IBI שוריים על דיסקונט: "הופתענו מהדו"חות - 'קנייה' במחיר יעד 9 שקל"

עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בנק ההשקעות כותב בהמלצה כי "ציפינו לדו"חות חלשים והופתענו מרווח נקי של 278 מיליון שקל. פוטנציאל ההתייעלות, שנמצא בהישג יד, אינו מתומחר"

הדס גייפמן | 05/06/2011 14:43 (5)

בית ההשקעות IBI חוזר על המלצת ה'קנייה' למניית בנק דיסקונט ומותיר את מחיר היעד על תשעה שקלים. בעת כתיבת שורות אלה עומד מחיר המניה על 6.61 שקלים.

בהמלצה שפרסם האנליסט עדי סקופ מבית ההשקעות IBI בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים של דיסקונט לרבעון הראשון של השנה הוא טוען: "ציפינו לדו"חות חלשים והופתענו מרווח נקי של 278 מיליון שקלים ותשואה להון של 10.8%. עם זאת, בנטרול רווחים חד פעמיים בסכום של 38 מיליון שקל, והפרשה נמוכה לחומס התוצאות פחות מרשימות".

סקופ מציין כי "מחיר המנייה הנוכחי מגלם בנק חלש שנותר כזה. לדעתנו החדשות הרעות מתבטאות בדו"ח אך פוטנציאל ההתייעלות, שנמצא בהישג יד, אינו מתומחר. אנחנו מותירים את המלצת ה'קנייה' עם מחיר יעד של תשעה שקלים".

הוא מוסיף, כי "במחיר הנוכחי, דיסקונט שווה יותר מפורק מאשר כעסק הפועל במתכונת הקיימת. מניתוח שעשינו מצאנו שניתן למכור את האחזקות המהותיות של דיסקונט (לא כולל דיסקונט סולו), ולקבל בהערכה שמרנית כ-30% יותר ממחיר השוק הנוכחי של הבנק. ההון העצמי בדיסקונט סולו מסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל. מדובר בנכס אמיתי שהשוק מעניק לו שווי אפסי. לכן דיסקונט מהווה להערכתנו השקעה עם פרופיל סיכון/סיכוי מעניין ביותר".

סקופ מוסיף, כי "הסכם חדש עם ועד העובדים מהווה את המפתח להתייעלות תפעולית. אנחנו מעריכים שיש סבירות גבוהה למצב בו ההנהלה והוועד יגיעו להסכמה על תוכנית התייעלות מהותית בצד תוכנית נדיבה לפרישה מרצון. בדומה לרוב הבנקים סובל דיסקונט מעודף כוח אדם, אך בדיסקונט הבעיה חריפה יותר. לכן תוכנית התייעלות עשויה להציף ערך רב, אם כי תעלה כמה מאות מיליוני שקלים.

"בהינתן יחס הלימות הון ליבה גבולי, הדרך הטובה ביותר לממן תוכנית פרישה כזאת תהיה באמצעות הקטנת נכסי סיכון. כלומר מכירת הלוואות ואגרות חוב שצורכות הון רגולטורי רב ומימושם יניבו רווחי הון. לדיסקונט יש לא מעט נכסים כאלו בארץ ובחו"ל. הצד השני של המטבע בהקטנת נכסי סיכון משמעו קיטון בצמיחה. אולם במכפיל הון של 0.7 בו נסחר הבנק אין שום ציפייה לצמיחה".

בנוגע לדו"חות הכספיים כותב סקופ כי "הופתענו מהרווח הנקי שהסתכם ברבעון בכ-278 מיליון שקל, לעומת 143 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 95%. תשואה להון דו-ספרתית לדיסקונט אינה מייצגת כל עוד לא נפתרה בעיית ההתייעלות התפעולית שנמצאת בטיפול".

במהלך 2010 מכרה המדינה את מניותיה בבנק ובכך הסירה עננה כבדה שרבצה זמן רב על מחיר המניה. "ההקלה שסיפק בנק ישראל לגופים מוסדיים, לפיה ניתן, בתנאים מסוימים, לעלות בשיעור אחזקה בבנקים עד 10%, עשויה לאפשר לדיסקונט רוח גבית", כותב סקופ. "אף שדיסקונט ידע לייצר תשואה חיובית להון גם בתקופת המשבר הפיננסי ב-2008, מחיר המניה הנוכחי מגלם תסריט גרוע שנשאר רע".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
חבל שיש אינטרסים 05/06/2011 17:42
הגב לתגובה זו
מישהו משחק שם הרבה על פוטים
ל- 4 06/06/2011 09:13
הגב לתגובה זו
אבל תוך מספר חודשים המניה תגיע ל7.5 או 8 בלי או עם הפוטים
3.
יואל 05/06/2011 17:23
הגב לתגובה זו
יחס סיכון/סיכוי מעולה
2.
איתי 05/06/2011 17:05
הגב לתגובה זו
הרי רואים שבסניפים חסרים עובדים ויש תור בכל מקום,לא עונים לטלפונים וכו' . איפה יש עודף?
1.
חבל שיש אינטרסים 05/06/2011 16:34
הגב לתגובה זו
דיסקונט תמיד היה ותמיד יהיה הכבשה השחורה של הבנקים והבנקאים

צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)

הדס ברטל | 10/11/2025 14:03

נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.

קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

להמשך הכתבה לחץ כאן