ראיון

מנכ"ל ישראמקו: "אין שום סיבה להתאכזב מדלית, אני קונה מאגר פחות גדול אבל עם תכונות הפקה כאלו"

יוסי לוי מתייחס בשיחה עם Bizportal לקידוח ב'דלית' וללו"ז הצפוי של השותפות. "קידוח בשטח חדש לא צפוי לצאת אל הפועל בשנת 2009"
יוסי פינק |

השותפות במאגר 'דלית' הודיעו בימים האחרונים, כי המאגר שממוקם מול חופי חדרה יספק על פי ההערכות כמות גז טבעי של 15 מיליארד מ"ק. מדובר בנתון מאכזב מעט שכן התחזיות עמדו על מאגר בגודל של 20 מיליארד מ"ק. עם זאת, המודלים שיש בידי נובל אנרג'י מצביעים כי ניתן להגיע לקצב תפוקה יומי של כ-200 מיליון רגל מעוקב ליום, קצב גבוה מזה הצפוי בתגלית 'תמר'.

יוסי לוי, מנכ"ל ישראמקו אינק, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לפרסומים. "אני רואה את הנתונים הללו באור מאוד מאוד חיובי. זה מאגר בעל תכונות מעולות, 200 מיליון רגל מעוקב ליום זה הרבה מאוד וזה משפיע כמובן על כדאיות ההפקה."

בתגובה לשאלה בדבר אכזבת המשקיעים מגודלו של המאגר, אומר לוי, כי "אני קונה מאגר קצת פחות גדול אבל עם תכונות הפקה טובות יותר. אנשים כל הזמן מסתכלים על הגודל של 'תמר' אבל צריך להבין ש'תמר' זה מאגר נדיר גם ברמה בינלאומית. אין שום סיבה להתאכזב מהתגלית שמול חופי חדרה".

לדבריו של לוי, "נובל אנרג'י יושבת כרגע על תוכניות הפיתוח של שני המאגרים והיא תגיש את התוכניות הללו לשותפות בימים הקרובים, כרגע אין החלטה בדבר הפקה ממאגר דלית ורק אח"כ מ'תמר' או כל החלטה אחרת, אנחנו מחכים לתוכנית ואז נתייחס. מה שבטוח זה ששני המאגרים הם טובים ויכולים לספק גז לישראל למשך שנים ארוכות".

באשר ללו"ז של השותפות, אומר לוי, כי "הדבר הבא זה לחזור לתמר ולבצע קידוח אימות על מנת לקבל תמונה מדוייקת יותר של כמות רזרבות הגז במאגר, הרי אי אפשר לבסס את ההערכת הרזרבות על בסיס קידוח אחד בלבד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.