האם יש דבר כזה מומנטום חיובי בספורט? ומה בנוגע ליתרון הביתיות?
כנראה שאין דבר כזה מומנטום חיובי בספורט. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר מצא כי "קאמבק" של קבוצות NBA, בדקות האחרונות של הרבע הרביעי, לא העלה את סיכויי הקבוצות לנצח בהארכה. מנגד, נמצא כי יתרון הביתיות אכן משפר את הסיכוי לנצח.
על פי המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Economic Psychology, מומנטום, שמשמעו מגמה חיובית בביצועים שתביא לשיפור נוסף (ולהיפך, לגבי מגמה שלילית), הינו רעיון שכיח בבחינת תהליכים דינאמיים המתרחשים לאורך זמן, כגון ביצועים עסקיים, מעמדן של מפלגות במהלך תקופת בחירות, שוק המניות או הצלחה בספורט. מחקר זה, שבוצע על ידי ד"ר איליה מורגולב והפרופ' מיכאל בר-אלי ועופר עזר מהמחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול, בחן האם אפקט זה הוא אכן ממשי.
החוקרים בדקו, לראשונה, את הקשר בין קאמבק לבין תפקוד הקבוצות בהארכה, בהתבסס על ניתוח של כ-900 משחקים שהגיעו להארכה במהלך 11 עונות בליגת ה-NBA. זאת, במטרה לענות על השאלה הרחבה יותר: האם הצלחה עכשווית מייצרת מומנטום פסיכולוגי חזק מספיק בכדי להשפיע על ביצועי הקבוצה?
"בניגוד לאמונה הרווחת, סל שוויון דרמטי בשלהי הרבע הרביעי, לא העלה את סיכויי הקבוצה לגבור על היריבה בהארכה", קובע ד"ר מורגולב. מנגד, "יתרון ביתיות ומאזן הכוחות בין הקבוצות (כמות הניצחונות שכל קבוצה צברה במהלך העונה) כן נמצאו כגורמי הצלחה חשובים בהארכה".
- לאחר הסכם חדש עם NBA - וורנר ברוס עולה ב-3%
- המרוויחים הגדולים ב-NBA - סטף קרי עם 56 מיליון דולר בעונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' בר-אלי, ראש המחלקה למנהל עסקים, מציין כי ממצאים אלה מעלים שאלות באשר לקשר בין הצלחה עכשווית לביצוע עתידי, קשר המעוגן בכמה תיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה.
בהתייחס לסיטואציה הספציפית בכדורסל, פרופ' עזר טוען כי יתכן ודווקא קבוצה ששמטה את הניצחון שניות לסיום מגיעה להארכה אגרסיבית וממוקדת יותר בהשוואה לקבוצה שרדפה, השקיעה מאמץ עילאי לחזור למשחק ובסוף השיגה את השוויון ומכאן יכולה לחוש עייפות ורפיון.

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי
בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על
הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית,
בעוד המדינה היא השותף הראשי.
מהו בעצם מס היסף?
מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).
איפה האבסורד?
עד
היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי
בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על
הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית,
בעוד המדינה היא השותף הראשי.
מהו בעצם מס היסף?
מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).
איפה האבסורד?
עד
היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%