ההשלכות הכלכליות של הסרת האיום האיראני על ישראל

על רקע ההכרעה הצבאית מול איראן והסרת האיום הגרעיני, הסימנים מצביעים על אופטימיות כלכלית בישראל. למרות העלות הכלכלית הכבדה של המלחמה המתמשכת ושל העימות הישיר עם איראן – כולל הרחבת הגירעון, התחזקות החוב הציבורי והורדת דירוג האשראי – שוק ההון הישראלי מאותת על אופטימיות. העליות בבורסה, התחזקות השקל והירידה בתשואות האג"ח עשויות להעיד על ירידה בפרמיית הסיכון, ואולי אפילו על תחילתו של גל השקעות חדש.

החיבור עם ארה"ב, הידידות העמוקה, התקיפה של ארה"ב את מתקני הגרעין הלילה והשבחים שישראל זוכה מטראמפ והממשל מעידים על תמיכה יוצאת דופן וקשר עמוק - ארה"ב הגנה עלינו, אך גם סיימה את הכרעת הגרעין בהתקפה הלילה. זו ברית שתימשך ויש לזה השלכות כלכליות - החיבור הזה הוא לא רק ביטחוני הוא גם כלכלי ובכלל - ביום שאחרי, כלכלת ישראל עשויה להיות במקום אחר לגמרי. אנחנו עדיין בשכונה לא נעימה, אבל אנחנו החזקים בשכונה והשכונה פחות קשה מבעבר.  

הסרת האיום והקשר לכלכלה

האם הסרת האיום הגרעיני האיראני, לצד ההכרעה מול חיזבאללה וחמאס, תוביל לפריחה כלכלית ארוכת טווח? למרות האי־ודאות, ההצלחות הטכנולוגיות בשדה הקרב, הביקוש העולמי לביטחונות "battle proven", והאופק המדיני באזור – מציבים בפני המשק הישראלי הזדמנות כלכלית משמעותית. מספר סיבות לאופטימיות זו:

- ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל – מזה לפחות שני עשורים העיק על ישראל איום אסטרטגי קיומי: נשק גרעין איראני שאיים במפורש על קיומה של ישראל . לזה התווספה חגורת חנק מצד החמאס מעזה ומצד חיזבאללה בלבנון, שנטרלו את היכולת הישראלית לפגוע באיום האירני (כפי שנעשה בעבר מול עירק וסוריה). בין לבין היו סבבי לחימה, הן מעזה ע"י החמאס, והן ע"י חיזבאללה מצפון, לצד טפטופי הפגזות כדבר שבשגרה. מעל ישראל שרתה אפוא עננה כבדה של איום אסטרטגי קיומי במשך שני עשורים לפחות, שהכבידה על הכלכלה. למשל, באמצעות פרמיית הסיכון על ישראל .

• תקציב הביטחון מתנפח: האוצר מבקש תוספת משמעותית
• 3 ימים, 7.5 מיליארד שקל: כך נראית שורת התקציב של המלחמה מול איראן

- הסרת סבבי הלחימה וטפטופי הטילים שבשגרה - עם הכרעת המלחמה מול איראן והסרת האיומים האסטרטגיים, לא רק שעננת האיום הקיומי הוסרה, אלא גם הסבב בין המלחמות. במזרח התיכון החדש ניתן לצפות שסבבי המלחמות והירי בין הסבבים מעזה, וגם לבנון, הוסר. גם זה תורם לצמיחה הכלכלית.

- היוקרה של הטכנולוגית הישראלית הצבאית – ישראל התגלתה במלחמה כעוצמתית גם בהגנה וגם בהתקפה, והרבה מכך הוא פרי ייצור ישראלי ייחודי שאין לו מתחרים. כך לוקחים 'אליפות עולם': הגנה- שכבות ההגנה האווירית מפני טילים . אלו הוכיחו את עצמם בזמן אמת, battle proven . ולא סתם מול כמה טילים, אלא במבחן עוצמתי של שיגור של מאות טילים לעבר ישראל. מדובר בהצלחה חסרת תקדים, שצפויה לתרום לצמיחה ביצוא הביטחוני. זאת ועוד: הגנה זו היא לא רק שהיא תוצרת ישראל, אלא היא חלוצה ואין לה מקבילה, לפחות לחלק מהם (כמו טילי החץ, וכמו כיפת ברזל, שלא לדבר על "קרן אור הלייזר" שבה השתמשו לראשונה במלחמה זו). לאירופה, שמרגישה מאוימת על ידי רוסיה, אין כיום שוק אלטרנטיבי לכלי נשק אלו, מלבד ישראל.

