האם יש דבר כזה מומנטום חיובי בספורט? ומה בנוגע ליתרון הביתיות?

מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון, מצא כי "קאמבק" של קבוצות NBA, בדקות האחרונות של הרבע הרביעי, לא העלה את הסיכוי לנצח בהארכה
ערן סוקול |

כנראה שאין דבר כזה מומנטום חיובי בספורט. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר מצא כי "קאמבק" של קבוצות NBA, בדקות האחרונות של הרבע הרביעי, לא העלה את סיכויי הקבוצות לנצח בהארכה. מנגד, נמצא כי יתרון הביתיות אכן משפר את הסיכוי לנצח.

על פי המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Economic Psychology, מומנטום, שמשמעו מגמה חיובית בביצועים שתביא לשיפור נוסף (ולהיפך, לגבי מגמה שלילית), הינו רעיון שכיח בבחינת תהליכים דינאמיים המתרחשים לאורך זמן, כגון ביצועים עסקיים, מעמדן של מפלגות במהלך תקופת בחירות, שוק המניות או הצלחה בספורט. מחקר זה, שבוצע על ידי ד"ר איליה מורגולב והפרופ' מיכאל בר-אלי ועופר עזר מהמחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול, בחן האם אפקט זה הוא אכן ממשי.

החוקרים בדקו, לראשונה, את הקשר בין קאמבק לבין תפקוד הקבוצות בהארכה, בהתבסס על ניתוח של כ-900 משחקים שהגיעו להארכה במהלך 11 עונות בליגת ה-NBA. זאת, במטרה לענות על השאלה הרחבה יותר: האם הצלחה עכשווית מייצרת מומנטום פסיכולוגי חזק מספיק בכדי להשפיע על ביצועי הקבוצה?

"בניגוד לאמונה הרווחת, סל שוויון דרמטי בשלהי הרבע הרביעי, לא העלה את סיכויי הקבוצה לגבור על היריבה בהארכה", קובע ד"ר מורגולב. מנגד, "יתרון ביתיות ומאזן הכוחות בין הקבוצות (כמות הניצחונות שכל קבוצה צברה במהלך העונה) כן נמצאו כגורמי הצלחה חשובים בהארכה".

פרופ' בר-אלי, ראש המחלקה למנהל עסקים, מציין כי ממצאים אלה מעלים שאלות באשר לקשר בין הצלחה עכשווית לביצוע עתידי, קשר המעוגן בכמה תיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה.

בהתייחס לסיטואציה הספציפית בכדורסל, פרופ' עזר טוען כי יתכן ודווקא קבוצה ששמטה את הניצחון שניות לסיום מגיעה להארכה אגרסיבית וממוקדת יותר בהשוואה לקבוצה שרדפה, השקיעה מאמץ עילאי לחזור למשחק ובסוף השיגה את השוויון ומכאן יכולה לחוש עייפות ורפיון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.