כל הדרכים שלא יכניסו לכם אייטם לתקשורת
1. להציע סיפור לכתב הלא נכון או למדיום הלא נכון. לדוגמא: פרויקט "סלבריטאים מדברים על הכלבים שלהם" למוסף הפוליטי של ידיעות אחרונות.
2. להתקשר לעיתונאי מחוץ לשעות העבודה המועדפות עליו. למשל, כל עיתונאי לפני תשע בבוקר. טיפ חשוב: לאטילה שומפלבי עדיף להתקשר בארבע לפנות בוקר מאשר בעשר בבוקר.
3. לתקשר עם העיתונאי בדרך הפחות מקובלת עליו. כמו לשלוח לאתר אינטרנט הודעה לתקשורת בפקס או לצלצל לשושנה חן, כתבת הצרכנות של ידיעות אחרונות, לנייד.
4. להתקשר לכתב שלוש דקות אחרי ששלחת את הקומוניקט ולשאול: "קיבלת?" והאם העורך כבר אישר.
5. ואז להמשיך להתקשר כל חצי שעה לבדוק האם יש מצב לשנות את דעתו וכן להכניס את הסיפור.
6. לשלוח לעמית סגל הצעה לאייטם ולכתוב: "אתה הראשון שאני פונה אליו, נדב, זה בלעדי שלך .
7. להתרברב על המשכורות שעושים ביחסי-ציבור ולשאול למה הוא עדיין תקוע בעיתונות.
8. להטיל אמברגו על קומוניקט השקה לסניף מכבסת מריומה.
9. לשאול את הכתב כמה אנשים בכלל קוראים את האתר שלו.
10. לכתוב בענק "חדש על המדף" בכותרת הקומוניקט על מוצר שהושק לפני שנה והתפרסם כבר בכל מקומון אפשרי.
11. לשלוח כיתוב תמונה ולשכוח לצרף את התמונה.
12. לנסות למכור סיפור בתחום שאתם לא מבינים בו ולא טרחתם ללמוד אותו. נניח: היי רז, שיטת הניתוח הלא-פולשני החדשה של אסותא מצטיינת בעיקר בזה שהיא... הממ. וגם בגלל ש... תן לי לחזור אליך עוד חמש דקות. בסדר?
13. לא לבדוק את נושאי העניין ומסעות הצלב של העיתונאי. למשל - לצלצל לדרוקר ולהציע לו כתבת לייפסטייל על שרה נתניהו לעולם האישה (בפרילנס).
14. להתעמת עם העיתונאי. לדוגמא, להגיד לו: אתה לא הסגן של אלוהים, סך הכל סגן עורך ידיעות מעלה נקמה".
15. לא לעבור על עיתוני הבוקר לפני השיחה עם הכתב, ולהציע כתבה צרכנית על קפה "באלאנס" של עלית ביום בו הוא יורד מהמדפים.
16. להגמיש את האמת ולמכור שקר. הדרך הבדוקה לא להכניס אי-פעם שום אייטם.
ומה הסיפור שלכם? טקבקט לנו
תודה לחברי קבוצת Prguru שחברו למאמץ המלחמתי להרוס לאנשי יחסי הציבור את הסיכוי להכניס אייטמים לתקשורת.
- 14.התשחורת העוינת 12/04/2011 01:25הגב לתגובה זולא לשלוח הודעה לעיתנות באורך הגלות מלאה בהסברים פרטניים ולצפות שהעיתונאי יקרא אותה.
- 13.לביאה שואגת 06/04/2011 10:57הגב לתגובה זותודה לחברי קבוצת Prguru שחברו למאמץ המלחמתי להרוס לאנשי יחסי הציבור את הסיכוי להכניס אייטמים לתקשורת? זאב למה אתה יוצא נגדם?
- זאב ינאי 10/04/2011 12:13הגב לתגובה זוחברי הקבוצה שלי בפייסבוק, PRguru, תרמו רבים מהרעיונות המובאים כאן בטור. המשפט האחרון הוא הוקרה להם על תרומתם.
- בסדר הבנתי... (ל"ת)לביאה שואגת 06/04/2011 11:10הגב לתגובה זו
- 12.ממורמרות - אויש תנוחו... (ל"ת)דובר 05/04/2011 19:37הגב לתגובה זו
- 11.שמוליק .ק. 05/04/2011 19:31הגב לתגובה זוהבנאדם אסף כל מיני אנקדוטות מצחיקות ומה שיש לכם להגיד אלה דברים שליליים. עצוב מאוד לדעת שיש כל מיני אנשים שעוברים בין כתבות ומנסים לקטול את הכותב, קצת פרגון לא הורג- הוא רק טיפה מרחיק אתכם מהגהנום
- 10.דני 05/04/2011 16:09הגב לתגובה זוהקהילה הכי חמה ותומכת שיש.
- 9.יועץ תקשורת 05/04/2011 14:30הגב לתגובה זולא לפנות ללקוח באמצע מסע יחסי ציבור אודותיו ולהציע לו לשכור את שירותיך בתחום יחסי ציבור. זה מה שמשרדו של מוטי מורל עושה!
- יונה 06/04/2011 15:39הגב לתגובה זואולי זו הסיבה שהציעו ללקוח עזרה....
- משעמם לך ברודוס? (ל"ת)רונן 05/04/2011 16:26הגב לתגובה זו
- 8.ברדוגו 05/04/2011 13:56הגב לתגובה זואפשר לשבור ידיים ורגליים לעיתונאים, או שמותר רק לאיים עליהם?
- 7.נסים 05/04/2011 13:30הגב לתגובה זולא להזמין כתב לארוע השקה, כשבבוקר הארוע הוא יקרא במקום אחר כתבה על מה שיחשף בארוע
- 6.מי אתה בכלל (ל"ת)פחחח 05/04/2011 13:10הגב לתגובה זו
- 5.טוביה החולב 05/04/2011 12:55הגב לתגובה זולא להזכיר שמות של עיתונאים באופן שעלול להגחיך אותם בעיני הקורא באייטם על טעויות טפשיות שיכול לעשות יחצ"ן ולצפות מהם לשתוף פעולה בעתיד.....
- זאב 05/04/2011 14:02הגב לתגובה זוהיה לי אכן חשש לגבי אמירות מסויימות. לכן ביקשתי אישור להן וקיבלתי.
- 4.תחליף מקצוע 05/04/2011 12:28הגב לתגובה זואם לא הצלחת לגרום לעיתונאים להתקשר אליך בשביל סיפור ואתה כל היום מכשכש סביב הזנב שלהם אתה לא יודע לעבוד.
- ?? 05/04/2011 13:08הגב לתגובה זוברור שזאת רשימה הומוריסטית... ומוצלחת אם יורשה לי.
- טוביה החולב 05/04/2011 13:49ולא ממש הצליח לו. אני מסכים עם "תחליף מקצוע"- זאב, לך תחליף מקצוע לא נראה לי שאתה טוב במה שאתה עושה
- 3.מטבע 05/04/2011 12:06הגב לתגובה זוצריך להוסיף גם: לא לשחד עיתונאים... בעצם..
- 2.(ל"ת)אולי מספיק? 05/04/2011 12:03הגב לתגובה זו
- 1.רויטל (ל"ת)גדול 05/04/2011 11:11הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
