רשתות המזון בעתירה לבג"ץ - לבטל הקנסות בגין אי סימון מוצרים
איגוד רשתות שיווק המזון בלשכת המסחר תל אביב והמרכז ותשע רשתות שיווק מזון: ויקטורי, טיב טעם, יינות ביתן, מחסני השוק, חצי חינם, מגה, מעדני מניה, סופר דוש וקשת טעמים עתרו היום (א') לבג"ץ כנגד שר הכלכלה והרשות להגנת הצרכן בדרישה לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות ובנוהלי האכיפה, המתייחסים להטלת עיצומים כספיים בגין אי סימון מחירים על גבי מוצרים.
בעתירה, טוענים האיגוד ורשתות השיווק, כי הרשות להגנת הצרכן אוכפת את החוק בעניין סימון מחירים באופן הנגוע בחוסר סבירות קיצוני, אשר גורם לפגיעה כבדה ובלתי מידתית בזכויותיהן החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק. זאת לטענתם במסגרת קנסות של מאות אלפי שקלים המוטלים בגין אי סימון מוצרים - הסנקציה החריפה ביותר הקבועה בחוק.
עוד נטען כי פקחי הרשות להגנת הצרכן עורכים ביקורות בבתי עסק, שאינן מתועדות כראוי, וזאת בניגוד להתחייבויות שניתנו בעניין זה לכנסת לפני חקיקת החוק. עוד נטען כי הרשות להגנת הצרכן אף אינה בוחנת את היחס בין כמות המוצרים שבהם נטען כי נמצאה הפרה של אי סימון מחיר לבין כמות המוצרים המוצעים למכירה בבית-העסק.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
