כיל נפלה 2.4% במחזור ער: "שם המשחק יהיה עלויות הייצור ולכיל יש יתרון"

Bizportal אסף את תגובות בתי ההשקעות הזרים. מה חושבים במריל לינץ', RBC ובברקליס? בדרך לשנה השנייה בטיבה אי-פעם עבור כיל?
איתי זהוראי |

חרושת השמועות בנוגע להסכם אפשרי בין סין לבין תאגיד הענק BPC ממשיכה לעורר גלים. יום לאחר פרסום ידיעה בדבר חוזה שכבר נחתם, מנסים בשוק ההון לאמוד מה יהיו ההשפעות הצפויות על חברות האשלג הגדולות.

מניית כיל איבדה למעלה מ-2% מערכה וזאת לאחר שכבר אתמול ירדה המנייה ב-1%. הירידות במנייה העיבו גם על החברה לישראל. עם זאת, נציין כי בחו"ל התרגשו פחות מהנתונים וחברות האשלג הגדולות אפילו טיפסו בהמשך לדיווחים.

קודם כל סדר בדברים: אתמול פורסמו ידיעות בחו"ל המבוססים על מקורות בסין לפיו החוזה בין סין לתאגיד BPC, המאגד את פעילותן של ענקיות האשלג הרוסיות אורלקלי (uralkali) ובלארוסקאלי (belaruskali), נחתם וכי המחיר שסוכם עומד על 350 דולר לטון (FOB) לכמות של 1 מיליון טון - נמוך משמעותית מהצפוי.

הידיעות אומנם עדיין לא קיבלו אישור רשמי ברוסיה אך בבתי ההשקעות מסביב לעולם כבר החלו להתכונן למצב בו יהפכו לעובדות.

RBC : היקפי המכירות יעלו

בבית ההשקעות RBC לא ממהרים לאמץ גישה פסימית בעניין ומסתכלים על חצי הכוס המלאה. בסקירה שפורסמה אתמול בערב מציין פאי לי, האנליסט המכסה את תחום הדשנים והכימיקלים ב-RBC, כי לאחר ירידת המחירים הצפויה בעקבות ההסכם, צפויות דווקא עליות בהיקפי המכירות וירידה במלאים שיגבירו את הביקושים. בסקירה טוען לי כי "מחירי הספוט יתאימו עצמם בהתאם בטווח הקרוב וירדו, אך עם זאת היקפי הסחר הגדלים והשוק המתאושש יכולים לאזן את התמונה".

בהתאם לסברות האופטימיות מותירים ב-RBC את מחירי היעד של פוטאש (סימול: POT) ואינטרפיד פוטאש (סימול: IPI) המסוקרות על ידם, ללא שינוי. את הענקית פוטאש משאירים בבית ההשקעות על דירוג תשואת יתר למרות עדכון מטה של הערכות הרווח ל-2010 מ-6.46 דולר ל-5.88 דולר ואת אינטרפיד פוטאש מותירים בתשואת שוק גם פה למרות הורדת עדכון הרווח מ-1.22 דולר ל-0.95 דולר.

מריל לינץ': כיל לא חשופה ישירות לשוק הסיני

בהתייחסות לחברת כיל, במריל לינץ' לא מודאגים בעקבות ההסכם ומותירים את המלצת הקנייה בעינה עם מחיר יעד של 57 ש' למנייה. חיים ישראל, מנהל המחקר של מריל לינץ' בישראל, רואה בחיוב את ההסכם עם סין ולא מודאג בקשר להשפעה על פעילות החברה עקב החשיפה הנמוכה שלה לשוק הסיני.

"אנו נשארים בהמלצתנו לכיל ולא מעדכנים מטה את ההמלצה בעקבות ההסכם עם סין. כיל לא חשופה לשוק הסיני ישירות ועיקר פעילותה הוא מול הודו וברזיל. למעשה סין מהווה רק פלח קטן מפעילות החברה ( 7%)".

ישראל מתמקד גם בנקודות החיוביות שנובעות מההסכם ומציין כי שוק האשלג שנעצר בהמתנה דרוכה לסינים סוף סוף משתחרר וכי אנו צפויים לראות שהכמויות יחזרו לגדול.

יתרה מכך, שם המשחק בשוק האשלג לטענתו יהיה עלויות הייצור - שם לכיל יש יתרון משמעותי על מתחרותיה. עלויות הייצור הנוכחיות של החברה, שגם ככה נמוכות יחסית לענף ועומדות על כ-120 דולר לטון, צפויות לרדת עוד יותר. מעבר החברה לגז טבעי במפעליה בים המלח עתידים להוזיל את מחירי היצור ל-110 דולר לטון מה שיהווה פקטור משמעותי ויתרון רציני בתחרות בענף.

"השנה השנייה בטיבה אי פעם עבור כיל"

לדעתו של חיים ישראל מצטרף גם ג'וזף וולף, ראש מחלקת מחקר ברקליס קפיטל ישראל. וולף סבור, כי מחיר האשלג עשוי לרדת למחיר של 375 דולר לטון ב-2010 ומותיר את המלצתו לכיל על המלצת קנייה עם מחיר יעד של 57 ש' למנייה. "על אף חוסר הודאות הכללית והירידה של 40% במשלוחי האשלג, זו הולכת להיות השנה השנייה בטיבה אי פעם עבור כיל".

גם גלעד שריג חושב, כי להסכם עם הסינים דווקא יש אלמנט חיובי אשר מקטין את אי הוודאות בסקטור. אנליסט בנק הפועלים אמר אתמול בשיחה עם Bizportal כי חזרתה של סין לשוק, המהווה שחקן חשוב, יכולה להביא להגדלת הכמויות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.