מה יכול להוביל למשבר נוסף כבר בזמן הקרוב?

הסקירה העולמית השבועית מכלל פיננסים .
אמיר כהנוביץ |

הכלכלה חזרה להתאושש, זאת כבר עובדה מוגמרת. עיקר השיח הכלכלי מתרכז כעת בקצב ההתאוששות ובאפשרות שמעבר לפינה מחכה משבר נוסף. אומנם מדובר בהערכות אך אילו גורמים באמת עשויים לגרור למשבר נוסף:

1. סיום השפעות ההרחבות הפיסקליות: אין ספק כי להרחבות הפיסקליות תרומה גדולה ביציאה מהמשבר הנוכחי, עם זאת, צריך לזכור שהשפעותיהן עדיין לא הסתיימו ולפי ההערכות ימשיכו לתמוך בביקושים עד למחצית השנייה של 2010, כך שעד אז לא סביר שנתקל במשבר נוסף שכרוך בתרחיש. כמו כן, גם בתרחיש זה יש שתי אפשרויות, או שהצריכה תתאושש עד אז ותיקח את המושכות, או שהממשל יאלץ לבצע תוכנית פיסקלית נוספת, אך הוא יאלץ להכריז עליה לא אחרי סוף השנה, כדי שהשפעותיה לא יתעכבו, הימור של הממשל באי התערבות במקרה של העדר צריכה, ילחיץ את המשקיעים.

2. משבר אינפלציה - הצפת השווקים בכסף עדיין לא באה לידי ביטוי בעליית מחירים חדה. השפעות של הקשחת אשראי, רכישת מט"ח לרזרבות וביקושים נמוכים לסחורות ושירותים, בעיקר בגלל אבטלה, מרסנים את התפרצותה. בתרחיש של עליית מחירים הפחד הוא מתגובת שרשרת שתגרור העלאות מחירים נוספות. בתרחיש כזה יאלצו בנקים מרכזיים לפעול במכירת נכסיהם, העלאת ריבית חדה ומכירת רזרבות מט"ח. כל אחת מהפעולות תגרור בעצמה לפגיעה כלכלית אך כנראה שיעדיפו אותן על פני איבוד שליטה אינפלציונית. בנקים מרכזיים יבחרו את העוצמות של כל כלי מהנזכרים בהתאם למצב הכלכלי שישרור באותו זמן, אך עדיין הנפגעים העיקריים עשויים להיות מטבעות הרזרבות (במיוחד הדולר), אג"ח ממשלתי וחברות ממונפות.

3. משבר חוב ממשלתי - ממשלות מתחו כמעט עד הקצה את חובותיהן והחשש הוא שאף מעבר לכך. מכיוון שהן לא באמת מתכננות לשלם אותו בקרוב, ובונות בעיקר על מיחזורו, קיים חשש שבמידה ויתקשו בכך יאלצו להעלות מיסים, להקטין ביקושים, או יגררו העלאת סביבת הריבית. גורמים אלה ישפיעו מידיית על כל ענפי הכלכלה ועשויים להכניס אותנו למשבר נוסף.

4. משבר במערכת הבנקאית או הנדל"ן - אלה גרמו למשבר הנוכחי, והחשש שעדיין לא אמרו את מילתם האחרונה. משבר הנדל"ן אומנם כבר נראה שהסתיים בוודאות, אך הוא הולך יד ביד עם סקטור הפיננסים שצריך לממן אותו וזה עדיין לא יציב לחלוטין. ירידות השערים של השבוע האחרון בשווקים, נזכיר, הגיעו במיוחד לאור החשש שעדיין יתכנו מחיקות משמעותיות בענף. מספר הבנקים שנסגרים ע"י ה-FDIC ממשיך לצמוח ובסוף השבוע הצטרפו אליהם 5 בנקים נוספים וסה"כ 89 מתחילת השנה. להערכתנו, אומנם יתכן שהאופטימיות הייתה מוגזמת אך הסיכוי שהסקטור הפיננסי הוא שיגרום גם למשבר הבא נמוך. חלק גדול מההתנפחות כבר גולמה בהפסדים כבדים, במחיקות ובהתמוטטות של גופים וחלק גדול מהסיכון שנותר לקחו על עצמם הבנקים המרכזיים והממשלות.

5. התנפחות ופיצוץ של שוק המניות (ושל ציפיות בכלל) - המשקיעים מפחדים מחזרה של משבר אך הם צריכים להיזהר שלא הם שיגרמו לו. אופטימיות יתר וניפוח בועת מניות וני"ע בכלל, אל מעבר לשווי הנגזר מההתאוששות, עלול לגרור לתיקון שבעצמו יזיק לכלכלה ויצור משבר ריאלי שיגרור בעצמו למשבר עמוק יותר בשווקים. להערכתנו, למרות העליות החדות האחרונות, המשקיעים עדיין זהירים מאד כיום, והאופטימיות עדיין לא שולטת בשווקים. המכפילים העתידיים, שסביר מבוססים על תחזיות שמרניות לרווחים, לאחר שאנליסטים נכוו קשות במשבר, סבירים ולא מעידים על בועתיות. כמו כן, מדד הפחד, ה-VIX, עדיין גבוה, 25.3 נק', ומאותת כי הפחד עדיין קיים בשווקים.

