סוף מלחמת המטבעות קרוב - הדולר עשוי להגיב בעוצמה רבה

מוטי זייד, מנהל בנקאות פרטית תאגידים בבנק מזרחי טפחות, מתייחס לסיטואציה של הדולר בארץ ובעולם
מוטי זייד |

רבות דובר ונכתב על מלחמת המטבעות ועל השלכותיה. המסר העיקרי עד כה היה שהדולר נחלש, מטבעות אחרים מתחזקים והמדינות שמנפיקות את המטבעות הללו נפגעות.

במאמר זה אסביר מדוע אני צופה ש"המלחמה" תסתיים בקרוב, שכן הדולר צפוי להתחזקות מהירה בעולם, שלא תפסח גם על שוק המטבעות המקומי.

כידוע , הריבית בארה"ב מצויה מאז המשבר ברמה של 0-0.25%. כמעט כולם חוזרים כמו מנטרה על כך שהריבית לא תעלה חודשים ארוכים קדימה! אך מה אם הריבית תועלה מוקדם מכפי שצופים כעת? לדעתי, מהלך כזה יגרום עד מהרה להתחזקות אגרסיבית בדולר. לא הייתי פוסל ירידה לרמות נמוכות מ-1.2 דולר לאירו בשלב ראשון.

מדוע שהדבר יקרה? בעיקר בגלל התוכנית המכונה QE2 והזרמת 600 מיליארד דולר לשוק על ידי הבנק הפדראלי, שהתחייב לה פעם נוספת רק השבוע בהודעת הריבית. לכך יש להוסיף את המשתנה החדש במשוואה הארכת הקלות המס על ידי הנשיא אובאמה. שני אלו יכולים בקלות לגרום לכך שהציפיות לאינפלציה יטוסו כלפי מעלה, מה עוד שמחירי הסחורות ממשיכים בדהרתם וסופם שיתרמו את חלקם לליבוי האינפלציה.

לא מדובר בתיאוריה בלבד! סימנים לכך ניתן לראות כבר כעת: עקום התשואה לפדיון בארה"ב נעשה לאחרונה תלול יותר: ההפרש בין תשואת הפדיון על האג"ח ל-10 שנים לבין תשואת הפדיון על האיגרת לשנתיים התרחב לאחרונה במהירות רבה והגיע לכ- 270 נ"ב. מדובר בהפרש הגבוה ביותר זה חצי שנה! מאחר שהאג"ח הללו נומינאליות, ניתן להסיק מכך שלנוכח עלייה מהירה באינפלציה ייאלץ הבנק הפדראלי להקדים ולהעלות את הריבית!

מה יקרה בארץ? להערכתי, הדולר יתחזק גם כנגד השקל ואף מהר יותר מאשר בחו"ל. זאת בעיקר בשל מעבר מעודפי פדיון גדולים בשוק איגרות החוב הממשלתיות לעודפי גיוס ניכרים בשנים הבאות. כבר כעת גופים כמו קרן המטבע ו OECD מטילים ספק גדול ביעדי העמידה בגרעון ורמז ראשון לכך קיבלנו אך אתמול, כשועדת הכספים החליטה שמס הערך המוסף יישאר ברמתו הנוכחית ולא יפחת כפי שתוכנן תחילה.

אם גם המשקיעים הזרים יחשבו כך, הם לא יהססו למכור את אגרות החוב המקומיות שהם מחזיקים. חלופות הרי לא חסרות, גם אם אירופה נראית פחות אטרקטיבית כיום.

בהתבסס על הנתון לפיו המשקיעים הזרים השקיעו בחודש אוקטובר לבדו סך של 4 מיליארד דולר במק"מ, מכירה כזו יכולה להתחולל בפתאומיות ובמהירות רבה. על המשקיעים המקומיים להביא זאת בחשבון.

וכך, יש לקחת בחשבון שעודפי גיוס ניכרים בארץ ועלייה בציפיות האינפלציוניות בארה"ב עלולים "לשתף פעולה" ולהביא בסופו של דבר ליציאת כספים מזורזת מהארץ. אם כך יקרה לא נוכל להתחמק מפיחות חד ומהיר בשקל!

מאת: מוטי זייד, מנהל בנקאות פרטית תאגידים בבנק מזרחי טפחות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".