סוף הסיפור: חוסל ייצוא האופציות הבינאריות מישראל

שנה וחצי לאחר שנאסר על שיווק אופציות בינאריות לישראלים הכנסת אישרה סופית את החוק שמחסל את פעילות האופציות הבינאריות מישראל
מערכת Bizportal | (4)

מליאת כנסת אישרה היום, יום ב' ה-23 באוקטובר 2017, את הצעת החוק של שר האוצר לתיקון חוק ניירות ערך, האוסר על זירות סוחר שפועלות מישראל להציע ללקוחות בישראל ומחוץ לישראל מסחר באופציות בינאריות. החוק ייכנס לתוקפו לאחר שלושה חודשים מיום פרסומו.

בחודש מרץ 2016 אסרה רשות ניירות ערך על זירות סוחר הפועלות מול לקוחות ישראלים לסחור באופציות בינאריות. לעמדת הרשות, המסחר באופציות בינאריות דומה במהותו למשחק הימורים. מסיבה זו ומשיקולים נוספים אסרה הרשות על זירות אלה להציע ללקוחות ישראלים לרכוש אופציות בינאריות. ואולם, על פי המצב המשפטי הקיים, זירות סוחר הפועלות מישראל רק כלפי לקוחות זרים עדיין יכולים לסחור במכשירים פיננסיים שונים, ובכלל זה באופציות בינאריות, ללא כל הסדרה או פיקוח.

לגורמי האכיפה השונים, ובהם רשות ניירות ערך, הגיעו תלונות רבות וחמורות בדבר הפסדים כספיים רבים של לקוחות ממדינות שונות ברחבי העולם, כתוצאה מפעילות מסחר בזירות סוחר ישראליות הפועלות כלפי משקיעים בחו"ל, ובאופן מיוחד בקשר של פעילות באופציות בינאריות. תופעה זו צברה תאוצה רבה ויצרה הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל, ולשוק ההון בישראל בפרט.

על רקע זה פעלו רשות ניירות ערך יחד עם משרד האוצר, היועץ המשפטי לממשלה, ומשרד המשפטים לגבש את הצעת החוק. הצעת החוק מעניקה לרשות ניירות ערך סמכויות אכיפה מסוימות בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל, אך פונות רק ללקוחות מחוץ לישראל. הצעת החוק אוסרת על זירות כאלה להציע ללקוחותיהם בחו"ל לסחור באופציות בינאריות והיא קובעת כי הצעת מסחר באופציות בינאריות, תהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    להזכירכם: 24/10/2017 08:45
    הגב לתגובה זו
    שעסקה באופציות בינאריות. עכשיו אתם מבינים איך חברות כאלה המשיכו לפעול במשך שנים?
  • 3.
    יש חברות שפועלות מקפריסין מה איתם ? יש לחסל גם אותם. (ל"ת)
    גולן 24/10/2017 08:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבשלום 24/10/2017 01:02
    הגב לתגובה זו
    להעמיד לדין את המפקחים שאפשרו ( תמורת בצע שוחד בזוי) את הפשעים נגד האנושות בדמות רמאות האופציות. מוות לרגולטור יהיה עונש סביר והוגן. כמובן הכל לכאורה.
  • 1.
    א. מהשרון 23/10/2017 22:36
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן למנוע כל פעילות באופציות הבניאריות בישראל - תחום של הימור וסיכון עצום, מלווה בתחבולות מפוקפקות של מפעילי זירות המסחר. גרם להפסדים כבדים למשקיעים בישראל ולאלה שמחוץ לישראל, כך גם נזקים לתדמיתה של ישראל בחו"ל.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי