כל הדרכים שלא יכניסו לכם אייטם לתקשורת
1. להציע סיפור לכתב הלא נכון או למדיום הלא נכון. לדוגמא: פרויקט "סלבריטאים מדברים על הכלבים שלהם" למוסף הפוליטי של ידיעות אחרונות.
2. להתקשר לעיתונאי מחוץ לשעות העבודה המועדפות עליו. למשל, כל עיתונאי לפני תשע בבוקר. טיפ חשוב: לאטילה שומפלבי עדיף להתקשר בארבע לפנות בוקר מאשר בעשר בבוקר.
3. לתקשר עם העיתונאי בדרך הפחות מקובלת עליו. כמו לשלוח לאתר אינטרנט הודעה לתקשורת בפקס או לצלצל לשושנה חן, כתבת הצרכנות של ידיעות אחרונות, לנייד.
4. להתקשר לכתב שלוש דקות אחרי ששלחת את הקומוניקט ולשאול: "קיבלת?" והאם העורך כבר אישר.
5. ואז להמשיך להתקשר כל חצי שעה לבדוק האם יש מצב לשנות את דעתו וכן להכניס את הסיפור.
6. לשלוח לעמית סגל הצעה לאייטם ולכתוב: "אתה הראשון שאני פונה אליו, נדב, זה בלעדי שלך .
7. להתרברב על המשכורות שעושים ביחסי-ציבור ולשאול למה הוא עדיין תקוע בעיתונות.
8. להטיל אמברגו על קומוניקט השקה לסניף מכבסת מריומה.
9. לשאול את הכתב כמה אנשים בכלל קוראים את האתר שלו.
10. לכתוב בענק "חדש על המדף" בכותרת הקומוניקט על מוצר שהושק לפני שנה והתפרסם כבר בכל מקומון אפשרי.
11. לשלוח כיתוב תמונה ולשכוח לצרף את התמונה.
12. לנסות למכור סיפור בתחום שאתם לא מבינים בו ולא טרחתם ללמוד אותו. נניח: היי רז, שיטת הניתוח הלא-פולשני החדשה של אסותא מצטיינת בעיקר בזה שהיא... הממ. וגם בגלל ש... תן לי לחזור אליך עוד חמש דקות. בסדר?
13. לא לבדוק את נושאי העניין ומסעות הצלב של העיתונאי. למשל - לצלצל לדרוקר ולהציע לו כתבת לייפסטייל על שרה נתניהו לעולם האישה (בפרילנס).
14. להתעמת עם העיתונאי. לדוגמא, להגיד לו: אתה לא הסגן של אלוהים, סך הכל סגן עורך ידיעות מעלה נקמה".
15. לא לעבור על עיתוני הבוקר לפני השיחה עם הכתב, ולהציע כתבה צרכנית על קפה "באלאנס" של עלית ביום בו הוא יורד מהמדפים.
16. להגמיש את האמת ולמכור שקר. הדרך הבדוקה לא להכניס אי-פעם שום אייטם.
ומה הסיפור שלכם? טקבקט לנו
תודה לחברי קבוצת Prguru שחברו למאמץ המלחמתי להרוס לאנשי יחסי הציבור את הסיכוי להכניס אייטמים לתקשורת.
- 14.התשחורת העוינת 12/04/2011 01:25הגב לתגובה זולא לשלוח הודעה לעיתנות באורך הגלות מלאה בהסברים פרטניים ולצפות שהעיתונאי יקרא אותה.
- 13.לביאה שואגת 06/04/2011 10:57הגב לתגובה זותודה לחברי קבוצת Prguru שחברו למאמץ המלחמתי להרוס לאנשי יחסי הציבור את הסיכוי להכניס אייטמים לתקשורת? זאב למה אתה יוצא נגדם?
- זאב ינאי 10/04/2011 12:13הגב לתגובה זוחברי הקבוצה שלי בפייסבוק, PRguru, תרמו רבים מהרעיונות המובאים כאן בטור. המשפט האחרון הוא הוקרה להם על תרומתם.
- בסדר הבנתי... (ל"ת)לביאה שואגת 06/04/2011 11:10הגב לתגובה זו
- 12.ממורמרות - אויש תנוחו... (ל"ת)דובר 05/04/2011 19:37הגב לתגובה זו
- 11.שמוליק .ק. 05/04/2011 19:31הגב לתגובה זוהבנאדם אסף כל מיני אנקדוטות מצחיקות ומה שיש לכם להגיד אלה דברים שליליים. עצוב מאוד לדעת שיש כל מיני אנשים שעוברים בין כתבות ומנסים לקטול את הכותב, קצת פרגון לא הורג- הוא רק טיפה מרחיק אתכם מהגהנום
- 10.דני 05/04/2011 16:09הגב לתגובה זוהקהילה הכי חמה ותומכת שיש.
- 9.יועץ תקשורת 05/04/2011 14:30הגב לתגובה זולא לפנות ללקוח באמצע מסע יחסי ציבור אודותיו ולהציע לו לשכור את שירותיך בתחום יחסי ציבור. זה מה שמשרדו של מוטי מורל עושה!
- יונה 06/04/2011 15:39הגב לתגובה זואולי זו הסיבה שהציעו ללקוח עזרה....
- משעמם לך ברודוס? (ל"ת)רונן 05/04/2011 16:26הגב לתגובה זו
- 8.ברדוגו 05/04/2011 13:56הגב לתגובה זואפשר לשבור ידיים ורגליים לעיתונאים, או שמותר רק לאיים עליהם?
- 7.נסים 05/04/2011 13:30הגב לתגובה זולא להזמין כתב לארוע השקה, כשבבוקר הארוע הוא יקרא במקום אחר כתבה על מה שיחשף בארוע
- 6.מי אתה בכלל (ל"ת)פחחח 05/04/2011 13:10הגב לתגובה זו
- 5.טוביה החולב 05/04/2011 12:55הגב לתגובה זולא להזכיר שמות של עיתונאים באופן שעלול להגחיך אותם בעיני הקורא באייטם על טעויות טפשיות שיכול לעשות יחצ"ן ולצפות מהם לשתוף פעולה בעתיד.....
- זאב 05/04/2011 14:02הגב לתגובה זוהיה לי אכן חשש לגבי אמירות מסויימות. לכן ביקשתי אישור להן וקיבלתי.
- 4.תחליף מקצוע 05/04/2011 12:28הגב לתגובה זואם לא הצלחת לגרום לעיתונאים להתקשר אליך בשביל סיפור ואתה כל היום מכשכש סביב הזנב שלהם אתה לא יודע לעבוד.
- ?? 05/04/2011 13:08הגב לתגובה זוברור שזאת רשימה הומוריסטית... ומוצלחת אם יורשה לי.
- טוביה החולב 05/04/2011 13:49ולא ממש הצליח לו. אני מסכים עם "תחליף מקצוע"- זאב, לך תחליף מקצוע לא נראה לי שאתה טוב במה שאתה עושה
- 3.מטבע 05/04/2011 12:06הגב לתגובה זוצריך להוסיף גם: לא לשחד עיתונאים... בעצם..
- 2.(ל"ת)אולי מספיק? 05/04/2011 12:03הגב לתגובה זו
- 1.רויטל (ל"ת)גדול 05/04/2011 11:11הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
