פעילי חמאס טרור
צילום: AFP

הפרלמנט הנורווגי הורה להקפיא מימון למשרד החינוך הפלסטיני

הפרלמנט הנורווגי בהצהרה רשמית מכנה את תכנית הלימודים ברשות הפלסטינית "הרסנית לתהליך השלום" והורה "לקצץ או להקפיא" את כספי הסיוע למשרד החינוך הפלסטיני במידה ולא יוסרו תכני ההסתה לאלימות
ערן סוקול | (2)

הפרלמנט הנורווגי בהצהרה רשמית מכנה את תכנית הלימודים ברשות הפלסטינית "הרסנית לתהליך השלום" ומורה לראשונה לממשלת נורווגיה "לקצץ או להקפיא" את כספי הסיוע הנורווגיים למשרד החינוך הפלסטיני במידה ולא יוסרו כל תכני ההסתה לאלימות מספרי הלימוד החדשים שפורסמו בספטמבר האחרון.

קישור לקריאת הדו"ח המלא של IMPACT-se

ההכרזה מגיעה בעקבות קמפיין מדיני-תקשורתי נרחב בחודש האחרון בנורווגיה מטעם מכון המחקר והמדיניות IMPACT-se שחשף דו"ח מקיף על ההקצנה והרדיקליזציה שעברו תכני ספרי הלימוד הפלסטינים החדשים בפני חברי פרלמנט נורווגים מכל מפגלות הקואליציה ובפני התקשורת הנורווגית.

ההכרזה תשפיע ישירות על 220 מיליון NOK שנורווגיה התחייבה לתרום למשרד החינוך הפלסטיני עד שנת 2022, בין היתר, עבור כתיבה והדפסה של ספרי לימוד.

"הובאה לידיעת הקואליציה דבר הימצאותם של חומרי לימוד הראויים לכל גנאי בשימוש בשטחים האוטונומיים הפלסטיניים, כפי שמעידים הדוחות של מכון IMPACT-se, שהוביל לבדיקת התכנים שיזמה המחלקה לפיתוח בינלאומי של בריטניה (DFID). דוגמאות לתכנים בספרי הלימוד כוללים אלימות, מות קדושים וטרור. הקואליציה רואה את ספרי הלימוד כהרסניים לתהליך השלום והתפתחות הדמוקרטיה באזור, כמו גם כביטוי לפדגוגיה חסרת אחריות, ומוצאת שלא מתקבל על הדעת כי כספי סיוע נורווגיים תומכים במערכת חינוך המקדמת ערכים הרסניים כל כך", נכתב בהצהרה.

מנכ"ל מכון IMPACT-se מרכוס שף: "המחוקקים הנורווגיים הגיעו למסקנה היחידה האפשרית כאשר ראו בעיניים שלהם ממקור ראשון את הקיצוניות בספרי הלימוד הפלסטיניים הנוכחיים. מדוע הם היו רוצים שמשלמי המסים שלהם יהיו יתמכו בהקצנה של דור שלם של ילדים ובעידודם למעשי אלימות? זו הייתה טעות גדולה מצדו של סגן שר החינוך הפלסטיני לשקר לנורווגים באשר לתוכן האמיתי בספרי הלימוד שלהם. אפשר לבדוק את התכנים הללו בקלות, ואף חבר פרלמנט אינו אוהב שמטעים אותו בכוונה תחילה".

במכון IMPACT-se מציינים כי מספרי הלימוד ברשות נמחקו כל ההסכמים ושיחות השלום עם ישראל מאז אוסלו והוכנסו במקומם תכנים רבים יותר המקדמים ג'יהאד, אלימות ושנאת האחר. חיבור וחיסור בחשבון לכיתה ד' נלמד דרך ספרית שהידים, פיזיקה לומדים דרך הסבר על כח התנועה של אבן שעפה מרוגטקה לחיילי צהל, ג'יהאד נלמד כ- "דבר החשוב ביותר בחיים" ושהמוות טוב מהחיים, סטטיסטיקה והסתברות לומדים דרך בעיה מתמטית המבקשת מהתלמידים לחשב את ההסתברות ירי של יהודים לעבר מכוניות פלסטיניות ופגיעה בהן.

הקמפיין של מכון IMPACT-se בנורווגיה יצר סערה תקשורתית סביב הסוגיה שעלתה לסדר היום שדחפה לפעולה נוקבת בסוגיה. כתבת שער ומאמר מערכת על המחקר של המכון שפורסמו בעיתון הגדול והמשפיע ביותר בנורווגיה, Aftenposten. הכתבה גררה ראיון פולו-אפ עם סגן שר החינוך הפלסטיני, בסרי צלאח, שנתפס על חם בסיפוק מידע כוזב לכתב העיתון בטענה שהרש"פ הוציאה לכאורה את התכנים שהוצגו בתקשורת הנורווגית. כתב העיתון בדק בעצמו את הימצאות התכנים בספרי הלימוד באתר האינטרנט של משרד החינוך הפלסטיני בו מופיעים הספרים להורדה והציג בהפתעה לסגן השר ספר מקורי פלסטיני עדכני עם התכנים שהוצגו בכתבה ועדיין נלמדים כיום.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בן ישי 06/12/2019 13:42
    הגב לתגובה זו
    אם זה יקרה גם בשבדיה אני בא!
  • 1.
    יוסי 06/12/2019 11:45
    הגב לתגובה זו
    סופסוף התעוררו האירופים הנאיבים האלה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.