומי הריבית של המערכת הבנקאית בגין פיקדונות הציבור גדלו בקצב איטי יותר. דינמיקה זו יצרה הכבדה משמעותית על משקי הבית, והחריפה את יוקר המחיה עמו מתמודד הציבור הישראלי. מנגד, במערכת הבנקאית נוצר רווח נקי חסר תקדים, שעמד על כ-24 מיליארד שקל בשנת 2022 גידול של כ30% בהשוואה לשנת 2021 שגם היא הייתה שנה חריגה עקב הוצאה שלילית חריגה בסעיף 'הוצאות להפסדי אשראי'.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
באוצר גם מציינים שבעוד העסקים הגדולים נהנו מגלגול מלא של 100% מהריבית, הציבור הרחב קיבל פחות מ-75% מהעלייה וזאת "למרות שתקופת פירעון ממוצעת של פיקדון של משקי בית גבוהה באופן עקבי מהתקופה הממוצעת לפירעון פיקדון של עסקים גדולים".
באוצר גם מציינים שעלויות התפעול של קבלת פיקדון, במיוחד באמצעים דיגיטליים, אינה גבוהה, שכן מדובר לרוב במוצר מדף סטנדרטי. לאור זאת, נראה שהפער בין הריביות שמקבלים משקי הבית לבין הריביות שמקבלים העסקים הגדולים מושפע בעיקרו מכוח השוק העודף שיש לבנקים כלפי לקוחותיהם. כוח שוק זה נובע, בין היתר, מהיעדר יכולת מיקוח של משקי הבית ונטייתם לצרוך את כלל השירותים הבנקאיים בבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם.
כמו כן, לפי נתונים שמפרסם בנק ישראל, במאי 2023 הריבית הממוצעת על פיקדונות למשקי הבית עד לתקופה של חודש עמדה על 2.04% בריבית קבועה, לעומת זאת, לתקופה של 6-12 חודשים, הריבית הממוצעת על פיקדונות למשקי הבית עמדה על 4.35% בריבית קבועה, פער משמעותי העולה על 100%.
במשרד האוצר מסבירים כי "צעד זה יוביל למצב בו למשקי הבית תהיה חלופה נגישה ואיכותית לפיקדון בבנק בו הם מנהלים את חשבון העו"ש, שכן 'פיקדון ברירת המחדל' יהיה נגיש באותם אמצעים בהם נגיש הפיקדון בו מתנהל חשבון העו"ש, והזכות שתוקנה לבנק הזוכה בהליך התיחור תתמרץ אותו להציע ריבית גבוהה ביחס למקובל כיום בשוק.
- 5.צודקו 06/07/2023 17:38הגב לתגובה זוהגיע הזמן שיקום גוף מסחרי שיאגד תחתיו קבוצת משקיעים סגורה בפקדון סגורה ויציע לבנקים לעשות מיכרז על גובה הריבית שהבנק יהיה מוכן לשלם
- 4.יניב 06/07/2023 17:28הגב לתגובה זוחייבים להוסיף עוד בנקים ולאפשר ניוד משכנתאות או ליישם את המהלך הזה על משכנתאות - זה יחסוך הרבה לציבור
- 3.אנונימי 06/07/2023 17:17הגב לתגובה זונקווה שייצא לפועל
- 2.לילי 06/07/2023 17:15הגב לתגובה זועדיין נדרשת פעולה אקטיבית של הלקוח . והוא יכול לבחור פיקדון בבנק גבוהה מברירת המחדל . זה פשוט צחוק מהלקוחות . האוצר לא רוצא לשחוט את המכונה שמכניסה לו מיסים .
- 1.מהלך מבורך לטובת העם הגיע הזמן (ל"ת)בן גוריון 06/07/2023 16:47הגב לתגובה זו
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
