פרופ' רבינוביץ: "אובמה לא רוצה להיכנס למערכה כברווז צולע"

המתקפה בסוריה לא תחל לפני ה-10 בספטמבר, תום הפגרה בקונגרס. פרופ' רבינוביץ': "אובמה לא רצה לצאת כנגד דעת הקהל בארה"ב"
חן דרסינובר | (3)

נשיא ארה"ב ברק אובמה נאם אמש (ש') בפני האומה האמריקנית והבהיר כי המשבר בסוריה, אותו כינה "המתקפה הכימית החמורה ביותר במאה ה-21", אם יתבצע - יתבצע לא באופן מיידי. אובמה החליט כי יש לקבל את אישור הקונגרס האמריקני למתקפה בסוריה, והעדיף שלא לעשות שימוש בסמכויותיו לפתוח במערכה צבאית כמפקד העליון של הצבא האמריקני.

משמעות הדברים היא דחייה של לפחות שבוע במתקפה הצפויה בסוריה, שכן הקונגרס צפוי להתכנס רק ב-9 בספטמבר עם תום הפגרה. אובמה אף הגדיל לעשות והחליט שלא לכנס דיון מיוחד בקונגרס בנושא המתקפה, כך שבפועל פעולה צבאית כנגד סוריה לא תחל לפני ה-10 בספטמבר. זאת, בניגוד להערכות לפיהן המתקפה תחל עם יציאת פקחי האו"ם מדמשק בשבת בבוקר.

הנשיא אובמה לא יכול היה להתעלם מדעת הקהל הציבורית בארה"ב. סקר של CNBC שפורסם בסוף השבוע גרס כי 76% מהאמריקנים סבורים כי הממשל צריך לקבל אישור מהקונגרס לפני כל פעולה צבאית.

פרופ' איתמר רבינוביץ , שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, הגיב במסגרת ראיון לגל"צ להחלטת הנשיא אובמה לדחות את המתקפה בסוריה. לדבריו, "מתקפה בסוריה ללא תמיכת הקונגרס תציג את אובמה כ'ברווז' צולע'. לפני שאובמה נכנס למתקפה הזו, הוא ביקש שלא לצאת נגד דעת הקהל האמריקנית, שתמך בבירור באישור של הקונגרס לפני יציאה למתקפה בסוריה. אובמה שואף לקבל אישור ולא איסור של הקונגרס למתקפה בסוריה".

אולם, פרשנים בארה"ב הטילו ספק רב האם אכן המחוקקים בארה"ב יאשרו את הפעולה הצבאית כנגד סוריה. קיים סיכוי גדול שבית הנבחרים בשליטת המפלגה הרפובליקנית יצביע נגד יציאה למלחמה, גם אם מדובר במבצע קצוב בזמן שאינו כולל מעורבות של חיילים על הקרקע.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השיר השפן הקטן זה בול לאובאמה.כחם של ארה"ב אוזל מהר (ל"ת)
    עודד 01/09/2013 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לוזר אמיתי, כך איןלישראל פרטנר נגד איראן,מוג לב. (ל"ת)
    רון 01/09/2013 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי ברווז שירד מהעץ 01/09/2013 08:27
    הגב לתגובה זו
    אבי ברווז שירד מהעץ במגלשה - אין תועלת לתקיפה ללא פגיעה אנושה במאגרים הכימיים ובאסד עצמו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.