הכנסות נהג מונית מהסעת תיירים
מאת: עו"ד אבי פרידמן
באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח. באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ.השאלה:
הכנסתו העיקרית של נהג מונית מתקבלת מהסעת תיירים. האם לנהג המונית ישנה אפשרות להירשם ברשות המסים (מע"מ) ולהימנע מתשלום מע"מ בגין עסקאות אלו?
תשובה:
מנתוני השאלה עולה כי לנהג המונית ישנן הכנסות מעורבות שחלקן מתקבלות מהסעת תיירים וחלקן מהסעת ישראלים במונית.
באשר לישראלים, על פי הדין עסקינן בעסקה בישראל החייבת במע"מ, וכמובן גם ברישום ובדיווח.
באשר להסעות של תיירים, ישנם מצבים שבהם התייר זכאי לחיוב ללא מע"מ. ואולם, למצבים אלה שורה של תנאים. אחד מפסקי הדין הרלוונטיים להסעת תיירים משדה התעופה הוא ערעור אזרחי 00/460 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נגד מנהל המכס ומע"מ.
באותו המקרה המערערת חויבה במע"מ בגין שירותי הסעה משדה התעופה לבתי מלון שהמערערת מספקת לתיירים. טענת המערערת הייתה ששירותים אלה נכנס בגדרו של סעיף (30)(א)(8)(ב)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") שעניינו הסעות סיור של תיירים, וככאלה שיעור המס המוטל עליהם הוא בשיעור אפס.
עמדת רשות המסים הייתה כי ביסוד הסעיף עומד העיקרון של הסעה לצורך סיור ותיור, וכי הובלת תייר לבית המלון אינה עונה על דרישות החוק.
בית המשפט העליון דן בערעור וקבע כי סעיף 30 לחוק, המפרט רשימת עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס, כולל עסקאות ושירותים שונים הניתנים לתייר מכיוון שתכלית קביעת המס בשיעור אפס על אותם השירותים היא עידוד התיירות. לאור התכלית האמורה, אין שוני בין שירותי הסעת תייר לשדה התעופה וממנו, ובין יתר השירותים הניתנים לתייר המופיעים בסעיף זה.
מן האמור עולה המסקנה כי שירותי ההסעה במקרה הנדון נכנסים לגדר "הסעת סיור של תייר" כאמור בסעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק, ומכאן ששיעור המס החל עליהם הוא אפס. וכמו שנאמר בבית המשפט:
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"צירוף המילים "הסעת סיור" אינו חד-משמעי כלל ועיקר. וכי לא נוכל לומר כי הבאת תיירים לבתי מלון שונים, או איסופם משם, הוא בבחינת "סיור" בין בתי מלון?! וכי המצב היה שונה – מבחינתו של החוק – לו מדריך תיירים היה מסביר להם – בדרך משדה התעופה אל בתי המלון השונים – על אודות אתרים מרכזיים בתחום העיר שהם עוברים לידם? האם אז הדיבור "סיור" היה מוצדק?"
סעיף 30(א)(8)(ב) לחוק קובע:
"(1)
(2) הסעת סיור של תייר ברכב מנועי פרטי או באוטובוס וכן הספקת ארוחות לתייר בידי המסיע אגב הסעה כאמור באוטובוס, בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.
והכל, אם לכלי הרכב האמורים ניתן רישיון או היתר להשכרה או להסעה כאמור, לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1958".
יוצא אפוא, שהעברת תיירים מהשדה לבית המלון נכנסת למסגרת "הסעת סיור", ומשכך זכאית למע"מ בשיעור אפס. אלא, לעמדת רשות המסים, על המסיע להצטייד, בין היתר, ברישיון להסעות סיור כדי שיוכל לעמוד בתנאים המזכים למע"מ אפס ולקיזוז תשומות.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
כמו כן, רשות המיסים מתנה החלת מע"מ בשיעור אפס בקיומם של מספר תנאים, ולעניינינו:
- השירות ניתן ל"תייר" כהגדרתו בחוק.
- לתייר הוצאה חשבונית שבה צוין השירות שניתן לו ומחירו.
- על פי תקנה 12(א)(3) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, נדרש שבחשבונית שהוצאה לתייר יצוין מספר הרישוי של הרכב, ובהסעת סיור, גם את שם הנהג של הרכב.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
