סמוטריץ' מכוון לשינוי בעמלות סוכני הביטוח: "זה קרב שאנהל אחרי התקציב"
שר האוצר הבהיר כי הוא תומך בהמלצות לשינוי מבנה התגמול של סוכני הביטוח, כך שהלקוחות ישלמו את העמלה ישירות, במקום הגופים המוסדיים. בנוסף, התייחס לפרשת סלייס והדגיש כי המדינה לא תעמיד ערבות לחוסכים שנפגעו
בדיון שהתקיים בכנסת בעקבות קריסתה של חברת סלייס, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר את עמדתו בנוגע לסוכני הביטוח ולתפקידם במערכת הפיננסית. הוא ציין כי הוא תומך בהמלצות הצוות הבין-משרדי, לפיהן העמלות שמשלמים הלקוחות לסוכני הביטוח יעברו מהגופים המוסדיים ישירות
ללקוחות, לצד קביעת עמלות אחידות ושיפור השקיפות בענף. לדבריו, "אנחנו חייבים ליצור מצב שלא יהיה אינסנטיב לסוכנים לקחת את העמית לאפיק מסוים, כי להם צומחת מזה איזושהי הנאה כלכלית עודפת". סמוטריץ' הדגיש כי המטרה היא לנתק בין שיקול הדעת המקצועי של הסוכן לבין דרך
התגמול שלו, והוסיף: "אני מאוד רוצה, וכבר ראית איזו מלחמה עושים עכשיו הסוכנים, שבאמת את העמלה הם יקבלו מהלקוח ולא מהיצרן, מהגוף המוסדי שמוכר את המוצר עצמו".
סמוטריץ' התייחס ללחץ שמפעילים סוכני הביטוח בניסיון לבלום את המהלך וציין כי
מדובר בגורם בעל השפעה פוליטית משמעותית. "סוכני הביטוח מחזיקים כוח פוליטי מאוד גדול. בשנה שעברה הייתי חייב לבחור קרבות, ולצערי לא יכולתי לנהל את הקרב הזה. כבר ביקשתי אצלי במשרד, מיד אחרי התקציב אני מאוד רוצה לחזור לאירוע הזה".
השלכות קריסת סלייס: "המדינה לא תפצה את המשקיעים"
בדיון התייחס סמוטריץ' גם לפרשת קריסתה של סלייס, במסגרתה נעלמו מאות מיליוני שקלים מכספי המשקיעים בקופות הגמל בניהול אישי (IRA). הוא דחה את הדרישות שהמדינה תעמיד ערבות לחוסכים, באומרו: "אי-אפשר
לאחוז את החבל בשני קצותיו - לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות, ולהגיד, רגע שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו".
סמוטריץ'
ציין כי ייתכן שהיו היבטים פליליים בפרשה, אך הבהיר כי רשויות האכיפה הן שיטפלו בנושא. במקביל, הוא הדגיש את תפקידם של סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה ואמר: "סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה צריכים לתת את הדין. יש פה גם הליכים פליליים שיצטרכו בעיניי להינקט". בנוסף,
הוא התייחס לבעלי סלייס וציין כי עליהם לקחת אחריות: "הבעלים של סלייס זו משפחה אמידה מאוד, הם יכולים וצריכים לשים כסף. גם הנאמן דורש מהם, גם אנחנו דורשים מהם".
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע הקריאות להחמרת הרגולציה בעקבות קריסת סלייס, סמוטריץ' הדגיש כי אין בכוונתו למהר ולנקוט בצעדים מרחיקי לכת: "האם אני חושב שבגלל שהתממש לנו סיכון בסלייס, עכשיו נחנוק את השוק ונעשה 100% רגולציה? בעיניי, הרגולציה העקרונית של רשות שוק ההון נכונה, ולא בגלל שיתממש לנו עכשיו סיכון אני רץ עכשיו לחנוק את הרגולציה".
הדיון בכנסת הדגיש את הקרב הצפוי בין משרד האוצר לבין סוכני הביטוח סביב שינוי מבנה העמלות, לצד השלכות קריסתה של סלייס על הרגולציה בשוק ההון. סמוטריץ' הבהיר כי הוא מתכוון לקדם את השינויים הנדרשים, אך הדגיש כי האחריות על ניהול הסיכונים מוטלת בראש ובראשונה על
המשקיעים עצמם.
