ישראל זינגר
צילום: מנחם רייס

על חוט השערה: נסגר תיק החקירה נגד ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר

פרקליט המדינה קיבל את ההמלצה על גניזת התיק לאחר שנקבע כי עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לתפקיד ראשות העירייה בעת קבלת השוחד

מורן ישעיהו | (3)

פרקליטות המדינה החליטה היום (א') על סגירת תיק החקירה בעניינו של ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר. זאת בעקבות העדר ראיות מספיקות בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שהוחזקו נגדו.

כזכור, זינגר נחשד בכך שבמסגרת התמודדותו במערכת הבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2013, קיבל שוחד משורה של פעילים שעבדו עבורו ללא שכר, וזאת לאחר שהבטיח להם, כי אם יעבדו עבורו ללא שכר, הרי במידה ויבחר לתפקיד ראש העיר, הוא ידאג למנותם לתפקידים בעירייה. אותם פעילים אכן עבדו עבורו ללא שכר. אחד מהם מונה לאחר הבחירות לתפקיד בעירייה.

בגין האמור נשקלה העמדת זינגר לדין בעבירה של קבלת שוחד. בנוסף, נחקר חשד להתערבותו של זינגר במינויים של מקורביו האישיים. לאחר שנבחר לראשות העיר ובגין כך נשקלה העמדתו לדין בעבירה של הפרת אמונים. לאחר שימוע בעניינו, קיבל פרקליט המדינה את המלצת פרקליטות המחוז והמשנה לפרקליט המדינה לגניזת התיק וקבע כי אין מקום להגיש כתב אישום. 

ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד?

בהחלטה נכתב כי "על פי החשד, זינגר קיבל את טובות ההנאה, לאחר שהבטיח אותן הבטחות, בתקופה שקדמה למינויו לעובד ציבור, היינו, בעת שהיה רק מועמד לתפקיד.  אכן, החוק קובע כי גם "מועמד" לתפקיד יכול לקבל שוחד, אף שהוא עדיין איננו עובד ציבור; אך השאלה ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד, היא שאלה מורכבת שיש עליה פסיקה מצמצמת יחסית. במקרה דנן, עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לפי החוק והפסיקה, בעת שהפעילים החלו לעבוד עבורו, דבר שהקשה על הוכחת היסוד הנדרש להרשעה בעבירת השוחד.

"בנוסף, במסגרת הבחינה אם אכן טובות ההנאה ניתנו לזינגר בעקבות הבטחותיו, בציפייה לקבל תמורה מזינגר במסגרת תפקידו (אם ייבחר), הרי שמחומר הראיות עלה קושי להוכיח מעבר לספק סביר, כי זינגר ראה את "הבטחותיו" לפעילים כהבטחות מחייבות, ועלה ספק אם חשב שפעילים אלה התייחסו להבטחותיו אלה כהבטחות רציניות ומחייבות. ואכן, חלק מהפעילים העידו כי לא האמינו להבטחותיו. מדובר ב"הבטחות" שניתנו במסגרת מערכת בחירות פוליטית, ועל פי הפסיקה יש לקחת "בעירבון מוגבל"  הבטחות שכאלה.

"במקביל, פעילות הפעילים נעשתה במסגרת התנדבותית שאינה חריגה, כזו המקובלת במערכות בחירות. כמו כן, על פי חומר הראיות, יקשה לשלול שהמניע של הפעילים כלל בתוכו בעיקר (או רק) רצון לשינוי פוליטי ודאגה כנה לעיר רמת גן, ומשכך, קיים קושי של ממש להוכיח שאלה עבדו עבור זינגר בגין הבטחתו שימנה אותם בעתיד לתפקידים כאלה ואחרים.

"בנוסף, רק פעיל אחד מבין ארבעת הפעילים שטענו להבטחות מונה בפועל למשרה בעירייה, שאף היא משרה זוטרה, בעוד שבמקרים האחרים כלל לא קוימו ההבטחות, מה שמוסיף ומחזק את האפשרות שאיש לא ראה את ההבטחות הללו כמחייבות, וככאלה שהניעו את הפעילים לעבוד בחינם עבור זינגר.

