"מה עושה ממשלה חלשה לפני בחירות? מחלקת צ'ופרים. ועל זה נשלם"
עם שיאי אינפלציה של יותר מעשור, מה הממשלה יכולה וצריכה לעשות? "עדיף שלא תעשה כלום", אומר ד"ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן, בראיון לביזפורטל. "הבעיה שלנו כרגע היא שיש לנו ממשלה חלשה שמתמודדת לפני בחירות והמצב הפוליטי שלה כנראה לא מזהיר. מה הנטייה של ממשלה במצב כזה לעשות? זה להתחיל לחלק צ'ופרים, כלומר סובסידיות. ועל צ'ופרים משלמים".
-מה מאפיין את האינפלציה הנוכחית?
"אחד, היא נובעת מאינפלציה בכל העולם. חלק ממנה לפחות התחיל בגלל העלייה בחומרי הגלם, תופעה כלל עולמית. החלק השני, וזה המזל שלנו הוא שהמרכיב החשוב באינפלציה זה הדפסות הכסף של הבנקים המרכזיים. מ-2008 הבנקים המרכזיים מדפיסים כסף כמו משוגעים. איכשהו עד עכשיו הם עשו את זה ונמנעו מאינפלציה, לא ברור עד היום למה, אבל ברגע שמשהו קרה והדברים יצאו מאיזון, הדפסות האלה דחפו את האינפלציה למעלה. למזלנו, בארץ בנק ישראל פחות השתולל מאשר בארה"ב ובאירופה, אנחנו רק על 5% בערך, כאשר בארה"ב ובאירופה הם קרובים כבר ל-10%".
-אנחנו רואים שכל הסעיפים עלו במדד, אולי חוץ מההנעלה והביגוד
"הכל עולה. זה התחיל מעליות מחירים בחו"ל, נוספו לזה כמה דברים שהם ישראלים טיפוסיים. האחד הוא ירקות ופירות שעולים בארץ כבר שנים. זה לא קשור לעולם, חוץ מאשר למדיניות היבוא של ממשלת ישראל. אנחנו כמעט לא מייבאים פירות וירקות ולא מגדילים את ייצור שלהם. מה שקורה הוא שהאוכלוסייה גדלה, הכמות לא גדלה והמחירים עולים. הפתרון היחיד כרגע שיכול לפתור את הבעיה זה לפתוח את השוק ליבוא. אני לא רואה את הממשלה הנוכחית עושה את זה, וגם לא את הבאה. דבר נוסף, חלק גדול מהיצרנים בארץ הם גם יבואנים, ולכן יש להם כוח שוק מאד גדול. הם רואים שהמחירים עולים, רואים שיש אוקיי כזה לעליות מחירים והם מעלים מחירים. אין פה משהו מפתיע".
-היבואנים מרוויחים מכל הכיוונים?
"כן. המרווחים שלהם היו לא קטנים גם לפני כן. לפי הדוחות שלהם בקורונה, הם הרוויחו יפה מאד. עכשיו כשכולם מצמצמים את המרווחים, היצרנים רוכבים על עליות המחירים. אין עליות שכר משמעותיות. הם נהנים מיופי של בוננזה. חלק גדול מהאינפלציה אומר שהיצרים הישראלים חוגגים על האינפלציה. הם רואים שיש אינפלציה, נהנים מזה ומעלים מחירים. הם היו יכולים לחיות גם בלי עליות המחירים. איך אני יודע? כי אחרי שהאינפלציה תיגמר והמחירים יתחילו לרדת בחו"ל במוצרי היבוא, לא נראה את המחירים יורדים לאותה רמה בארץ, אולי לא נראה אותם יורדים בכלל. מה שאומר שכרגע הם נהנים מהרווח, ואחרי זה הם ייהנו אפילו מיותר רווח". צפו בראיוןTV
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.
- 7.לרון 19/08/2022 07:35הגב לתגובה זוזה הציבור שהולך לבחור פעם אחר פעם,ועוד היד נטויה
- 6.שר אוצר כושל נתן טריגר למצב בכך שהעלה את מחיר החד פעמי (ל"ת)שלמה 18/08/2022 21:45הגב לתגובה זו
- 5.מתכוננות לאינפלציה 18/08/2022 19:28הגב לתגובה זו"שטראוס ודיפלומט יעלו מחירים? זה לא קרטל - הן פשוט מתכוננות לאינפלציה" כתבה שלך חתיכת טינופת צבועה מבר אילן
- 4.רענני ותיק 18/08/2022 19:19הגב לתגובה זואני מסכים לכל הקביעות, למעט עניין הפירות והירקות. החקלאות בישראל נהרסה במשך עשרות שנים בגלל פוליטיזציה ומעורבות יתר של הממשלה בתכנון, בהקצאת אמצעי ייצור (קרקע ,מים, עובדים), בשיווק, בייצוא וביבוא החקלאי.. האפליה בין החקלאים הפרטיים לבין "ההתיישבות העובדת"(קיבוצים ומושבים), הביאה לחיסול הדרגתי של החקלאות הפרטית (שהייתה יעילה הרבה יותר), מבלי שהביאה לגידול התפוקה של סקטור ההתיישבות העובדת. גם שם הייתה מגמה של מעבר מחקלאות לעיסוקים אחרים, תוך הפרת החוק, וחוזי החכירה של אדמת הלאום. עוד לא מאוחר לסלק את מעורבות הממשלה בכל תחומי החקלאות (ובאותה הזדמנות, גם ענפי כלכלה אחרים, במיוחד נדל"ן) - ולאפשר לדברים להתנהל על פי כללי שוק חופשי. זו תהייה הדרך הנכונה לבלום את האינפלציה.
- לרון 19/08/2022 07:38הגב לתגובה זושהצאר יחזור למאורה....זה כבר מסתמן
- 3.לא שמעתי ממך 18/08/2022 19:18הגב לתגובה זולא שמעתי ממך על פיזור הכסף ממסוק של הארכי פושע הפודל הורדוס
- 2.אנונימי 18/08/2022 18:49הגב לתגובה זומי שהוא צועק המלך הוא עירוםממשלה מושחתת שפיזרה ללא הבחנה כספים עם שר האוצר הכושל בתולדות המדינה ליברמן המסיט הלאומי
- 1.אורי 18/08/2022 18:04הגב לתגובה זוזה לא בגלל ממשלה חלשה או חזקה זה פשוט תנודות עולמיות שהממשלה הזו או הקודמת לנסות איך להיתמודד עם זה ואיך לא לפגוע באזרחים אבל כולנו יודעים גם את האימרה שאי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה ואם זה ימשיך כך אחד יאשים את השני ואנחנו ניגלה ששלא נישאר כלום מהעוגה , חחחח
- לרון 19/08/2022 07:39הגב לתגובה זוק"ל קרובים לצלחת
- אונברסיטת בר אילן (ל"ת)הכול ברור 18/08/2022 19:19הגב לתגובה זו
- יותר אמין ויותר נכון מאונברסיטת ביר זית ומכללת עבאס (ל"ת)שלמה 18/08/2022 21:40

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.