סמוטריץ' מכוון לשינוי בעמלות סוכני הביטוח: "זה קרב שאנהל אחרי התקציב"
שר האוצר הבהיר כי הוא תומך בהמלצות לשינוי מבנה התגמול של סוכני הביטוח, כך שהלקוחות ישלמו את העמלה ישירות, במקום הגופים המוסדיים. בנוסף, התייחס לפרשת סלייס והדגיש כי המדינה לא תעמיד ערבות לחוסכים שנפגעו
בדיון שהתקיים בכנסת בעקבות קריסתה של חברת סלייס, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר את עמדתו בנוגע לסוכני הביטוח ולתפקידם במערכת הפיננסית. הוא ציין כי הוא תומך בהמלצות הצוות הבין-משרדי, לפיהן העמלות שמשלמים הלקוחות לסוכני הביטוח יעברו מהגופים המוסדיים ישירות
ללקוחות, לצד קביעת עמלות אחידות ושיפור השקיפות בענף. לדבריו, "אנחנו חייבים ליצור מצב שלא יהיה אינסנטיב לסוכנים לקחת את העמית לאפיק מסוים, כי להם צומחת מזה איזושהי הנאה כלכלית עודפת". סמוטריץ' הדגיש כי המטרה היא לנתק בין שיקול הדעת המקצועי של הסוכן לבין דרך
התגמול שלו, והוסיף: "אני מאוד רוצה, וכבר ראית איזו מלחמה עושים עכשיו הסוכנים, שבאמת את העמלה הם יקבלו מהלקוח ולא מהיצרן, מהגוף המוסדי שמוכר את המוצר עצמו".
סמוטריץ' התייחס ללחץ שמפעילים סוכני הביטוח בניסיון לבלום את המהלך וציין כי
מדובר בגורם בעל השפעה פוליטית משמעותית. "סוכני הביטוח מחזיקים כוח פוליטי מאוד גדול. בשנה שעברה הייתי חייב לבחור קרבות, ולצערי לא יכולתי לנהל את הקרב הזה. כבר ביקשתי אצלי במשרד, מיד אחרי התקציב אני מאוד רוצה לחזור לאירוע הזה".
השלכות קריסת סלייס: "המדינה לא תפצה את המשקיעים"
בדיון התייחס סמוטריץ' גם לפרשת קריסתה של סלייס, במסגרתה נעלמו מאות מיליוני שקלים מכספי המשקיעים בקופות הגמל בניהול אישי (IRA). הוא דחה את הדרישות שהמדינה תעמיד ערבות לחוסכים, באומרו: "אי-אפשר
לאחוז את החבל בשני קצותיו - לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות, ולהגיד, רגע שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו".
סמוטריץ'
ציין כי ייתכן שהיו היבטים פליליים בפרשה, אך הבהיר כי רשויות האכיפה הן שיטפלו בנושא. במקביל, הוא הדגיש את תפקידם של סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה ואמר: "סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה צריכים לתת את הדין. יש פה גם הליכים פליליים שיצטרכו בעיניי להינקט". בנוסף,
הוא התייחס לבעלי סלייס וציין כי עליהם לקחת אחריות: "הבעלים של סלייס זו משפחה אמידה מאוד, הם יכולים וצריכים לשים כסף. גם הנאמן דורש מהם, גם אנחנו דורשים מהם".
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע הקריאות להחמרת הרגולציה בעקבות קריסת סלייס, סמוטריץ' הדגיש כי אין בכוונתו למהר ולנקוט בצעדים מרחיקי לכת: "האם אני חושב שבגלל שהתממש לנו סיכון בסלייס, עכשיו נחנוק את השוק ונעשה 100% רגולציה? בעיניי, הרגולציה העקרונית של רשות שוק ההון נכונה, ולא בגלל שיתממש לנו עכשיו סיכון אני רץ עכשיו לחנוק את הרגולציה".
הדיון בכנסת הדגיש את הקרב הצפוי בין משרד האוצר לבין סוכני הביטוח סביב שינוי מבנה העמלות, לצד השלכות קריסתה של סלייס על הרגולציה בשוק ההון. סמוטריץ' הבהיר כי הוא מתכוון לקדם את השינויים הנדרשים, אך הדגיש כי האחריות על ניהול הסיכונים מוטלת בראש ובראשונה על
המשקיעים עצמם.
