בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

סמוטריץ': "משרד האוצר ורשות המסים מוכנים לכל תרחיש"

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בהצהרה על רקע המלחמה עם איראן: "משרד האוצר פעל להיערכות לכל תרחיש, בחזית ובעורף, ורשות המסים פרוסה בשטח עם 300 עובדים"; במקביל, דווח כי 12 אלף תיקי תביעות לפיצויים כבר נפתחו כתוצאה מהפגיעות

רוי שיינמן | (1)

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם הצהרה על רקע המלחמה מול איראן, תוך שהוא נותן מסרים מרגיעים, ואורמ שהמשרד מוכן לכל תרחיש: "מדינת ישראל יצאה למלחמת אין ברירה מול איום קיומי מצד איראן כדי להבטיח את ביטחוננו, קיומנו ועתידנו", מסר סמוטריץ', כשברקע כבר דווח כי 12 אלף תיקי תביעות לפיצויים כבר נפתחו כתוצאה מהפגיעות.


"איראן דוהרת לפצצה גרעינית, מכפילה את ייצור הטילים ומשפרת את יכולותיה באופן דרמטי. אם לא היינו פועלים כעת, היינו ניצבים בפני איום משולש ואף מרובע", הוסיף סמוטריץ'. "שוחחתי עם ראשי הרשויות ונעמוד לצדם לאורך כל הדרך. רשות המסים פרוסה בשטח עם מעל 300 עובדים גם תחת אש, לפינוי, טיפול בנזקים וסיוע ראשוני לנפגעים".


"צה”ל נערך זמן רב למבצע, ומכה באויב מכה אחר מכה עד לעצירתו", הוסיף סמוטריץ'. "במקביל, משרד האוצר פעל לאורך חודשים כדי להיערך לכל תרחיש בחזית ובעורף. אני מבקש מכל אזרחי ישראל לציית בקפדנות להנחיות פיקוד העורף. כל כניסה למרחב מוגן מצילה חיים. כולנו, כתף אל כתף, שכם אל שכם, ננצח". סיכם סמוטריץ'.


בשבוע שעבר, לפני התקיפה באיראן, ניסינו להעריך כאן כמה תעלה לישראל תקיפה כזו. הגענו למסקנה שהעלות הישירה של תקיפה אווירית נרחבת על מתקני הגרעין באיראן מוערכת בין 150 ל-250 מיליון שקל. זה מורכב מ-פצצות חודרות בונקרים, טילי שיוט, וחימושים מונחים שיעלו לנו בין 10 ל-20 מיליון דולר. הפעלת כ-100 מטוסי קרב, עם שעות טיסה, תחזוקה, תדלוק וצוותי אוויר, תוסיף עוד 10 עד 15 מיליון דולר. התדלוק האווירי לבדו עם כל המורכבות שלו יוסיף בין 5 ל-10 מיליון דולר וזה עוד בלי רכיבים נוספים שצריך לשקלל, וכמובן לא כולל עלויות השיקום של הנזקים הכבדים שהטילים האיראנים כבר גרמו בישראל, וככל הנראה עוד יגרמו בתקיפות בהמשך.


כזכור, לפני כשבוע אושר התכנית הכלכלית התלת שנתית לשנים 2026-2028, אבל זה היה כמובן לפני המלחמה עם איראן - התוכנית ממשיכה להתבסס על תחזית של גירעון מתון - מתחת ל-3% מהתוצר בכל אחת מהשנים - למרות המצב הביטחוני המורכב. הסיבה המרכזית לכך היא תחזית מעודכנת להכנסות גבוהות ממסים, מה שמאפשר לממשלה להתמודד עם רמות הוצאה ציבורית גבוהות מבלי להרחיב את הפער התקציבי באופן חריג. זהו למעשה הקו המנחה של התקציב לשלוש השנים הקרובות: הוצאות עולות, אך גם הכנסות צפויות לזנק בקצב מואץ.


לפי התוכנית, בשנת 2026 תירשם צמיחה כלכלית של 4.4%, והכנסות המדינה יגיעו ל-556.9 מיליארד שקל מול הוצאות של 622.3 מיליארד שקל. גם ב-2027 ו-2028 צפוי המשך גידול בהכנסות ובהוצאות, כאשר הגירעון יעמוד על 2.8% ו-2.9% מהתוצר בהתאמה - תוצאה של עדכון כלפי מעלה בתחזית ההכנסות ממסים. העדכון מבוסס על התאוששות עסקית רחבה, צמיחה מואצת של המשק, ושיפור בגביית מסים ישירים, ובעיקר מס חברות.


מרכיב בולט בגידול החד בהכנסות לשנת 2025 הוא סעיף מיסוי רווחים שלא חולקו, המכונה גם "מיסוי רווחים כלואים", שצפוי להניב 9.3 מיליארד שקל. מדובר במהלך יוצא דופן שתורם באופן זמני אך משמעותי לתקציב. אף שב-2026 תחול ירידה חדה בסעיף הזה (לכ-3.5 מיליארד שקל), התרומה הכוללת להכנסות ממסים צפויה להישאר גבוהה. כך, למרות המשך ההוצאה הציבורית הגבוהה, התחזית התקציבית מעודכנת מראה על שיפור משמעותי ביחס לגרסאות קודמות, וצמצום ניכר בלחצים הפיסקליים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יסכה 15/06/2025 16:14
    הגב לתגובה זו
    ההנהגה החרדית הארורה תמשיך לבזוז את הקופה הציבורית
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר

עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א

הדס ברטל |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.

 לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.