בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

500 שקל לכל אדם שפונה מביתו – ו-1,500 שקל לרשות המקומית

סמוטריץ' על העלות של המלחמה, הטיפול באזרחים המפונים, הבורסה ועוד

חיים בן הקון | (1)
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'


שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג מסר אופטימי. סמוטריץ' מנסה לצייר תמונה של משק חזק, מדינה שמגיבה מהר, ועתיד כלכלי מרשים. "ברוך השם, הכלכלה הישראלית חזקה", פתח סמוטריץ', תוך שהוא מבליט את ההבדל מול הכלכלה האיראנית ש"סגרה את הבורסה עד להודעה חדשה", בעוד הבורסה בתל אביב טיפסה יומיים רצופים לשיאים חדשים. לדבריו, בזכות "ניהול פיסקלי אחראי", המשק הישראלי ממשיך לגלות חוסן. אלא שהמלחמה כמובן תרחיב את הגירעון הפיסקלי. 

אחת ההבטחות הבולטות שיצאו מהמסיבה הייתה ההחלטה להעניק 500 שקל לכל אדם שפונה מביתו – ו-1,500 שקל לרשות המקומית על כל תושב שפונה. לדברי סמוטריץ', "מס רכוש מפעיל 100 צוותים – 82 מהם פועלים פיזית בשטח. עד כה טופלו 14,600 תביעות לנזק ישיר, ו‑2,780 תושבים שפונו, רובם שוכנו במלונות". בנוסף, 24 מבנים כבר הוגדרו כמועמדים להריסה. במוקד השירות, 150 מוקדנים ענו על כ-12 אלף שיחות, עם זמן המתנה ממוצע של 10 דקות.

שוק ההון מגיב באמון – למרות הלחימה

סמוטריץ' ציין בגאווה את הצלחת גיוס ההון האחרון: "רק היום גויסו 2.75 מיליארד שקל, מול ביקושים של כמעט 13 מיליארד – כמעט פי חמישה. וזה באותו מחיר כמו שבוע קודם, ערב התקיפה". עוד הוסיף שבסדרת אגרות החוב השקיליות לשלוש שנים, הצליחו אפילו להשיג ריבית נמוכה יותר – "0.2 נקודת אחוז פחות". המסקנה של סמוטריץ': "המשקיעים מצביעים ברגליים – ומביעים אמון בכלכלה שלנו". עם זאת, באותה נשימה הדגיש שהגירעון, אומנם יגדל, אך "לא יפרוץ מסגרות – זה יהיה בעולמות שאנחנו מכירים".

לגבי שוק העבודה, אמר סמוטריץ', "אנחנו עובדים מול פיקוד העורף כדי לאפשר חזרה הדרגתית של המשק לפעילות בימים הקרובים". גם במגזר הציבורי נעשה ניסיון לחדש שגרה – עם עבודה מהבית ומאמצים להבטיח שירות אזרחי.

במקביל, הוא הדגיש צעדים נוספים – בהם הארכת מועדי הדיווח למס, תמיכה ביצואנים וביטוח סחר מורחב. לדבריו, כל אלה נועדו להבטיח "רציפות כלכלית גם בתוך כאוס ביטחוני".

"איראן בנסיגה – ואנחנו רק באמצע"

כשנשאל על המערכה מול איראן והאפשרות להסדרה, השיב השר בנחרצות: "איראן מפסידה. היא במצוקה, והמצוקה הזאת תלך ותעמיק. אנחנו לפני אמצע הדרך. הכנו בנק מטרות גדול – ולא נעצור לפני שנממש אותו". סמוטריץ' העריך כי הלחץ על איראן ישפיע גם על חיזבאללה, ואמר בנימה כמעט לוחמנית: "הלוואי שיצטרפו – יש לנו יכולות שנרצה לממש עליהם. הם מתים מפחד".

ומה עם תקציב הביטחון?

