למה נפלו אתמול מדדי וול סטריט?
איזה דשדוש? ISM מאותת שהצמיחה תגיע ל-6%
למרות ציפיות הכלכלנים, כי הצמיחה האמריקאית תנוע ברבעונים הקרובים בקצב שנתי מתון של כ-2.2%, הגיע אתמול נתון מדד מנהלי הרכש וזינק מ-48.9 ל-52.9, ואותת, כי סקטור התעשייה חזר להתרחב והתמ"ג, שמאד מתואם לו, ממש לא נראה הולך לדשדש, אלא לרשום זינוק רבעוני בקצב של 6%. גם פרסום מדד המחירים של ISM אתמול עבור רכישות בפועל, הכולל בין השאר מחירי יבוא, מחירי אנרגיה ומזון (אך מנטרל מחירי נפט), זינק אתמול מ-55 ל-65 ולמרות זאת הצליח להפחיד את המשקיעים מאינפלציה והציפיות הגלומות בשוק לאינפלציה נשארו קבועות, להמחשה, האינפלציה הגלומה ל-10 שנים נותרה על רמה שנתית של 1.65%. תוסיפו להם את נתון מכירות בתים יד שנייה שהפתיע למעלה (הרחבה בהמשך) ולא ברור, לכאורה, איך אינדיקטורים מעולים וסיבות טובות לחשוש מאינפלציה לא רק שלא מצליחות לדחוף את המשקיעים למניות, אלא אף להיפך. הכל בסדר?
מה קרה אתמול בארה"ב?
בעוד נתוני הכלכלה שהתפרסמו אתמול היו, בהמשך לפסקה הקודמת, טובים מאד, משהו הרי בכל זאת זעזע אמש את וול-סטריט. היו אלה מניות הבנקים: מניות הסקטור הפיננסי במדד ה-S&P500 נפלו אתמול ב-5.3% ומשכו אחריהן גם את 9 הסקטורים האחרים במדד. הירידות הגיעו על רקע הערכות אנליסטים כי מניות חברות ביטוח שזכו לחבילות חילוץ בארה"ב עלו מהר מידי וגבוה מידי (ממהר לי אין בעיה אלא בעיקר מעניין של הגבוה, נרחיב בהמשך). בלטה חברת החזקות חברות הביטוח, American International Group, שהובילה את הירידות בנפילה של -21%. השווקים לא סלחניים, יש להם עליות חדות מאחוריהם, את חודש ספטמבר המנוחס לקראתם (ראה הרחבה) שכבר התחיל אתמול לא טוב והפחד, הוא ששולט הבוקר בשווקים. מדד ה-VIX שאומנם כבר היה מגולם בחוזים העתידיים עליו שיעלה בספטמבר, זינק אף יותר, לרמה של 32.2 נק', רמתו הגבוהה ביותר מאז יולי האחרון, מה שמצביע שהמשקיעים חוששים מהמשך ירידות. בינתיים הבוקר גם יפן וסין לא עוזרות שמספר חברות שם הורידו תחזיות לרווחים.
ספטמבר - החודש הרע ביותר של השנה
לא רק בגלל ליהמן ברדרס ומשבר ה-Dot.com. היסטורית, חודש ספטמבר הוא החודש עם התשואה הממוצעת הגרועה ביותר. להמחשה, ב-80 השנה האחרונות התשואה החודשית הממוצעת בחודשי ספטמבר במדד S&P500 עמדה על 1.3%- בעוד ממוצע שאר החודשים הוא 0.73%. גם בבדיקת התשואה החציונית, חודש ספטמבר הוא היחיד בעל תשואה שלילית: 0.6%- באותה תקופה. בדיקה אחרת מראה שבתוך 80 השנה האחרונות חודש ספטמבר היה 9 פעמים החודש הגרוע ביותר משמע, 11.3% מהפעמים, בעוד החלק היחסי שלו מבין החודשים הוא 8.3%. כלומר, גם יותר שכיח יותר וגם רע יותר. אז מה יש בחודש ספטמבר שמכתיר אותו בתואר המפוקפק הזה? לא באמת יודעים, חלק מאמינים כי מדובר בתיקון לאופטימיות של יולי אוגוסט (שזוכים בד"כ לתשואות גבוהות יחסית) ולשאר השפעות פסיכולוגיות, אבל חוץ, מזה אין ממש הסבר. אולי לא חשוב בכלל לדעת מה גורם לכך אלא רק העובדה שהוא נגרם. להתגונן הפעם יעלה הרבה כסף (VIX זינק).
מה זה מחיר גבוה למניות?
הירידות באירופה ובארה"ב אתמול, אינן מוסברות, לשם שינוי, ע"י נתוני מאקרו, שכאמור דווקא הפתיעו לטובה, אלא ע"י הטענה הבעייתית של "עלינו גבוה מידי". מכיוון שלאף אחד לא באמת ידוע מה הגובה הנכון ושזה לא תלוי רק בביצועיה העצמאיים של החברה אלא גם באלטרנטיבות להשקעה ובהשפעות מאקרו חיצוניות על החברה. בגדול, כדי שמחירי המניות ירדו צריך להאמין שהתשואה שתתקבל בהשקעה בהן תהיה נמוכה ביחס לתשואה שתתקבל באפיקי השקעה אחרים, בד"כ הכוונה היא לאג"ח. אחד מכללי האצבע לבחינת יוקר מדדים הוא בדיקת התשואה המגולמת במכפיל, כלומר, הרווח השנתי הצפוי למניה ביחס למחיר שלה מול התשואה הגלומה באג"ח. המכפילים של מדדי המניות באירופה ובארה"ב אכן זינקו ואכן נראים מאד מפחידים על הגרף, אך הם מחושבים על פי הרווחים של 4 הרבעונים הקודמים, שבחלק גדול מהחברות בכלל נרשמו הפסדים, המכפילים המחושבים היום עם הרווחים העתידיים נראים בסדר גמור, במיוחד כשמניחים שמניות הם גם אפיק שנותן הגנה מסוימת מפני אינפלציה. המכפיל העתידי של מדד הדאו ג'ונס בארה"ב מגלם תשואה שנתית של 8% ושל מדד הדאו ג'ונס באירופה של 9.3%. מכיוון שאינני אנליסט מניות, ולא ישבתי לבדוק את כל החברות במדדים, אני מסתכל על התמונה הגדולה ומאמין שנתוני המאקרו אתמול מצביעים על תמונה טובה, וגם אם יש חברה פה וחברה שם שמפחידה, לא נצא מזה. ולכן, אני ממש לא הייתי מוכר אתמול.
מסכמים את התוכנית לסבסוד רכישת הרכבים
היום לפנות בוקר פורסמו נתוני מכירות הרכבים בארה"ב, וספקו את השורה התחתונה של אחד מתמריצי הממשל המדוברים ביותר של המשבר: התוכנית לעידוד רכישת רכבים, או בשמה "כסף עבור גרוטאה". התוכנית שמימנה החלפת רכבים ישנים ומזהמים ברכבים חדשים ויעילים בסכום של עד 4,500 דולר לרכב הוכרזה כהצלחה (חוכמה גדולה, נתנו כסף, למה שלא יצליח?) ומסכום ראשוני של מיליארד דולר שהוקצה הורחב לשלושה מיליארד דולר ותמך במכירתם של כ-700 אלף רכבים (תעשו חילוק זה יוצא בערך) בין ה-27 ליולי ועד ה-24 באוג'. אם ניקח את מכירות הרכבים ביולי אז בקצב שנתי היה מדובר על 11.3 מיליון רכבים ובאוגוסט זינק הקצב ל-14.1 מיליון, עדיין צריך לזכור שמדובר בקצב שנתי, כך שהמכירות בתוכנית תרמו בקצב שנתי רק 58 אלף רכבים, ולכן הנתון של אוג' עלול להיות מוטה. כמו כן, ישנם עיוותים נוספים שנניח מקזזים אחד את השני בניהם הערכות שגם לולא התוכנית 15% מאותן 700 אלף עסקאות אכן היו מתבצעות ומצד שני הערכות כי העיסוק בענף הרכב יצר פרסום סמוי וגרר להגדלת רכישת רכבים בכלל. בכל מקרה, המכירות בחודש אוג' הגיעו לשיא, מאז אפריל 2008, והעובדה שהמשקיעים ציפו למספר נמוך יותר (13.3 מיליון) היה צריך היה לשמח אותם, אבל השווקים כבר נסגרו בשעה שהנתון פורסם ולכן הם יחכו להביע את שמחתם מאוחר יותר היום.
כשהפער בין התשואות על אג"ח ממשלתי אמריקאי לאג"ח ממשלתיות אחרות מצטמצם - לאמריקאים יש בעיה
ההתאוששות לא נראית רק בארה"ב, והמרווחים הגדולים שנפתחו בין אפיקי ההשקעה השונים ממשיכים להסגר. מושך עניין הוא המרווח המצטמצם בין אג"ח ממשלתי אמריקאי לאג"ח ממשלתי יפני. המרווח הנ"ל באג"ח במח"מ של 10 שנים הצטמצם מ-2.41% לפני כחודש ל-2.08% היום ולמעשה החשש הוא שיגרום למעבר של בעיקר משקיעים יפניים מהשקעה באג"ח אמריקאי לאג"ח יפני, המתחרים שניהם על המשקיעים בנכסים בטוחים. השבוע אין הנפקות משמעותיות של אג"ח אמריקאי, כך שרק בשבוע הבא נראה אם החשש הנ"ל משפיע גם על הביקושים או שמא נשאר בגדר פסקה בסקירה.
הצמיחה באוסטרליה מפתיעה ומשפיעה על המט"ח
נתון הצמיחה באוסטרליה הפתיע כשחזר לצמיחה כבר ברבעון השני ב-0.6% למרות צפי לצמיחה מתונה יותר של 0.2%. הצמיחה האוסטרלית מלבד היותה אינדיקטור נוסף להתאוששות העולמית, גרר עלייה בצפי להעלאת ריבית באוסטרליה, ומשך את הדולר האוסטרלי למעלה מ-83.04 דולר אוסטרלי לאמריקאי ל-82.73, רגע לאחר פרסום הנתון. הדולר האוסטרלי הינו אחד המטבעות החשובים בעולם, ומאופיין במתאם גבוה לסחורות. האג"ח האוסטרלי הגיב גם הוא כמובן בעליית תשואה ל-4.39% במח"מ של שנתיים. הדולר האמריקאי מצידו, נחלש מעט הבוקר גם מול שאר המטבעות המובילים בעולם, זאת לאחר שאתמול הגיב לעליית הפחד בשווקים בהתחזקות.
היום - נתוני שוק העבודה
היום יתפרסמו בארה"ב נתוני שוק העבודה בניהם מספר קיצוצי המשרות ושינוי מספר המשרות בסקטור הפרטי באוגוסט ועלות ליחידת עבודה ויעלות העבודה ברבעון השני. מלבד היותם אינדיקטורים לגבי ההתאוששות, הנתונים יספקו איתות גם לגבי רמות המחירים הצפויות. בסה"כ הצפי הוא לראות שיפור באינדיקטורים אלה, אך נרחיב עליהם מחר.
אמיר כהנוביץ - כלכלן מאקרו בכלל פיננסים - ניהול תיקי השקעות
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
