סמוטריץ': "משרד האוצר ורשות המסים מוכנים לכל תרחיש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם הצהרה על רקע המלחמה מול איראן, תוך שהוא נותן מסרים מרגיעים, ואורמ שהמשרד מוכן לכל תרחיש: "מדינת ישראל יצאה למלחמת אין ברירה מול איום קיומי מצד איראן כדי להבטיח את ביטחוננו, קיומנו ועתידנו", מסר סמוטריץ', כשברקע כבר דווח כי 12 אלף תיקי תביעות לפיצויים כבר נפתחו כתוצאה מהפגיעות.

"איראן דוהרת לפצצה גרעינית, מכפילה את ייצור הטילים ומשפרת את יכולותיה באופן דרמטי. אם לא היינו פועלים כעת, היינו ניצבים בפני איום משולש ואף מרובע", הוסיף סמוטריץ'. "שוחחתי עם ראשי הרשויות ונעמוד לצדם לאורך כל הדרך. רשות המסים פרוסה בשטח עם מעל 300 עובדים גם תחת אש, לפינוי, טיפול בנזקים וסיוע ראשוני לנפגעים".

"צה”ל נערך זמן רב למבצע, ומכה באויב מכה אחר מכה עד לעצירתו", הוסיף סמוטריץ'. "במקביל, משרד האוצר פעל לאורך חודשים כדי להיערך לכל תרחיש בחזית ובעורף. אני מבקש מכל אזרחי ישראל לציית בקפדנות להנחיות פיקוד העורף. כל כניסה למרחב מוגן מצילה חיים. כולנו, כתף אל כתף, שכם אל שכם, ננצח". סיכם סמוטריץ'.

בשבוע שעבר, לפני התקיפה באיראן, ניסינו להעריך כאן כמה תעלה לישראל תקיפה כזו. הגענו למסקנה שהעלות הישירה של תקיפה אווירית נרחבת על מתקני הגרעין באיראן מוערכת בין 150 ל-250 מיליון שקל. זה מורכב מ-פצצות חודרות בונקרים, טילי שיוט, וחימושים מונחים שיעלו לנו בין 10 ל-20 מיליון דולר. הפעלת כ-100 מטוסי קרב, עם שעות טיסה, תחזוקה, תדלוק וצוותי אוויר, תוסיף עוד 10 עד 15 מיליון דולר. התדלוק האווירי לבדו עם כל המורכבות שלו יוסיף בין 5 ל-10 מיליון דולר וזה עוד בלי רכיבים נוספים שצריך לשקלל, וכמובן לא כולל עלויות השיקום של הנזקים הכבדים שהטילים האיראנים כבר גרמו בישראל, וככל הנראה עוד יגרמו בתקיפות בהמשך.

• שש מדינות מטילות סנקציות אישיות על סמוטריץ' ובן גביר; שר האוצר מאיים בצעד שיחנוק את הבנקים הפלסטיניי
• בנק ישראל נגד סמוטריץ' - בנקים רשאים לסרב לשרת לקוחות ולמנוע פעולות בגלל סנקציות בינלאומיות

כזכור, לפני כשבוע אושר התכנית הכלכלית התלת שנתית לשנים 2026-2028, אבל זה היה כמובן לפני המלחמה עם איראן - התוכנית ממשיכה להתבסס על תחזית של גירעון מתון - מתחת ל-3% מהתוצר בכל אחת מהשנים - למרות המצב הביטחוני המורכב. הסיבה המרכזית לכך היא תחזית מעודכנת להכנסות גבוהות ממסים, מה שמאפשר לממשלה להתמודד עם רמות הוצאה ציבורית גבוהות מבלי להרחיב את הפער התקציבי באופן חריג. זהו למעשה הקו המנחה של התקציב לשלוש השנים הקרובות: הוצאות עולות, אך גם הכנסות צפויות לזנק בקצב מואץ.

לפי התוכנית, בשנת 2026 תירשם צמיחה כלכלית של 4.4%, והכנסות המדינה יגיעו ל-556.9 מיליארד שקל מול הוצאות של 622.3 מיליארד שקל. גם ב-2027 ו-2028 צפוי המשך גידול בהכנסות ובהוצאות, כאשר הגירעון יעמוד על 2.8% ו-2.9% מהתוצר בהתאמה - תוצאה של עדכון כלפי מעלה בתחזית ההכנסות ממסים. העדכון מבוסס על התאוששות עסקית רחבה, צמיחה מואצת של המשק, ושיפור בגביית מסים ישירים, ובעיקר מס חברות.

מרכיב בולט בגידול החד בהכנסות לשנת 2025 הוא סעיף מיסוי רווחים שלא חולקו, המכונה גם "מיסוי רווחים כלואים", שצפוי להניב 9.3 מיליארד שקל. מדובר במהלך יוצא דופן שתורם באופן זמני אך משמעותי לתקציב. אף שב-2026 תחול ירידה חדה בסעיף הזה (לכ-3.5 מיליארד שקל), התרומה הכוללת להכנסות ממסים צפויה להישאר גבוהה. כך, למרות המשך ההוצאה הציבורית הגבוהה, התחזית התקציבית מעודכנת מראה על שיפור משמעותי ביחס לגרסאות קודמות, וצמצום ניכר בלחצים הפיסקליים.

• בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
• בעקבות המלחמה: רשות המיסים מכריזה על הקלות לציבור
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"