הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock

למה היחלשות הדולר לא גורמת לירידת מחירים?

על פניו, הכוח של השקל מעיד על חוסנה של הכלכלה הישראלית, אבל הבעיה היא לא התמחור של היחס בין המטבעות, הבעיה היא במונופולים השולטים על ייבוא, המיסוי על מוצרים המיוצרים בישראל והמיסוי על הדלק
ארז ליבנה | (10)
נושאים בכתבה יוקר המחיה מונופול נפט רשות התחרות

אין ישראלי שטס בשנים האחרונות לחו"ל שלא שם לב למגמה מאוד מעודדת. אם פעם השקל היה מטבע חלש ביחס לדולר ולאירו, היום הוא התחזק מאוד ומאפשר לנו, כתיירים או כאנשי עסקים, להוציא פחות ולקבל יותר.

 

התחזקות השקל מול המטבעות המובילים בעולם יצר תהליכים נוספים. דוגמה בולטת היא הירידה היחסית בעלייה מצרפת, כאשר הפיחות של האירו עודד רבים מהעולים דווקא לשוב חזרה למדינה האירופית.

לפני עשור, בשל חוסנו היחסי של האירו מול השקל וגל אנטישמיות בצרפת, כמעט ולא היה ניתן למצוא דירה בתל אביב, בנתניה או באשדוד; כשדירות רבות נותרו דירות רפאים. היום זה כבר לא משתלם להם. היום כבר לא שומעים על העלייה הצרפתית. גם בגלל השקל החזק.

 

אבל התחזקות השקל והפיחות בדולר ובאירו לא משפיעה על מרבית משקי הבית. במרץ 2015, הדולר היה בשיא של כמעט עשור עם יחס של 4.05 שקלים על כל דולר. כיום, הדולר נסחר בכ-3.43 שקלים. ירידה של כ-15%, שאמורה להשפיע באופן רוחבי על כלל הייבוא לישראל ועל הכיס של הצרכן הסופי.

 

בפועל זה לא קורה. הישראלי הממוצע, כצרכן, לא מרגיש את זה – למה בעצם?

 

מארג של מונופולים

אחת הבעיות של ישראל היא מארג של מונופולים, ששולטים לא רק בייבוא, אלא גם באנרגיה ותחומים נוספים. אלה, ביחד ולחוד, מעלים משמעותית את מחיר סל הצריכה הממוצע ומדכאים כל ניסיון לתחרות בשוק. זה לא באמת הגיוני - אין סיבה אמיתית למחירים הגבוהים.

כאשר הדולר והאירו יורדים לעומת השקל, אנחנו הצרכנים צריכים ליהנות ממחירים טובים יותר. היבואנים אמורים להוריד מחירים. הם לא עשו זאת ולא עושים זאת. הם בשיא חוצפתם זועקים עכשיו שהקורונה עלולה לגרום להם לעלות מחירים, הם מחפשים הזדמנויות לעלות מחירים, כשבפועל הם היו צריכים להוריד מחירים בשיעור חד ולא עשו כך - מחירי המכוניות לא הוזלו, מחירי המזון המיובאים לא הוזלו? למה בעצם? פשוט - כי אפשר. 

 

מדובר בגופים שבחלקם שולטים בשוק, מדובר בגופים חזקים שמנסים בכל כוחם לשמר את כוחם - כך בצעד מעורר מחלוקת, שהקים נגדה גם את שר הכלכלה, רשות התחרות הודיעה כי דיפלומט ושסטוביץ, שניים מיבואני המזון והטואלטיקה הגדולים בישראל – אשר דה פקטו שולטים בתחומם – לא יוכרו כמונופול. ההחלטה די בעייתית. שני הגופים האלה מונעים כל ניסיון לייבוא מקביל, דבר שיכול להפחית בצורה משמעותית את המחירים שאנחנו משלמים על מוצרי הייבוא ושמרכיבים חלק ניכר מכל סל הוצאות משפחתיות בכל שנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

העניין הוא, שלרשות התחרות נוח להתמודד עם מפעילי המעליות, שהואשמו לאחרונה בתיאום מחירים וגם עם חברות גיזום. עם טייקונים, ששולטים במזון, בטואלטיקה ובמוצרי הבנייה, קצת פחות.

 

אבל גם בתחום הגז, למרות המחויבות של יצחק תשובה להיפרד ממאגר תמר בשנה הבאה, עם קצת עזרה "מהגאונים" ברשות החשמל - סינדל את חברת החשמל למחירים גבוהים ביחס לשוק העולמי. באירופה לדוגמה, מחיר יחידת חום של גז ירד ביולי האחרון לרמה של 3.8 דולרים. בישראל באותה התקופה, המחיר עמד על 6.2 דולרים. ירדן לעומת זאת, גם בשל נושאים מדיניים, משלמים דולר פחות מאיתנו.

 

מיסוי מוטה יצרנים

פעם היה הטרנד להשוות בין המחירים של מוצרים ישראליים בארץ ובברלין. ברוב המקרים, בשל הצורך להישאר תחרותיים, יצרנים מקומיים מוכרים את מרכולתם מעבר לים במחירים שכל ישראלי היה חולם עליהם. מחירים שלעיתים מגיעים לשליש מהמחירים בארץ.

