תיקון היסטורי: שיפור התנאים ליתומי ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון
שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אישרו לקדם תיקוני חקיקה שיספקו מעטפת רחבה ביותר לטיפול ביתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים ובאלמנות
שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אישרו לקדם תיקוני חקיקה שיספקו מעטפת רחבה ביותר לטיפול ביתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים ובאלמנות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "מצדיעים ומתייצבים לצד מי שאיבד את היקר מכל, מתוך מחויבות מוסרית של עם ישראל כולו"
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "כשר הביטחון זו שליחות אישית ולאומית - מדובר בתיקון היסטורי שיביא לשיפור משמעותי לצרכי משפחות השכול" בין הצעדים שיקודמו בכנסת - תשלום תגמול חודשי ליתומים עד לגיל 40; הכפלת סכומי מענק נישואין או דיור; תיקון עיוותים ביחס לתשלומי גמלה
לאלמנות ועוד. ביחס ליתומים - בשנת 2021, הוקמה ביוזמת אגף משפחות, הנצחה ומורשת ועדה לשיפור התנאים והמעטפת של יתומי מערכות ישראל הבוגרים, אשר בראשה עמד השופט אליקים רובינשטיין.
שר הביטחון ושר האוצר אימצו את מסקנות הוועדה, וכן את מסקנות
עבודת מטה שבוצעה לאחר מכן ואשר המליצה להרחיב באופן משמעותי מעבר להמלצות הוועדה. השרים הנחו על קידום הצעדים הבאים באופן מיידי:
1. יתומים יזכו למענק התפתחות אישית בסך 3,465 ₪ עם הגיעם לגיל 21 ועד גיל 30
2. יתומים בגילי 30 עד 40, יקבלו מענק התפתחות אישית חודשי בסך 2,000 ₪.
3. יתום שימלאו לו 30 שנה ביום פרסום החוק יהא זכאי למענקים שסכומם הכולל עומד על 50,000 ש''ח (המענקים ישולמו בפעימה אחת או בשתי פעימות, עד הגיעו של היתום לגיל 60).
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4. תכנית ליווי אישי ליתומים עד גיל 18 תעוגן בחוק ותתוקצב בעד 50,000 אש"ח לכל יתום.
5. הגדלת מענק שניתן בהגעה לגיל 30 / נישואין / דיור (הראשון מבניהם) שכיום עומד על 170,752 ₪ לכ-300,000 ש''ח.
6. העלאת גיל הזכאות לאבחון תעסוקתי וסיוע במימון שכ"ל ללימודים אקדמאיים והכשרה מקצועית עד גיל 60.
7. יתומים שהתייתמו משני הוריהם, יזכו להארכת התגמול לו הם זכאים (כ-8,787 ₪ לחודש) מגיל 25 לגיל 30.
ביחס לאלמנות - השרים החליטו גם על קידום צעדים משמעותיים עבור אלמנות צה"ל
וכוחות הביטחון ובכלל זה:
1.המשך זכאות לקצבת שארים לאלמנות שנישאו בשנית;
2. תוספת קצבה בגובה השכר הממוצע במשק בשלושת החודשים הראשונים לאחר מות הנספה.
3. תשלום עבור הוצאות מטפלת.
4. עדכון משמעותי של סכומי הסיוע בדיור.
5. תוספת תגמול בסך 1,641 ש''ח לאלמנות מחוסרות פרנסה, בדומה להורים שכולים;
6. ביטול הקיזוז שנערך כיום בין התגמולים המשולמים להן
השרים הנחו כי יישום ההחלטות ייכללו בתיקוני
חקיקה שיספקו מענה משמעותי ורחב ליתומי ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "מדינת ישראל מוקירה את משפחות הנופלים ופועלת כדי להבטיח להן תמיכה מלאה והכרה אמיתית. ההחלטה שאישרנו היום מחזקת באופן משמעותי את הסיוע ליתומי ואלמנות צה”ל וכוחות הביטחון, ומעניקה להם ביטחון כלכלי וכלים לצמיחה אישית. אנו מעניקים מעטפת רחבה ומקיפה, עם תגמולים חודשיים, מענקי דיור וליווי אישי, כדי להבטיח עתיד טוב יותר למי ששילמו מחיר כבד למען ביטחון המדינה. זהו מהלך חשוב ומשמעותי, ואני מודה לשר הביטחון ישראל כ”ץ על השותפות בקידום הצעדים הללו, מתוך מחויבות עמוקה למשפחות הנופלים. מצדיעים ומתייצבים לצד מי שאיבד את היקר מכל, מתוך מחויבות מוסרית של עם ישראל כולו״.
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "מדינת ישראל חבה חוב עמוק לאלמנות וליתומי
צה"ל וכוחות הביטחון, שאיבדו את היקר להם מכל למען ביטחון המדינה. יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החלטתי לקדם את המעטפת הרחבה ביותר מאז קום המדינה לטיפול בהם, מתוך מחויבות מוחלטת להעניק להם את התמיכה הראויה. מדובר בתיקון עוולות היסטוריות, ובמהלך שיביא לשיפור
משמעותי בתנאים ובזכויות של יתומים ואלמנות, באמצעות תשלומים מוגדלים, מענקים חדשים, ביטול קיזוזים והכרה רחבה יותר בצרכים הייחודיים של משפחות השכול. כשר הביטחון אני רואה בכך שליחות אישית ולאומית. נעשה הכול כדי להבטיח שמדינת ישראל תכבד את המשפחות שנושאות את הכאב
הכבד ביותר, ונעניק להן את הכבוד, ההערכה והתמיכה שהן ראויות להם".
- 3.יתום צהל זה גם לאיש קבע שנפטר ממחלה או שנהרג בחופש או בתאונת דרכים מה הולך כאן הכל על חשבוני (ל"ת)אנונימי 23/02/2025 23:14הגב לתגובה זו
- 2.מנחם מנדל 23/02/2025 21:59הגב לתגובה זושלומדים רק תורה כמו פרזיטיםומסרבים לשירות צבאי
- 1.אבישלום 23/02/2025 17:26הגב לתגובה זויתום עד גיל 60 יקבל מענקים השתגעתם גיל 60 ולא עשו שום הבדלה בין יתומים ואלמנות שאיבדו את אבי המשפחה בקרב או בתאונת אימונים לבין כאלו שמתו ממחלות התאבדויות ותאונות דרכים שכבר עשרות שנים הם הרוב הגדול. החוק מנוסח רע ובאופן פופוליסטי ויעלה למדינה סכומי עתק.
- אנונימי 23/02/2025 23:56הגב לתגובה זומה חשבת נכון יש צורך לדאוג ליתומים והאלמנות אבל לבזוז בושהזה יותר מתאים לעבאס של הפלסטינים קצבאות ליתומי מחבלים פשוט בושה
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.86% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הבורסה סוגרת בשיא: ת"א 90 עלה ב-0.7%, מדד הבנייה עלה ב-1%
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
