ישראל זינגר
צילום: מנחם רייס

על חוט השערה: נסגר תיק החקירה נגד ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר

פרקליט המדינה קיבל את ההמלצה על גניזת התיק לאחר שנקבע כי עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לתפקיד ראשות העירייה בעת קבלת השוחד

מורן ישעיהו | (3)

פרקליטות המדינה החליטה היום (א') על סגירת תיק החקירה בעניינו של ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר. זאת בעקבות העדר ראיות מספיקות בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שהוחזקו נגדו.

כזכור, זינגר נחשד בכך שבמסגרת התמודדותו במערכת הבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2013, קיבל שוחד משורה של פעילים שעבדו עבורו ללא שכר, וזאת לאחר שהבטיח להם, כי אם יעבדו עבורו ללא שכר, הרי במידה ויבחר לתפקיד ראש העיר, הוא ידאג למנותם לתפקידים בעירייה. אותם פעילים אכן עבדו עבורו ללא שכר. אחד מהם מונה לאחר הבחירות לתפקיד בעירייה.

בגין האמור נשקלה העמדת זינגר לדין בעבירה של קבלת שוחד. בנוסף, נחקר חשד להתערבותו של זינגר במינויים של מקורביו האישיים. לאחר שנבחר לראשות העיר ובגין כך נשקלה העמדתו לדין בעבירה של הפרת אמונים. לאחר שימוע בעניינו, קיבל פרקליט המדינה את המלצת פרקליטות המחוז והמשנה לפרקליט המדינה לגניזת התיק וקבע כי אין מקום להגיש כתב אישום. 

ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד?

בהחלטה נכתב כי "על פי החשד, זינגר קיבל את טובות ההנאה, לאחר שהבטיח אותן הבטחות, בתקופה שקדמה למינויו לעובד ציבור, היינו, בעת שהיה רק מועמד לתפקיד.  אכן, החוק קובע כי גם "מועמד" לתפקיד יכול לקבל שוחד, אף שהוא עדיין איננו עובד ציבור; אך השאלה ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד, היא שאלה מורכבת שיש עליה פסיקה מצמצמת יחסית. במקרה דנן, עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לפי החוק והפסיקה, בעת שהפעילים החלו לעבוד עבורו, דבר שהקשה על הוכחת היסוד הנדרש להרשעה בעבירת השוחד.

"בנוסף, במסגרת הבחינה אם אכן טובות ההנאה ניתנו לזינגר בעקבות הבטחותיו, בציפייה לקבל תמורה מזינגר במסגרת תפקידו (אם ייבחר), הרי שמחומר הראיות עלה קושי להוכיח מעבר לספק סביר, כי זינגר ראה את "הבטחותיו" לפעילים כהבטחות מחייבות, ועלה ספק אם חשב שפעילים אלה התייחסו להבטחותיו אלה כהבטחות רציניות ומחייבות. ואכן, חלק מהפעילים העידו כי לא האמינו להבטחותיו. מדובר ב"הבטחות" שניתנו במסגרת מערכת בחירות פוליטית, ועל פי הפסיקה יש לקחת "בעירבון מוגבל"  הבטחות שכאלה.

"במקביל, פעילות הפעילים נעשתה במסגרת התנדבותית שאינה חריגה, כזו המקובלת במערכות בחירות. כמו כן, על פי חומר הראיות, יקשה לשלול שהמניע של הפעילים כלל בתוכו בעיקר (או רק) רצון לשינוי פוליטי ודאגה כנה לעיר רמת גן, ומשכך, קיים קושי של ממש להוכיח שאלה עבדו עבור זינגר בגין הבטחתו שימנה אותם בעתיד לתפקידים כאלה ואחרים.

"בנוסף, רק פעיל אחד מבין ארבעת הפעילים שטענו להבטחות מונה בפועל למשרה בעירייה, שאף היא משרה זוטרה, בעוד שבמקרים האחרים כלל לא קוימו ההבטחות, מה שמוסיף ומחזק את האפשרות שאיש לא ראה את ההבטחות הללו כמחייבות, וככאלה שהניעו את הפעילים לעבוד בחינם עבור זינגר.