בהתקפה – אמנם חיל האוויר משתמש במטוסים אמריקאים. אך יש בהם חלקים שהם פיתוח ישראלי, וגם הם הוכיחו את עצמם מעל ומעבר במלחמה זו: ע"י הדיוק, התזמון והתחכום בחיסול בעלי תפקידים בצמרת - החמאס, החיזבאללה וההנהגה הצבאית של האייתולות באיראן.

• ירידה של כ-27% בהוצאות האשראי בשבוע הראשון של "עם כלביא"
• קונספציות מרכזיות שהתנפצו - והמסקנה שכל אחד צריך להפנים אותה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

- יוקרת כלל הטכנולוגיה הישראלית – אף שישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית בלי קשר למלחמה, הרי שהעוצמה הישראלית, הטכנולוגיה הצבאית והתחכום שהתגלו ביתר שאת במלחמה יפעלו להגדלת היוקרה של כלל הטכנולוגיה הישראלית ותביא להגדלת ההשקעות בישראל.

- הרחבת הסכמי השלום עם מדינות באזור - הסרת האיום האסטרטגי, והעוצמה הישראלית יביאו להרחבת הסכמי השלום עם מדינות באזור ובכך יתרמו אף הם לפריחה כלכלית. סימנים ראשונים לאופטימיות זו מתבטאים כבר בבורסה בתל אביב - בתקופת מלחמה ניתן היה לצפות באופן "נורמאלי" לירידות במניות ואג"ח (עלייה בתשואות אגרות החוב המבטאות עלייה בסיכונים) בגלל אי- הודאות לגבי תוצאות המלחמה, נזקים, הוצאות ביטחון, ומשך המלחמה. אבל, ההיפך קרה. המלחמה מול איראן נפתחה בשעה 3 לפנות בוקר ביום שישי 13/6/2025. יום המסחר הראשון בבורסה היה רק ביום א של השבוע הבא, יומיים לאחר פתיחת המלחמה מול איראן. והנה, בניגוד לירידות הצפויות, זה מה שאירע: מדד ת"א 35 (מדד הדגל) עלה בחצי אחוז ביום ראשון, וב-1.8% ביום המסחר השני. גם באיגרות החוב ניכרה האופטימיות: הן לא עלו ביום הראשון, אך ביום השני הן עלו. כלומר התשואה ירדה, דבר המצביע על ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, וכל זה קורא בזמן מלחמה!

השקל מתחזק, הבורסה מזנקת

זאת ועוד, גם השקל התחזק: שער החליפין של השקל, שביום שישי טיפס לרמה של 3.6 שח לדולר, יורד לכיוון 3.48 (על פי שער הדולר הגלום כעת). האם אנו ניצבים בפתחו של עידן כלכלי חדש? ימים יגידו, אך אם ההתרחשויות האלו באיראן עצמה ובשווקים - ניתן לשער שהכרעת איראן תוביל את ישראל לעתיד כלכלי משגשג.

בשלב הראשון - מגיבה הבורסה. היא מקדימה את כל הנתונים האחרים. בורסה היא התחזית, היא מגלמת את הציפיות של המשקיעים. הבורסה עולה היום אחרי שעלתה ב-8% בשבוע שעבר. התקיפה באיראן מעודדת את המשקיעים והכניסה של ארה"ב היא כמובן מוסיפה גל נוסף של אופטימיות. 

בשלב הבא, אנחנו יכולים לראות את זה בשטח - ההוצאות הביטחוניות, גם על ימי מילואים ירדו, הגירעון יפחת. המצב רוח של כולנו משתפר וזה יתבטא בעלייה בצריכה ובצמיחה.  החזרה לשגרה תאושש את המשק. כאמור גם פרמיית הסיכון יורדת ואפילו חברות הדירוג שהתעקשו לא להסתמך על עובדות אלא על רגשות בהורדת הדירוג הקודמת, יצטרכו לעשות חושבים ולשנות את הדירוג.  

אלו רק חלק מהשינויים החיוביים הצפויים, רק צריך לזכור שצריכים להיות זהירים. אופיטמיות זהירה חיובית, אופוריה - עדיין לא.  השיפור הכלכלי במצב של הכרעה ייקח זמן. הבסיס לזה קיים, אבל התהליך יהיה ממושך, אחרי הכל, אנחנו בשנה ו-9 חודשים של מלחמה מתמשכת שעדיין לא נגמרה וחטופים שחייבים להחזיר במקביל לסיום המלחמה בעזה. בסוף התהליך, יכול להיות שתהיה כאן כלכלה הרבה יותר חזקה.   

הכותב הוא מרצה לכלכלה ופיננסים בחוג לחשבונאות ומערכות מידע במרכז האקדמי לב, בעבר כלכלן בכיר וחוקר בכיר בבנק ישראל.