שוק העבודה האמריקאי - הוא המפתח ליציאה מהמשבר

מבין חמשת התרחישים הנזכרים לעיל כעשויים לגרור למשבר נוסף, התרחיש הראשון, לחזרה למשבר בגלל מיעוט ביקושים, קל ופופולארי לעסוק בו. מה יותר פופולארי לשלטון מאשר להוציא כסף של מישהו אחר לצורך יצירת ביקושים, לחלץ את הכלכלה מהמשבר ועוד לצאת "גיבורי היום" ולקבל את עמוד איש השנה. ואכן, רוב ההתעסקות היא בתרחיש הנ"ל ובצורך להימנע ממנו. קרן המטבע הבינלאומית הכריזה בסוף השבוע כי "ביטול מוקדם מדי של תמריצים כלכליים עלול לבלום התאוששות הכלכלה העולמית". מה את אומרת, אז אולי תתני את את כסף. נתוני האבטלה שהתפרסמו בסוף השבוע אותתו קצת יותר שאולי לא יהיה בכך צורך ושהצרכנים אוטוטו מגיעים לעזור, אף שהנתונים לא הצביעו במפורש על סיום גל הפיטורים, שקלולם נתפס כחיובי: 4 אינדיקטורים פורסמו: תביעות של מחוסרי עבודה שהיה בסה"כ רע מהצפוי, עם עלייה במספר התביעות, שיעור האבטלה, גם כן רע מהצפוי, כשעלה מעבר לצפוי ל-9.7%, שינוי במספר המועסקים במגזר התעשייתי, שירד פחות מהצפוי, 216- אלף לעומת צפי ל-230- אלף, ולבסוף, מספר שעות העבודה השבועי שהפסיק לרדת והשכר שעלה מעבר לצפוי. הנתונים החיוביים האחרונים גברו על הראשונים שאכזבו ותמכו בעליות.

ועידת ה-G20

הצהרות חיוביות של משתתפי ועידת ה-G20 והתבטאות של גייטנר כי "עדיין מוקדם שהוועידה תדון באסטרטגיות יציאה", תמכו גם הן בשווקים ופגעו במטבעות הבטוחים כגון הדולר והיין. את מרכז תשומת הלב משכה הצהרה בנוגע לרצון חברי הועידה לקביעת תקנות בין לאומיות להגבלת שכר הבכירים בבנקים. דווקא הצהרה כזו היא לא משהו שהיה ניתן לצפות מועידה כלכלית, והיינו מצפים דווקא לפתרון של דרכים להגברת התחרותיות והשקיפות.

סין - המבוגר האחראי

יש התפתחויות - נזכיר את הפסקה מיום חמישי ומי שזוכר יכול לעבור לחלק השני:

הממשל הסיני, כזכור, רצה בתחילת אוג' להיות המבוגר האחראי ולהוציא באופן מבוקר את האוויר מבועת ההלוואות, שהוא עצמו יצר. הוא הכניס סיכה בזהירות בזהירות, ואופס, מה קרה, כמו שאתם זוכרים, הבועה התפוצצה, הבועה נקרעה, לא עזרו ההסברים של "זה סופה של כל בועה", המשקיע דני בכה ובכה. וביום חמישי התחילו הערכות שהממשל ינסה לתקן אותה וישנה שוב את הרגולציה. מדד המניות בשנחאי הגיב ביום חמישי בזינוק של 4.8% וביום שישי בעוד 0.5%. ואכן, מסתבר שאין עליות בלי אש:

ביום שבת הודיעה סין כי היא מתכוונת להקל את המגבלות על משקיעים זרים ולהעלות את הסכומים שיכולות קרנות זרות להשקיע במניות ב-25%. גבול ההשקעה עומד היום על 800 מיליון דולר ויועלה למיליארד דולר וכמו כן, זמן הנעילה לחלק מהמשקיעים יופחת משנה לשלושה חודשים. מעבר לעליות שיגרמו מכניסת המשקיעים עצמם מדובר כאן בצעד חשוב להפיכת השוק בסין לבריא יותר ויציב יותר, ולמעשה המגמה עצמה, של פתיחות גוברת לזרים צריכה הייתה לדעתנו לגרור עליות חדות יותר.

כשצומחים לא נוהגים (אבל כן קונים רכבים)

המועצה העליונה לתכנון כלכלי בסין מעריכה, כי מכירות הרכבים במדינה יגיעו השנה ל-12 מיליון, עליה של 28% ביחס לשנה שעברה. מכירות אלה עשויות להיות גבוהות ממכירות הרכבים בארה"ב, ששם מכירות הרכבים ירדו ב-28%. ביום רביעי יפורסמו בסין סך נתוני המכירות הקמעונאיות שצפויים להצביע על עלייה של 15.3% ביחס לאוג' המקביל אשתקד. יש בסין צריכה פנימית שמצליחה למשוך את הכלכלה הזאת גם בלי העולם.

ולסיום

כמה סקירות אפשר לכתוב על אמריקה

עולים, יורדים, חוזרים, עולים המדדים באמריקה

הדוד סאם מביט אלי מתוך אגחי"ם של בתים

נשיא הפד, סוחר חוזים עושים ביחד עסקים

הכל אפשר אם משלמים, להיות אפילו עיתונאים

עולם מושלם גרפים יפים ורק אנחנו עוד קוראים

יש תמיכה, אין תמיכה, וול-סטריט כבר לא זוכרת

יש תמיכה, אין תמיכה, וול-סטריט כבר לא זוכרת

איך ומה?

כמה סקירות אפשר לכתוב על אמריקה

עולים, יורדים, חוזרים, עולים המדדים באמריקה

הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.