קיראו עוד ב"בארץ"

"בנסיבות אלה הגיעה הפרקליטות למסקנה כי יקשה להוכיח במידה הנדרשת בפלילים כי הפעילים עבדו בהתנדבות עבור זינגר בעקבות ההבטחות שקיבלו, ולא ממניעים ענייניים, וממילא יקשה להוכיח כי זינגר "קיבל" את פעילות ההתנדבות של הפעילים "בעד פעולה הקשורה לתפקידו" (העתידי- אם ייבחר) – כנדרש בחוק כדי להרשיע בעבירת שוחד".

בהחלטה הודגש כי יש אפשרות עקרונית להעמיד לדין בעבירת שוחד, במקום שניתנה הבטחה ברורה ומחייבת לטובת הנאה, גם אם מדובר בהבטחה שניתנה במסגרת מערכת בחירות או במסגרות פוליטיות אחרות. אמנם, המקרה הנדון, בהתאם לראיות שנאספו, מעורר קשיים ממשיים בהוכחת הטענה כי ההבטחות הן אלו שגרמו לפעילים לעבוד עבור זינגר במערכת הבחירות, וכי כך תפס זאת זינגר.

"התנהלותו של זינגר הייתה בעייתית במישורים שונים"

באשר לחשדות בעניין ההתערבות במכרזים לתפקידים בעיריית רמת גן, לטובת מקורביו האישיים של זינגר נקבע כי "למרות שהעובדות שעלו מן הראיות אכן הצביעו על כך כי זינגר פעל לטובת קליטה בעבודה של כמה ממקורביו, לא ניתן היה להוכיח במידה הנדרשת עד כמה מעורבות זו אכן השפיעה על החלטות ועדת המכרזים. היינו, לא נמצאה אינדיקציה להתערבות ישירה של זינגר בהחלטות הועדה ואף לא נמצאו ראיות לניסיון לכפיית דעתו על חברי ועדות המכרזים. לפיכך הוחלט כי הראיות הנסיבתיות שנמצאו בהקשר זה אינן מספיקות על מנת לבסס הרשעה בפלילים בנושא זה.

"לאור האמור, החליט פרקליט המדינה, על יסוד המלצת פרקליטות המחוז וגורמים בכירים אחרים, לגנוז את התיק. יצוין, כי מחומר הראיות עולה כי התנהלותו של זינגר הייתה בעייתית במישורים שונים – קבלת טובת הנאה בדמות עבודת פעילים עבורו ללא שכר, בעקבות מתן הבטחות (גם אם הן ספק מחייבות) להענקת משרות בעירייה לאותם פעילים לאחר הבחירות, והתערבות במכרזים לטובת מקורביו האישיים. למרות האמור, הרי שנוכח מכלול הקשיים הראייתיים והמשפטיים, שחלקם פורטו בתמצית לעיל, הוחלט לסגור את התיק נגד זינגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אריה שי 29/07/2018 21:52
    הגב לתגובה זו
    מר זינגר את קודמך בתפקיד הייתי שם בבית הסוהר לא בגלל השוחד רק איך שרמת גן נראת עכשיו ואת ממשיך דרכו בתקופתך לא ברמתה לשום שינוי ועצוב איך רמת גן היום בדיוק כמו בני ברק
  • 2.
    ישראל ישראלי 29/07/2018 18:37
    הגב לתגובה זו
    ושלא יעבדו עליכם.אתם מצניחים את הפשע והשחיתויות בשילטון הציבור. ותוצאה מכך העולם התחתון מנהל את עירית רמת גן. ושלא יעבדו עליכם.
  • 1.
    ברגר 29/07/2018 18:11
    הגב לתגובה זו
    מקרה ברור של שחיתות, אבל בפרקליטות עצלנים ולא מוכשרים.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.