הכנסות נהג מונית מהסעת תיירים
מאת: עו"ד אבי פרידמן
באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח. באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ.השאלה:
הכנסתו העיקרית של נהג מונית מתקבלת מהסעת תיירים. האם לנהג המונית ישנה אפשרות להירשם ברשות המסים (מע"מ) ולהימנע מתשלום מע"מ בגין עסקאות אלו?
תשובה:
מנתוני השאלה עולה כי לנהג המונית ישנן הכנסות מעורבות שחלקן מתקבלות מהסעת תיירים וחלקן מהסעת ישראלים במונית.
באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח.
באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ. ואולם, למצבים אלה שורה של תנאים. אחד מפסקי הדין הרלוונטיים להסעת תיירים משדה התעופה הוא ערעור אזרחי 00/460 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נגד מנהל המכס ומע"מ.
באותו המקרה המערערת חויבה במע"מ בגין שירותי הסעה משדה התעופה לבתי מלון שהמערערת מספקת לתיירים. טענת המערערת הייתה ששירותים אלה נכנס בגדרו של סעיף (30)(א)(8)(ב)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") שעניינו הסעות סיור של תיירים, וככאלה שיעור המס המוטל עליהם הוא בשיעור אפס.
עמדת רשות המסים הייתה כי ביסוד הסעיף עומד העיקרון של הסעה לצורך סיור ותיור, וכי הובלת תייר לבית המלון אינה עונה על דרישות החוק.
בית המשפט העליון דן בערעור וקבע כי סעיף 30 לחוק, המפרט רשימת עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס, כולל עסקאות ושירותים שונים הניתנים לתייר מכיוון שתכלית קביעת המס בשיעור אפס על אותם השירותים היא עידוד התיירות. לאור התכלית האמורה, אין שוני בין שירותי הסעת תייר לשדה התעופה וממנו, ובין יתר השירותים הניתנים לתייר המופיעים בסעיף זה.
מן האמור עולה המסקנה כי שירותי ההסעה במקרה הנדון נכנסים לגדר "הסעת סיור של תייר" כאמור בסעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק, ומכאן ששיעור המס החל עליהם הוא אפס. וכמו שנאמר בבית המשפט:
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"צירוף המילים "הסעת סיור" אינו חד-משמעי כלל ועיקר. וכי לא נוכל לומר כי הבאת תיירים לבתי מלון שונים, או איסופם משם, הוא בבחינת "סיור" בין בתי מלון?! וכי המצב היה שונה – מבחינתו של החוק – לו מדריך תיירים היה מסביר להם – בדרך משדה התעופה אל בתי המלון השונים – על אודות אתרים מרכזיים בתחום העיר שהם עוברים לידם? האם אז הדיבור "סיור" היה מוצדק?"
סעיף 30(א)(8)(ב) לחוק קובע:
"(1)
(2) הסעת סיור של תייר ברכב מנועי פרטי או באוטובוס וכן הספקת ארוחות לתייר בידי המסיע אגב הסעה כאמור באוטובוס, בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.
והכל, אם לכלי הרכב האמורים ניתן רישיון או היתר להשכרה או להסעה כאמור, לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1958".
יוצא אפוא, שהעברת תיירים מהשדה לבית המלון נכנסת למסגרת "הסעת סיור", ומשכך זכאית למע"מ בשיעור אפס. אלא, לעמדת רשות המסים, על המסיע להצטייד, בין היתר, ברישיון להסעות סיור כדי שיוכל לעמוד בתנאים המזכים למע"מ אפס ולקיזוז תשומות.
- צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
כמו כן, רשות המיסים מתנה החלת מע"מ בשיעור אפס בקיומם של מספר תנאים, ולעניינינו:
- השירות ניתן ל"תייר" כהגדרתו בחוק.
- לתייר הוצאה חשבונית שבה צוין השירות שניתן לו ומחירו.
- על פי תקנה 12(א)(3) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, נדרש שבחשבונית שהוצאה לתייר יצוין מספר הרישוי של הרכב, ובהסעת סיור, גם את שם הנהג של הרכב.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
