500 שקל לכל אדם שפונה מביתו – ו-1,500 שקל לרשות המקומית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג מסר אופטימי. סמוטריץ' מנסה לצייר תמונה של משק חזק, מדינה שמגיבה מהר, ועתיד כלכלי מרשים. "ברוך השם, הכלכלה הישראלית חזקה", פתח סמוטריץ', תוך שהוא מבליט את ההבדל מול הכלכלה האיראנית ש"סגרה את הבורסה עד להודעה חדשה", בעוד הבורסה בתל אביב טיפסה יומיים רצופים לשיאים חדשים. לדבריו, בזכות "ניהול פיסקלי אחראי", המשק הישראלי ממשיך לגלות חוסן. אלא שהמלחמה כמובן תרחיב את הגירעון הפיסקלי. 

אחת ההבטחות הבולטות שיצאו מהמסיבה הייתה ההחלטה להעניק 500 שקל לכל אדם שפונה מביתו – ו-1,500 שקל לרשות המקומית על כל תושב שפונה. לדברי סמוטריץ', "מס רכוש מפעיל 100 צוותים – 82 מהם פועלים פיזית בשטח. עד כה טופלו 14,600 תביעות לנזק ישיר, ו‑2,780 תושבים שפונו, רובם שוכנו במלונות". בנוסף, 24 מבנים כבר הוגדרו כמועמדים להריסה. במוקד השירות, 150 מוקדנים ענו על כ-12 אלף שיחות, עם זמן המתנה ממוצע של 10 דקות.

שוק ההון מגיב באמון – למרות הלחימה

סמוטריץ' ציין בגאווה את הצלחת גיוס ההון האחרון: "רק היום גויסו 2.75 מיליארד שקל, מול ביקושים של כמעט 13 מיליארד – כמעט פי חמישה. וזה באותו מחיר כמו שבוע קודם, ערב התקיפה". עוד הוסיף שבסדרת אגרות החוב השקיליות לשלוש שנים, הצליחו אפילו להשיג ריבית נמוכה יותר – "0.2 נקודת אחוז פחות". המסקנה של סמוטריץ': "המשקיעים מצביעים ברגליים – ומביעים אמון בכלכלה שלנו". עם זאת, באותה נשימה הדגיש שהגירעון, אומנם יגדל, אך "לא יפרוץ מסגרות – זה יהיה בעולמות שאנחנו מכירים".

לגבי שוק העבודה, אמר סמוטריץ', "אנחנו עובדים מול פיקוד העורף כדי לאפשר חזרה הדרגתית של המשק לפעילות בימים הקרובים". גם במגזר הציבורי נעשה ניסיון לחדש שגרה – עם עבודה מהבית ומאמצים להבטיח שירות אזרחי.

• סמוטריץ': "משרד האוצר ורשות המסים מוכנים לכל תרחיש"
• שש מדינות מטילות סנקציות אישיות על סמוטריץ' ובן גביר; שר האוצר מאיים בצעד שיחנוק את הבנקים הפלסטיניי

במקביל, הוא הדגיש צעדים נוספים – בהם הארכת מועדי הדיווח למס, תמיכה ביצואנים וביטוח סחר מורחב. לדבריו, כל אלה נועדו להבטיח "רציפות כלכלית גם בתוך כאוס ביטחוני".

"איראן בנסיגה – ואנחנו רק באמצע"

כשנשאל על המערכה מול איראן והאפשרות להסדרה, השיב השר בנחרצות: "איראן מפסידה. היא במצוקה, והמצוקה הזאת תלך ותעמיק. אנחנו לפני אמצע הדרך. הכנו בנק מטרות גדול – ולא נעצור לפני שנממש אותו". סמוטריץ' העריך כי הלחץ על איראן ישפיע גם על חיזבאללה, ואמר בנימה כמעט לוחמנית: "הלוואי שיצטרפו – יש לנו יכולות שנרצה לממש עליהם. הם מתים מפחד".

ומה עם תקציב הביטחון?

האם המלחמה הנוכחית תגרור שינוי בתפיסת גודל הצבא ותקציבו? התשובה של סמוטריץ' ברורה: "קונספציית הצבא הקטן והחכם לא מחזיקה. יהיו עוד איומים – אנחנו נצטרך צבא גדול, חזק וקטלני".

• מלחמה ושלום - הדיווח שמקפיץ את השווקים והאם זה סוף המלחמה?
• אלביט ורפאל מגיבות לסלון האווירי: "ניסיון הסתרה מביך"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עם זאת, הוא הדגיש את הצורך במתינות תקציבית: "לא צריך התבדרות חסרת אחריות. צריך לוודא שהתועלת של השקל השולי בביטחון שווה את המחיר של אי-הורדת מיסים או צמצום הגירעון".

לדבריו, יש לקרוא מחדש את דוח ועדת נגל: "המלצות התקציב צריכות להיות מותאמות למציאות שאחרי המלחמה. אי אפשר להשליך מהמפה של 2023 על 2026".

סמוטריץ' חותם את דבריו באופטימיות זהירה: "אני מקווה שב-2025 נסיים את המלחמה – ואז נוכל לשחרר את השוק, לצמצם את ההוצאה הציבורית ולתת למשק לממש את הפוטנציאל שלו. אחרי כל מבצע – מגיע תיקון. ואני צופה אותו ב-2025, ועוד יותר ב‑2026"

"עם ישראל מתמודד שוב בימים האחרונים בגבורה עם אתגר המלחמה. יצאנו למלחמה הצודקת ביותר כדי להבטיח את עתידנו וקיומנו מול האיום הקיומי האיראני הכפול - איום הגרעין ואיום הטילים. וכמו תמיד, העם הזה, והמדינה הזו, יודעים לעמוד איתן. כשר האוצר של מדינת ישראל, אני יכול לומר לכם בביטחון מלא: הכלכלה הישראלית ברוך ה' חזקה. יש לנו חוסן, יש לנו יציבות, ויש לנו אחריות  גם כלפי ההווה, וגם כלפי העתיד.

"ומה שעוד יותר חשוב זה להבין שהכלכלה אינה עומדת בפני עצמה. עוצמתה של הכלכלה הישראלית היא תשקיף לעוצמתו ולחוסנו של העם בישראל, לכוחות החיים הבריאים שלנו, לאמונה, לנחישות, ליוזמה ולחדשנות. נכנסנו למערכה מול ראש הנחש כשברשותנו תחזית הכנסות מעודכנת כלפי מעלה עם גידול של כ-21 מיליארד שקל לעומת התחזית המקורית וזאת כתוצאה מחוזקתו של המשק ומיישום צעדי מדיניות אחראיים, לכל אורך חודשי מלחמה ובמסגרת תקציב המדינה לשנת 2025.

"המערכה הנוכחית מול איראן אמנם מציבה אתגרים, אבל היא גם יוצרת הזדמנויות. בטווח הארוך אנחנו מצפים להפחתת סיכונים אסטרטגיים משמעותיים, ולהתפתחויות חיוביות שיחזקו את מעמדה של ישראל במזרח התיכון כלכלית, ביטחונית ומדינית. כפי שאתם כבר יודעים, אנחנו מכינים את המערכה הזו כבר כמה חודשים. כשר אוצר, במקביל לשותפות בצוות השרים שליווה מקרוב את ההיערכות המבצעית, הובלתי את משרד האוצר להיערכות מיטבית למתן מענה לכלל הצרכים בחזית ובעורף".