האם המלחמה הנוכחית תגרור שינוי בתפיסת גודל הצבא ותקציבו? התשובה של סמוטריץ' ברורה: "קונספציית הצבא הקטן והחכם לא מחזיקה. יהיו עוד איומים – אנחנו נצטרך צבא גדול, חזק וקטלני".

קיראו עוד ב"בארץ"

עם זאת, הוא הדגיש את הצורך במתינות תקציבית: "לא צריך התבדרות חסרת אחריות. צריך לוודא שהתועלת של השקל השולי בביטחון שווה את המחיר של אי-הורדת מיסים או צמצום הגירעון".

לדבריו, יש לקרוא מחדש את דוח ועדת נגל: "המלצות התקציב צריכות להיות מותאמות למציאות שאחרי המלחמה. אי אפשר להשליך מהמפה של 2023 על 2026".

סמוטריץ' חותם את דבריו באופטימיות זהירה: "אני מקווה שב-2025 נסיים את המלחמה – ואז נוכל לשחרר את השוק, לצמצם את ההוצאה הציבורית ולתת למשק לממש את הפוטנציאל שלו. אחרי כל מבצע – מגיע תיקון. ואני צופה אותו ב-2025, ועוד יותר ב‑2026"



"עם ישראל מתמודד שוב בימים האחרונים בגבורה עם אתגר המלחמה. יצאנו למלחמה הצודקת ביותר כדי להבטיח את עתידנו וקיומנו מול האיום הקיומי האיראני הכפול - איום הגרעין ואיום הטילים. וכמו תמיד, העם הזה, והמדינה הזו, יודעים לעמוד איתן. כשר האוצר של מדינת ישראל, אני יכול לומר לכם בביטחון מלא: הכלכלה הישראלית ברוך ה' חזקה. יש לנו חוסן, יש לנו יציבות, ויש לנו אחריות  גם כלפי ההווה, וגם כלפי העתיד.


"ומה שעוד יותר חשוב זה להבין שהכלכלה אינה עומדת בפני עצמה. עוצמתה של הכלכלה הישראלית היא תשקיף לעוצמתו ולחוסנו של העם בישראל, לכוחות החיים הבריאים שלנו, לאמונה, לנחישות, ליוזמה ולחדשנות. נכנסנו למערכה מול ראש הנחש כשברשותנו תחזית הכנסות מעודכנת כלפי מעלה עם גידול של כ-21 מיליארד שקל לעומת התחזית המקורית וזאת כתוצאה מחוזקתו של המשק ומיישום צעדי מדיניות אחראיים, לכל אורך חודשי מלחמה ובמסגרת תקציב המדינה לשנת 2025.


"המערכה הנוכחית מול איראן אמנם מציבה אתגרים, אבל היא גם יוצרת הזדמנויות. בטווח הארוך אנחנו מצפים להפחתת סיכונים אסטרטגיים משמעותיים, ולהתפתחויות חיוביות שיחזקו את מעמדה של ישראל במזרח התיכון כלכלית, ביטחונית ומדינית. כפי שאתם כבר יודעים, אנחנו מכינים את המערכה הזו כבר כמה חודשים. כשר אוצר, במקביל לשותפות בצוות השרים שליווה מקרוב את ההיערכות המבצעית, הובלתי את משרד האוצר להיערכות מיטבית למתן מענה לכלל הצרכים בחזית ובעורף".


חשוב להבהיר: הבורסה בתל אביב, לרבות מדדיה השונים, וניירות הערך הנסחרים בה, אינה מדד לביצועים של שר כזה או אחר. סמוטריץ׳ אוהב להתהדר במדד תל אביב 35 כשהוא עולה וזאת למרות מצב בטחוני מורכב. אין משמעות לפעולות של שר האוצר על עליה או ירידה במדד. המדד עולה בגלל היוון של הציפיות לסיום המלחמה ובכלל זה פיחות בפרמיית הסיכון של החוב הישראלי, מה שמזניק את שוק המניות. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 17/06/2025 01:58
    הגב לתגובה זו
    500 שקלמספיק 50 שקל.
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.