על חוט השערה: נסגר תיק החקירה נגד ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר
פרקליט המדינה קיבל את ההמלצה על גניזת התיק לאחר שנקבע כי עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לתפקיד ראשות העירייה בעת קבלת השוחד
פרקליטות המדינה החליטה היום (א') על סגירת תיק החקירה בעניינו של ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר. זאת בעקבות העדר ראיות מספיקות בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שהוחזקו נגדו.
כזכור, זינגר נחשד בכך שבמסגרת התמודדותו במערכת הבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2013, קיבל שוחד משורה של פעילים שעבדו עבורו ללא שכר, וזאת לאחר שהבטיח להם, כי אם יעבדו עבורו ללא שכר, הרי במידה ויבחר לתפקיד ראש העיר, הוא ידאג למנותם לתפקידים בעירייה. אותם פעילים אכן עבדו עבורו ללא שכר. אחד מהם מונה לאחר הבחירות לתפקיד בעירייה.
בגין האמור נשקלה העמדת זינגר לדין בעבירה של קבלת שוחד. בנוסף, נחקר חשד להתערבותו של זינגר במינויים של מקורביו האישיים. לאחר שנבחר לראשות העיר ובגין כך נשקלה העמדתו לדין בעבירה של הפרת אמונים. לאחר שימוע בעניינו, קיבל פרקליט המדינה את המלצת פרקליטות המחוז והמשנה לפרקליט המדינה לגניזת התיק וקבע כי אין מקום להגיש כתב אישום.
ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד?
בהחלטה נכתב כי "על פי החשד, זינגר קיבל את טובות ההנאה, לאחר שהבטיח אותן הבטחות, בתקופה שקדמה למינויו לעובד ציבור, היינו, בעת שהיה רק מועמד לתפקיד. אכן, החוק קובע כי גם "מועמד" לתפקיד יכול לקבל שוחד, אף שהוא עדיין איננו עובד ציבור; אך השאלה ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד, היא שאלה מורכבת שיש עליה פסיקה מצמצמת יחסית. במקרה דנן, עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לפי החוק והפסיקה, בעת שהפעילים החלו לעבוד עבורו, דבר שהקשה על הוכחת היסוד הנדרש להרשעה בעבירת השוחד.
- רמת גן או עזה? קבלני התמ"א עושים מה שהם רוצים. כך זה נראה
- 260 הגישו מועמדות - גלי אורנשטיין נבחרה לדוברת עיריית ר"ג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בנוסף, במסגרת הבחינה אם אכן טובות ההנאה ניתנו לזינגר בעקבות הבטחותיו, בציפייה לקבל תמורה מזינגר במסגרת תפקידו (אם ייבחר), הרי שמחומר הראיות עלה קושי להוכיח מעבר לספק סביר, כי זינגר ראה את "הבטחותיו" לפעילים כהבטחות מחייבות, ועלה ספק אם חשב שפעילים אלה התייחסו להבטחותיו אלה כהבטחות רציניות ומחייבות. ואכן, חלק מהפעילים העידו כי לא האמינו להבטחותיו. מדובר ב"הבטחות" שניתנו במסגרת מערכת בחירות פוליטית, ועל פי הפסיקה יש לקחת "בעירבון מוגבל" הבטחות שכאלה.
"במקביל, פעילות הפעילים נעשתה במסגרת התנדבותית שאינה חריגה, כזו המקובלת במערכות בחירות. כמו כן, על פי חומר הראיות, יקשה לשלול שהמניע של הפעילים כלל בתוכו בעיקר (או רק) רצון לשינוי פוליטי ודאגה כנה לעיר רמת גן, ומשכך, קיים קושי של ממש להוכיח שאלה עבדו עבור זינגר בגין הבטחתו שימנה אותם בעתיד לתפקידים כאלה ואחרים.
