מכה משולשת: מסים, הקפאות והתייקרויות - החבילה המלאה של 2025
גל התייקרויות חדש יכה באזרחי ישראל עם פתיחת השנה החדשה, כאשר שורה של מסים ותעריפים במשק צפויים לעלות. מהמע"מ ועד לארנונה, מחשמל ועד דלק - כמעט כל תחום בחיי היומיום יושפע מההתייקרויות הצפויות.
הארנונה מובילה את גל ההתייקרויות עם עלייה משמעותית של 5.3% שתורגש היטב בכיסם של התושבים. העלייה, המבוססת על שילוב של עליית מדד המחירים לצרכן והזינוק בשכר במגזר הציבורי, עשויה אף להתעצם בעתיד כאשר רשויות מקומיות יקבלו אפשרות להעלות את התעריף ב-5% נוספים.
בתחום האנרגיה, צרכני החשמל יתמודדו עם התייקרות של 3.5% בתעריפים. העלייה, שמתונה מהצפוי, מושפעת ממגוון גורמים, ביניהם המעבר לאנרגיות מתחדשות והשפעות המלחמה על תשתיות האנרגיה במדינה.
כשהודיעו על השינויים במע"מ ועל הגזרות הנוספות חישבנו את העלות למשפחה ממוצעת ונדהמנו - בדיקת ביזפורטל: משפחה ממוצעת תיפגע ב-1,000 שקל בחודש; מה אפשר לעשוות?. החל מהיום זה קורה, הנה ההשפעה של כל גזרה והמשמעות שלה.
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- עובד "נתקע" בחו"ל - האם ההוצאות שלו מוכרות במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס היסף, המכונה גם "מס עשירים", יזנק מ-3% ל-5%. המס, החל על הכנסות מהון מעל 721,560 שקלים,
נועד לתקן עיוות במערכת המס הישראלית, שבה מיסוי ההון נמוך יחסית למדרגות מס ההכנסה הגבוהות. מה זה אומר? שמי שמרוויח מעל 60 אלף שקל אם הכנסות מסביב (זה יכול להיות שכר של 40 ועוד הכנסות נוספות של כ-20 אלף שקל בחודש) ימוסה בשיעור מס נוסף של 5%. זה לא מעט וזה מביא
את שיעור המס הכולל שלו למעל 50%.
מה זה מס יסף, האם הוא יחול גם על מעמד הביניים ולמה הוא בעצם מס שבח בתחפושת?
מיסוי נוסף משמעותי הוא בתחום הרכבים - בעלי הרכבים החשמליים נפרדים בהדרגה מההטבות לעומת רכבי הבנזין, עם העלאת מס הקנייה ל-45% לעומת מס קנייה בשנה קודמת של 35% וביטול ההנחה באגרת הרישוי. משמעות הדבר היא תוספת של כ-2,000 שקל בשנה לבעלי רכב חשמלי לצד התייקרות הרכב החשמלי בכמה אלפים טובים - בין 4% ל-8%.
נעבור למים, מצרך בסיסי וחיוני, יתייקרו ב-2% לכל המגזרים. העלייה, שמתונה מהתכנון המקורי, תביא את מחירי המים לשיא העשור האחרון, בעיקר בשל המעבר להתפלה והאינפלציה במשק. החשחמל יעלה ב-4%.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
הביטוח הלאומי מצטרף למגמה עם העלאה של 1.2% בדמי הביטוח. העלייה, שתתחלק בין העובדים למעסיקים, תעלה לשכיר הממוצע כ-1,440 שקל בשנה, כאשר עצמאים יישאו בנטל המלא.
בתחום הדלק, צפויה עלייה מתונה של 1.1% במחיר הבנזין, שתביא את מחיר ליטר בנזין 95 ל-7.2 שקלים. העלייה נובעת בעיקר מהעלאת המע"מ ועדכוני מדד הבלו, למרות ירידה במחירי הדלק באגן הים התיכון.
ההשפעה המצטברת של כל ההתייקרויות צפויה להיות משמעותית במיוחד עבור משקי הבית הישראליים, שכבר מתמודדים עם יוקר המחיה הגבוה ויש עלייה שמקיפה את הכל - העלייה במע"מ ב-1%, שתחול על כמעט כל המוצרים והשירותים.
הקפאת מדרגות המס
וזה לא הכל. השינוי המשמעותי ביותר צפוי להגיע דווקא מכיוון שרבים לא מודעים לו - הקפאת מדרגות המס. ההחלטה, שתימשך שלוש שנים, צפויה להוביל לעלייה אפקטיבית של 7%-8% במס ההכנסה השנתי של כל עובד. אדם ששילם מס שנתי של 10,000 שקל בשנת 2024, ישלם ב-2025 סכום של 10,850 שקלים. ברמות השכר הנמוכות מדובר בעשרות שקלים בחודש, ובשכר הגבוה מגיעים לאלפי שקלים.
בנוסף - כל עובד במשק יאבד יום הבראה אחד בשנה - שווי של 385 שקל במגזר הפרטי ו-434 שקל במגזר הציבורי. במקביל, דמי הביטוח הלאומי יתייקרו בכ-60 שקל בממוצע לעובד בחודש, כאשר העלייה תורגש גם אצל מובטלים (40 שקל) וסטודנטים ואברכים (14 שקל). המכה תורגש באופן כפול אצל זוגות עובדים: תא משפחתי של עצמאים צפו לספוג עלייה שנתית של כ-3,000 שקל בתשלומי ביטוח לאומי.
בנוסף, הקפאת קצבאות הילדים תבטל את העדכון השנתי שהיה אמור להתבצע ב-2025. משמעות ההחלטה היא אובדן של 62 עד 78 שקל לילד עד גיל 18 בשנה - סכום שאמנם נראה קטן, אך מצטרף לשורה ארוכה של פגיעות בהכנסה הפנויה של משקי הבית.
- 2.ממשלת שמאל כלכלי וחורבן. הגרעון יגדל והכנסה ממיסים תרד יחסית לאוכולוסיה (ל"ת)רועיי 01/01/2025 10:39הגב לתגובה זו
- 1.עושה חשבון 01/01/2025 09:17הגב לתגובה זובעלי חוב עם משכנתא של 1 מיליון שח יתמודדו עם קיטון בהכנסה הפנויה הכנסה נטו לאחר הוצאות מחייה וגידול בהוצאות ריבית והון כגון משכנתא רכישת רכב וכו . מהלך זה יעביר משפחות למצב עני בפועל גירעון חודשי המחייב ירידה ברמת החיים לרבות מכירת רכוש .

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.
לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד
האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת
הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף
באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל
בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים
קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.
