ירידה של 24%! אולי המשקיעים בארה"ב הגזימו קצת?
איך קורה שבנק שמדווח על זינוק של 250% ברווחים ועוקף פי 3 את תחזיות האנליסטים נופל בשיעור החד ביותר מזה 3 שבועות?
בנק אוף אמריקה פרסם אתמול את דוחותיו ה"טובים" אבל המשקיעים לא אהבו את מה ששמעו, ומשכו את סקטור הפיננסים ויחד איתו את כל וול-סטריט לירידות. אז מה קרה שם: פרסום הדוחות נתן לאנליסטים להבין מאיפה הגיעו אותם רווחים והם לא אהבו את מה שראו, הסתבר כי חלק גדול ביותר של הרווחים הוא חד פעמי ולא נובע מפעילות שוטפת של הבנק, או במילים אחרות ניסו לעבוד עלינו שהמצב משתפר כשלמעשה בתחום הצרכני, שכולל כרטיסי אשראי, משכנתאות וביטוח החברה המשיכה להפסיד ואף סיפקה תחזית שחורה לגבי ההמשך שהודיעה שתפריש כ-13 מיליארד דולר נוספים לכיסוי הפסדים מנתינת אשראי ותרשום עוד 1.7 מיליארד דולר בעסקי כרטיסי האשראי.
נוסף על כך צריך לקחת בחשבון גם את החיסכון בפיטורים של 35 אלף עובדים ורווח של 1.9 מיליארד דולר שהחברה רשמה ממכירת מניותיה לבנק מסין. אם זה היה רק הבנק אוף אמריקה אפשר היה להמשיך להיות רגועים אבל כנראה זה לא רק הוא. סיטי שדיווח על תוצאותיו הטובים ביום שישי עשה גם הוא לא מעט תרגילים חשבונאים בניהם רווח מרכישה רעיונית של האג"ח שלהם שנסחר בשוק בפחות מערכו (למרות שבפועל לא רכשה אותו), רווח משיערוך עצמי גבוה לני"ע הרעילים שברשותה (תחום שעליו הזהרנו שעלול לקרות בסקירותינו הקודמות).
רגע, אולי הגזימו קצת עם כל התגובה השלילית? למען האמת ירידות של 3%-4% (אתמול בוול סטריט) הם לא כל כך הגזמה ובטח שלא בתנודתיות האחרונה. עכשיו עומדת השאלה האם באמת הבנקים כולם החליטו בתאום להטעות את המשקיעים. קודם כל זה יכול להיות, אבל אני לא מאמין בקונספירציות וקשה לי להאמין שזה נכון, אם היו נפגשים בטח היינו יודעים על זה משהו, אבל יתכן ותאום לא מתוכנן שכזה בוצע ע"י לא אחר מאשר הממשל הפדרלי , מצד אחד יתכן שהיה זה רעיון שלו ליצור את הרושם שהסקטור מתאושש בכדי לעצור את כדור השלג, תומך בתיאוריה זו הוא ההיתר שניתן לבנקים לשערך בעצמם את נכסיהם הרעילים שגם אם לא נאמר לבנקים ישירות לעשות כך זוהי תוצאתו של ההיתר.
אפשרות נוספת היא אולי מבחני הלחץ, שטרם פורסמו לציבור, שנזכיר שמטרתם לקבוע איזה מהבנקים יקבלו סיוע ואילו בסיכון גבוה לפשיטת רגל. אם נכנס רגע לראש של מנהל אחד הבנקים שכשל במבחן (הוא יודע אך המשקיעים עדיין לא) אותו מנהל מסיק שזמן החברה קצוב ואין לה טווח ארוך ולכן יעדיף להפקיר את הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר, להציג רווחים חד פעמיים, למשוך בונוסים ואז לפשוט את הרגל. האפשרות נוספת היא שהבנקים חושבים שהמשקיעים טיפשים ולא יבינו את הדוחות, מה שלא נראה לי. אם אתם מאמינים באחד הרעיונות שהעליתי או שיש לכם עוד איזה רעיון שיתמוך בתיאוריה שמדובר בהטעיה משולבת של הבנקים הגדולים בארה"ב, האופציות בפניכם ברורות. אם לא, קחו בחשבון שהשוק כבר הגיב לדוחות, הוא תזזיתי ופחדן ויכול להיות שסתם פרנואי.
ואז גם הנתון הזה נתקע, ה-Leading Indicator - הוא אומנם היה צפוי להיות שלילי (0.2%-) אבל אז הוא הפתיע עוד יותר (0.3%-) ודחף את וול-סטריט לירידות חדות יותר. מיהו אותו אינדיקטור סורר: האינדיקטור מאותת למעשה על הכיוון הצפוי של הכלכלה ברבעון/שניים הקרובים ולכן גדל הספק האם הכלכלה האמריקאית תצליח להיחלץ מהמשבר במחצית השנייה של השנה כמו שצופה קונצנזוס החזאים (0.3% צמיחה ברבעון השלישי ו-1.5% ברבעון הרביעי) וכן מעלה את השאלה האם תוכניות ההמרצה הממשלתיות יעילות או שחבל על הכסף. האינדיקטור מכיל 10 מדדים שונים בניהם מספר תביעות אבטלה ראשוניות, הזמנות חדשות ממפעלים, אישורי בנייה חדשים, בטחון הצרכנים ועוד.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
