פסק דין
צילום: freepik

128 מיליון שקל בחשבוניות פיקטיביות: כך הסתיים הניסיון להתחמק ממס

השניים הורשעו בניכוי חשבוניות פיקטיביות בהיקף כולל של 128 מיליון שקל, שנועדו להתחמקות מתשלום מס בסך 18 מיליון שקל, ונידונו לעונשי מאסר ממושכים

אביחי טדסה | (8)

היחידה המשפטית של מחוז מרכז 2 ברשות המסים הגישה כתב אישום חמור כנגד סארי סמארה ואדהם עיראקי המואשמים בניכוי חשבוניות מס פיקטיביות בסך של עשרות מיליוני שקלים, מבלי שביצעו את העסקאות המדווחות בהן. בשבוע שעבר בית המשפט השלום בנתניה גזר את דינם של הנאשמים לעונשי מאסר בפועל ממושכים .


על פי האישום הראשון, בשנים 2018-2017 ניכו הנאשמים סארי סמארה ואדהם עיראקי בתיק העוסק המורשה על שם סארי סמארה 412 חשבוניות מס פיקטיביות ע"ש ספקים שונים בסכום כולל של כ-85 מיליון שקל. האישום השני מייחס לנאשמים ניכוי של 178 חשבוניות מס פיקטיביות בחברת "מיסטר אנרגיה" בניהולם ע"ש ספקים שונים בסכום כולל של כ-43 מיליון שקל.


בשני המקרים, הנאשמים לא ביצעו או התכוונו לבצע את העסקאות המפורטות בחשבוניות, וניכו אותן על מנת להתחמק מתשלום מס בסכום כולל של כ-18 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות אחרות כוזבות, והכל בנסיבות מחמירות. הנאשמים ביצעו מעשיהם בתחכום, בשיטתיות ,במרמה ופעלו מתוך מניע כספי ובכך גרמו לפגיעה קשה בקופת המדינה. 


בשבוע שעבר, בית המשפט השלום בנתניה גזר על הנאשם סארי סמארה, מאסר לתקופה של 55 חודשים בפועל, קנס כספי בסך 650,000 שקל, התחייבות בסך 500,000 שקל וכן חודשי מאסר על תנאי. על הנאשם אדהם עיראקי, גזר בית המשפט 70 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 950,000 שקל, התחייבות בסך 500,000 שקל וכן חודשי מאסר על תנאי. על חברת "מיסטר אנרגיה" שהורשעה אף היא, בית המשפט השית קנס בסך 1,000,000 שקל.


כבוד השופטת טל אוסטפלד נאוי ציינה בגזר דינה כי "סכום המחדל מהווה שיקול כבד משקל בקביעת מתחם הענישה כאשר הוא מגלם את חומרת העבירה ומידת אשמתם של הנאשמים". כמו כן, ייחסה כבוד השופטת חומרה נוספת לעובדה שהנאשמים לא השיבו לקופת המדינה את הכסף שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיהם. כבוד השופטת התחשבה אמנם בעובדה שסמארה הינו נעדר עבר פלילי, אולם לצד זאת, ציטטה בגזר דינה את דברי בית המשפט העליון לפיהם "במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם".


תופעת ניכוי חשבוניות פיקטיביות ממשיכה להוות איום משמעותי על קופת המדינה, כאשר בשנים האחרונות נחשפו שורת פרשיות דומות שבהן ניסו נאשמים להונות את רשויות המס בסכומים של עשרות מיליוני שקלים. מקרה סמארה ועיראקי מצטרף לשורה של חקירות והליכים פליליים מהזמן האחרון, בהם פרשת ירין בן שמחון, בעל מניות בחברות קורקינטים שיתופיים, הנחשד במעורבות בניכוי חשבוניות פיקטיביות בסך של כ-33 מיליון שקל. (נזכיר גם כי החשוד מנסה להשתלט על חברת נקסטפרם באמצעות השקעה של 3 מיליון שקל- להרחבה: ההשקעה שתציל את נקסטפרם - או תסבך אותה עוד יותר?)


גם במקרה זה נחשפה מערכת מורכבת של גורמים שניסו לעטוף פעולות בלתי חוקיות במראית עין של פעילות עסקית תקינה. התיקים האחרונים מדגימים כיצד השימוש באנשי קש, בניהול חשבונות כוזב ובמצגים פיקטיביים הופך לשיטה מקובלת בקרב עברייני מס. לצד הענישה הפלילית, ברשות מתכוונים להמשיך להפעיל לחץ באמצעות קנסות כבדים, תביעות אזרחיות ושיתוף פעולה עם גורמי אכיפה נוספים, במטרה להבטיח גביית מס אמת ולהגן על האינטרס הציבורי.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יסכה 28/04/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
    אין הגיון לשלם מס אמת כאשר כל הכספים זורמים למימון חרדים פרזיטים שמסרבים לשרת בצהל או למימון התנחלויות מיותרות בשומרון.
  • נהוראי 29/04/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
    הכל זורם לפרזיטים שלא מתגייסים לצהל.
  • 6.
    עושה חשבון 28/04/2025 13:28
    הגב לתגובה זו
    יש לרשות המסים אפשרות למנוע את הפשיעה והנזק למדינה .עי חיוב כל העסקים בכל סכום להוציא חשבונית מאתר רשות המסים .ויש עוד הרבה דרכים אם רק רוצים .
  • 5.
    אנונימי 28/04/2025 12:19
    הגב לתגובה זו
    על אלימות וגניבות עונשים מגוחכים. מערכת בשירות האוליגרכיה.
  • 4.
    אנונימי 28/04/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    מוסר השכלשווה להעלים 128 מיליון ולקבל עונס מגוכך.
  • 3.
    אנונימי 28/04/2025 12:01
    הגב לתגובה זו
    ככה תושג היעילות נמשפטית ציבורית כנגד הטרור הכלכלי ערבי מוסלמי
  • 2.
    פשוט בדיחה במקום להושיב אותם בכלא 15 שנה. העונש בישראל משתלם (ל"ת)
    יואל 28/04/2025 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון גל 28/04/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
    האנשים האלו חיים ונושמים כלא בשבילהם זה כמו טיול בפארק. הכספים שהם גנבו מחכים להם מתחת לאיזה אבן וברגע שהם ישתחררו הם יעשו חיים.מתי תבינו שהעונשים האלו לא מפחידים פושעים הם מפחידים אנשים נורמטיבים והם לא עושים דברים כאלו.שני אלו צריכים להיות 30 שנה מאחורי סורג ובריח ואז אולי הבאים בתור אולי יחשבו פעמיים.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.