שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

שי אהרונוביץ: "בדקנו היטב, המס על הרווחים הכלואים ישפיע באופן מינורי על המשק"

הכנסות המדינה עברו את היעד המתוכנן בזכות דצמבר הטוב והגיעו ל-435 מיליארד שקל; בקרוב: הנחיות וסימולטור בנוגע לחוק על הרווחים הכלואים

איתן גרסטנפלד | (4)

מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, התייחס היום לחוק על המס על הרווחים הכלואים ואומר:  "ישבנו קרוב לשנה על הנושא, בדקנו עם יועצים כלכליים מחוץ לרשות המיסים ומחוץ לאוצר, ואנחנו סמוכים ובטוחים שההשפעה על המשק תהיה מינורית". האמירה הזו אמורה להרגיע אלפי רואי חשבון ורבבות עסקים שנמצאים בחוסר הבנה לגבי החוק. החוק שאמור היה לטפל באלו שמתחמקים מתשלום מס של 50% ומקימים חברה ופועלים דרכה כדי לשלם מס של 23%, התרחב וכלל בעצם הרבה מאוד חברות תפעוליות אמיתיות. כלומר, המס בעצם יכול על חברות עסקיות שלא קמו כתכנון מס.


יש למעשה שני סוגים של מסים במסגרת החוק - שוטפים ועל הרווחים הצבורים. על הרווחים הצבורים-כלואים יש לשלם מס של 2%, אלא אם משלמים דיבידנד של 6% מהרווח הכלוא (בשנה הראשונה - 5%). יש התייחסות רחבה למה זה הרווח הכלוא וגם מגינים למס - קיזוז של הוצאות, התחשבות בהפסדים ובנכסים "טובים" שקשורים לפעילות עסקית. המס השני הוא השוטף ותחת שלושה תנאים - יתרת עודפים של 750 אלף, רווחיות לפני מס של 25% ומחזור של מתחת ל-30 מיליון שקל (איך עשו דבר כזה - נתנו לעשירים ביותר לחמוק מהמס?) יש להכיר ברווח שמעל הרווחיות של 25% כרווח אצל הנישום ולקבוע לו מס שולי של עד 50%. 


 אהרונוביץ, שאמר את הדברים בכנס של המכון לאנרגיה וסביבה  הוסיף: "יש שיש חששות, גם לנו יש חששות. בסופו של דבר אנחנו משנים פה את נושא המיסוי הדו-שלבי במידה מסוימת. מדובר בחקיקה נכונה, שמתחברת לתקופה המאתגרת מבחינת הכנסות המדינה ממיסים. בימים אלה הרשות עובדת על פרסום הנחיות, הוראות ביצוע וסימולטור שיתפרסמו בשבועות הקרובים. "אנחנו יודעים שמדובר בחקיקה לא פשוטה, מסובכת להבנה ולתפעול מבחינת השוק", ציין אהרונוביץ, והבטיח כי הרשות תבדוק את ההשפעות באופן שוטף. 


הכנסות המדינה חזקות למרות המלחמה

בהתייחסו להכנסות המדינה, חשף אהרונוביץ כי ב-2024 הן הפתיעו לטובה וצפויות לעבור את היעד המעודכן של 435 מיליארד שקל בכ-2%. היעד להכנסות ממיסים לשנת 2025 עומד על 469.2 מיליארד שקל. "חצי טריליון זה לא מילה גסה", אמר, "יכול להיות שזה רף מאוד גבוה, אבל רשות המיסים צריכה לשים את היעד הזה לנגד עיניה". 


אתגר הרכבים החשמליים והמעבר למס פחמן -  אהרונוביץ התייחס גם לאתגרים הפיסקליים הנובעים מהמעבר לרכבים חשמליים, שכבר מהווים 25% מהיבוא. "הבלו על דלקים ומס הקניה על כלי רכב הביאו למדינה קרוב ל-40 מליארד ש"ח ב-2024 אך יש חשש לאובדן הכנסות של מליארדים בשנים הקרובות.", אמר והוסיף כי "אנחנו לא נוכל להתחמק עוד הרבה שנים ממס נסועה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דביר 08/01/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    הוא המס סופי.כל מי שבבעלותו חברה ורוצה להנות מהרווחיםחייב למשוך אותם כדיבידנדואז המיסוי הכולל הוא מעל 50%.אז מספיק עם השקרים. הפכנו להיות מדינה של שקרנים בני שקרנים.חאלס.
  • 3.
    יוסי 07/01/2025 14:37
    הגב לתגובה זו
    אם הממשלה היתה דואגת לאזרחים היתה קודם סוגרת משרדים מיותריםאבל הממשלה זה קודם כל גיובים למקורבים והעברת תקציבים למגזרים רצויים הרי תמיד אפשר להכניס את היד לכיס של האזרחים העובדים ולקחת עוד קצת בשביל זה האזרחים קיימים
  • 2.
    יעד הגביה ל 2025 נראה שאפתני. לא יפתיע אם כדי לעמוד בו יטילו מיסים נוספים (ל"ת)
    מפחיד 07/01/2025 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פונים לרואי החשבון והם עדיין לא יודעים בודאות להסביר לנו מה ההשלכות של החוק עבורנו בושה למדינה (ל"ת)
    חוק מסורבל ומסובך לחישוב 07/01/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.