חוף בתל אביב תיירות נופש
צילום: Istock

התיירות בישראל: שיא בתפוסת החדרים מאז 1995

בהתאחדות המלונות מציינים פער בין שיעור כניסות התיירים להיקף הלינה נוכח גידול בהשכרת דירות לטווח קצר. בעוד הם נוהרים לעיר הבירה, ישראלים עדיין מעדיפים חו"ל

מורן ישעיהו | (2)

בשנת 2018 נרשם שיא של כ-68% בתפוסת החדרים במלונות בישראל מאז 1995, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ה') התאחדות המלונות בישראל. זאת הודות לגידול בשיעור כניסות התיירים לעומת סטגנציה בלינות הישראלים בארץ בשלוש השנים האחרונות. 

התפוסה הגבוהה ביותר בתל אביב

היקף הלינות במלונות בארץ הגיע ב-2018 ל-25.2 מיליון, עליה של 4% לעומת 2017 ועליה של 14% לעומת 2016. תפוסת החדרים הארצית הממוצעת הסתכמה בכ-68% בהשוואה לתפוסה של 67% ב-2017 ו-62% בשנת 2016.

התפוסה הגבוהה ביותר של 75% נרשמה בעיר ת"א. באילת עמדה התפוסה על 73%, בים המלח -  70%, בירושלים - 69%, חיפה - 66%, נצרת - 65%, בטבריה וסובב כנרת - 64%, הרצליה - 63% ונתניה - 60% אחוזי תפוסה.

מצבת החדרים עמדה בסוף שנת 2018 על 54,396 – תוספת של 1,037 חדרים לעומת 2017 (כ-80% מחדרי המלון החדשים בשנה האחרונה נפתחו בת"א ובהרצליה).

 

הישראלים מעדיפים חו"ל

בשלוש השנים האחרונות נרשמה סטגנציה בלינות הישראלים בארץ. זאת לעומת גידול של 43% ביציאות של ישראלים לחו"ל בשל פתיחת השמיים והוזלת הטיסות לצד התחזקות השקל. 

בשנת 2018 נרשמו 13.6 מיליון לינות ישראלים במלונות בארץ - ללא שינוי לעומת שנת 2017. לינות הישראלים היוו כ-54% מסך הלינות כאשר מרבית הלינות התרכזו באילת (כ-46%), בים המלח (כ-11%) ובטבריה וסובב כנרת (כ-8%).

התיירים נוהרים לעיר הבירה

בקרב התיירים נרשם גידול של 14% בכניסות לישראל ב-2018 לעומת שנת 2017. ביחס ל-2016 מדובר בעלייה של 42%. היקף לינות התיירים ב-2018 עמד על כ-11.6 מיליון - גידול של 9% לעומת שנת 2017 (תוספת של כמיליון לינות) ועליה של 35% לעומת שנת 2016.

 

לינות התיירים היוו כ-46% מסך הלינות בארץ בשנת 2018. אלו גילו העדפה ללינה בעיר הבירה ירושלים בה נרשמו כ-34% מהלינות. אחריה נמצאת ת"א עם כ-24% כאשר בטבריה וסובב כנרת היקף הלינות עמד על כ-11%.

קיראו עוד ב"בארץ"

בהתאחדות מציינים כי "הפער בין שיעור הגידול בכניסות התיירים לישראל לבין שיעור הגידול בלינות התיירים במלונות, מוסבר, בין היתר, בגידול באמצעי אכסון אחרים אליהם מגיעים התיירים כדוגמת השכרת דירות לטווח קצר. חלק נוסף מהפער מוסבר בכך שיש תיירות שמגיעה לארץ ועוברת לשטחי הרשות הפלסטינאית או תיירים שבשל הטיסות המסובסדות לאילת מגיעים לכאן ועוברים את הגבול למצרים ולירדן".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יריב לוין תותח בעזרת השם כשר משפטים בקרוב (ל"ת)
    אבי 24/01/2019 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מייק1 24/01/2019 13:31
    הגב לתגובה זו
    הכנסה גבוהה בענף בתי המלון -> עליה במנית פתאל אחזקות
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.