שי אהרונוביץ: "בדקנו היטב, המס על הרווחים הכלואים ישפיע באופן מינורי על המשק"
הכנסות המדינה עברו את היעד המתוכנן בזכות דצמבר הטוב והגיעו ל-435 מיליארד שקל; בקרוב: הנחיות וסימולטור בנוגע לחוק על הרווחים הכלואים
מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, התייחס היום לחוק על המס על הרווחים הכלואים ואומר: "ישבנו קרוב לשנה על הנושא, בדקנו עם יועצים כלכליים מחוץ לרשות המיסים ומחוץ לאוצר, ואנחנו סמוכים ובטוחים שההשפעה על המשק תהיה מינורית". האמירה הזו אמורה להרגיע אלפי רואי חשבון ורבבות עסקים שנמצאים בחוסר הבנה לגבי החוק. החוק שאמור היה לטפל באלו שמתחמקים מתשלום מס של 50% ומקימים חברה ופועלים דרכה כדי לשלם מס של 23%, התרחב וכלל בעצם הרבה מאוד חברות תפעוליות אמיתיות. כלומר, המס בעצם יכול על חברות עסקיות שלא קמו כתכנון מס.
יש למעשה שני סוגים של מסים במסגרת החוק - שוטפים ועל הרווחים הצבורים. על הרווחים הצבורים-כלואים יש לשלם מס של 2%, אלא אם משלמים דיבידנד של 6% מהרווח הכלוא (בשנה הראשונה - 5%). יש התייחסות רחבה למה זה הרווח הכלוא וגם מגינים למס - קיזוז של הוצאות, התחשבות בהפסדים ובנכסים "טובים" שקשורים לפעילות עסקית. המס השני הוא השוטף ותחת שלושה תנאים - יתרת עודפים של 750 אלף, רווחיות לפני מס של 25% ומחזור של מתחת ל-30 מיליון שקל (איך עשו דבר כזה - נתנו לעשירים ביותר לחמוק מהמס?) יש להכיר ברווח שמעל הרווחיות של 25% כרווח אצל הנישום ולקבוע לו מס שולי של עד 50%.
אהרונוביץ, שאמר את הדברים בכנס של המכון לאנרגיה וסביבה הוסיף: "יש שיש חששות, גם לנו יש חששות. בסופו של דבר אנחנו משנים פה את נושא המיסוי הדו-שלבי במידה מסוימת. מדובר בחקיקה נכונה, שמתחברת לתקופה המאתגרת מבחינת הכנסות המדינה ממיסים. בימים אלה הרשות עובדת על פרסום הנחיות, הוראות ביצוע וסימולטור שיתפרסמו בשבועות הקרובים. "אנחנו יודעים שמדובר בחקיקה לא פשוטה, מסובכת להבנה ולתפעול מבחינת השוק", ציין אהרונוביץ, והבטיח כי הרשות תבדוק את ההשפעות באופן שוטף.
הכנסות המדינה חזקות למרות המלחמה
בהתייחסו להכנסות המדינה, חשף אהרונוביץ כי ב-2024 הן הפתיעו לטובה וצפויות לעבור את היעד המעודכן של 435 מיליארד שקל בכ-2%. היעד להכנסות ממיסים לשנת 2025 עומד על 469.2 מיליארד שקל. "חצי טריליון זה לא מילה גסה", אמר, "יכול להיות שזה רף מאוד גבוה, אבל רשות המיסים צריכה לשים את היעד הזה לנגד עיניה".
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתגר הרכבים החשמליים והמעבר למס פחמן - אהרונוביץ התייחס גם לאתגרים הפיסקליים הנובעים מהמעבר לרכבים חשמליים, שכבר מהווים 25% מהיבוא. "הבלו על דלקים ומס הקניה על כלי רכב הביאו למדינה קרוב ל-40 מליארד ש"ח ב-2024 אך יש חשש לאובדן הכנסות של מליארדים בשנים הקרובות.", אמר והוסיף כי "אנחנו לא נוכל להתחמק עוד הרבה שנים ממס נסועה".
- 4.דביר 08/01/2025 14:57הגב לתגובה זוהוא המס סופי.כל מי שבבעלותו חברה ורוצה להנות מהרווחיםחייב למשוך אותם כדיבידנדואז המיסוי הכולל הוא מעל 50%.אז מספיק עם השקרים. הפכנו להיות מדינה של שקרנים בני שקרנים.חאלס.
- 3.יוסי 07/01/2025 14:37הגב לתגובה זואם הממשלה היתה דואגת לאזרחים היתה קודם סוגרת משרדים מיותריםאבל הממשלה זה קודם כל גיובים למקורבים והעברת תקציבים למגזרים רצויים הרי תמיד אפשר להכניס את היד לכיס של האזרחים העובדים ולקחת עוד קצת בשביל זה האזרחים קיימים
- 2.יעד הגביה ל 2025 נראה שאפתני. לא יפתיע אם כדי לעמוד בו יטילו מיסים נוספים (ל"ת)מפחיד 07/01/2025 14:01הגב לתגובה זו
- 1.פונים לרואי החשבון והם עדיין לא יודעים בודאות להסביר לנו מה ההשלכות של החוק עבורנו בושה למדינה (ל"ת)חוק מסורבל ומסובך לחישוב 07/01/2025 13:59הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
