שי אהרונוביץ: "בדקנו היטב, המס על הרווחים הכלואים ישפיע באופן מינורי על המשק"
הכנסות המדינה עברו את היעד המתוכנן בזכות דצמבר הטוב והגיעו ל-435 מיליארד שקל; בקרוב: הנחיות וסימולטור בנוגע לחוק על הרווחים הכלואים
מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, התייחס היום לחוק על המס על הרווחים הכלואים ואומר: "ישבנו קרוב לשנה על הנושא, בדקנו עם יועצים כלכליים מחוץ לרשות המיסים ומחוץ לאוצר, ואנחנו סמוכים ובטוחים שההשפעה על המשק תהיה מינורית". האמירה הזו אמורה להרגיע אלפי רואי חשבון ורבבות עסקים שנמצאים בחוסר הבנה לגבי החוק. החוק שאמור היה לטפל באלו שמתחמקים מתשלום מס של 50% ומקימים חברה ופועלים דרכה כדי לשלם מס של 23%, התרחב וכלל בעצם הרבה מאוד חברות תפעוליות אמיתיות. כלומר, המס בעצם יכול על חברות עסקיות שלא קמו כתכנון מס.
יש למעשה שני סוגים של מסים במסגרת החוק - שוטפים ועל הרווחים הצבורים. על הרווחים הצבורים-כלואים יש לשלם מס של 2%, אלא אם משלמים דיבידנד של 6% מהרווח הכלוא (בשנה הראשונה - 5%). יש התייחסות רחבה למה זה הרווח הכלוא וגם מגינים למס - קיזוז של הוצאות, התחשבות בהפסדים ובנכסים "טובים" שקשורים לפעילות עסקית. המס השני הוא השוטף ותחת שלושה תנאים - יתרת עודפים של 750 אלף, רווחיות לפני מס של 25% ומחזור של מתחת ל-30 מיליון שקל (איך עשו דבר כזה - נתנו לעשירים ביותר לחמוק מהמס?) יש להכיר ברווח שמעל הרווחיות של 25% כרווח אצל הנישום ולקבוע לו מס שולי של עד 50%.
אהרונוביץ, שאמר את הדברים בכנס של המכון לאנרגיה וסביבה הוסיף: "יש שיש חששות, גם לנו יש חששות. בסופו של דבר אנחנו משנים פה את נושא המיסוי הדו-שלבי במידה מסוימת. מדובר בחקיקה נכונה, שמתחברת לתקופה המאתגרת מבחינת הכנסות המדינה ממיסים. בימים אלה הרשות עובדת על פרסום הנחיות, הוראות ביצוע וסימולטור שיתפרסמו בשבועות הקרובים. "אנחנו יודעים שמדובר בחקיקה לא פשוטה, מסובכת להבנה ולתפעול מבחינת השוק", ציין אהרונוביץ, והבטיח כי הרשות תבדוק את ההשפעות באופן שוטף.
הכנסות המדינה חזקות למרות המלחמה
בהתייחסו להכנסות המדינה, חשף אהרונוביץ כי ב-2024 הן הפתיעו לטובה וצפויות לעבור את היעד המעודכן של 435 מיליארד שקל בכ-2%. היעד להכנסות ממיסים לשנת 2025 עומד על 469.2 מיליארד שקל. "חצי טריליון זה לא מילה גסה", אמר, "יכול להיות שזה רף מאוד גבוה, אבל רשות המיסים צריכה לשים את היעד הזה לנגד עיניה".
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתגר הרכבים החשמליים והמעבר למס פחמן - אהרונוביץ התייחס גם לאתגרים הפיסקליים הנובעים מהמעבר לרכבים חשמליים, שכבר מהווים 25% מהיבוא. "הבלו על דלקים ומס הקניה על כלי רכב הביאו למדינה קרוב ל-40 מליארד ש"ח ב-2024 אך יש חשש לאובדן הכנסות של מליארדים בשנים הקרובות.", אמר והוסיף כי "אנחנו לא נוכל להתחמק עוד הרבה שנים ממס נסועה".
- 4.דביר 08/01/2025 14:57הגב לתגובה זוהוא המס סופי.כל מי שבבעלותו חברה ורוצה להנות מהרווחיםחייב למשוך אותם כדיבידנדואז המיסוי הכולל הוא מעל 50%.אז מספיק עם השקרים. הפכנו להיות מדינה של שקרנים בני שקרנים.חאלס.
- 3.יוסי 07/01/2025 14:37הגב לתגובה זואם הממשלה היתה דואגת לאזרחים היתה קודם סוגרת משרדים מיותריםאבל הממשלה זה קודם כל גיובים למקורבים והעברת תקציבים למגזרים רצויים הרי תמיד אפשר להכניס את היד לכיס של האזרחים העובדים ולקחת עוד קצת בשביל זה האזרחים קיימים
- 2.יעד הגביה ל 2025 נראה שאפתני. לא יפתיע אם כדי לעמוד בו יטילו מיסים נוספים (ל"ת)מפחיד 07/01/2025 14:01הגב לתגובה זו
- 1.פונים לרואי החשבון והם עדיין לא יודעים בודאות להסביר לנו מה ההשלכות של החוק עבורנו בושה למדינה (ל"ת)חוק מסורבל ומסובך לחישוב 07/01/2025 13:59הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
