העודף התקציבי של ישראל הסתכם ב-10 מיליארד שקל, 0.6% מהתוצר
כמה כסף הכניסה המדינה בחודש דצמבר? משרד האוצר פרסם אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לחודש דצמבר 2022. לפי הדוח, הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.3 מיליארד שקל, ובשנת 2022 כולה הסתכמו ההכנסות ב-436.1 מיליארד שקל.
על פי הסקירה, חשוב לקחת בחשבון כי הכנסות ממסים, ובמיוחד ההכנסות ממסים ישירים, עלו במחצית השנייה של שנת 2021 ובמחצית הראשונה של שנת 2022 באופן חריג הן ביחס לשנת 2020, שנת משבר הקורונה והן ביחס לשנת 2019, תקופת טרום קורונה.
כמו כן, בשנת 2021 הופרש לקרן פיצויים סכום בגובה של 25% מהכנסות ממס רכישה, בעוד שבשנת 2022 הופסקה ההפרשה לקרן. סכום ההפרשה עמד על כ-0.4 מיליארד שקל בגין חודש דצמבר 2021 וכ-3.2 מיליארד שקל בגין החודשים ינואר-דצמבר 2021.
בינואר ובאפריל 2022 התקבלו תשלומים חריגים של 1.6 ו-1.2 מיליארד שקל בהתאמה. בדצמבר 2021 התקבל תשלום חריג של 1.1 מיליארד שקל במס הכנסה ובסכום דומה במע"מ ייצור מקומי.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בשנה שעברה הבטיחה במדינה לסיים בעודף גדול, אבל זה מה שקרה. הנה הכתבה מהשנה שעברה
באוצר מציינים כי בינואר 2023 עודכנה נוסחת מיסוי ירוק וצומצמה ההטבה על כלי רכב חשמליים שגם לאחר השינוי נשארה משמעותית. החל מהשנה עומד שיעור מס הקניה על כלי רכב חשמליים על 20% במקום 83% החל על רכב רגיל. הטבת מס זו מוגבלת לתקרה של 60 אלף שקל. המשמעות היא שרכב חשמלי יכול לקבל הפחתה כוללת במס קניה של עד כ-78,000 שקל (לאחר קבלת זיכוי בגין המיסוי הירוק). כתוצאה משינויי המיסוי, הוקדם יבוא כלי רכב בחודש דצמבר 2022. בעקבות הקדמת היבוא, הוקדמה גביית מס בהיקף המוערך של כ-2.2 מיליארד שקל בדצמבר 2022.
במונחים ריאליים, עלו ההכנסות ממסים ישירים בשנת 2022 ב-13% לעומת שנת 2021. וההכנסות ממסים עקיפים עלו בכ-3%.
בשיעורי מס אחידים, הכנסות המדינה ממסים בדצמבר 2022 ירדו ב‑3% לעומת דצמבר 2021. הגביה ממסים ישירים ירדה ב-7% בעוד שהגביה ממסים עקיפים עלתה ב- 4%. כאמור, הכנסות ממסים במחצית השניה של שנת 2021 ובמיוחד בחודש דצמבר 2021 היו גבוהות באופן חריג. בהשוואה לדצמבר 2019 עלו ההכנסות ממסים ב- 5% בממוצע לשנה. הכנסות ממסים ישירים עלו ב- 9% וממסים עקיפים ב- 1% בממוצע לשנה.
- מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
נתוני המגמה הצביעו על גידול בגביית המסים בשיעור של 5% משנת 2012 לשנת 2019. מגמת העלייה נקטעה בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, אך חודשה כבר בסוף שנת 2020 ומאז ועד השיא של המחצית הראשונה של שנת 2022 הגבייה גדלה בקצב מהיר מהרגיל. נתוני הגבייה במחצית השנייה של שנת 2022 מסמנים מגמת ירידה בגבייה לעומת השיא של המחצית הראשונה. יחד עם זאת הגבייה היום נמצאת מעל קו המגמה טרום משבר הקורונה.
