למה נפלו אתמול מדדי וול סטריט?

אמיר כהנוביץ |

איזה דשדוש? ISM מאותת שהצמיחה תגיע ל-6%

למרות ציפיות הכלכלנים, כי הצמיחה האמריקאית תנוע ברבעונים הקרובים בקצב שנתי מתון של כ-2.2%, הגיע אתמול נתון מדד מנהלי הרכש וזינק מ-48.9 ל-52.9, ואותת, כי סקטור התעשייה חזר להתרחב והתמ"ג, שמאד מתואם לו, ממש לא נראה הולך לדשדש, אלא לרשום זינוק רבעוני בקצב של 6%. גם פרסום מדד המחירים של ISM אתמול עבור רכישות בפועל, הכולל בין השאר מחירי יבוא, מחירי אנרגיה ומזון (אך מנטרל מחירי נפט), זינק אתמול מ-55 ל-65 ולמרות זאת הצליח להפחיד את המשקיעים מאינפלציה והציפיות הגלומות בשוק לאינפלציה נשארו קבועות, להמחשה, האינפלציה הגלומה ל-10 שנים נותרה על רמה שנתית של 1.65%. תוסיפו להם את נתון מכירות בתים יד שנייה שהפתיע למעלה (הרחבה בהמשך) ולא ברור, לכאורה, איך אינדיקטורים מעולים וסיבות טובות לחשוש מאינפלציה לא רק שלא מצליחות לדחוף את המשקיעים למניות, אלא אף להיפך. הכל בסדר?

מה קרה אתמול בארה"ב?

בעוד נתוני הכלכלה שהתפרסמו אתמול היו, בהמשך לפסקה הקודמת, טובים מאד, משהו הרי בכל זאת זעזע אמש את וול-סטריט. היו אלה מניות הבנקים: מניות הסקטור הפיננסי במדד ה-S&P500 נפלו אתמול ב-5.3% ומשכו אחריהן גם את 9 הסקטורים האחרים במדד. הירידות הגיעו על רקע הערכות אנליסטים כי מניות חברות ביטוח שזכו לחבילות חילוץ בארה"ב עלו מהר מידי וגבוה מידי (ממהר לי אין בעיה אלא בעיקר מעניין של הגבוה, נרחיב בהמשך). בלטה חברת החזקות חברות הביטוח, American International Group, שהובילה את הירידות בנפילה של -21%. השווקים לא סלחניים, יש להם עליות חדות מאחוריהם, את חודש ספטמבר המנוחס לקראתם (ראה הרחבה) שכבר התחיל אתמול לא טוב והפחד, הוא ששולט הבוקר בשווקים. מדד ה-VIX שאומנם כבר היה מגולם בחוזים העתידיים עליו שיעלה בספטמבר, זינק אף יותר, לרמה של 32.2 נק', רמתו הגבוהה ביותר מאז יולי האחרון, מה שמצביע שהמשקיעים חוששים מהמשך ירידות. בינתיים הבוקר גם יפן וסין לא עוזרות שמספר חברות שם הורידו תחזיות לרווחים.

ספטמבר - החודש הרע ביותר של השנה

לא רק בגלל ליהמן ברדרס ומשבר ה-Dot.com. היסטורית, חודש ספטמבר הוא החודש עם התשואה הממוצעת הגרועה ביותר. להמחשה, ב-80 השנה האחרונות התשואה החודשית הממוצעת בחודשי ספטמבר במדד S&P500 עמדה על 1.3%- בעוד ממוצע שאר החודשים הוא 0.73%. גם בבדיקת התשואה החציונית, חודש ספטמבר הוא היחיד בעל תשואה שלילית: 0.6%- באותה תקופה. בדיקה אחרת מראה שבתוך 80 השנה האחרונות חודש ספטמבר היה 9 פעמים החודש הגרוע ביותר משמע, 11.3% מהפעמים, בעוד החלק היחסי שלו מבין החודשים הוא 8.3%. כלומר, גם יותר שכיח יותר וגם רע יותר. אז מה יש בחודש ספטמבר שמכתיר אותו בתואר המפוקפק הזה? לא באמת יודעים, חלק מאמינים כי מדובר בתיקון לאופטימיות של יולי אוגוסט (שזוכים בד"כ לתשואות גבוהות יחסית) ולשאר השפעות פסיכולוגיות, אבל חוץ, מזה אין ממש הסבר. אולי לא חשוב בכלל לדעת מה גורם לכך אלא רק העובדה שהוא נגרם. להתגונן הפעם יעלה הרבה כסף (VIX זינק).

מה זה מחיר גבוה למניות?

הירידות באירופה ובארה"ב אתמול, אינן מוסברות, לשם שינוי, ע"י נתוני מאקרו, שכאמור דווקא הפתיעו לטובה, אלא ע"י הטענה הבעייתית של "עלינו גבוה מידי". מכיוון שלאף אחד לא באמת ידוע מה הגובה הנכון ושזה לא תלוי רק בביצועיה העצמאיים של החברה אלא גם באלטרנטיבות להשקעה ובהשפעות מאקרו חיצוניות על החברה. בגדול, כדי שמחירי המניות ירדו צריך להאמין שהתשואה שתתקבל בהשקעה בהן תהיה נמוכה ביחס לתשואה שתתקבל באפיקי השקעה אחרים, בד"כ הכוונה היא לאג"ח. אחד מכללי האצבע לבחינת יוקר מדדים הוא בדיקת התשואה המגולמת במכפיל, כלומר, הרווח השנתי הצפוי למניה ביחס למחיר שלה מול התשואה הגלומה באג"ח. המכפילים של מדדי המניות באירופה ובארה"ב אכן זינקו ואכן נראים מאד מפחידים על הגרף, אך הם מחושבים על פי הרווחים של 4 הרבעונים הקודמים, שבחלק גדול מהחברות בכלל נרשמו הפסדים, המכפילים המחושבים היום עם הרווחים העתידיים נראים בסדר גמור, במיוחד כשמניחים שמניות הם גם אפיק שנותן הגנה מסוימת מפני אינפלציה. המכפיל העתידי של מדד הדאו ג'ונס בארה"ב מגלם תשואה שנתית של 8% ושל מדד הדאו ג'ונס באירופה של 9.3%. מכיוון שאינני אנליסט מניות, ולא ישבתי לבדוק את כל החברות במדדים, אני מסתכל על התמונה הגדולה ומאמין שנתוני המאקרו אתמול מצביעים על תמונה טובה, וגם אם יש חברה פה וחברה שם שמפחידה, לא נצא מזה. ולכן, אני ממש לא הייתי מוכר אתמול.