 

אין מה להלין על החברות. הן רוצות להרוויח ויעשו כל שביכולתן כדי לעשות כן. ואם נותנים להן, הן ייקחו. ובשתי ידיים. העניין הוא שבמדינות רבות, קיים מיסוי אפקטיבי, שמחייב כל חברה שמוכרת מוצרים בחו"ל, למכור במחיר הנמוך ביותר שהיא מוכרת בשווקים שמחוץ למדינתם.

 

ישראלים צריכים את החוק הזה כמו אוויר לנשימה.

 

מחירי הדלק הגבוהים

מחיר הדלק בישראל נקבע על פי 4 פרמטרים מרכזיים: מחיר בשער בית הזיקוק, מס הבלו,  סל הוצאות השיווק לבנזין ומע"מ. מסים על גבי מסים על גבי מסים. מחיר הדלק אמנם ירד מתחת ל-6 שקלים, אבל גם כאן מדובר באבסורד.

 

מחיר של חבית נפט עולה היום 50 דולר. מדובר בכ-170 שקלים לכ-160 ליטרים. זה אומר שהפער בין מחיר החבית למה שמשלמים עליו הצרכנים הסופיים עומד על למעלה מ-460%. זהו פער בלתי נתפס.

 

הנפט הוא כיום הדם של התעשייה והכלכלה. בלעדיו משאיות לא נוסעות, מטוסים לא טסים ואוניות לא שטות. אז למה המיסוי הוא רוחבי? למה אי אפשר שיהיה מס פרוגרסיבי? כזה שיאפשר לחברות מסחריות להוציא פחות על דלק וכך להוזיל משמעותית את מחירי הסחורות – כשתוך כדי לחייב בחקיקה את היצרניות לגלם את ההנחה לצרכן הסופי. זה ייתכן, זה אפשרי, אבל בסוף היום, סביר להניח שזה לא יקרה בזמן הקרוב.  

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יכול (ל"ת)
    רק ביבי 17/02/2020 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יעקב 17/02/2020 16:28
    הגב לתגובה זו
    מזה כ 11 האמור לעיל הוא בידי ממשלות נתניהו ומה נעשה בעיניין? חוזקו המונופולים של היבוא וגבוה מחירו של הדלק ביחס למערב. עתה ערב הבחירות מספר 3 בתוך שנה מצהירים נתניהו וברקת על רפורמות גרנדיוזיות. אני מציע להם שבראש ובראשונה לא יגרמו לנזקים: היה ניתן לחסוך כ 10 מיליארד ישירים על עלות 3 סבבי בחירות ועוד כ 25 מיליארד העקיפים. ניתן לחסוך עוד עשרות המיליארדים המשולמים כאתנן לרשימות החרדיות. ניתן לחסוך עוד עשרות המיליארדים אם היו מאלצים המוני אברכים ושנוררים לצאת לשוק העבודה.. ועוד ועוד. נזקים אלו ואחרים מקורם בכך שנתניהו עושה הכל כדי לא לעמוד לדין. אבל מה עם המדינה? הצחקתם.
  • 5.
    י 17/02/2020 12:21
    הגב לתגובה זו
    הצרכן הישראלי משלם כ8 שקלים על כל דולר! אם זה במכוניות דלק ואם זה בעלות הבניה . המשכורות בישראל ממוסות ב60 % וזה לפני מע"ם בעוד שהחברים במרכז הליקוק משלמים מעט (אם בכלל). הורדת מיסים כללית! פירוק מונופולים ואיסור על מזומן כמו שנעשה במדינות רבות יביאו לחלוקת הנטל.
  • סוף סוף נתניהו הולך הביתה אחי ...הגיע הזמן (ל"ת)
    שלומי 17/02/2020 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הדג מסריח מהראש 17/02/2020 11:37
    הגב לתגובה זו
    מעדיפה לגבות מילייארדים באמצעות מסים עקיפים על יבוא כמו מכוניות ודלק מי שמשלם את המחיר של יוקר המחייה הם האזרחים השקוי בעוד הטייקונים מתעשרים וממדד יוקר המחייה מטפס לשיאים חדשים .
  • 3.
    דולר 17/02/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
    השער הריאלי של הדולר הרבה מעל 4 שקלים.
  • 2.
    שמוליק 17/02/2020 11:16
    הגב לתגובה זו
    המחירים לא ירדו חשוב להיות חזקים ולא לקנות חדשות עד שהמחיר ירד לפחות ב 10%
  • 1.
    אא 17/02/2020 10:25
    הגב לתגובה זו
    .
  • אמנון נבולי 17/02/2020 10:52
    הגב לתגובה זו
    יש פה קרנות גידור שמושקעות במיליארדים על השקל..תשכח מזה.בגלל זה בנק ישראל גם לא מדפיע
  • נראה 17/02/2020 11:32
    המליצה ללקחות שלה לעשות שורט על השקל
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.