חווה לכריית מטבעות דיגיטליים ביטקוין בלוקצ'יין
צילום: Istock

קרן השקעות חדשה של Benson Oak תתמקד בבלוקצ'יין ובסטארטאפים בישראל

עד עתה גייסה הקרן כ-25 מיליון דולר והיא עתידה לגייס סכום נוסף של עד כ-100 מיליון דולר
גיא בן סימון |

בנק ההשקעות האירופאי בנסון אאוק הודיע היום (א') על הקמת קרן השקעות ייעודית חדשה לישראל שתתמקד בטכנולוגיות בלוקצ'יין ובסטארט אפים חדשים. עד עתה גייסה הקרן כ-25 מיליון דולר והיא עתידה לגייס סכום נוסף של עד כ-100 מיליון דולר.

 

הקרן הראשונה שהקים הבנק בתחום השקעות בטכנולוגיה בשנת 2003 השקיעה 10מיליון דולר, הכוללת השקעה ב-AVG שהניבה למשקיעים תשואה של פי 100 על השקעתם (300 מיליון דולר) כאשר החברה הונפקה שוויה היה כמיליארד דולר.

 

רוברט כהן, שותף מנהל בקרן ההשקעות בנסון אאוק, הפגין בשיחה עם Bizportal, אמון בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ושם דגש על ההבדל בשימוש הטכנולוגיה בתחומי המידע לבין מטבעות הקריפטו שסופגים טלטלה לאחרונה. לשאלה האם להערכתו חברות הענק כמו גוגל, פייסבוק ואמזון ינפיקו מטבע משלהן, אמר כהן כי מדובר בעניין של זמן.

כהן: "אנו בוחנים את השוק הישראלי מזה זמן מה ואני מאמין שיש כאן יזמים נפלאים שמובילים הזדמנויות השקעה מעניינות בתחומי ההיי טק והבלוקצ'יין. עליתי ארצה לפני כ-6 שנים ואני רואה בכך שליחות לייסד פלטפורמה חדשה ולהעניק ערך מוסף לתחומים אלו גם בישראל ולא רק בחו"ל".

 

בנסון אאוק הוקם בשנת 1989 כבנק השקעות ומהר מאוד הפך להיות בנק ההשקעות המוביל בצ'כוסלובקיה עם גיוסים של למעלה מ- 5 מיליארד דולר. מאז 2001 הקים הבנק 3 קרנות השקעה, שהשקיעו בחברות טכנולוגיה מתקדמות, בארה"ב, צ’כוסלובקיה וישראל.

 

קבוצת הקרנות מנוהלת ע"י רוברט כהן משנת 2001. ההשקעות מתבצעות החל משלב הסיד ועד האקזיט תוך ליווי, תפעול פיתוח עסקי והתווית אסטרטגיה לחברה החל מההשקעה בה. הפעילות מתבצעת מישראל עם מערך קשרים רחב בארה"ב ואירופה. לרוברט כהן ניסיון עשיר של כ- 17 שנים בקרנות השקעה. רוברט כהן משמש כיו"ר פעיל  בחברות רבות בפורטפוליו והוביל את אסטרטגיית החברות ואת מדיניות הרכישה והמיזוגים.

 

הקרן הראשונה הוקמה בשנת 2003 והייתה מיועדת להשקעות בחברות טכנולוגיה בצ’כוסלובקיה. הקרן השקיעה 10מיליון דולר הכוללת השקעה ב-AVG  שהניבה למשקיעים תשואה של פי 100 על השקעתם (300 מיליון דולר) כאשר החברה הונפקה שוויה היה כמיליארד דולר.

קיראו עוד ב"בארץ"

הקרן השנייה  Angel fund הקרן השנייה הוקמה בשנת 2011 גייסה 10 מיליון דולר. הקרן השקיעה בכ- 20 סטרטאפים ברחבי העולם וגם בקרנות המושקעות בסטרטאפים שחלקם עדיין פעילים ומובילים בשוק כדוגמת Loungebuddy הפועלת בסן פרנסיסקו, ו- Klik Insurance הפועלת בפראג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".