עוד לפני כן, בתחילת השבוע לשכת סוכני הביטוח שלחה מכתב התראה לפני עתירה לבג"צ לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' והיועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה בטענה כי הצוות שהקים משרד האוצר לבחינת החזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח חרג מהמנדט שניתן לו במסגרת החלטת הממשלה, הן בכתב המינוי והן בהסבר שניתן לחברי ועדת הכספים של הכנסת בעת הקמתו.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
במכתב ששלחו עורכי הדין אוהד רוזן וליאור סוקול צויין כי: "הצוות חרג לחלוטין מסמכותו כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה ובכתב המינוי. פרקים שלמים בדוח, עוסקים בסוגיות שונות ואחרות, שאין להן שום קשר או זיקה לנושא החזקת הגופים המוסדיים בסוכנויות הביטוח. "מעיון בדוח נראה כי ביחס לנושאים המצויים בכתב המינוי, 'התגלעה מחלוקת', ו-'לא התקבלה הסכמה בין חברי הצוות'. משכך, כנראה, בחר הצוות לעסוק בנושאים אחרים, המצויים הרבה מחוץ לגבולות סמכותו, שם קל היה יותר לחברי הצוות להשיג הסכמות בינם לבין עצמם. "הצוות גיבש שורה ארוכה של המלצות, שאין להן קשר לנושא שהוסמך לבדוק ולהמליץ עליו, ואשר הן בעלות השלכות רוחב דרמטיות על עולם הביטוח בישראל ועל סוכני הביטוח, גם אלו שאינם בבעלות גופים מוסדיים. "באצטלא של דוח המיועד לבחון את השפעת רכישת סוכנויות ביטוח על ידי גופים מוסדיים – מבקש הצוות לשנות מן היסוד את מערך התמריצים ואת מבנה התגמול של כל סוכני הביטוח בישראל, ומבלי שנשמע קולם. "לשכת סוכני הביטוח בחרה שלא להגיש את עמדתה לוועדה, בהתייחס לכך שעסקה בהשפעות ההחזקה של גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח. אילו הובא לידיעתנו מבעוד מועד באשר לנושאים החורגים בהם עסק הצוות וכי הוא עומד לתת המלצות בנושאים אלו – היינו מציגים את עמדתנו הברורה.
"הצוות לא פרסם דוח ביניים, כפי שנהוג לעשות בדוחות של ועדות בין משרדיות, וכפי שנעשה בעשורים האחרונים גם בוועדות בין משרדיות שעסקו בתחומים פיננסים (ועדת בכר, ועדת שטרום). העובדה שלא פורסם דוח ביניים לתגובות והערות הציבור, טרקה דלת נוספת בפני שימוע ציבורי להמלצות המסתמנות של הצוות, ומנעה מאיתנו להגיב להמלצות המסתמנות לפני שהפכו לעובדה מוגמרת.
"נבקשכם לקבוע כי הצוות הבין משרדי חרג מסמכותו ולהורות לו לפרסם דוח חדש ומתוקן, אשר יעסוק בנושאים שהוגדרו לו במסגרת החלטת הממשלה וכתב המינוי ויימנע מחריגה מסמכויותיו. לחילופין,
נבקש להורות על מחיקת החלקים מהדוח אשר אינם בסמכות הצוות ולא נתבקשו הערות הציבור לגביהם".
- 5.גיא 31/01/2025 07:42הגב לתגובה זוכמה שקוף אתה שאתה מנסה לחסוך לחברות הביטוח עמלה ולגרום לציבור לשלם אותה
- 4.מילה מהשמים 30/01/2025 22:08הגב לתגובה זוניגמר הסיפור שלך השנה סמוטריץ.הכל יכה בך בחזרה בצורה הכי מחמירה שהבורא מאפשר.הכל חוזר אלייך הקא.. בידייך
- 3.לך הבייתה יתאב בצע כל התקציבים לחרדים (ל"ת)מאור 30/01/2025 18:47הגב לתגובה זו
- 2.דרור 30/01/2025 18:00הגב לתגובה זואחלה תוכנית לשפר את הרווח של... חברת הביטוחעוד שר הזוי שלא מבין כלום מהחיים שלו
- 1.יובל 30/01/2025 16:43הגב לתגובה זוחיילים סטונדנטים אנשים בין עבודות. אלו האנשים שהכי צריכים סוכן.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
