כיל נפלה 2.4% במחזור ער: "שם המשחק יהיה עלויות הייצור ולכיל יש יתרון"
חרושת השמועות בנוגע להסכם אפשרי בין סין לבין תאגיד הענק BPC ממשיכה לעורר גלים. יום לאחר פרסום ידיעה בדבר חוזה שכבר נחתם, מנסים בשוק ההון לאמוד מה יהיו ההשפעות הצפויות על חברות האשלג הגדולות.
מניית כיל איבדה למעלה מ-2% מערכה וזאת לאחר שכבר אתמול ירדה המנייה ב-1%. הירידות במנייה העיבו גם על החברה לישראל. עם זאת, נציין כי בחו"ל התרגשו פחות מהנתונים וחברות האשלג הגדולות אפילו טיפסו בהמשך לדיווחים.
קודם כל סדר בדברים: אתמול פורסמו ידיעות בחו"ל המבוססים על מקורות בסין לפיו החוזה בין סין לתאגיד BPC, המאגד את פעילותן של ענקיות האשלג הרוסיות אורלקלי (uralkali) ובלארוסקאלי (belaruskali), נחתם וכי המחיר שסוכם עומד על 350 דולר לטון (FOB) לכמות של 1 מיליון טון - נמוך משמעותית מהצפוי.
הידיעות אומנם עדיין לא קיבלו אישור רשמי ברוסיה אך בבתי ההשקעות מסביב לעולם כבר החלו להתכונן למצב בו יהפכו לעובדות.
RBC : היקפי המכירות יעלו
בבית ההשקעות RBC לא ממהרים לאמץ גישה פסימית בעניין ומסתכלים על חצי הכוס המלאה. בסקירה שפורסמה אתמול בערב מציין פאי לי, האנליסט המכסה את תחום הדשנים והכימיקלים ב-RBC, כי לאחר ירידת המחירים הצפויה בעקבות ההסכם, צפויות דווקא עליות בהיקפי המכירות וירידה במלאים שיגבירו את הביקושים. בסקירה טוען לי כי "מחירי הספוט יתאימו עצמם בהתאם בטווח הקרוב וירדו, אך עם זאת היקפי הסחר הגדלים והשוק המתאושש יכולים לאזן את התמונה".
בהתאם לסברות האופטימיות מותירים ב-RBC את מחירי היעד של פוטאש (סימול: POT) ואינטרפיד פוטאש (סימול: IPI) המסוקרות על ידם, ללא שינוי. את הענקית פוטאש משאירים בבית ההשקעות על דירוג תשואת יתר למרות עדכון מטה של הערכות הרווח ל-2010 מ-6.46 דולר ל-5.88 דולר ואת אינטרפיד פוטאש מותירים בתשואת שוק גם פה למרות הורדת עדכון הרווח מ-1.22 דולר ל-0.95 דולר.
מריל לינץ': כיל לא חשופה ישירות לשוק הסיני
בהתייחסות לחברת כיל, במריל לינץ' לא מודאגים בעקבות ההסכם ומותירים את המלצת הקנייה בעינה עם מחיר יעד של 57 ש' למנייה. חיים ישראל, מנהל המחקר של מריל לינץ' בישראל, רואה בחיוב את ההסכם עם סין ולא מודאג בקשר להשפעה על פעילות החברה עקב החשיפה הנמוכה שלה לשוק הסיני.
"אנו נשארים בהמלצתנו לכיל ולא מעדכנים מטה את ההמלצה בעקבות ההסכם עם סין. כיל לא חשופה לשוק הסיני ישירות ועיקר פעילותה הוא מול הודו וברזיל. למעשה סין מהווה רק פלח קטן מפעילות החברה ( 7%)".
ישראל מתמקד גם בנקודות החיוביות שנובעות מההסכם ומציין כי שוק האשלג שנעצר בהמתנה דרוכה לסינים סוף סוף משתחרר וכי אנו צפויים לראות שהכמויות יחזרו לגדול.
יתרה מכך, שם המשחק בשוק האשלג לטענתו יהיה עלויות הייצור - שם לכיל יש יתרון משמעותי על מתחרותיה. עלויות הייצור הנוכחיות של החברה, שגם ככה נמוכות יחסית לענף ועומדות על כ-120 דולר לטון, צפויות לרדת עוד יותר. מעבר החברה לגז טבעי במפעליה בים המלח עתידים להוזיל את מחירי היצור ל-110 דולר לטון מה שיהווה פקטור משמעותי ויתרון רציני בתחרות בענף.
"השנה השנייה בטיבה אי פעם עבור כיל"
לדעתו של חיים ישראל מצטרף גם ג'וזף וולף, ראש מחלקת מחקר ברקליס קפיטל ישראל. וולף סבור, כי מחיר האשלג עשוי לרדת למחיר של 375 דולר לטון ב-2010 ומותיר את המלצתו לכיל על המלצת קנייה עם מחיר יעד של 57 ש' למנייה. "על אף חוסר הודאות הכללית והירידה של 40% במשלוחי האשלג, זו הולכת להיות השנה השנייה בטיבה אי פעם עבור כיל".
גם גלעד שריג חושב, כי להסכם עם הסינים דווקא יש אלמנט חיובי אשר מקטין את אי הוודאות בסקטור. אנליסט בנק הפועלים אמר אתמול בשיחה עם Bizportal כי חזרתה של סין לשוק, המהווה שחקן חשוב, יכולה להביא להגדלת הכמויות.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.