רבעון חזק לאורמת: הרווח ברבעון הרביעי זינק ל-27.2 מיליון דולר

הרווח השנתי בשנת 2009 הגיע ל-82.6 מיליון דולר. דיתה ברוניצקי: "היקף המגווט המותקן בתחנות הכח של החברה מסתכם כיום ב-518 מגווט והוא צפוי לגדול ביותר מ- 200 מגווט עד שנת 2013"
תומר קורנפלד |

חברת אורמת תעשיות המנוהלת על ידי דיתה ברוניצקי פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2009. את השנה החולפת חתמה אורמת עם הכנסות של 431.5 מיליון דולר לעומת 354.4 מיליון דולר בשנת 2008, עליה של 22%. את הרבעון הרביעי של שנת 2009 סיימה החברה עם הכנסות בסך של 97.8 מיליון דולר בדומה להכנסות בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי בשנת 2009 ב-82.6 מיליון דולר לעומת 47.1 מיליון דולר בשנה הקודמת גידול של 76%. הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של 2009 ב-27.2 מיליון דולר לעומת הפסד של 39.0 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

תזרימי המזומנים של החברה מפעילות שוטפת הסתכמו ב-121.3 מיליון דולר לעומת 122.5 מיליון דולר בשנת 2008.

דיתה ברוניצקי, מנכ"ל אורמת מסרה: "תוצאות פעילות שנת 2009 משקפות שיא בהכנסות החברה שנבעו בעיקר מגידול חד של כ-72% בהכנסות ממכירת מוצרים וגידול של 14% בתפוקת החשמל בתחנות הכוח שבבעלות החברה. היקף המגווט המותקן בתחנות הכח של החברה מסתכם כיום ב-518 מגווט והוא צפוי לגדול ביותר מ- 200 מגווט עד שנת 2013 עם השלמת הפרויקטים הנמצאים כיום בפיתוח".

התוצאות העסקיות לשנה ולרבעון שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2008, משקפות שינוי יזום בטיפול החשבונאי בעלויות חיפוש והערכה של מאגרים גיאותרמיים שהוחלט על נטישתם. השפעת שינוי זה הוא קיטון ברווח הנקי לשנת 2008 וגידול בהפסד לרבעון הרביעי של 2008 של 6.2 מיליון דולר.

בעקבות השינוי החשבונאי שבו נקטה חברת הבת אורמת טכנולוגיות, מספר עורכי דין החלו לגבש סביבם קבוצות משקיעים אשר יחדיו יגישו תביעה ייצוגית כנגד חברת הבת בטענה לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מתיקון הדוחות הכספיים.

תחזית ההכנסות של החברה לשנת 2010 המבוססים על הודעת אורמת טכנולוגיות הן כי ההכנסות ממגזר החשמל יסתכמו בכ-284?294 מיליון דולר וההכנסות ממגזר המוצרים ינועו בין 75 ל-85 מיליון דולר.

בתוך כך, דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בהיקף של 10.6 מיליון דולר. המועד הקובע לזכאות לקבלת הדיבידנד יהיה ביום 21 במרס 2010 ויום התשלום נקבע ליום 6 באפריל 2010.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: