סמוטריץ' מכוון לשינוי בעמלות סוכני הביטוח: "זה קרב שאנהל אחרי התקציב"
שר האוצר הבהיר כי הוא תומך בהמלצות לשינוי מבנה התגמול של סוכני הביטוח, כך שהלקוחות ישלמו את העמלה ישירות, במקום הגופים המוסדיים. בנוסף, התייחס לפרשת סלייס והדגיש כי המדינה לא תעמיד ערבות לחוסכים שנפגעו
בדיון שהתקיים בכנסת בעקבות קריסתה של חברת סלייס, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר את עמדתו בנוגע לסוכני הביטוח ולתפקידם במערכת הפיננסית. הוא ציין כי הוא תומך בהמלצות הצוות הבין-משרדי, לפיהן העמלות שמשלמים הלקוחות לסוכני הביטוח יעברו מהגופים המוסדיים ישירות
ללקוחות, לצד קביעת עמלות אחידות ושיפור השקיפות בענף. לדבריו, "אנחנו חייבים ליצור מצב שלא יהיה אינסנטיב לסוכנים לקחת את העמית לאפיק מסוים, כי להם צומחת מזה איזושהי הנאה כלכלית עודפת". סמוטריץ' הדגיש כי המטרה היא לנתק בין שיקול הדעת המקצועי של הסוכן לבין דרך
התגמול שלו, והוסיף: "אני מאוד רוצה, וכבר ראית איזו מלחמה עושים עכשיו הסוכנים, שבאמת את העמלה הם יקבלו מהלקוח ולא מהיצרן, מהגוף המוסדי שמוכר את המוצר עצמו".
סמוטריץ' התייחס ללחץ שמפעילים סוכני הביטוח בניסיון לבלום את המהלך וציין כי
מדובר בגורם בעל השפעה פוליטית משמעותית. "סוכני הביטוח מחזיקים כוח פוליטי מאוד גדול. בשנה שעברה הייתי חייב לבחור קרבות, ולצערי לא יכולתי לנהל את הקרב הזה. כבר ביקשתי אצלי במשרד, מיד אחרי התקציב אני מאוד רוצה לחזור לאירוע הזה".
השלכות קריסת סלייס: "המדינה לא תפצה את המשקיעים"
בדיון התייחס סמוטריץ' גם לפרשת קריסתה של סלייס, במסגרתה נעלמו מאות מיליוני שקלים מכספי המשקיעים בקופות הגמל בניהול אישי (IRA). הוא דחה את הדרישות שהמדינה תעמיד ערבות לחוסכים, באומרו: "אי-אפשר
לאחוז את החבל בשני קצותיו - לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות, ולהגיד, רגע שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו".
סמוטריץ'
ציין כי ייתכן שהיו היבטים פליליים בפרשה, אך הבהיר כי רשויות האכיפה הן שיטפלו בנושא. במקביל, הוא הדגיש את תפקידם של סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה ואמר: "סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה צריכים לתת את הדין. יש פה גם הליכים פליליים שיצטרכו בעיניי להינקט". בנוסף,
הוא התייחס לבעלי סלייס וציין כי עליהם לקחת אחריות: "הבעלים של סלייס זו משפחה אמידה מאוד, הם יכולים וצריכים לשים כסף. גם הנאמן דורש מהם, גם אנחנו דורשים מהם".
- ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע הקריאות להחמרת הרגולציה בעקבות קריסת סלייס, סמוטריץ' הדגיש כי אין בכוונתו למהר ולנקוט בצעדים מרחיקי לכת: "האם אני חושב שבגלל שהתממש לנו סיכון בסלייס, עכשיו נחנוק את השוק ונעשה 100% רגולציה? בעיניי, הרגולציה העקרונית של רשות שוק ההון נכונה, ולא בגלל שיתממש לנו עכשיו סיכון אני רץ עכשיו לחנוק את הרגולציה".
הדיון בכנסת הדגיש את הקרב הצפוי בין משרד האוצר לבין סוכני הביטוח סביב שינוי מבנה העמלות, לצד השלכות קריסתה של סלייס על הרגולציה בשוק ההון. סמוטריץ' הבהיר כי הוא מתכוון לקדם את השינויים הנדרשים, אך הדגיש כי האחריות על ניהול הסיכונים מוטלת בראש ובראשונה על
המשקיעים עצמם.
עוד לפני כן, בתחילת השבוע לשכת סוכני הביטוח שלחה מכתב התראה לפני עתירה לבג"צ לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' והיועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה בטענה כי הצוות שהקים משרד האוצר לבחינת החזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח חרג מהמנדט שניתן לו במסגרת החלטת הממשלה, הן בכתב המינוי והן בהסבר שניתן לחברי ועדת הכספים של הכנסת בעת הקמתו.
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- טראמפ בישראל: "יום היסטורי"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
במכתב ששלחו עורכי הדין אוהד רוזן וליאור סוקול צויין כי: "הצוות חרג לחלוטין מסמכותו כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה ובכתב המינוי. פרקים שלמים בדוח, עוסקים בסוגיות שונות ואחרות, שאין להן שום קשר או זיקה לנושא החזקת הגופים המוסדיים בסוכנויות הביטוח. "מעיון בדוח נראה כי ביחס לנושאים המצויים בכתב המינוי, 'התגלעה מחלוקת', ו-'לא התקבלה הסכמה בין חברי הצוות'. משכך, כנראה, בחר הצוות לעסוק בנושאים אחרים, המצויים הרבה מחוץ לגבולות סמכותו, שם קל היה יותר לחברי הצוות להשיג הסכמות בינם לבין עצמם. "הצוות גיבש שורה ארוכה של המלצות, שאין להן קשר לנושא שהוסמך לבדוק ולהמליץ עליו, ואשר הן בעלות השלכות רוחב דרמטיות על עולם הביטוח בישראל ועל סוכני הביטוח, גם אלו שאינם בבעלות גופים מוסדיים. "באצטלא של דוח המיועד לבחון את השפעת רכישת סוכנויות ביטוח על ידי גופים מוסדיים – מבקש הצוות לשנות מן היסוד את מערך התמריצים ואת מבנה התגמול של כל סוכני הביטוח בישראל, ומבלי שנשמע קולם. "לשכת סוכני הביטוח בחרה שלא להגיש את עמדתה לוועדה, בהתייחס לכך שעסקה בהשפעות ההחזקה של גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח. אילו הובא לידיעתנו מבעוד מועד באשר לנושאים החורגים בהם עסק הצוות וכי הוא עומד לתת המלצות בנושאים אלו – היינו מציגים את עמדתנו הברורה.
"הצוות לא פרסם דוח ביניים, כפי שנהוג לעשות בדוחות של ועדות בין משרדיות, וכפי שנעשה בעשורים האחרונים גם בוועדות בין משרדיות שעסקו בתחומים פיננסים (ועדת בכר, ועדת שטרום). העובדה שלא פורסם דוח ביניים לתגובות והערות הציבור, טרקה דלת נוספת בפני שימוע ציבורי להמלצות המסתמנות של הצוות, ומנעה מאיתנו להגיב להמלצות המסתמנות לפני שהפכו לעובדה מוגמרת.
"נבקשכם לקבוע כי הצוות הבין משרדי חרג מסמכותו ולהורות לו לפרסם דוח חדש ומתוקן, אשר יעסוק בנושאים שהוגדרו לו במסגרת החלטת הממשלה וכתב המינוי ויימנע מחריגה מסמכויותיו. לחילופין,
נבקש להורות על מחיקת החלקים מהדוח אשר אינם בסמכות הצוות ולא נתבקשו הערות הציבור לגביהם".
- 5.גיא 31/01/2025 07:42הגב לתגובה זוכמה שקוף אתה שאתה מנסה לחסוך לחברות הביטוח עמלה ולגרום לציבור לשלם אותה
- 4.מילה מהשמים 30/01/2025 22:08הגב לתגובה זוניגמר הסיפור שלך השנה סמוטריץ.הכל יכה בך בחזרה בצורה הכי מחמירה שהבורא מאפשר.הכל חוזר אלייך הקא.. בידייך
- 3.לך הבייתה יתאב בצע כל התקציבים לחרדים (ל"ת)מאור 30/01/2025 18:47הגב לתגובה זו
- 2.דרור 30/01/2025 18:00הגב לתגובה זואחלה תוכנית לשפר את הרווח של... חברת הביטוחעוד שר הזוי שלא מבין כלום מהחיים שלו
- 1.יובל 30/01/2025 16:43הגב לתגובה זוחיילים סטונדנטים אנשים בין עבודות. אלו האנשים שהכי צריכים סוכן.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.