הזעם על מחירי המזון הגבוהים, שמצא ביטוי חלקי במחאת הקוטג', התגבר עוד יותר במהלך המחאה החברתית והפך את שוק המזון לאחד ה"כוכבים" הראשיים אליו מכוונים חצי הציבור. אף שבשלב זה לא נראות ירידות משמעותיות במחירי המזון, בשוק ההון מתחיל לעלות חשש מפני רגולציה שתפגע בביצועי המניות.

את מכת האש הראשונה ספגה בסוף השבוע מניית שטראוס: בנק ההשקעות UBS הוריד את מחיר היעד ואת התחזיות שלו לרווחי ענקית המזון הישראלית לשלוש השנים הקרובות. ביו.בי.אס הסבירו, כי ההורדה נובעת מהחשש שהמחאה תביא איתה התערבות מצד הרגולטור לטובת הורדת המחירים, בדומה להתערבות שהיתה בשוק הסלולר.

ואכן, בשוק יצרניות המזון פועלות שתי יצרניות בולטות אסם ושטראוס, ומחלבה אחת ששולטת בשוק מוצרי החלב תנובה. ולמרות זאת, האם ניתן בכלל להשוות בין שוק הסלולר לשוק המזון? בשיחה עם Bizportal מסבירים אנליסטים את ההבדלים המהותיים בין שני סוגי השווקים.

"קשה לי לראות את הרגולטור מתערב בשוק יצרניות המזון בהיקף דומה לזה שהיה בשוק הסלולר", אומר מאיר סלייטר, אנליסט בכיר בדש ברוקרז'. "הרווחים ותזרים המזומנים שהיו בשוק הסלולר בשנות השיא היו גבוהים מאוד, עד כדי כך שהגיעו לרמה שצרמה לציבור על רקע הוצאות התקשורת הגבוהות למשקי הבית.

"בענף יצרניות המזון, לעומת זאת, הרווחיות נמוכה במידה משמעותית. הרגולטור עלול אמנם לנסות להתערב אבל בפירוש לא באותה עוצמה כמו בסלולר".

סלייטר מסביר, כי אי אפשר לכפות על יצרניות המזון הורדת מחירים משמעותית בלי לפגוע בהן במידה משמעותית. "פרט לכך", הוא מדגיש, "אי אפשר להפיל את כל הורדת המחירים רק על גבן של היצרניות. כדי להגיע להורדה משמעותית במחירי המזון, כל אחת מהחוליות בשרשרת הערך של ענף המזון חייבת לתרום את חלקה. אי אפשר להטיל מגבלות רק על חוליה אחת בשרשרת".

שיקול מהותי נוסף שחייבים לקחת בחשבון הוא רמת התחרות. "בשוק הסלולר לא היתה תחרות אמיתית" אומר סלייטר. "בשוק המזון, לעומת זאת, יש תחרות. נכון שבשוק החלב יש תחרות קטנה יחסית, משום שהחלב, שהוא חומר הגלם, נמצא בפיקוח כדי להגן על הרפתנים. אבל בשאר השוק יש תחרות".

אוסם ושטראוס הן אמנם יצרניות המזון הבולטות והגדולות ביותר "אבל זה לא באמת קרטל", אומר סלייטר. "ראשית, משום שאוסם ושטראוס לא תמיד פועלות באותן קטגוריות. לדוגמה, אוסם פועלת בתחום הפסטה ולא בשוק השוקולד, בעוד שטראוס פועלת בשוק השוקולד והחלב אבל לא נמצאת בפסטות. שנית, בשוק המזון קיימת תחרות, שגם אם היא לא משוכללת ולא מושלמת, זו בכל זאת תחרות. התחרות קיימת גם בין היצרניות לבין עצמן וגם בינן לבין רשתות הקמעונאות שמפעילות מותגים פרטיים משל עצמן.

"זו הסיבה לכך שלא רואים, לדוגמה, השתוללות בשוק הפסטה. מחיר הפסטה אמנם עלה, אבל הרבה פחות מעליית מחירי החלב, שם יש שלוש יצרניות גדולות (טרה תנובה ושטראוס)".

