שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

שי אהרונוביץ: "בדקנו היטב, המס על הרווחים הכלואים ישפיע באופן מינורי על המשק"

הכנסות המדינה עברו את היעד המתוכנן בזכות דצמבר הטוב והגיעו ל-435 מיליארד שקל; בקרוב: הנחיות וסימולטור בנוגע לחוק על הרווחים הכלואים

איתן גרסטנפלד | (4)

מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, התייחס היום לחוק על המס על הרווחים הכלואים ואומר:  "ישבנו קרוב לשנה על הנושא, בדקנו עם יועצים כלכליים מחוץ לרשות המיסים ומחוץ לאוצר, ואנחנו סמוכים ובטוחים שההשפעה על המשק תהיה מינורית". האמירה הזו אמורה להרגיע אלפי רואי חשבון ורבבות עסקים שנמצאים בחוסר הבנה לגבי החוק. החוק שאמור היה לטפל באלו שמתחמקים מתשלום מס של 50% ומקימים חברה ופועלים דרכה כדי לשלם מס של 23%, התרחב וכלל בעצם הרבה מאוד חברות תפעוליות אמיתיות. כלומר, המס בעצם יכול על חברות עסקיות שלא קמו כתכנון מס.


יש למעשה שני סוגים של מסים במסגרת החוק - שוטפים ועל הרווחים הצבורים. על הרווחים הצבורים-כלואים יש לשלם מס של 2%, אלא אם משלמים דיבידנד של 6% מהרווח הכלוא (בשנה הראשונה - 5%). יש התייחסות רחבה למה זה הרווח הכלוא וגם מגינים למס - קיזוז של הוצאות, התחשבות בהפסדים ובנכסים "טובים" שקשורים לפעילות עסקית. המס השני הוא השוטף ותחת שלושה תנאים - יתרת עודפים של 750 אלף, רווחיות לפני מס של 25% ומחזור של מתחת ל-30 מיליון שקל (איך עשו דבר כזה - נתנו לעשירים ביותר לחמוק מהמס?) יש להכיר ברווח שמעל הרווחיות של 25% כרווח אצל הנישום ולקבוע לו מס שולי של עד 50%. 


 אהרונוביץ, שאמר את הדברים בכנס של המכון לאנרגיה וסביבה  הוסיף: "יש שיש חששות, גם לנו יש חששות. בסופו של דבר אנחנו משנים פה את נושא המיסוי הדו-שלבי במידה מסוימת. מדובר בחקיקה נכונה, שמתחברת לתקופה המאתגרת מבחינת הכנסות המדינה ממיסים. בימים אלה הרשות עובדת על פרסום הנחיות, הוראות ביצוע וסימולטור שיתפרסמו בשבועות הקרובים. "אנחנו יודעים שמדובר בחקיקה לא פשוטה, מסובכת להבנה ולתפעול מבחינת השוק", ציין אהרונוביץ, והבטיח כי הרשות תבדוק את ההשפעות באופן שוטף. 


הכנסות המדינה חזקות למרות המלחמה

בהתייחסו להכנסות המדינה, חשף אהרונוביץ כי ב-2024 הן הפתיעו לטובה וצפויות לעבור את היעד המעודכן של 435 מיליארד שקל בכ-2%. היעד להכנסות ממיסים לשנת 2025 עומד על 469.2 מיליארד שקל. "חצי טריליון זה לא מילה גסה", אמר, "יכול להיות שזה רף מאוד גבוה, אבל רשות המיסים צריכה לשים את היעד הזה לנגד עיניה". 


אתגר הרכבים החשמליים והמעבר למס פחמן -  אהרונוביץ התייחס גם לאתגרים הפיסקליים הנובעים מהמעבר לרכבים חשמליים, שכבר מהווים 25% מהיבוא. "הבלו על דלקים ומס הקניה על כלי רכב הביאו למדינה קרוב ל-40 מליארד ש"ח ב-2024 אך יש חשש לאובדן הכנסות של מליארדים בשנים הקרובות.", אמר והוסיף כי "אנחנו לא נוכל להתחמק עוד הרבה שנים ממס נסועה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דביר 08/01/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    הוא המס סופי.כל מי שבבעלותו חברה ורוצה להנות מהרווחיםחייב למשוך אותם כדיבידנדואז המיסוי הכולל הוא מעל 50%.אז מספיק עם השקרים. הפכנו להיות מדינה של שקרנים בני שקרנים.חאלס.
  • 3.
    יוסי 07/01/2025 14:37
    הגב לתגובה זו
    אם הממשלה היתה דואגת לאזרחים היתה קודם סוגרת משרדים מיותריםאבל הממשלה זה קודם כל גיובים למקורבים והעברת תקציבים למגזרים רצויים הרי תמיד אפשר להכניס את היד לכיס של האזרחים העובדים ולקחת עוד קצת בשביל זה האזרחים קיימים
  • 2.
    יעד הגביה ל 2025 נראה שאפתני. לא יפתיע אם כדי לעמוד בו יטילו מיסים נוספים (ל"ת)
    מפחיד 07/01/2025 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פונים לרואי החשבון והם עדיין לא יודעים בודאות להסביר לנו מה ההשלכות של החוק עבורנו בושה למדינה (ל"ת)
    חוק מסורבל ומסובך לחישוב 07/01/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.