בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מכוון לשינוי בעמלות סוכני הביטוח: "זה קרב שאנהל אחרי התקציב"

שר האוצר הבהיר כי הוא תומך בהמלצות לשינוי מבנה התגמול של סוכני הביטוח, כך שהלקוחות ישלמו את העמלה ישירות, במקום הגופים המוסדיים. בנוסף, התייחס לפרשת סלייס והדגיש כי המדינה לא תעמיד ערבות לחוסכים שנפגעו

אביחי טדסה | (5)

בדיון שהתקיים בכנסת בעקבות קריסתה של חברת סלייס, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר את עמדתו בנוגע לסוכני הביטוח ולתפקידם במערכת הפיננסית. הוא ציין כי הוא תומך בהמלצות הצוות הבין-משרדי, לפיהן העמלות שמשלמים הלקוחות לסוכני הביטוח יעברו מהגופים המוסדיים ישירות ללקוחות, לצד קביעת עמלות אחידות ושיפור השקיפות בענף. לדבריו, "אנחנו חייבים ליצור מצב שלא יהיה אינסנטיב לסוכנים לקחת את העמית לאפיק מסוים, כי להם צומחת מזה איזושהי הנאה כלכלית עודפת". סמוטריץ' הדגיש כי המטרה היא לנתק בין שיקול הדעת המקצועי של הסוכן לבין דרך התגמול שלו, והוסיף: "אני מאוד רוצה, וכבר ראית איזו מלחמה עושים עכשיו הסוכנים, שבאמת את העמלה הם יקבלו מהלקוח ולא מהיצרן, מהגוף המוסדי שמוכר את המוצר עצמו".


סמוטריץ' התייחס ללחץ שמפעילים סוכני הביטוח בניסיון לבלום את המהלך וציין כי מדובר בגורם בעל השפעה פוליטית משמעותית. "סוכני הביטוח מחזיקים כוח פוליטי מאוד גדול. בשנה שעברה הייתי חייב לבחור קרבות, ולצערי לא יכולתי לנהל את הקרב הזה. כבר ביקשתי אצלי במשרד, מיד אחרי התקציב אני מאוד רוצה לחזור לאירוע הזה".


השלכות קריסת סלייס: "המדינה לא תפצה את המשקיעים"


בדיון התייחס סמוטריץ' גם לפרשת קריסתה של סלייס, במסגרתה נעלמו מאות מיליוני שקלים מכספי המשקיעים בקופות הגמל בניהול אישי (IRA). הוא דחה את הדרישות שהמדינה תעמיד ערבות לחוסכים, באומרו: "אי-אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו - לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות, ולהגיד, רגע שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו".


סמוטריץ' ציין כי ייתכן שהיו היבטים פליליים בפרשה, אך הבהיר כי רשויות האכיפה הן שיטפלו בנושא. במקביל, הוא הדגיש את תפקידם של סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה ואמר: "סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה צריכים לתת את הדין. יש פה גם הליכים פליליים שיצטרכו בעיניי להינקט". בנוסף, הוא התייחס לבעלי סלייס וציין כי עליהם לקחת אחריות: "הבעלים של סלייס זו משפחה אמידה מאוד, הם יכולים וצריכים לשים כסף. גם הנאמן דורש מהם, גם אנחנו דורשים מהם".


על רקע הקריאות להחמרת הרגולציה בעקבות קריסת סלייס, סמוטריץ' הדגיש כי אין בכוונתו למהר ולנקוט בצעדים מרחיקי לכת: "האם אני חושב שבגלל שהתממש לנו סיכון בסלייס, עכשיו נחנוק את השוק ונעשה 100% רגולציה? בעיניי, הרגולציה העקרונית של רשות שוק ההון נכונה, ולא בגלל שיתממש לנו עכשיו סיכון אני רץ עכשיו לחנוק את הרגולציה".


הדיון בכנסת הדגיש את הקרב הצפוי בין משרד האוצר לבין סוכני הביטוח סביב שינוי מבנה העמלות, לצד השלכות קריסתה של סלייס על הרגולציה בשוק ההון. סמוטריץ' הבהיר כי הוא מתכוון לקדם את השינויים הנדרשים, אך הדגיש כי האחריות על ניהול הסיכונים מוטלת בראש ובראשונה על המשקיעים עצמם.



עוד לפני כן, בתחילת השבוע לשכת סוכני הביטוח שלחה מכתב התראה לפני עתירה לבג"צ לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' והיועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה בטענה כי הצוות שהקים משרד האוצר לבחינת החזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח חרג מהמנדט שניתן לו במסגרת החלטת הממשלה, הן בכתב המינוי והן בהסבר שניתן לחברי ועדת הכספים של הכנסת בעת הקמתו.

קיראו עוד ב"בארץ"


במכתב ששלחו עורכי הדין אוהד רוזן וליאור סוקול צויין כי: "הצוות חרג לחלוטין מסמכותו כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה ובכתב המינוי. פרקים שלמים בדוח, עוסקים בסוגיות שונות ואחרות, שאין להן שום קשר או זיקה לנושא החזקת הגופים המוסדיים בסוכנויות הביטוח. "מעיון בדוח נראה כי ביחס לנושאים המצויים בכתב המינוי, 'התגלעה מחלוקת', ו-'לא התקבלה הסכמה בין חברי הצוות'. משכך, כנראה, בחר הצוות לעסוק בנושאים אחרים, המצויים הרבה מחוץ לגבולות סמכותו, שם קל היה יותר לחברי הצוות להשיג הסכמות בינם לבין עצמם. "הצוות גיבש שורה ארוכה של המלצות, שאין להן קשר לנושא שהוסמך לבדוק ולהמליץ עליו, ואשר הן בעלות השלכות רוחב דרמטיות על עולם הביטוח בישראל ועל סוכני הביטוח, גם אלו שאינם בבעלות גופים מוסדיים. "באצטלא של דוח המיועד לבחון את השפעת רכישת סוכנויות ביטוח על ידי גופים מוסדיים – מבקש הצוות לשנות מן היסוד את מערך התמריצים ואת מבנה התגמול של כל סוכני הביטוח בישראל, ומבלי שנשמע קולם. "לשכת סוכני הביטוח בחרה שלא להגיש את עמדתה לוועדה, בהתייחס לכך שעסקה בהשפעות ההחזקה של גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח. אילו הובא לידיעתנו מבעוד מועד באשר לנושאים החורגים בהם עסק הצוות וכי הוא עומד לתת המלצות בנושאים אלו – היינו מציגים את עמדתנו הברורה.


"הצוות לא פרסם דוח ביניים, כפי שנהוג לעשות בדוחות של ועדות בין משרדיות, וכפי שנעשה בעשורים האחרונים גם בוועדות בין משרדיות שעסקו בתחומים פיננסים (ועדת בכר, ועדת שטרום). העובדה שלא פורסם דוח ביניים לתגובות והערות הציבור, טרקה דלת נוספת בפני שימוע ציבורי להמלצות המסתמנות של הצוות, ומנעה מאיתנו להגיב להמלצות המסתמנות לפני שהפכו לעובדה מוגמרת.

"נבקשכם לקבוע כי הצוות הבין משרדי חרג מסמכותו ולהורות לו לפרסם דוח חדש ומתוקן, אשר יעסוק בנושאים שהוגדרו לו במסגרת החלטת הממשלה וכתב המינוי ויימנע מחריגה מסמכויותיו. לחילופין, נבקש להורות על מחיקת החלקים מהדוח אשר אינם בסמכות הצוות ולא נתבקשו הערות הציבור לגביהם".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גיא 31/01/2025 07:42
    הגב לתגובה זו
    כמה שקוף אתה שאתה מנסה לחסוך לחברות הביטוח עמלה ולגרום לציבור לשלם אותה
  • 4.
    מילה מהשמים 30/01/2025 22:08
    הגב לתגובה זו
    ניגמר הסיפור שלך השנה סמוטריץ.הכל יכה בך בחזרה בצורה הכי מחמירה שהבורא מאפשר.הכל חוזר אלייך הקא.. בידייך
  • 3.
    לך הבייתה יתאב בצע כל התקציבים לחרדים (ל"ת)
    מאור 30/01/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דרור 30/01/2025 18:00
    הגב לתגובה זו
    אחלה תוכנית לשפר את הרווח של... חברת הביטוחעוד שר הזוי שלא מבין כלום מהחיים שלו
  • 1.
    יובל 30/01/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
    חיילים סטונדנטים אנשים בין עבודות. אלו האנשים שהכי צריכים סוכן.
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.