קבלו את חבר השופטים לתחרות קמפייני היח"צ והדוברות 'האריה השואג 2011'
נבחרו 25 השופטים בתחרות "האריה השואג 2010" - תחרות המצוינות לקמפיינים ביחסי ציבור ודוברות שתיפתח בקרוב.
בראש חבר השופטים תעמוד גם השנה ד"ר לאה מנדלזיס, מרצה בכירה לתקשורת ויחסי ציבור במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמכללת נתניה. מרכזת ומתאמת את השיפוט השנה - ד"ר מיכל סלצקי.
השופטים השנה הם: אורי רודריגז - עורך התוכן של אתר "אייס" מקבוצת קו מנחה, איילת גרדמן - יועצת תקשורת ותדמית, אילנה דרוקר - עורכת ומפיקה בערוץ 1, אלה ברייר - כתבת יח"צ באתר "אייס", גבי בגאס - מנכ"ל קבוצת "יפעת", ד"ר יחיאל שבי - דובר משרד התקשורת, ד"ר יצחק נוי - עורך תכניות ושדר ב"קול ישראל", דדי גולן - לשעבר דובר חברת החשמל, דוד גולן - סגן יו"ר האיגוד ליחסי ציבור, דני לוי - עורך חדשות בשידורי הטלוויזיה בערבית ודני צימט - יחסי ציבור ותקשורת.
שופטים נוספים בתחרות הם: ורד אורן - דוברת מכון התקנים הישראלי, יהודה קונפורטס - עורך "אנשים ומחשבים", יורם שמיר - לשעבר מנהל ההסברה ויחסי הציבור באוניברסיטת תל אביב ושופט בתחרויות בארגון הבי"ל ליח"צ איפר"א, ירין קימור - עריכה והפקה של תכניות בטלוויזיה, מוטי שרף - יועץ אסטרטגי ובעל משרד ליחסי ציבור, מני אברהמי - סמנכ ל קבוצת "יפעת", נורית דאבוש - לשעבר יו"ר הרשות השנייה, פול אוגדן - יו"ר ועדת הביקורת של האיגוד ליחסי ציבור, רענן רוגל - יו"ר ועדת האתיקה של האיגוד ליחסי ציבור, שמעון וילנאי - כתב "קול ישראל", תומר גרציאני - מנהל שיווק באתר "תפוז", תלמה בירו - מנכ"ל איגוד השיווק.
התחרות, הנערכת זו השנה ה-7 על ידי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, באה לתת ביטוי למצוינות ולמובילות בקמפיינים שבוצעו בשנת 2010, ומטרתה לעודד תחרותיות בקרב העוסקים בענף יחסי הציבור בקטגוריות שונות.
בין הקטגוריות: קמפיינים של ניהול משברים, פרויקטים לאומיים ובינלאומיים, עבודות בשלטון המקומי, עבודות בתחומי הבריאות והרפואה, חינוך, חברה, פוליטיקה, שיווק, כלכלה, תרבות, טכנולוגיה וקמפיינים ייחודיים קצרי מועד. כמו כן קיימת קטגוריה מיוחדת לעבודות גמר של סטודנטים לתקשורת ויחסי ציבור. השנה יינתן גם פרס לקמפיין באינטרנט ובמדיה חברתית.
המועד האחרון להגשת העבודות לתחרות נקבע ל-31 במרץ 2011, ולאחר מיון העבודות על פי הקטגוריות המתאימות, יתכנסו השופטים בשני מועדים שונים לבדיקה ובחינה של הקמפיינים. במועד השלישי, ייקבע הקמפיין הזוכה בפרס הראשון .
אירוע וטקס חלוקת הפרסים יתקיים ביום שלישי, 31 במאי 2011, בשעות הערב במתחם "התחנה" בנוה צדק, תל אביב.

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
