פרופ' רבינוביץ: "אובמה לא רוצה להיכנס למערכה כברווז צולע"

המתקפה בסוריה לא תחל לפני ה-10 בספטמבר, תום הפגרה בקונגרס. פרופ' רבינוביץ': "אובמה לא רצה לצאת כנגד דעת הקהל בארה"ב"
חן דרסינובר | (3)

נשיא ארה"ב ברק אובמה נאם אמש (ש') בפני האומה האמריקנית והבהיר כי המשבר בסוריה, אותו כינה "המתקפה הכימית החמורה ביותר במאה ה-21", אם יתבצע - יתבצע לא באופן מיידי. אובמה החליט כי יש לקבל את אישור הקונגרס האמריקני למתקפה בסוריה, והעדיף שלא לעשות שימוש בסמכויותיו לפתוח במערכה צבאית כמפקד העליון של הצבא האמריקני.

משמעות הדברים היא דחייה של לפחות שבוע במתקפה הצפויה בסוריה, שכן הקונגרס צפוי להתכנס רק ב-9 בספטמבר עם תום הפגרה. אובמה אף הגדיל לעשות והחליט שלא לכנס דיון מיוחד בקונגרס בנושא המתקפה, כך שבפועל פעולה צבאית כנגד סוריה לא תחל לפני ה-10 בספטמבר. זאת, בניגוד להערכות לפיהן המתקפה תחל עם יציאת פקחי האו"ם מדמשק בשבת בבוקר.

הנשיא אובמה לא יכול היה להתעלם מדעת הקהל הציבורית בארה"ב. סקר של CNBC שפורסם בסוף השבוע גרס כי 76% מהאמריקנים סבורים כי הממשל צריך לקבל אישור מהקונגרס לפני כל פעולה צבאית.

פרופ' איתמר רבינוביץ , שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, הגיב במסגרת ראיון לגל"צ להחלטת הנשיא אובמה לדחות את המתקפה בסוריה. לדבריו, "מתקפה בסוריה ללא תמיכת הקונגרס תציג את אובמה כ'ברווז' צולע'. לפני שאובמה נכנס למתקפה הזו, הוא ביקש שלא לצאת נגד דעת הקהל האמריקנית, שתמך בבירור באישור של הקונגרס לפני יציאה למתקפה בסוריה. אובמה שואף לקבל אישור ולא איסור של הקונגרס למתקפה בסוריה".

אולם, פרשנים בארה"ב הטילו ספק רב האם אכן המחוקקים בארה"ב יאשרו את הפעולה הצבאית כנגד סוריה. קיים סיכוי גדול שבית הנבחרים בשליטת המפלגה הרפובליקנית יצביע נגד יציאה למלחמה, גם אם מדובר במבצע קצוב בזמן שאינו כולל מעורבות של חיילים על הקרקע.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השיר השפן הקטן זה בול לאובאמה.כחם של ארה"ב אוזל מהר (ל"ת)
    עודד 01/09/2013 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לוזר אמיתי, כך איןלישראל פרטנר נגד איראן,מוג לב. (ל"ת)
    רון 01/09/2013 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי ברווז שירד מהעץ 01/09/2013 08:27
    הגב לתגובה זו
    אבי ברווז שירד מהעץ במגלשה - אין תועלת לתקיפה ללא פגיעה אנושה במאגרים הכימיים ובאסד עצמו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.