קיראו עוד ב"בארץ"

"בנסיבות אלה הגיעה הפרקליטות למסקנה כי יקשה להוכיח במידה הנדרשת בפלילים כי הפעילים עבדו בהתנדבות עבור זינגר בעקבות ההבטחות שקיבלו, ולא ממניעים ענייניים, וממילא יקשה להוכיח כי זינגר "קיבל" את פעילות ההתנדבות של הפעילים "בעד פעולה הקשורה לתפקידו" (העתידי- אם ייבחר) – כנדרש בחוק כדי להרשיע בעבירת שוחד".

בהחלטה הודגש כי יש אפשרות עקרונית להעמיד לדין בעבירת שוחד, במקום שניתנה הבטחה ברורה ומחייבת לטובת הנאה, גם אם מדובר בהבטחה שניתנה במסגרת מערכת בחירות או במסגרות פוליטיות אחרות. אמנם, המקרה הנדון, בהתאם לראיות שנאספו, מעורר קשיים ממשיים בהוכחת הטענה כי ההבטחות הן אלו שגרמו לפעילים לעבוד עבור זינגר במערכת הבחירות, וכי כך תפס זאת זינגר.

"התנהלותו של זינגר הייתה בעייתית במישורים שונים"

באשר לחשדות בעניין ההתערבות במכרזים לתפקידים בעיריית רמת גן, לטובת מקורביו האישיים של זינגר נקבע כי "למרות שהעובדות שעלו מן הראיות אכן הצביעו על כך כי זינגר פעל לטובת קליטה בעבודה של כמה ממקורביו, לא ניתן היה להוכיח במידה הנדרשת עד כמה מעורבות זו אכן השפיעה על החלטות ועדת המכרזים. היינו, לא נמצאה אינדיקציה להתערבות ישירה של זינגר בהחלטות הועדה ואף לא נמצאו ראיות לניסיון לכפיית דעתו על חברי ועדות המכרזים. לפיכך הוחלט כי הראיות הנסיבתיות שנמצאו בהקשר זה אינן מספיקות על מנת לבסס הרשעה בפלילים בנושא זה.

"לאור האמור, החליט פרקליט המדינה, על יסוד המלצת פרקליטות המחוז וגורמים בכירים אחרים, לגנוז את התיק. יצוין, כי מחומר הראיות עולה כי התנהלותו של זינגר הייתה בעייתית במישורים שונים – קבלת טובת הנאה בדמות עבודת פעילים עבורו ללא שכר, בעקבות מתן הבטחות (גם אם הן ספק מחייבות) להענקת משרות בעירייה לאותם פעילים לאחר הבחירות, והתערבות במכרזים לטובת מקורביו האישיים. למרות האמור, הרי שנוכח מכלול הקשיים הראייתיים והמשפטיים, שחלקם פורטו בתמצית לעיל, הוחלט לסגור את התיק נגד זינגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אריה שי 29/07/2018 21:52
    הגב לתגובה זו
    מר זינגר את קודמך בתפקיד הייתי שם בבית הסוהר לא בגלל השוחד רק איך שרמת גן נראת עכשיו ואת ממשיך דרכו בתקופתך לא ברמתה לשום שינוי ועצוב איך רמת גן היום בדיוק כמו בני ברק
  • 2.
    ישראל ישראלי 29/07/2018 18:37
    הגב לתגובה זו
    ושלא יעבדו עליכם.אתם מצניחים את הפשע והשחיתויות בשילטון הציבור. ותוצאה מכך העולם התחתון מנהל את עירית רמת גן. ושלא יעבדו עליכם.
  • 1.
    ברגר 29/07/2018 18:11
    הגב לתגובה זו
    מקרה ברור של שחיתות, אבל בפרקליטות עצלנים ולא מוכשרים.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':