האם יש דבר כזה מומנטום חיובי בספורט? ומה בנוגע ליתרון הביתיות?

מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון, מצא כי "קאמבק" של קבוצות NBA, בדקות האחרונות של הרבע הרביעי, לא העלה את הסיכוי לנצח בהארכה
ערן סוקול |

כנראה שאין דבר כזה מומנטום חיובי בספורט. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר מצא כי "קאמבק" של קבוצות NBA, בדקות האחרונות של הרבע הרביעי, לא העלה את סיכויי הקבוצות לנצח בהארכה. מנגד, נמצא כי יתרון הביתיות אכן משפר את הסיכוי לנצח.

על פי המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Economic Psychology, מומנטום, שמשמעו מגמה חיובית בביצועים שתביא לשיפור נוסף (ולהיפך, לגבי מגמה שלילית), הינו רעיון שכיח בבחינת תהליכים דינאמיים המתרחשים לאורך זמן, כגון ביצועים עסקיים, מעמדן של מפלגות במהלך תקופת בחירות, שוק המניות או הצלחה בספורט. מחקר זה, שבוצע על ידי ד"ר איליה מורגולב והפרופ' מיכאל בר-אלי ועופר עזר מהמחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול, בחן האם אפקט זה הוא אכן ממשי.

החוקרים בדקו, לראשונה, את הקשר בין קאמבק לבין תפקוד הקבוצות בהארכה, בהתבסס על ניתוח של כ-900 משחקים שהגיעו להארכה במהלך 11 עונות בליגת ה-NBA. זאת, במטרה לענות על השאלה הרחבה יותר: האם הצלחה עכשווית מייצרת מומנטום פסיכולוגי חזק מספיק בכדי להשפיע על ביצועי הקבוצה?

"בניגוד לאמונה הרווחת, סל שוויון דרמטי בשלהי הרבע הרביעי, לא העלה את סיכויי הקבוצה לגבור על היריבה בהארכה", קובע ד"ר מורגולב. מנגד, "יתרון ביתיות ומאזן הכוחות בין הקבוצות (כמות הניצחונות שכל קבוצה צברה במהלך העונה) כן נמצאו כגורמי הצלחה חשובים בהארכה".

פרופ' בר-אלי, ראש המחלקה למנהל עסקים, מציין כי ממצאים אלה מעלים שאלות באשר לקשר בין הצלחה עכשווית לביצוע עתידי, קשר המעוגן בכמה תיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה.

בהתייחס לסיטואציה הספציפית בכדורסל, פרופ' עזר טוען כי יתכן ודווקא קבוצה ששמטה את הניצחון שניות לסיום מגיעה להארכה אגרסיבית וממוקדת יותר בהשוואה לקבוצה שרדפה, השקיעה מאמץ עילאי לחזור למשחק ובסוף השיגה את השוויון ומכאן יכולה לחוש עייפות ורפיון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".