סיכום הכנסות
הכנסות רשות המסים בשנת 2022 הסתכמו ב-428.8 מיליארד שקל לעומת 376.4 מיליארד שקל בשנת 2021. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ב-8%. המסים הישירים עלו בכ- 13% והמסים העקיפים עלו ב-2% לעומת שנת 2021.
ההכנסות ממיסים ישירים הסתכמו בשנת 2022 ב-254.9 מיליארד שקל לעומת 216.2 מיליארד שקל בשנת 2021. בשיעורים אחידים, עלתה גביית המסים הישירים בשנת 2022 ב- 13% לעומת שנת 2021 ובכ- 15% בממוצע לשנה לעומת שנת 2019.
מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – בשנת 2022 עלו ההכנסות מעצמאים וחברות ב-18%. הגביה מחברות עלתה ב- 25% ובעצמאים ב- 3%. הגביה מחברות עלתה בעיקר כתוצאה ממספר תשלומים בסכומים חריגים משומה, מרווחים כלואים ומרווחי הון בגין שנים קודמות.
בדצמבר 2022 הסתכמה הגביה בסעיף זה ב- 7.5 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בדצמבר 2021. בשיעורי מס אחידים בנטרול תשלומים חריגים, הגבייה מחברות ירדה בכ-2% והגבייה מעצמאים (כולל בעלי מניות בחברות) נשארה כמעט ללא שינוי. בהשוואה לשנת 2019 עלו הכנסות ממס הכנסה בכ- 16% בחישוב השנתי.
שוק ההון – בשנת 2022 הסתכמו ההכנסות משוק ההון ב- 4.5 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של כ-39%. בדצמבר 2022 נרשמה גביה ברוטו של כ-0.2 מיליארד שקל בלבד, לעומת 0.8 מיליארד שקל בדצמבר 2021. במונחים ריאליים זוהי ירידה של 80%.
לגבי מיסוי מקרקעין - ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בשנת 2022 ב- 25.4 מיליארד שקל, עליה של 17% לעומת שנת 2021. במס שבח נרשמה עליה של 27% ובמס רכישה נרשמה עליה של 9%. עיקר הגידול נרשם בתחילת השנה. גידול זה התמתן במהלך השנה, ובחודשים ספטמבר – דצמבר 2022 ירדו ההכנסות ממיסי מקרקעין לעומת התקופה המקבילה 2021 בה נרשמו הכנסות גבוהות במיוחד ערב העלאת מס הרכישה למשקיעים.
- 5.איך המדינה לא תרויח 11/01/2023 15:20הגב לתגובה זושליברמן עשק אותם וזה לא קרה באף משרד ממשלתי כולם קיבלו רטרואקטיבי. וגם בשנה החמישית עשקו אותם מסתבר ש8200 יש באוצר ואת הציבור מרמים שמורה מתחיל מרויח 9000 שח . בפועל מורה עם תואר שני שעובד 80% משרה עם ורכזות מקצוע מרויח 6200 שח. וזה על גב הילדים שמקבלים מורים מהרחוב שגם הם בורחים להם אחרי 3 חודשים ואם נשארו 3 חודשים זה בגלל חופשות . הילדים שלנו מקבלים מורים לא מוסמכים אלימים מקללים לא יאומן
- 4.הכסף זורם כמים ורק משקיעי הבורסה מופסדים הון תועפות (ל"ת)כולם מרויחים 11/01/2023 15:14הגב לתגובה זו
- 3.דן 11/01/2023 15:05הגב לתגובה זובאמת לא דרישה בשמיים ....זה יתמרץ כת הכלכלה ויקל על האזרחים ...
- 2.חח 11/01/2023 13:46הגב לתגובה זומדינה חזקה ע"ח עבדיה!
- 1.שוק ההון.האנשים הרוויחו 18 מיליארד ? (ל"ת)כ ד 11/01/2023 13:24הגב לתגובה זו

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.