הכנסות נהג מונית מהסעת תיירים

מאת: עו"ד אבי פרידמן

באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח. באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

השאלה:

הכנסתו העיקרית של נהג מונית מתקבלת מהסעת תיירים. האם לנהג המונית ישנה אפשרות להירשם ברשות המסים (מע"מ) ולהימנע מתשלום מע"מ בגין עסקאות אלו?

תשובה:

מנתוני השאלה עולה כי לנהג המונית ישנן הכנסות מעורבות שחלקן מתקבלות מהסעת תיירים וחלקן מהסעת ישראלים במונית.

באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח.

באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ. ואולם, למצבים אלה שורה של תנאים. אחד מפסקי הדין הרלוונטיים להסעת תיירים משדה התעופה הוא ערעור אזרחי 00/460 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נגד מנהל המכס ומע"מ.

באותו המקרה המערערת חויבה במע"מ בגין שירותי הסעה משדה התעופה לבתי מלון שהמערערת מספקת לתיירים. טענת המערערת הייתה ששירותים אלה נכנס בגדרו של סעיף (30)(א)(8)(ב)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") שעניינו הסעות סיור של תיירים, וככאלה שיעור המס המוטל עליהם הוא בשיעור אפס.

עמדת רשות המסים הייתה כי ביסוד הסעיף עומד העיקרון של הסעה לצורך סיור ותיור, וכי הובלת תייר לבית המלון אינה עונה על דרישות החוק.

בית המשפט העליון דן בערעור וקבע כי סעיף 30 לחוק, המפרט רשימת עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס, כולל עסקאות ושירותים שונים הניתנים לתייר מכיוון שתכלית קביעת המס בשיעור אפס על אותם השירותים היא עידוד התיירות. לאור התכלית האמורה, אין שוני בין שירותי הסעת תייר לשדה התעופה וממנו, ובין יתר השירותים הניתנים לתייר המופיעים בסעיף זה. 

מן האמור עולה המסקנה כי שירותי ההסעה במקרה הנדון נכנסים לגדר "הסעת סיור של תייר" כאמור בסעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק, ומכאן ששיעור המס החל עליהם הוא אפס. וכמו שנאמר בבית המשפט:

"צירוף המילים "הסעת סיור" אינו חד-משמעי כלל ועיקר. וכי לא נוכל לומר כי הבאת תיירים לבתי מלון שונים, או איסופם משם, הוא בבחינת "סיור" בין בתי מלון?! וכי המצב היה שונה – מבחינתו של החוק – לו מדריך תיירים היה מסביר להם – בדרך משדה התעופה אל בתי המלון השונים – על אודות אתרים מרכזיים בתחום העיר שהם עוברים לידם? האם אז הדיבור "סיור" היה מוצדק?"

סעיף 30(א)(8)(ב) לחוק קובע:

"(1)

(2)   הסעת סיור של תייר ברכב מנועי פרטי או באוטובוס וכן הספקת ארוחות לתייר בידי המסיע אגב  הסעה כאמור באוטובוס, בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.

והכל, אם לכלי הרכב האמורים ניתן רישיון או היתר להשכרה או להסעה כאמור, לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1958".

יוצא אפוא, שהעברת תיירים מהשדה לבית המלון נכנסת למסגרת "הסעת סיור", ומשכך זכאית למע"מ בשיעור אפס. אלא, לעמדת רשות המסים, על המסיע להצטייד, בין היתר, ברישיון להסעות סיור כדי שיוכל לעמוד בתנאים המזכים למע"מ אפס ולקיזוז תשומות.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמו כן, רשות המיסים מתנה החלת מע"מ בשיעור אפס בקיומם של מספר תנאים, ולעניינינו:

  1. השירות ניתן ל"תייר" כהגדרתו בחוק.
  2. לתייר הוצאה חשבונית שבה צוין השירות שניתן לו ומחירו.
  3. על פי תקנה 12(א)(3) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, נדרש שבחשבונית שהוצאה לתייר יצוין מספר הרישוי של הרכב, ובהסעת סיור, גם את שם הנהג של הרכב.
המשיב - מחבר הספר "מס ערך מוסף - החוק וההלכה

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.