"בנוסף, רק פעיל אחד מבין ארבעת הפעילים שטענו להבטחות מונה בפועל למשרה בעירייה, שאף היא משרה זוטרה, בעוד שבמקרים האחרים כלל לא קוימו ההבטחות, מה שמוסיף ומחזק את האפשרות שאיש לא ראה את ההבטחות הללו כמחייבות, וככאלה שהניעו את הפעילים לעבוד בחינם עבור זינגר.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"בנסיבות אלה הגיעה הפרקליטות למסקנה כי יקשה להוכיח במידה הנדרשת בפלילים כי הפעילים עבדו בהתנדבות עבור זינגר בעקבות ההבטחות שקיבלו, ולא ממניעים ענייניים, וממילא יקשה להוכיח כי זינגר "קיבל" את פעילות ההתנדבות של הפעילים "בעד פעולה הקשורה לתפקידו" (העתידי- אם ייבחר) – כנדרש בחוק כדי להרשיע בעבירת שוחד".
בהחלטה הודגש כי יש אפשרות עקרונית להעמיד לדין בעבירת שוחד, במקום שניתנה הבטחה ברורה ומחייבת לטובת הנאה, גם אם מדובר בהבטחה שניתנה במסגרת מערכת בחירות או במסגרות פוליטיות אחרות. אמנם, המקרה הנדון, בהתאם לראיות שנאספו, מעורר קשיים ממשיים בהוכחת הטענה כי ההבטחות הן אלו שגרמו לפעילים לעבוד עבור זינגר במערכת הבחירות, וכי כך תפס זאת זינגר.
"התנהלותו של זינגר הייתה בעייתית במישורים שונים"
באשר לחשדות בעניין ההתערבות במכרזים לתפקידים בעיריית רמת גן, לטובת מקורביו האישיים של זינגר נקבע כי "למרות שהעובדות שעלו מן הראיות אכן הצביעו על כך כי זינגר פעל לטובת קליטה בעבודה של כמה ממקורביו, לא ניתן היה להוכיח במידה הנדרשת עד כמה מעורבות זו אכן השפיעה על החלטות ועדת המכרזים. היינו, לא נמצאה אינדיקציה להתערבות ישירה של זינגר בהחלטות הועדה ואף לא נמצאו ראיות לניסיון לכפיית דעתו על חברי ועדות המכרזים. לפיכך הוחלט כי הראיות הנסיבתיות שנמצאו בהקשר זה אינן מספיקות על מנת לבסס הרשעה בפלילים בנושא זה.
"לאור האמור, החליט פרקליט המדינה, על יסוד המלצת פרקליטות המחוז וגורמים בכירים אחרים, לגנוז את התיק. יצוין, כי מחומר הראיות עולה כי התנהלותו של זינגר הייתה בעייתית במישורים שונים – קבלת טובת הנאה בדמות עבודת פעילים עבורו ללא שכר, בעקבות מתן הבטחות (גם אם הן ספק מחייבות) להענקת משרות בעירייה לאותם פעילים לאחר הבחירות, והתערבות במכרזים לטובת מקורביו האישיים. למרות האמור, הרי שנוכח מכלול הקשיים הראייתיים והמשפטיים, שחלקם פורטו בתמצית לעיל, הוחלט לסגור את התיק נגד זינגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות".
- 3.אריה שי 29/07/2018 21:52הגב לתגובה זומר זינגר את קודמך בתפקיד הייתי שם בבית הסוהר לא בגלל השוחד רק איך שרמת גן נראת עכשיו ואת ממשיך דרכו בתקופתך לא ברמתה לשום שינוי ועצוב איך רמת גן היום בדיוק כמו בני ברק
- 2.ישראל ישראלי 29/07/2018 18:37הגב לתגובה זוושלא יעבדו עליכם.אתם מצניחים את הפשע והשחיתויות בשילטון הציבור. ותוצאה מכך העולם התחתון מנהל את עירית רמת גן. ושלא יעבדו עליכם.
- 1.ברגר 29/07/2018 18:11הגב לתגובה זומקרה ברור של שחיתות, אבל בפרקליטות עצלנים ולא מוכשרים.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
