תיקון היסטורי: שיפור התנאים ליתומי ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון
שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אישרו לקדם תיקוני חקיקה שיספקו מעטפת רחבה ביותר לטיפול ביתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים ובאלמנות
שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אישרו לקדם תיקוני חקיקה שיספקו מעטפת רחבה ביותר לטיפול ביתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים ובאלמנות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "מצדיעים ומתייצבים לצד מי שאיבד את היקר מכל, מתוך מחויבות מוסרית של עם ישראל כולו"
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "כשר הביטחון זו שליחות אישית ולאומית - מדובר בתיקון היסטורי שיביא לשיפור משמעותי לצרכי משפחות השכול" בין הצעדים שיקודמו בכנסת - תשלום תגמול חודשי ליתומים עד לגיל 40; הכפלת סכומי מענק נישואין או דיור; תיקון עיוותים ביחס לתשלומי גמלה
לאלמנות ועוד. ביחס ליתומים - בשנת 2021, הוקמה ביוזמת אגף משפחות, הנצחה ומורשת ועדה לשיפור התנאים והמעטפת של יתומי מערכות ישראל הבוגרים, אשר בראשה עמד השופט אליקים רובינשטיין.
שר הביטחון ושר האוצר אימצו את מסקנות הוועדה, וכן את מסקנות
עבודת מטה שבוצעה לאחר מכן ואשר המליצה להרחיב באופן משמעותי מעבר להמלצות הוועדה. השרים הנחו על קידום הצעדים הבאים באופן מיידי:
1. יתומים יזכו למענק התפתחות אישית בסך 3,465 ₪ עם הגיעם לגיל 21 ועד גיל 30
2. יתומים בגילי 30 עד 40, יקבלו מענק התפתחות אישית חודשי בסך 2,000 ₪.
3. יתום שימלאו לו 30 שנה ביום פרסום החוק יהא זכאי למענקים שסכומם הכולל עומד על 50,000 ש''ח (המענקים ישולמו בפעימה אחת או בשתי פעימות, עד הגיעו של היתום לגיל 60).
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4. תכנית ליווי אישי ליתומים עד גיל 18 תעוגן בחוק ותתוקצב בעד 50,000 אש"ח לכל יתום.
5. הגדלת מענק שניתן בהגעה לגיל 30 / נישואין / דיור (הראשון מבניהם) שכיום עומד על 170,752 ₪ לכ-300,000 ש''ח.
6. העלאת גיל הזכאות לאבחון תעסוקתי וסיוע במימון שכ"ל ללימודים אקדמאיים והכשרה מקצועית עד גיל 60.
7. יתומים שהתייתמו משני הוריהם, יזכו להארכת התגמול לו הם זכאים (כ-8,787 ₪ לחודש) מגיל 25 לגיל 30.
ביחס לאלמנות - השרים החליטו גם על קידום צעדים משמעותיים עבור אלמנות צה"ל
וכוחות הביטחון ובכלל זה:
1.המשך זכאות לקצבת שארים לאלמנות שנישאו בשנית;
2. תוספת קצבה בגובה השכר הממוצע במשק בשלושת החודשים הראשונים לאחר מות הנספה.
3. תשלום עבור הוצאות מטפלת.
4. עדכון משמעותי של סכומי הסיוע בדיור.
5. תוספת תגמול בסך 1,641 ש''ח לאלמנות מחוסרות פרנסה, בדומה להורים שכולים;
6. ביטול הקיזוז שנערך כיום בין התגמולים המשולמים להן
השרים הנחו כי יישום ההחלטות ייכללו בתיקוני
חקיקה שיספקו מענה משמעותי ורחב ליתומי ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "מדינת ישראל מוקירה את משפחות הנופלים ופועלת כדי להבטיח להן תמיכה מלאה והכרה אמיתית. ההחלטה שאישרנו היום מחזקת באופן משמעותי את הסיוע ליתומי ואלמנות צה”ל וכוחות הביטחון, ומעניקה להם ביטחון כלכלי וכלים לצמיחה אישית. אנו מעניקים מעטפת רחבה ומקיפה, עם תגמולים חודשיים, מענקי דיור וליווי אישי, כדי להבטיח עתיד טוב יותר למי ששילמו מחיר כבד למען ביטחון המדינה. זהו מהלך חשוב ומשמעותי, ואני מודה לשר הביטחון ישראל כ”ץ על השותפות בקידום הצעדים הללו, מתוך מחויבות עמוקה למשפחות הנופלים. מצדיעים ומתייצבים לצד מי שאיבד את היקר מכל, מתוך מחויבות מוסרית של עם ישראל כולו״.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "מדינת ישראל חבה חוב עמוק לאלמנות וליתומי
צה"ל וכוחות הביטחון, שאיבדו את היקר להם מכל למען ביטחון המדינה. יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החלטתי לקדם את המעטפת הרחבה ביותר מאז קום המדינה לטיפול בהם, מתוך מחויבות מוחלטת להעניק להם את התמיכה הראויה. מדובר בתיקון עוולות היסטוריות, ובמהלך שיביא לשיפור
משמעותי בתנאים ובזכויות של יתומים ואלמנות, באמצעות תשלומים מוגדלים, מענקים חדשים, ביטול קיזוזים והכרה רחבה יותר בצרכים הייחודיים של משפחות השכול. כשר הביטחון אני רואה בכך שליחות אישית ולאומית. נעשה הכול כדי להבטיח שמדינת ישראל תכבד את המשפחות שנושאות את הכאב
הכבד ביותר, ונעניק להן את הכבוד, ההערכה והתמיכה שהן ראויות להם".
- 3.יתום צהל זה גם לאיש קבע שנפטר ממחלה או שנהרג בחופש או בתאונת דרכים מה הולך כאן הכל על חשבוני (ל"ת)אנונימי 23/02/2025 23:14הגב לתגובה זו
- 2.מנחם מנדל 23/02/2025 21:59הגב לתגובה זושלומדים רק תורה כמו פרזיטיםומסרבים לשירות צבאי
- 1.אבישלום 23/02/2025 17:26הגב לתגובה זויתום עד גיל 60 יקבל מענקים השתגעתם גיל 60 ולא עשו שום הבדלה בין יתומים ואלמנות שאיבדו את אבי המשפחה בקרב או בתאונת אימונים לבין כאלו שמתו ממחלות התאבדויות ותאונות דרכים שכבר עשרות שנים הם הרוב הגדול. החוק מנוסח רע ובאופן פופוליסטי ויעלה למדינה סכומי עתק.
- אנונימי 23/02/2025 23:56הגב לתגובה זומה חשבת נכון יש צורך לדאוג ליתומים והאלמנות אבל לבזוז בושהזה יותר מתאים לעבאס של הפלסטינים קצבאות ליתומי מחבלים פשוט בושה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
