הכנסות נהג מונית מהסעת תיירים

מאת: עו"ד אבי פרידמן

באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח. באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

השאלה:

הכנסתו העיקרית של נהג מונית מתקבלת מהסעת תיירים. האם לנהג המונית ישנה אפשרות להירשם ברשות המסים (מע"מ) ולהימנע מתשלום מע"מ בגין עסקאות אלו?

תשובה:

מנתוני השאלה עולה כי לנהג המונית ישנן הכנסות מעורבות שחלקן מתקבלות מהסעת תיירים וחלקן מהסעת ישראלים במונית.

באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח.

באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ. ואולם, למצבים אלה שורה של תנאים. אחד מפסקי הדין הרלוונטיים להסעת תיירים משדה התעופה הוא ערעור אזרחי 00/460 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נגד מנהל המכס ומע"מ.

באותו המקרה המערערת חויבה במע"מ בגין שירותי הסעה משדה התעופה לבתי מלון שהמערערת מספקת לתיירים. טענת המערערת הייתה ששירותים אלה נכנס בגדרו של סעיף (30)(א)(8)(ב)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") שעניינו הסעות סיור של תיירים, וככאלה שיעור המס המוטל עליהם הוא בשיעור אפס.

עמדת רשות המסים הייתה כי ביסוד הסעיף עומד העיקרון של הסעה לצורך סיור ותיור, וכי הובלת תייר לבית המלון אינה עונה על דרישות החוק.

בית המשפט העליון דן בערעור וקבע כי סעיף 30 לחוק, המפרט רשימת עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס, כולל עסקאות ושירותים שונים הניתנים לתייר מכיוון שתכלית קביעת המס בשיעור אפס על אותם השירותים היא עידוד התיירות. לאור התכלית האמורה, אין שוני בין שירותי הסעת תייר לשדה התעופה וממנו, ובין יתר השירותים הניתנים לתייר המופיעים בסעיף זה. 

מן האמור עולה המסקנה כי שירותי ההסעה במקרה הנדון נכנסים לגדר "הסעת סיור של תייר" כאמור בסעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק, ומכאן ששיעור המס החל עליהם הוא אפס. וכמו שנאמר בבית המשפט:

"צירוף המילים "הסעת סיור" אינו חד-משמעי כלל ועיקר. וכי לא נוכל לומר כי הבאת תיירים לבתי מלון שונים, או איסופם משם, הוא בבחינת "סיור" בין בתי מלון?! וכי המצב היה שונה – מבחינתו של החוק – לו מדריך תיירים היה מסביר להם – בדרך משדה התעופה אל בתי המלון השונים – על אודות אתרים מרכזיים בתחום העיר שהם עוברים לידם? האם אז הדיבור "סיור" היה מוצדק?"

סעיף 30(א)(8)(ב) לחוק קובע:

"(1)

(2)   הסעת סיור של תייר ברכב מנועי פרטי או באוטובוס וכן הספקת ארוחות לתייר בידי המסיע אגב  הסעה כאמור באוטובוס, בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.

והכל, אם לכלי הרכב האמורים ניתן רישיון או היתר להשכרה או להסעה כאמור, לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1958".

יוצא אפוא, שהעברת תיירים מהשדה לבית המלון נכנסת למסגרת "הסעת סיור", ומשכך זכאית למע"מ בשיעור אפס. אלא, לעמדת רשות המסים, על המסיע להצטייד, בין היתר, ברישיון להסעות סיור כדי שיוכל לעמוד בתנאים המזכים למע"מ אפס ולקיזוז תשומות.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמו כן, רשות המיסים מתנה החלת מע"מ בשיעור אפס בקיומם של מספר תנאים, ולעניינינו:

  1. השירות ניתן ל"תייר" כהגדרתו בחוק.
  2. לתייר הוצאה חשבונית שבה צוין השירות שניתן לו ומחירו.
  3. על פי תקנה 12(א)(3) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, נדרש שבחשבונית שהוצאה לתייר יצוין מספר הרישוי של הרכב, ובהסעת סיור, גם את שם הנהג של הרכב.
המשיב - מחבר הספר "מס ערך מוסף - החוק וההלכה

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: