לאחר החיסול: אושר גיוס 10 אלף אנשי מילואים בתפקידים מיוחדים
לאחר ניסיון החיסול של מוחמד דף וחיסול 3 בכירי החמאס אמש, אישרו היום (ה') שרי הממשלה את גיוסם של 10 אלף חייחחי מילואים בתפקידים מיוחדים בפיקוד העורף, חיל האוויר, אמ"ן וכו'. מדובר בחיילים שאינם חלק מחטיבה או אוגדה שתילחם בעזה.
הלילה הצליחו כוחות צה"ל לחסל 3 בכירים בזרוע הצבאית של הארגון בדירת מסתור - ראאד אל-עטאר, מפקד חטיבת רפיח אשר היה מהאחראים לחטיפתו של גלעד שליט, אבו שמאלה, מפקד החטיבה הדרומית של חמאס ומוחמד ברהום.
"התקיפה בוצעה בעקבות פעילות מודיעינית ומבצעית, שהובילה לאיתור ופגיעה בשני פעילים מרכזיים מלב ההנהגה הצבאית של חמאס", מסרו מהשריות הבטחון הכללי. מהשב"כ נמסר כי אל-עטאר היה מעורב בשנים האחרונות בפיגועים קשים במהלכם נהרגו ונפצעו חיילי צה"ל. אבו שמאלה, המוגדר כ"אלוף פיקוד הדרום של חמאס", היה מעורב בעשרות פיגועים קשים.
נזכיר כי ביום שלישי בלילה הותקף ביתו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס בשכונת שייח רדואן - אשתו ובנו בן ה-7 חודשים נהרגו באירוע. בחמאס שוללים לחלוטין כי דף חוסל, אולם בכירים במערך הבטחון של ישראל מסרו לרשת החדשות האמריקנית פוקס כי דף חוסל.
- בן זוגה העבריין חוסל; האם היא זכאית לקצבה מביטוח לאומי?
- חיסול סולימאני - זה מה שצפוי בשווקים בימים הקרובים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.תפקידים מיוחדים זה לא המוסד? (ל"ת)ליאב כאנר 21/08/2014 16:28הגב לתגובה זו
- 5.ביבי מאוחר מדי קדימה למשעל ולהנייה בהצלחה בעזרת השם (ל"ת)קובי 21/08/2014 10:59הגב לתגובה זו
- 4.tאבי 21/08/2014 10:09הגב לתגובה זוהי מתנהלת לפי הרצאת מניות הכרשים קונים לפי זה הם מנהלים את הבורסה אם בזמן מילחמה הבורסה עולה זה אומר דרשני
- 3.צאו בתופים ובמחולות בנות פלשתים, בנות הערלים. (ל"ת)חוסלו עכברי המחילות 21/08/2014 09:57הגב לתגובה זו
- 2.זהבה גלאון וגדעון לוי - עומדים דקה דומייה (ל"ת)מזילים דמעה מלוחה 21/08/2014 09:52הגב לתגובה זו
- 1.ביבי - התעוררת?? (ל"ת)YYYYY 21/08/2014 09:50הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
