הכנסות נהג מונית מהסעת תיירים
מאת: עו"ד אבי פרידמן
באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח. באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ.השאלה:
הכנסתו העיקרית של נהג מונית מתקבלת מהסעת תיירים. האם לנהג המונית ישנה אפשרות להירשם ברשות המסים (מע"מ) ולהימנע מתשלום מע"מ בגין עסקאות אלו?
תשובה:
מנתוני השאלה עולה כי לנהג המונית ישנן הכנסות מעורבות שחלקן מתקבלות מהסעת תיירים וחלקן מהסעת ישראלים במונית.
באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח.
באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ. ואולם, למצבים אלה שורה של תנאים. אחד מפסקי הדין הרלוונטיים להסעת תיירים משדה התעופה הוא ערעור אזרחי 00/460 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נגד מנהל המכס ומע"מ.
באותו המקרה המערערת חויבה במע"מ בגין שירותי הסעה משדה התעופה לבתי מלון שהמערערת מספקת לתיירים. טענת המערערת הייתה ששירותים אלה נכנס בגדרו של סעיף (30)(א)(8)(ב)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") שעניינו הסעות סיור של תיירים, וככאלה שיעור המס המוטל עליהם הוא בשיעור אפס.
עמדת רשות המסים הייתה כי ביסוד הסעיף עומד העיקרון של הסעה לצורך סיור ותיור, וכי הובלת תייר לבית המלון אינה עונה על דרישות החוק.
בית המשפט העליון דן בערעור וקבע כי סעיף 30 לחוק, המפרט רשימת עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס, כולל עסקאות ושירותים שונים הניתנים לתייר מכיוון שתכלית קביעת המס בשיעור אפס על אותם השירותים היא עידוד התיירות. לאור התכלית האמורה, אין שוני בין שירותי הסעת תייר לשדה התעופה וממנו, ובין יתר השירותים הניתנים לתייר המופיעים בסעיף זה.
מן האמור עולה המסקנה כי שירותי ההסעה במקרה הנדון נכנסים לגדר "הסעת סיור של תייר" כאמור בסעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק, ומכאן ששיעור המס החל עליהם הוא אפס. וכמו שנאמר בבית המשפט:
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"צירוף המילים "הסעת סיור" אינו חד-משמעי כלל ועיקר. וכי לא נוכל לומר כי הבאת תיירים לבתי מלון שונים, או איסופם משם, הוא בבחינת "סיור" בין בתי מלון?! וכי המצב היה שונה – מבחינתו של החוק – לו מדריך תיירים היה מסביר להם – בדרך משדה התעופה אל בתי המלון השונים – על אודות אתרים מרכזיים בתחום העיר שהם עוברים לידם? האם אז הדיבור "סיור" היה מוצדק?"
סעיף 30(א)(8)(ב) לחוק קובע:
"(1)
(2) הסעת סיור של תייר ברכב מנועי פרטי או באוטובוס וכן הספקת ארוחות לתייר בידי המסיע אגב הסעה כאמור באוטובוס, בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.
והכל, אם לכלי הרכב האמורים ניתן רישיון או היתר להשכרה או להסעה כאמור, לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1958".
יוצא אפוא, שהעברת תיירים מהשדה לבית המלון נכנסת למסגרת "הסעת סיור", ומשכך זכאית למע"מ בשיעור אפס. אלא, לעמדת רשות המסים, על המסיע להצטייד, בין היתר, ברישיון להסעות סיור כדי שיוכל לעמוד בתנאים המזכים למע"מ אפס ולקיזוז תשומות.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
כמו כן, רשות המיסים מתנה החלת מע"מ בשיעור אפס בקיומם של מספר תנאים, ולעניינינו:
- השירות ניתן ל"תייר" כהגדרתו בחוק.
- לתייר הוצאה חשבונית שבה צוין השירות שניתן לו ומחירו.
- על פי תקנה 12(א)(3) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, נדרש שבחשבונית שהוצאה לתייר יצוין מספר הרישוי של הרכב, ובהסעת סיור, גם את שם הנהג של הרכב.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
