פסק דין
צילום: freepik

128 מיליון שקל בחשבוניות פיקטיביות: כך הסתיים הניסיון להתחמק ממס

השניים הורשעו בניכוי חשבוניות פיקטיביות בהיקף כולל של 128 מיליון שקל, שנועדו להתחמקות מתשלום מס בסך 18 מיליון שקל, ונידונו לעונשי מאסר ממושכים

אביחי טדסה | (8)

היחידה המשפטית של מחוז מרכז 2 ברשות המסים הגישה כתב אישום חמור כנגד סארי סמארה ואדהם עיראקי המואשמים בניכוי חשבוניות מס פיקטיביות בסך של עשרות מיליוני שקלים, מבלי שביצעו את העסקאות המדווחות בהן. בשבוע שעבר בית המשפט השלום בנתניה גזר את דינם של הנאשמים לעונשי מאסר בפועל ממושכים .


על פי האישום הראשון, בשנים 2018-2017 ניכו הנאשמים סארי סמארה ואדהם עיראקי בתיק העוסק המורשה על שם סארי סמארה 412 חשבוניות מס פיקטיביות ע"ש ספקים שונים בסכום כולל של כ-85 מיליון שקל. האישום השני מייחס לנאשמים ניכוי של 178 חשבוניות מס פיקטיביות בחברת "מיסטר אנרגיה" בניהולם ע"ש ספקים שונים בסכום כולל של כ-43 מיליון שקל.


בשני המקרים, הנאשמים לא ביצעו או התכוונו לבצע את העסקאות המפורטות בחשבוניות, וניכו אותן על מנת להתחמק מתשלום מס בסכום כולל של כ-18 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות אחרות כוזבות, והכל בנסיבות מחמירות. הנאשמים ביצעו מעשיהם בתחכום, בשיטתיות ,במרמה ופעלו מתוך מניע כספי ובכך גרמו לפגיעה קשה בקופת המדינה. 


בשבוע שעבר, בית המשפט השלום בנתניה גזר על הנאשם סארי סמארה, מאסר לתקופה של 55 חודשים בפועל, קנס כספי בסך 650,000 שקל, התחייבות בסך 500,000 שקל וכן חודשי מאסר על תנאי. על הנאשם אדהם עיראקי, גזר בית המשפט 70 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 950,000 שקל, התחייבות בסך 500,000 שקל וכן חודשי מאסר על תנאי. על חברת "מיסטר אנרגיה" שהורשעה אף היא, בית המשפט השית קנס בסך 1,000,000 שקל.


כבוד השופטת טל אוסטפלד נאוי ציינה בגזר דינה כי "סכום המחדל מהווה שיקול כבד משקל בקביעת מתחם הענישה כאשר הוא מגלם את חומרת העבירה ומידת אשמתם של הנאשמים". כמו כן, ייחסה כבוד השופטת חומרה נוספת לעובדה שהנאשמים לא השיבו לקופת המדינה את הכסף שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיהם. כבוד השופטת התחשבה אמנם בעובדה שסמארה הינו נעדר עבר פלילי, אולם לצד זאת, ציטטה בגזר דינה את דברי בית המשפט העליון לפיהם "במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם".


תופעת ניכוי חשבוניות פיקטיביות ממשיכה להוות איום משמעותי על קופת המדינה, כאשר בשנים האחרונות נחשפו שורת פרשיות דומות שבהן ניסו נאשמים להונות את רשויות המס בסכומים של עשרות מיליוני שקלים. מקרה סמארה ועיראקי מצטרף לשורה של חקירות והליכים פליליים מהזמן האחרון, בהם פרשת ירין בן שמחון, בעל מניות בחברות קורקינטים שיתופיים, הנחשד במעורבות בניכוי חשבוניות פיקטיביות בסך של כ-33 מיליון שקל. (נזכיר גם כי החשוד מנסה להשתלט על חברת נקסטפרם באמצעות השקעה של 3 מיליון שקל- להרחבה: ההשקעה שתציל את נקסטפרם - או תסבך אותה עוד יותר?)


גם במקרה זה נחשפה מערכת מורכבת של גורמים שניסו לעטוף פעולות בלתי חוקיות במראית עין של פעילות עסקית תקינה. התיקים האחרונים מדגימים כיצד השימוש באנשי קש, בניהול חשבונות כוזב ובמצגים פיקטיביים הופך לשיטה מקובלת בקרב עברייני מס. לצד הענישה הפלילית, ברשות מתכוונים להמשיך להפעיל לחץ באמצעות קנסות כבדים, תביעות אזרחיות ושיתוף פעולה עם גורמי אכיפה נוספים, במטרה להבטיח גביית מס אמת ולהגן על האינטרס הציבורי.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יסכה 28/04/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
    אין הגיון לשלם מס אמת כאשר כל הכספים זורמים למימון חרדים פרזיטים שמסרבים לשרת בצהל או למימון התנחלויות מיותרות בשומרון.
  • נהוראי 29/04/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
    הכל זורם לפרזיטים שלא מתגייסים לצהל.
  • 6.
    עושה חשבון 28/04/2025 13:28
    הגב לתגובה זו
    יש לרשות המסים אפשרות למנוע את הפשיעה והנזק למדינה .עי חיוב כל העסקים בכל סכום להוציא חשבונית מאתר רשות המסים .ויש עוד הרבה דרכים אם רק רוצים .
  • 5.
    אנונימי 28/04/2025 12:19
    הגב לתגובה זו
    על אלימות וגניבות עונשים מגוחכים. מערכת בשירות האוליגרכיה.
  • 4.
    אנונימי 28/04/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    מוסר השכלשווה להעלים 128 מיליון ולקבל עונס מגוכך.
  • 3.
    אנונימי 28/04/2025 12:01
    הגב לתגובה זו
    ככה תושג היעילות נמשפטית ציבורית כנגד הטרור הכלכלי ערבי מוסלמי
  • 2.
    פשוט בדיחה במקום להושיב אותם בכלא 15 שנה. העונש בישראל משתלם (ל"ת)
    יואל 28/04/2025 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון גל 28/04/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
    האנשים האלו חיים ונושמים כלא בשבילהם זה כמו טיול בפארק. הכספים שהם גנבו מחכים להם מתחת לאיזה אבן וברגע שהם ישתחררו הם יעשו חיים.מתי תבינו שהעונשים האלו לא מפחידים פושעים הם מפחידים אנשים נורמטיבים והם לא עושים דברים כאלו.שני אלו צריכים להיות 30 שנה מאחורי סורג ובריח ואז אולי הבאים בתור אולי יחשבו פעמיים.
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".