פעילי חמאס טרור
צילום: AFP

הפרלמנט הנורווגי הורה להקפיא מימון למשרד החינוך הפלסטיני

הפרלמנט הנורווגי בהצהרה רשמית מכנה את תכנית הלימודים ברשות הפלסטינית "הרסנית לתהליך השלום" והורה "לקצץ או להקפיא" את כספי הסיוע למשרד החינוך הפלסטיני במידה ולא יוסרו תכני ההסתה לאלימות
ערן סוקול | (2)

הפרלמנט הנורווגי בהצהרה רשמית מכנה את תכנית הלימודים ברשות הפלסטינית "הרסנית לתהליך השלום" ומורה לראשונה לממשלת נורווגיה "לקצץ או להקפיא" את כספי הסיוע הנורווגיים למשרד החינוך הפלסטיני במידה ולא יוסרו כל תכני ההסתה לאלימות מספרי הלימוד החדשים שפורסמו בספטמבר האחרון.

קישור לקריאת הדו"ח המלא של IMPACT-se

ההכרזה מגיעה בעקבות קמפיין מדיני-תקשורתי נרחב בחודש האחרון בנורווגיה מטעם מכון המחקר והמדיניות IMPACT-se שחשף דו"ח מקיף על ההקצנה והרדיקליזציה שעברו תכני ספרי הלימוד הפלסטינים החדשים בפני חברי פרלמנט נורווגים מכל מפגלות הקואליציה ובפני התקשורת הנורווגית.

ההכרזה תשפיע ישירות על 220 מיליון NOK שנורווגיה התחייבה לתרום למשרד החינוך הפלסטיני עד שנת 2022, בין היתר, עבור כתיבה והדפסה של ספרי לימוד.

"הובאה לידיעת הקואליציה דבר הימצאותם של חומרי לימוד הראויים לכל גנאי בשימוש בשטחים האוטונומיים הפלסטיניים, כפי שמעידים הדוחות של מכון IMPACT-se, שהוביל לבדיקת התכנים שיזמה המחלקה לפיתוח בינלאומי של בריטניה (DFID). דוגמאות לתכנים בספרי הלימוד כוללים אלימות, מות קדושים וטרור. הקואליציה רואה את ספרי הלימוד כהרסניים לתהליך השלום והתפתחות הדמוקרטיה באזור, כמו גם כביטוי לפדגוגיה חסרת אחריות, ומוצאת שלא מתקבל על הדעת כי כספי סיוע נורווגיים תומכים במערכת חינוך המקדמת ערכים הרסניים כל כך", נכתב בהצהרה.

מנכ"ל מכון IMPACT-se מרכוס שף: "המחוקקים הנורווגיים הגיעו למסקנה היחידה האפשרית כאשר ראו בעיניים שלהם ממקור ראשון את הקיצוניות בספרי הלימוד הפלסטיניים הנוכחיים. מדוע הם היו רוצים שמשלמי המסים שלהם יהיו יתמכו בהקצנה של דור שלם של ילדים ובעידודם למעשי אלימות? זו הייתה טעות גדולה מצדו של סגן שר החינוך הפלסטיני לשקר לנורווגים באשר לתוכן האמיתי בספרי הלימוד שלהם. אפשר לבדוק את התכנים הללו בקלות, ואף חבר פרלמנט אינו אוהב שמטעים אותו בכוונה תחילה".

במכון IMPACT-se מציינים כי מספרי הלימוד ברשות נמחקו כל ההסכמים ושיחות השלום עם ישראל מאז אוסלו והוכנסו במקומם תכנים רבים יותר המקדמים ג'יהאד, אלימות ושנאת האחר. חיבור וחיסור בחשבון לכיתה ד' נלמד דרך ספרית שהידים, פיזיקה לומדים דרך הסבר על כח התנועה של אבן שעפה מרוגטקה לחיילי צהל, ג'יהאד נלמד כ- "דבר החשוב ביותר בחיים" ושהמוות טוב מהחיים, סטטיסטיקה והסתברות לומדים דרך בעיה מתמטית המבקשת מהתלמידים לחשב את ההסתברות ירי של יהודים לעבר מכוניות פלסטיניות ופגיעה בהן.

הקמפיין של מכון IMPACT-se בנורווגיה יצר סערה תקשורתית סביב הסוגיה שעלתה לסדר היום שדחפה לפעולה נוקבת בסוגיה. כתבת שער ומאמר מערכת על המחקר של המכון שפורסמו בעיתון הגדול והמשפיע ביותר בנורווגיה, Aftenposten. הכתבה גררה ראיון פולו-אפ עם סגן שר החינוך הפלסטיני, בסרי צלאח, שנתפס על חם בסיפוק מידע כוזב לכתב העיתון בטענה שהרש"פ הוציאה לכאורה את התכנים שהוצגו בתקשורת הנורווגית. כתב העיתון בדק בעצמו את הימצאות התכנים בספרי הלימוד באתר האינטרנט של משרד החינוך הפלסטיני בו מופיעים הספרים להורדה והציג בהפתעה לסגן השר ספר מקורי פלסטיני עדכני עם התכנים שהוצגו בכתבה ועדיין נלמדים כיום.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בן ישי 06/12/2019 13:42
    הגב לתגובה זו
    אם זה יקרה גם בשבדיה אני בא!
  • 1.
    יוסי 06/12/2019 11:45
    הגב לתגובה זו
    סופסוף התעוררו האירופים הנאיבים האלה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.