ירידה של 24%! אולי המשקיעים בארה"ב הגזימו קצת?
איך קורה שבנק שמדווח על זינוק של 250% ברווחים ועוקף פי 3 את תחזיות האנליסטים נופל בשיעור החד ביותר מזה 3 שבועות?
בנק אוף אמריקה פרסם אתמול את דוחותיו ה"טובים" אבל המשקיעים לא אהבו את מה ששמעו, ומשכו את סקטור הפיננסים ויחד איתו את כל וול-סטריט לירידות. אז מה קרה שם: פרסום הדוחות נתן לאנליסטים להבין מאיפה הגיעו אותם רווחים והם לא אהבו את מה שראו, הסתבר כי חלק גדול ביותר של הרווחים הוא חד פעמי ולא נובע מפעילות שוטפת של הבנק, או במילים אחרות ניסו לעבוד עלינו שהמצב משתפר כשלמעשה בתחום הצרכני, שכולל כרטיסי אשראי, משכנתאות וביטוח החברה המשיכה להפסיד ואף סיפקה תחזית שחורה לגבי ההמשך שהודיעה שתפריש כ-13 מיליארד דולר נוספים לכיסוי הפסדים מנתינת אשראי ותרשום עוד 1.7 מיליארד דולר בעסקי כרטיסי האשראי.
נוסף על כך צריך לקחת בחשבון גם את החיסכון בפיטורים של 35 אלף עובדים ורווח של 1.9 מיליארד דולר שהחברה רשמה ממכירת מניותיה לבנק מסין. אם זה היה רק הבנק אוף אמריקה אפשר היה להמשיך להיות רגועים אבל כנראה זה לא רק הוא. סיטי שדיווח על תוצאותיו הטובים ביום שישי עשה גם הוא לא מעט תרגילים חשבונאים בניהם רווח מרכישה רעיונית של האג"ח שלהם שנסחר בשוק בפחות מערכו (למרות שבפועל לא רכשה אותו), רווח משיערוך עצמי גבוה לני"ע הרעילים שברשותה (תחום שעליו הזהרנו שעלול לקרות בסקירותינו הקודמות).
רגע, אולי הגזימו קצת עם כל התגובה השלילית? למען האמת ירידות של 3%-4% (אתמול בוול סטריט) הם לא כל כך הגזמה ובטח שלא בתנודתיות האחרונה. עכשיו עומדת השאלה האם באמת הבנקים כולם החליטו בתאום להטעות את המשקיעים. קודם כל זה יכול להיות, אבל אני לא מאמין בקונספירציות וקשה לי להאמין שזה נכון, אם היו נפגשים בטח היינו יודעים על זה משהו, אבל יתכן ותאום לא מתוכנן שכזה בוצע ע"י לא אחר מאשר הממשל הפדרלי , מצד אחד יתכן שהיה זה רעיון שלו ליצור את הרושם שהסקטור מתאושש בכדי לעצור את כדור השלג, תומך בתיאוריה זו הוא ההיתר שניתן לבנקים לשערך בעצמם את נכסיהם הרעילים שגם אם לא נאמר לבנקים ישירות לעשות כך זוהי תוצאתו של ההיתר.
אפשרות נוספת היא אולי מבחני הלחץ, שטרם פורסמו לציבור, שנזכיר שמטרתם לקבוע איזה מהבנקים יקבלו סיוע ואילו בסיכון גבוה לפשיטת רגל. אם נכנס רגע לראש של מנהל אחד הבנקים שכשל במבחן (הוא יודע אך המשקיעים עדיין לא) אותו מנהל מסיק שזמן החברה קצוב ואין לה טווח ארוך ולכן יעדיף להפקיר את הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר, להציג רווחים חד פעמיים, למשוך בונוסים ואז לפשוט את הרגל. האפשרות נוספת היא שהבנקים חושבים שהמשקיעים טיפשים ולא יבינו את הדוחות, מה שלא נראה לי. אם אתם מאמינים באחד הרעיונות שהעליתי או שיש לכם עוד איזה רעיון שיתמוך בתיאוריה שמדובר בהטעיה משולבת של הבנקים הגדולים בארה"ב, האופציות בפניכם ברורות. אם לא, קחו בחשבון שהשוק כבר הגיב לדוחות, הוא תזזיתי ופחדן ויכול להיות שסתם פרנואי.
ואז גם הנתון הזה נתקע, ה-Leading Indicator - הוא אומנם היה צפוי להיות שלילי (0.2%-) אבל אז הוא הפתיע עוד יותר (0.3%-) ודחף את וול-סטריט לירידות חדות יותר. מיהו אותו אינדיקטור סורר: האינדיקטור מאותת למעשה על הכיוון הצפוי של הכלכלה ברבעון/שניים הקרובים ולכן גדל הספק האם הכלכלה האמריקאית תצליח להיחלץ מהמשבר במחצית השנייה של השנה כמו שצופה קונצנזוס החזאים (0.3% צמיחה ברבעון השלישי ו-1.5% ברבעון הרביעי) וכן מעלה את השאלה האם תוכניות ההמרצה הממשלתיות יעילות או שחבל על הכסף. האינדיקטור מכיל 10 מדדים שונים בניהם מספר תביעות אבטלה ראשוניות, הזמנות חדשות ממפעלים, אישורי בנייה חדשים, בטחון הצרכנים ועוד.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.