עוד לפני כן, בתחילת השבוע לשכת סוכני הביטוח שלחה מכתב התראה לפני עתירה לבג"צ לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' והיועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה בטענה כי הצוות שהקים משרד האוצר לבחינת החזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח חרג מהמנדט שניתן לו במסגרת החלטת הממשלה, הן בכתב המינוי והן בהסבר שניתן לחברי ועדת הכספים של הכנסת בעת הקמתו.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
במכתב ששלחו עורכי הדין אוהד רוזן וליאור סוקול צויין כי: "הצוות חרג לחלוטין מסמכותו כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה ובכתב המינוי. פרקים שלמים בדוח, עוסקים בסוגיות שונות ואחרות, שאין להן שום קשר או זיקה לנושא החזקת הגופים המוסדיים בסוכנויות הביטוח. "מעיון בדוח נראה כי ביחס לנושאים המצויים בכתב המינוי, 'התגלעה מחלוקת', ו-'לא התקבלה הסכמה בין חברי הצוות'. משכך, כנראה, בחר הצוות לעסוק בנושאים אחרים, המצויים הרבה מחוץ לגבולות סמכותו, שם קל היה יותר לחברי הצוות להשיג הסכמות בינם לבין עצמם. "הצוות גיבש שורה ארוכה של המלצות, שאין להן קשר לנושא שהוסמך לבדוק ולהמליץ עליו, ואשר הן בעלות השלכות רוחב דרמטיות על עולם הביטוח בישראל ועל סוכני הביטוח, גם אלו שאינם בבעלות גופים מוסדיים. "באצטלא של דוח המיועד לבחון את השפעת רכישת סוכנויות ביטוח על ידי גופים מוסדיים – מבקש הצוות לשנות מן היסוד את מערך התמריצים ואת מבנה התגמול של כל סוכני הביטוח בישראל, ומבלי שנשמע קולם. "לשכת סוכני הביטוח בחרה שלא להגיש את עמדתה לוועדה, בהתייחס לכך שעסקה בהשפעות ההחזקה של גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח. אילו הובא לידיעתנו מבעוד מועד באשר לנושאים החורגים בהם עסק הצוות וכי הוא עומד לתת המלצות בנושאים אלו – היינו מציגים את עמדתנו הברורה.
"הצוות לא פרסם דוח ביניים, כפי שנהוג לעשות בדוחות של ועדות בין משרדיות, וכפי שנעשה בעשורים האחרונים גם בוועדות בין משרדיות שעסקו בתחומים פיננסים (ועדת בכר, ועדת שטרום). העובדה שלא פורסם דוח ביניים לתגובות והערות הציבור, טרקה דלת נוספת בפני שימוע ציבורי להמלצות המסתמנות של הצוות, ומנעה מאיתנו להגיב להמלצות המסתמנות לפני שהפכו לעובדה מוגמרת.
"נבקשכם לקבוע כי הצוות הבין משרדי חרג מסמכותו ולהורות לו לפרסם דוח חדש ומתוקן, אשר יעסוק בנושאים שהוגדרו לו במסגרת החלטת הממשלה וכתב המינוי ויימנע מחריגה מסמכויותיו. לחילופין,
נבקש להורות על מחיקת החלקים מהדוח אשר אינם בסמכות הצוות ולא נתבקשו הערות הציבור לגביהם".
- 5.גיא 31/01/2025 07:42הגב לתגובה זוכמה שקוף אתה שאתה מנסה לחסוך לחברות הביטוח עמלה ולגרום לציבור לשלם אותה
- 4.מילה מהשמים 30/01/2025 22:08הגב לתגובה זוניגמר הסיפור שלך השנה סמוטריץ.הכל יכה בך בחזרה בצורה הכי מחמירה שהבורא מאפשר.הכל חוזר אלייך הקא.. בידייך
- 3.לך הבייתה יתאב בצע כל התקציבים לחרדים (ל"ת)מאור 30/01/2025 18:47הגב לתגובה זו
- 2.דרור 30/01/2025 18:00הגב לתגובה זואחלה תוכנית לשפר את הרווח של... חברת הביטוחעוד שר הזוי שלא מבין כלום מהחיים שלו
- 1.יובל 30/01/2025 16:43הגב לתגובה זוחיילים סטונדנטים אנשים בין עבודות. אלו האנשים שהכי צריכים סוכן.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
