האם יש דבר כזה מומנטום חיובי בספורט? ומה בנוגע ליתרון הביתיות?
כנראה שאין דבר כזה מומנטום חיובי בספורט. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר מצא כי "קאמבק" של קבוצות NBA, בדקות האחרונות של הרבע הרביעי, לא העלה את סיכויי הקבוצות לנצח בהארכה. מנגד, נמצא כי יתרון הביתיות אכן משפר את הסיכוי לנצח.
על פי המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Economic Psychology, מומנטום, שמשמעו מגמה חיובית בביצועים שתביא לשיפור נוסף (ולהיפך, לגבי מגמה שלילית), הינו רעיון שכיח בבחינת תהליכים דינאמיים המתרחשים לאורך זמן, כגון ביצועים עסקיים, מעמדן של מפלגות במהלך תקופת בחירות, שוק המניות או הצלחה בספורט. מחקר זה, שבוצע על ידי ד"ר איליה מורגולב והפרופ' מיכאל בר-אלי ועופר עזר מהמחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול, בחן האם אפקט זה הוא אכן ממשי.
החוקרים בדקו, לראשונה, את הקשר בין קאמבק לבין תפקוד הקבוצות בהארכה, בהתבסס על ניתוח של כ-900 משחקים שהגיעו להארכה במהלך 11 עונות בליגת ה-NBA. זאת, במטרה לענות על השאלה הרחבה יותר: האם הצלחה עכשווית מייצרת מומנטום פסיכולוגי חזק מספיק בכדי להשפיע על ביצועי הקבוצה?
"בניגוד לאמונה הרווחת, סל שוויון דרמטי בשלהי הרבע הרביעי, לא העלה את סיכויי הקבוצה לגבור על היריבה בהארכה", קובע ד"ר מורגולב. מנגד, "יתרון ביתיות ומאזן הכוחות בין הקבוצות (כמות הניצחונות שכל קבוצה צברה במהלך העונה) כן נמצאו כגורמי הצלחה חשובים בהארכה".
- דני אבדיה ומי עדן בקמפיין חדש: טסים לפגוש את הכוכב
- הונאת ההימורים שמטלטלת את עולם הספורט ומאיימת על ה-NBA
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' בר-אלי, ראש המחלקה למנהל עסקים, מציין כי ממצאים אלה מעלים שאלות באשר לקשר בין הצלחה עכשווית לביצוע עתידי, קשר המעוגן בכמה תיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה.
בהתייחס לסיטואציה הספציפית בכדורסל, פרופ' עזר טוען כי יתכן ודווקא קבוצה ששמטה את הניצחון שניות לסיום מגיעה להארכה אגרסיבית וממוקדת יותר בהשוואה לקבוצה שרדפה, השקיעה מאמץ עילאי לחזור למשחק ובסוף השיגה את השוויון ומכאן יכולה לחוש עייפות ורפיון.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