מסכמים את התוכנית לסבסוד רכישת הרכבים

היום לפנות בוקר פורסמו נתוני מכירות הרכבים בארה"ב, וספקו את השורה התחתונה של אחד מתמריצי הממשל המדוברים ביותר של המשבר: התוכנית לעידוד רכישת רכבים, או בשמה "כסף עבור גרוטאה". התוכנית שמימנה החלפת רכבים ישנים ומזהמים ברכבים חדשים ויעילים בסכום של עד 4,500 דולר לרכב הוכרזה כהצלחה (חוכמה גדולה, נתנו כסף, למה שלא יצליח?) ומסכום ראשוני של מיליארד דולר שהוקצה הורחב לשלושה מיליארד דולר ותמך במכירתם של כ-700 אלף רכבים (תעשו חילוק זה יוצא בערך) בין ה-27 ליולי ועד ה-24 באוג'. אם ניקח את מכירות הרכבים ביולי אז בקצב שנתי היה מדובר על 11.3 מיליון רכבים ובאוגוסט זינק הקצב ל-14.1 מיליון, עדיין צריך לזכור שמדובר בקצב שנתי, כך שהמכירות בתוכנית תרמו בקצב שנתי רק 58 אלף רכבים, ולכן הנתון של אוג' עלול להיות מוטה. כמו כן, ישנם עיוותים נוספים שנניח מקזזים אחד את השני בניהם הערכות שגם לולא התוכנית 15% מאותן 700 אלף עסקאות אכן היו מתבצעות ומצד שני הערכות כי העיסוק בענף הרכב יצר פרסום סמוי וגרר להגדלת רכישת רכבים בכלל. בכל מקרה, המכירות בחודש אוג' הגיעו לשיא, מאז אפריל 2008, והעובדה שהמשקיעים ציפו למספר נמוך יותר (13.3 מיליון) היה צריך היה לשמח אותם, אבל השווקים כבר נסגרו בשעה שהנתון פורסם ולכן הם יחכו להביע את שמחתם מאוחר יותר היום.

כשהפער בין התשואות על אג"ח ממשלתי אמריקאי לאג"ח ממשלתיות אחרות מצטמצם - לאמריקאים יש בעיה

ההתאוששות לא נראית רק בארה"ב, והמרווחים הגדולים שנפתחו בין אפיקי ההשקעה השונים ממשיכים להסגר. מושך עניין הוא המרווח המצטמצם בין אג"ח ממשלתי אמריקאי לאג"ח ממשלתי יפני. המרווח הנ"ל באג"ח במח"מ של 10 שנים הצטמצם מ-2.41% לפני כחודש ל-2.08% היום ולמעשה החשש הוא שיגרום למעבר של בעיקר משקיעים יפניים מהשקעה באג"ח אמריקאי לאג"ח יפני, המתחרים שניהם על המשקיעים בנכסים בטוחים. השבוע אין הנפקות משמעותיות של אג"ח אמריקאי, כך שרק בשבוע הבא נראה אם החשש הנ"ל משפיע גם על הביקושים או שמא נשאר בגדר פסקה בסקירה.

הצמיחה באוסטרליה מפתיעה ומשפיעה על המט"ח

נתון הצמיחה באוסטרליה הפתיע כשחזר לצמיחה כבר ברבעון השני ב-0.6% למרות צפי לצמיחה מתונה יותר של 0.2%. הצמיחה האוסטרלית מלבד היותה אינדיקטור נוסף להתאוששות העולמית, גרר עלייה בצפי להעלאת ריבית באוסטרליה, ומשך את הדולר האוסטרלי למעלה מ-83.04 דולר אוסטרלי לאמריקאי ל-82.73, רגע לאחר פרסום הנתון. הדולר האוסטרלי הינו אחד המטבעות החשובים בעולם, ומאופיין במתאם גבוה לסחורות. האג"ח האוסטרלי הגיב גם הוא כמובן בעליית תשואה ל-4.39% במח"מ של שנתיים. הדולר האמריקאי מצידו, נחלש מעט הבוקר גם מול שאר המטבעות המובילים בעולם, זאת לאחר שאתמול הגיב לעליית הפחד בשווקים בהתחזקות.

היום - נתוני שוק העבודה

היום יתפרסמו בארה"ב נתוני שוק העבודה בניהם מספר קיצוצי המשרות ושינוי מספר המשרות בסקטור הפרטי באוגוסט ועלות ליחידת עבודה ויעלות העבודה ברבעון השני. מלבד היותם אינדיקטורים לגבי ההתאוששות, הנתונים יספקו איתות גם לגבי רמות המחירים הצפויות. בסה"כ הצפי הוא לראות שיפור באינדיקטורים אלה, אך נרחיב עליהם מחר.

אמיר כהנוביץ - כלכלן מאקרו בכלל פיננסים - ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".