סמוטריץ' מכוון לשינוי בעמלות סוכני הביטוח: "זה קרב שאנהל אחרי התקציב"

שר האוצר הבהיר כי הוא תומך בהמלצות לשינוי מבנה התגמול של סוכני הביטוח, כך שהלקוחות ישלמו את העמלה ישירות, במקום הגופים המוסדיים. בנוסף, התייחס לפרשת סלייס והדגיש כי המדינה לא תעמיד ערבות לחוסכים שנפגעו

אביחי טדסה | (5)

בדיון שהתקיים בכנסת בעקבות קריסתה של חברת סלייס, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר את עמדתו בנוגע לסוכני הביטוח ולתפקידם במערכת הפיננסית. הוא ציין כי הוא תומך בהמלצות הצוות הבין-משרדי, לפיהן העמלות שמשלמים הלקוחות לסוכני הביטוח יעברו מהגופים המוסדיים ישירות ללקוחות, לצד קביעת עמלות אחידות ושיפור השקיפות בענף. לדבריו, "אנחנו חייבים ליצור מצב שלא יהיה אינסנטיב לסוכנים לקחת את העמית לאפיק מסוים, כי להם צומחת מזה איזושהי הנאה כלכלית עודפת". סמוטריץ' הדגיש כי המטרה היא לנתק בין שיקול הדעת המקצועי של הסוכן לבין דרך התגמול שלו, והוסיף: "אני מאוד רוצה, וכבר ראית איזו מלחמה עושים עכשיו הסוכנים, שבאמת את העמלה הם יקבלו מהלקוח ולא מהיצרן, מהגוף המוסדי שמוכר את המוצר עצמו".


סמוטריץ' התייחס ללחץ שמפעילים סוכני הביטוח בניסיון לבלום את המהלך וציין כי מדובר בגורם בעל השפעה פוליטית משמעותית. "סוכני הביטוח מחזיקים כוח פוליטי מאוד גדול. בשנה שעברה הייתי חייב לבחור קרבות, ולצערי לא יכולתי לנהל את הקרב הזה. כבר ביקשתי אצלי במשרד, מיד אחרי התקציב אני מאוד רוצה לחזור לאירוע הזה".


השלכות קריסת סלייס: "המדינה לא תפצה את המשקיעים"


בדיון התייחס סמוטריץ' גם לפרשת קריסתה של סלייס, במסגרתה נעלמו מאות מיליוני שקלים מכספי המשקיעים בקופות הגמל בניהול אישי (IRA). הוא דחה את הדרישות שהמדינה תעמיד ערבות לחוסכים, באומרו: "אי-אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו - לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות, ולהגיד, רגע שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו".


סמוטריץ' ציין כי ייתכן שהיו היבטים פליליים בפרשה, אך הבהיר כי רשויות האכיפה הן שיטפלו בנושא. במקביל, הוא הדגיש את תפקידם של סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה ואמר: "סוכני הביטוח שהיו מעורבים בפרשה צריכים לתת את הדין. יש פה גם הליכים פליליים שיצטרכו בעיניי להינקט". בנוסף, הוא התייחס לבעלי סלייס וציין כי עליהם לקחת אחריות: "הבעלים של סלייס זו משפחה אמידה מאוד, הם יכולים וצריכים לשים כסף. גם הנאמן דורש מהם, גם אנחנו דורשים מהם".


על רקע הקריאות להחמרת הרגולציה בעקבות קריסת סלייס, סמוטריץ' הדגיש כי אין בכוונתו למהר ולנקוט בצעדים מרחיקי לכת: "האם אני חושב שבגלל שהתממש לנו סיכון בסלייס, עכשיו נחנוק את השוק ונעשה 100% רגולציה? בעיניי, הרגולציה העקרונית של רשות שוק ההון נכונה, ולא בגלל שיתממש לנו עכשיו סיכון אני רץ עכשיו לחנוק את הרגולציה".


הדיון בכנסת הדגיש את הקרב הצפוי בין משרד האוצר לבין סוכני הביטוח סביב שינוי מבנה העמלות, לצד השלכות קריסתה של סלייס על הרגולציה בשוק ההון. סמוטריץ' הבהיר כי הוא מתכוון לקדם את השינויים הנדרשים, אך הדגיש כי האחריות על ניהול הסיכונים מוטלת בראש ובראשונה על המשקיעים עצמם.



עוד לפני כן, בתחילת השבוע לשכת סוכני הביטוח שלחה מכתב התראה לפני עתירה לבג"צ לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' והיועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה בטענה כי הצוות שהקים משרד האוצר לבחינת החזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח חרג מהמנדט שניתן לו במסגרת החלטת הממשלה, הן בכתב המינוי והן בהסבר שניתן לחברי ועדת הכספים של הכנסת בעת הקמתו.

קיראו עוד ב"בארץ"


במכתב ששלחו עורכי הדין אוהד רוזן וליאור סוקול צויין כי: "הצוות חרג לחלוטין מסמכותו כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה ובכתב המינוי. פרקים שלמים בדוח, עוסקים בסוגיות שונות ואחרות, שאין להן שום קשר או זיקה לנושא החזקת הגופים המוסדיים בסוכנויות הביטוח. "מעיון בדוח נראה כי ביחס לנושאים המצויים בכתב המינוי, 'התגלעה מחלוקת', ו-'לא התקבלה הסכמה בין חברי הצוות'. משכך, כנראה, בחר הצוות לעסוק בנושאים אחרים, המצויים הרבה מחוץ לגבולות סמכותו, שם קל היה יותר לחברי הצוות להשיג הסכמות בינם לבין עצמם. "הצוות גיבש שורה ארוכה של המלצות, שאין להן קשר לנושא שהוסמך לבדוק ולהמליץ עליו, ואשר הן בעלות השלכות רוחב דרמטיות על עולם הביטוח בישראל ועל סוכני הביטוח, גם אלו שאינם בבעלות גופים מוסדיים. "באצטלא של דוח המיועד לבחון את השפעת רכישת סוכנויות ביטוח על ידי גופים מוסדיים – מבקש הצוות לשנות מן היסוד את מערך התמריצים ואת מבנה התגמול של כל סוכני הביטוח בישראל, ומבלי שנשמע קולם. "לשכת סוכני הביטוח בחרה שלא להגיש את עמדתה לוועדה, בהתייחס לכך שעסקה בהשפעות ההחזקה של גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח. אילו הובא לידיעתנו מבעוד מועד באשר לנושאים החורגים בהם עסק הצוות וכי הוא עומד לתת המלצות בנושאים אלו – היינו מציגים את עמדתנו הברורה.


"הצוות לא פרסם דוח ביניים, כפי שנהוג לעשות בדוחות של ועדות בין משרדיות, וכפי שנעשה בעשורים האחרונים גם בוועדות בין משרדיות שעסקו בתחומים פיננסים (ועדת בכר, ועדת שטרום). העובדה שלא פורסם דוח ביניים לתגובות והערות הציבור, טרקה דלת נוספת בפני שימוע ציבורי להמלצות המסתמנות של הצוות, ומנעה מאיתנו להגיב להמלצות המסתמנות לפני שהפכו לעובדה מוגמרת.

"נבקשכם לקבוע כי הצוות הבין משרדי חרג מסמכותו ולהורות לו לפרסם דוח חדש ומתוקן, אשר יעסוק בנושאים שהוגדרו לו במסגרת החלטת הממשלה וכתב המינוי ויימנע מחריגה מסמכויותיו. לחילופין, נבקש להורות על מחיקת החלקים מהדוח אשר אינם בסמכות הצוות ולא נתבקשו הערות הציבור לגביהם".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גיא 31/01/2025 07:42
    הגב לתגובה זו
    כמה שקוף אתה שאתה מנסה לחסוך לחברות הביטוח עמלה ולגרום לציבור לשלם אותה
  • 4.
    מילה מהשמים 30/01/2025 22:08
    הגב לתגובה זו
    ניגמר הסיפור שלך השנה סמוטריץ.הכל יכה בך בחזרה בצורה הכי מחמירה שהבורא מאפשר.הכל חוזר אלייך הקא.. בידייך
  • 3.
    לך הבייתה יתאב בצע כל התקציבים לחרדים (ל"ת)
    מאור 30/01/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דרור 30/01/2025 18:00
    הגב לתגובה זו
    אחלה תוכנית לשפר את הרווח של... חברת הביטוחעוד שר הזוי שלא מבין כלום מהחיים שלו
  • 1.
    יובל 30/01/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
    חיילים סטונדנטים אנשים בין עבודות. אלו האנשים שהכי צריכים סוכן.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.