בנוגע להשפעת המחאה על המניות של יצרניות המזון ועסקי החברות אומר סלייטר כי "המחאה עשויה להשפיע על החברות בכמה מישורים מרכזיים. ראשית, היא יכולה להביא לרגולציה שתפגע ברווחי החברות. אמנם לא כמו בשוק הסלולר אבל אם יותר מוצרים יכנסו לפיקוח תהיה פגיעה מסוימת.

שנית, יכולה להיות השפעה על הצריכה. כבר עכשיו רואים בררנות גדולה יותר בקרב הצרכנים, הכוללת ירידה בצריכה בצד העדפת מוצרים פשוטים על פני מוצרי פרימיום. ובמוצרים הפשוטים הרווחיות נמוכה יותר. כך שבשורה התחתונה, בהחלט יכולה להיות פגיעה במניות חברות המזון בעקבות המחאה אבל קשה לי לראות פגיעה ישירה וקשה כפי שהיתה בסלולר".

ערן יונגר, אנליסט המזון קמעונאות ואנרגיה בבית ההשקעות מגדל שוקי הון אומר, כי "המחאה עלולה לפגוע בשטראוס ואוסם במובן שברבעונים הבאים, לפחות ברבעון השלישי והרביעי, הן יתקשו להעלות מחירים. ואי העלאת המחירים עלולה לפגוע בתוצאות הכספיות שלהן".

בנוגע להתערבות אפשרית של הרגולטור אומר יונגר כי "התערבות הרגולטור יכולה להתבצע בעיקר במישור של פתיחת השוק ליבוא של מוצרי מזון. המשמעות היא הורדת מכסים. אבל צריך לזכור, שברגע שהשוק יפתח ליבוא, אין מניעה שיצרניות המזון יתחילו ליבא בעצמן. ומדובר גם בשחקניות הגדולות - אוסם ושטראוס, וגם בקטנות. בנוסף, בשוק פועל גם שסטוביץ' שהוא יבואן גדול של מוצרי מזון".

התערבות אפשרית מסוג אחר היא בהורדת מיסוי. "הרגולטור יכול לסייע בהורדת מחירי המזון על ידי הורדת המע"מ או ביטולו על מוצרי מזון מסוימים", אומר יונגר.

אחת השאלות המרכזיות היא האם הרגולטור יכול לקבוע מחירים כמו לדוגמה את מחיר הקוטג'. "המרווחים בשוק הגבינות, למשל, הם מאוד נמוכים", אומר יונגר. "במחקרים שבדקו את כל שרשרת הערך של הגבינות נמצא שאם יכניסו את מחיר הגבינות לפיקוח המחיר עלול אפילו לעלות, משום שיש כמה חוליות בשרשרת הזאת שלא מרוויחות מספיק, וחלק מהשחקנים אפילו לא מכסים את העלויות. מדובר במרווחים תפעוליים שהם הרבה מתחת ל-10%. כך שהגבלות ישירות על החברות היא דבר שלדעתי אינו אפשרי".

יונגר סובר שאין מקום להשוות בין שוק המזון לשוק הסלולר. "בניגוד לשוק הסלולר, שבו יש שלושה שחקנים בלבד שכולם מוכרים את אותו שירות", הוא אומר, "בשוק המזון אין שלושה ספקים שמוכרים אותו דבר. בשוק החלב, לדוגמה, יש את תנובה שמחזיקה נתח גדול מאוד מהשוק ולמעשה שולטת בו, ולמרות זאת, יש הרבה מאוד מחלבות אחרות בהן שטראוס ומחלבות קטנות יותר ומחלבות הבוטיק כמו גד.

"יתרה מזאת, בשנתיים האחרונות התגברה רמת התחרות בשוק המזון ואנחנו רואים כניסה מאסיבית של מותגים פרטיים בהם מגה, שופרסל וגם מותגים של רשתות פרטיות. אלא שגם כניסת המותגים הפרטיים לא הביאה לירידה דרסטית במחירים. כך שגם אם התחרות תגבר עוד יותר, לא בטוח שזה יביא להורדת מחירים, שכן מחירי המזון מושפעים מאוד ממחירי חומרי הגלם בעולם ומעליית מחירי האנרגיה (נפט). אלו הגורמים העיקריים לעליות במחירי המזון".