שורת סנקציות אישיות הוטלו אתמול על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מצד שש מדינות מערביות: בריטניה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, ניו זילנד ונורבגיה. הצעדים כוללים איסור כניסה למדינות אלה והקפאת נכסים, ונומקו על רקע הסתה לאלימות, התנהלות בגדה המערבית והתבטאויות שמוגדרות כמנוגדות לערכי זכויות האדם.

בתגובה, פועל סמוטריץ' לביטול מנגנון ממשלתי קריטי המבטיח הגנה כלכלית לבנקים ישראליים המעבירים כספים לרשות הפלסטינית – צעד שעשוי להוביל לשיתוק מערכתי במערכת הכספית הפלסטינית.

עילה לסנקציות: אלימות מתנחלים, הסתה ואי־פעולה ממשלתית

לפי ההודעה המשותפת של שש המדינות, הסנקציות הוטלו בתגובה ל"אלימות חמורה ומתמשכת מצד מתנחלים נגד פלסטינים בגדה", ולהתנהלות של שני השרים הנתפסת כמעודדת מדיניות הפוגעת בזכויות יסוד. בין ינואר 2024 לאפריל 2025, כך נכתב, תועדו למעלה מ־1,900 תקריות אלימות.

המדינות מבקרות את ממשלת ישראל על כך שלא נקטה בפעולה נחרצת להגבלת ההתנחלויות, ולא התייצבה נגד התבטאויות שנויות במחלוקת של שריה. לדברי הגורמים, אפשר היה למנוע את הסנקציות אם נתניהו היה מתנער פומבית מסמוטריץ' ובן גביר.

• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תגובת הנגד: ביטול שיפוי לבנקים ישראליים

בעקבות הסנקציות, הנחה סמוטריץ' את החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, לבחון את ביטול מנגנון השיפוי שניתן לבנקים הפועלים כמתווכים להעברת כספים לרשות הפלסטינית. ביטול השיפוי עלול להביא את הבנקים להפסיק את פעילותם מול הבנקים הפלסטיניים, בשל חשש מחשיפה למימון טרור והלבנת הון – ובכך לנתק את הרשות ממערכת הכספים הבינלאומית.

לפי הסכם פריז מ־1994, מדינת ישראל התחייבה לשמש כגוף מתווך עבור מערכת הבנקאות הפלסטינית, תוך פיצוי על נזקים פוטנציאליים. ביטול ההגנה עשוי להביא לנסיגה של הבנקים מהמערך, ולפגוע קשות בכלכלת הרשות.

כבר בשבוע שעבר שיגר סמוטריץ' מכתב בו קרא לבנקים בישראל להתעלם מהסנקציות הבריטיות והאירופאיות. הוא הזהיר כי במידה ויצייתו להן, יקדם חקיקה שתטיל עליהם חובת פיצוי. עוד הציע לחייב את בנק ישראל לספק שירות ישיר למי שנפגע מהסנקציות.

• מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
• מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

המכתב כלל גם התבטאות שלפיה הסנקציות האירופאיות אינן חמורות כאלו של ארה"ב – עמדה שייתכן ותרמה להחלטה להחריף את הצעדים כלפיו.

בימין הפוליטי בישראל התקבלו הסנקציות בציניות. ח"כ שמחה רוטמן צייץ כי הוא "מודה לבריטניה שזיהתה את סמוטריץ' כחומה נגד הקמת מדינה פלסטינית". מהצד השני של האוקיינוס האטלנטי, מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו גינה את הסנקציות: "הן אינן מועילות להשגת הפסקת אש או לעסקת שחרור החטופים. חמאס הוא האויב האמיתי".

יחד עם זאת, ממשלות הסנקציה הדגישו כי הן שומרות על מחויבות ליחסי ידידות עם ישראל, וקוראות לקדם פתרון מדיני ארוך טווח, הכולל הפסקת אש בעזה והפסקת הרחבת התנחלויות בגדה.

שאלות ותשובות

מהן הסנקציות שהוטלו על סמוטריץ' ובן גביר?
הסנקציות כוללות איסור כניסה לשש מדינות (כולל בריטניה, קנדה ואוסטרליה) והקפאת נכסים בתחומן, בנימוק של עידוד אלימות והפרות זכויות אדם בגדה המערבית.

כיצד מתכוון סמוטריץ' להגיב לסנקציות בפועל?
הוא מבקש לבטל את מנגנון השיפוי לבנקים ישראליים המעבירים כספים לרשות הפלסטינית. מדובר בצעד שיש בו כדי לנתק את הרשות ממערכת הכספים הבינלאומית.

מהו מנגנון השיפוי?
זהו הסדר שנחתם במסגרת הסכם פריז, לפיו המדינה מגבה את הבנקים הישראליים במקרים של תביעות על רקע העברות כספים לחשודים במימון טרור. ביטולו מסיר את ההגנה הזו.

האם קיימת בעיה משפטית בכך שסמוטריץ' עוסק ישירות בנושא בו הוא יעד לסנקציות?
ייתכן שמדובר בניגוד עניינים, שכן הוא מעורב בנושא הנוגע לו אישית. שאלת הכשירות המנהלית תיבחן ככל שהעניין יגיע לבג"ץ או ליועץ המשפטי לממשלה.

האם צפויות סנקציות נוספות?
ההודעה המשותפת רומזת לכך שהממשלה כולה עלולה להיפגע, במיוחד אם לא תינקט מדיניות ממתנת. יתכן שמדינות נוספות יצטרפו בהמשך למהלך.

מה המשמעות הכלכלית האפשרית של הסנקציות?
מעבר לפגיעה האישית, הסנקציות מהוות איתות למשקיעים, מוסדות פיננסיים ובנקים בינלאומיים. התמשכותן עלולה להשפיע על דירוג האשראי של המדינה או על החלטות השקעה.