שי אהרונוביץ: "בדקנו היטב, המס על הרווחים הכלואים ישפיע באופן מינורי על המשק"

הכנסות המדינה עברו את היעד המתוכנן בזכות דצמבר הטוב והגיעו ל-435 מיליארד שקל; בקרוב: הנחיות וסימולטור בנוגע לחוק על הרווחים הכלואים

איתן גרסטנפלד | (4)

מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, התייחס היום לחוק על המס על הרווחים הכלואים ואומר:  "ישבנו קרוב לשנה על הנושא, בדקנו עם יועצים כלכליים מחוץ לרשות המיסים ומחוץ לאוצר, ואנחנו סמוכים ובטוחים שההשפעה על המשק תהיה מינורית". האמירה הזו אמורה להרגיע אלפי רואי חשבון ורבבות עסקים שנמצאים בחוסר הבנה לגבי החוק. החוק שאמור היה לטפל באלו שמתחמקים מתשלום מס של 50% ומקימים חברה ופועלים דרכה כדי לשלם מס של 23%, התרחב וכלל בעצם הרבה מאוד חברות תפעוליות אמיתיות. כלומר, המס בעצם יכול על חברות עסקיות שלא קמו כתכנון מס.


יש למעשה שני סוגים של מסים במסגרת החוק - שוטפים ועל הרווחים הצבורים. על הרווחים הצבורים-כלואים יש לשלם מס של 2%, אלא אם משלמים דיבידנד של 6% מהרווח הכלוא (בשנה הראשונה - 5%). יש התייחסות רחבה למה זה הרווח הכלוא וגם מגינים למס - קיזוז של הוצאות, התחשבות בהפסדים ובנכסים "טובים" שקשורים לפעילות עסקית. המס השני הוא השוטף ותחת שלושה תנאים - יתרת עודפים של 750 אלף, רווחיות לפני מס של 25% ומחזור של מתחת ל-30 מיליון שקל (איך עשו דבר כזה - נתנו לעשירים ביותר לחמוק מהמס?) יש להכיר ברווח שמעל הרווחיות של 25% כרווח אצל הנישום ולקבוע לו מס שולי של עד 50%. 


 אהרונוביץ, שאמר את הדברים בכנס של המכון לאנרגיה וסביבה  הוסיף: "יש שיש חששות, גם לנו יש חששות. בסופו של דבר אנחנו משנים פה את נושא המיסוי הדו-שלבי במידה מסוימת. מדובר בחקיקה נכונה, שמתחברת לתקופה המאתגרת מבחינת הכנסות המדינה ממיסים. בימים אלה הרשות עובדת על פרסום הנחיות, הוראות ביצוע וסימולטור שיתפרסמו בשבועות הקרובים. "אנחנו יודעים שמדובר בחקיקה לא פשוטה, מסובכת להבנה ולתפעול מבחינת השוק", ציין אהרונוביץ, והבטיח כי הרשות תבדוק את ההשפעות באופן שוטף. 


הכנסות המדינה חזקות למרות המלחמה

בהתייחסו להכנסות המדינה, חשף אהרונוביץ כי ב-2024 הן הפתיעו לטובה וצפויות לעבור את היעד המעודכן של 435 מיליארד שקל בכ-2%. היעד להכנסות ממיסים לשנת 2025 עומד על 469.2 מיליארד שקל. "חצי טריליון זה לא מילה גסה", אמר, "יכול להיות שזה רף מאוד גבוה, אבל רשות המיסים צריכה לשים את היעד הזה לנגד עיניה". 


אתגר הרכבים החשמליים והמעבר למס פחמן -  אהרונוביץ התייחס גם לאתגרים הפיסקליים הנובעים מהמעבר לרכבים חשמליים, שכבר מהווים 25% מהיבוא. "הבלו על דלקים ומס הקניה על כלי רכב הביאו למדינה קרוב ל-40 מליארד ש"ח ב-2024 אך יש חשש לאובדן הכנסות של מליארדים בשנים הקרובות.", אמר והוסיף כי "אנחנו לא נוכל להתחמק עוד הרבה שנים ממס נסועה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דביר 08/01/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    הוא המס סופי.כל מי שבבעלותו חברה ורוצה להנות מהרווחיםחייב למשוך אותם כדיבידנדואז המיסוי הכולל הוא מעל 50%.אז מספיק עם השקרים. הפכנו להיות מדינה של שקרנים בני שקרנים.חאלס.
  • 3.
    יוסי 07/01/2025 14:37
    הגב לתגובה זו
    אם הממשלה היתה דואגת לאזרחים היתה קודם סוגרת משרדים מיותריםאבל הממשלה זה קודם כל גיובים למקורבים והעברת תקציבים למגזרים רצויים הרי תמיד אפשר להכניס את היד לכיס של האזרחים העובדים ולקחת עוד קצת בשביל זה האזרחים קיימים
  • 2.
    יעד הגביה ל 2025 נראה שאפתני. לא יפתיע אם כדי לעמוד בו יטילו מיסים נוספים (ל"ת)
    מפחיד 07/01/2025 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פונים לרואי החשבון והם עדיין לא יודעים בודאות להסביר לנו מה ההשלכות של החוק עבורנו בושה למדינה (ל"ת)
    חוק מסורבל ומסובך לחישוב 07/01/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%


תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים



עמית בר |

הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.

פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים. 

תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי

לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל,  והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.

לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.

למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.