מנהל רשות המסים ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

מה זה תיאום מס, מי חייב לעשות וההקלה הגדולה של רשות המסים

אם אתם עובדים בשתי עבודות, כדאי לכם לעשות תיאום מס, אחרת תשלמו מס ביתר; רשות המסים מאריכה אוטומטית את אישור התיאום מ-2022 ל-2023
דור עצמון | (2)

למעלה מ-300 אלף שכירים קיבלו הודעה על הארכת תוקף לאישור תיאום המס לשנת 2023. רשות המסים, שמנהליה מסבירים כי הם שמו מטרה לשפר את השירות שניתן לציבור שלחו ליותר מ-300 אלף שכירים הארכות תוקף לאישורים לתיאום מס, כך שיהיו תקפים גם לשנת 2023. האישורים שנשלחו חוסכים לאותם שכירים את הצורך בעריכת תיאום מס חדש.

מה זה בעצם תיאום מס ומי צריך לעשות?

אם אתם עובדים בשני מקומות עבודה, אתם צריכים לעשות תיאום מס, אחרת אתם משלמים מס בעודף. תשלום המס הוא על פי מדרגות מס. ברגע שמגיעים למדרגת המס הראשונה, אתם צריכים לשלם שיעור מס מסוים, ואם אתם במדרגה השנייה, שיעור המס החל הוא על המרווח בין המדרגה השנייה לראשונה. אם אתם עובדים בשני מקומות עבודה, אזי המקום השני (שמוגדר כמקום שאינו הראשי), צריך לנכות שיעור מס של 50% אלא אם העברתם למקום העבודה דוח תיאום מס שמגדיר את המס שלך. ההגדרה הזו מאפשרת למקום העבודה השני לנכות מס נמוך מ-50%.

לרשות המסים אין שום כוונה שאנשים ישלמו יותר ממה שהם צריכים. לכן מאפשרים למי שעובד בשני מקומות ויותר, לעשות תיאום מס עם תחילת העבודה. תיאום מס הוא תהליך פשוט שכרוך במילוי טפס וכעת מס הכנסה בעצם מאפשר העברה אוטומטית של הניכוי לשנה הבאה. 

תיאום ביטוח לאומי -  אם אתם עובדים בשני מקומות ויותר, חשוב לדעת שכדאי לעשות גם תיאום ביטוח לאומי. אנחנו משלמים גם ביטוח לאומי וביטוח בריאות בהתאם לגובה השכר ואם ביטוח לאומי לא מקבל בקשה לתיאום ביטוח לאומי, הוא מפעיל על העבודה הנוספת תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, בשיעור גבוה (להרחבה - מדריך מאתר הון)

כך או אחרת, ההודעה היום של רשות המסים מבשרת כי לראשונה, ניתן יהיה למצוא את אישורי תיאום מס שנערכו בשנת 2022 גם לאחר תום השנה באזור האישי של רשות המסים תחת החזרי מס ותיאומי מס. האישורים להארכות תוקף נשלחו לשכירים אשר הכנסותיהם ונתוניהם האישיים (זהות המעסיק, מצב משפחתי ונתונים נוספים המשפיעים על חבות המס) לא השתנו מהותית מזה מספר שנים.

יתר השכירים, שלא קיבלו הודעה על הארכת תוקף לתיאום המס לשנת 2023, כולל הורים שבשנת 2023 יש להם ילדים  בגיל 6 עד 12, ונוספה להם נקודת זיכוי עבור כל ילד בגיל זה בהתאם להוראת שעה לשנת 2022, זכאים להארכה של חודשיים לתוקפם של אישורי תיאום מס, שהונפקו למעסיקים בשנה קודמת. כלומר, עד לתשלום משכורת פברואר או עד ל-13 במרץ. הרשות עתידה בתחילת שבוע הבא לפתוח את המערכת לתיאום מס באינטרנט לשנת 2023. המערכת, שמממשת זכויות מס, מאפשרת לכול אחד ב-3 פעולות בלבד לבצע בכל זמן, ממכשיר הסלולר או במחשב, תיאום מס באופן מקוון לכל סוגי ההכנסות וההקלות, ללא הגבלה על מספר פעמים בשנה וללא תקרת הכנסה. המערכת מציגה למגיש הבקשה את מגוון ההקלות שניתן לבקש ואף ממצה עבורו הקלות מס בכך שמסמנת עבורו את ההקלות הרלוונטיות אליו,   לגביהן קיים מידע במאגרי הרשות לדוגמת נקודות זיכוי עבור ילדים או פטור ממס בשל נכות. 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם העלמת מס היא עבירה פלילית אז גם גביית יתר....... (ל"ת)
    העם הנבער 27/12/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    jacob2zur 26/12/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שהאישור להארכת תוקף תיאום מס מגיע ממקום מרכזי ולא תמיד נשלחים האישורים לכל המעסיקים ואם אתה רוצה שעתקנו זאת אין דרך לבקש זאת אלא להגיש בקשה מחודשת בפ"ש המקומי.. אין קשר בין מערכות מס הכנסה !!! כבר שנים ככה ולמרות שמבקר הפנים הבטיח שתוקן - לא תקון
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.