ראיון

מנכ"ל ישראמקו: "אין שום סיבה להתאכזב מדלית, אני קונה מאגר פחות גדול אבל עם תכונות הפקה כאלו"

יוסי לוי מתייחס בשיחה עם Bizportal לקידוח ב'דלית' וללו"ז הצפוי של השותפות. "קידוח בשטח חדש לא צפוי לצאת אל הפועל בשנת 2009"
יוסי פינק |

השותפות במאגר 'דלית' הודיעו בימים האחרונים, כי המאגר שממוקם מול חופי חדרה יספק על פי ההערכות כמות גז טבעי של 15 מיליארד מ"ק. מדובר בנתון מאכזב מעט שכן התחזיות עמדו על מאגר בגודל של 20 מיליארד מ"ק. עם זאת, המודלים שיש בידי נובל אנרג'י מצביעים כי ניתן להגיע לקצב תפוקה יומי של כ-200 מיליון רגל מעוקב ליום, קצב גבוה מזה הצפוי בתגלית 'תמר'.

יוסי לוי, מנכ"ל ישראמקו אינק, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לפרסומים. "אני רואה את הנתונים הללו באור מאוד מאוד חיובי. זה מאגר בעל תכונות מעולות, 200 מיליון רגל מעוקב ליום זה הרבה מאוד וזה משפיע כמובן על כדאיות ההפקה."

בתגובה לשאלה בדבר אכזבת המשקיעים מגודלו של המאגר, אומר לוי, כי "אני קונה מאגר קצת פחות גדול אבל עם תכונות הפקה טובות יותר. אנשים כל הזמן מסתכלים על הגודל של 'תמר' אבל צריך להבין ש'תמר' זה מאגר נדיר גם ברמה בינלאומית. אין שום סיבה להתאכזב מהתגלית שמול חופי חדרה".

לדבריו של לוי, "נובל אנרג'י יושבת כרגע על תוכניות הפיתוח של שני המאגרים והיא תגיש את התוכניות הללו לשותפות בימים הקרובים, כרגע אין החלטה בדבר הפקה ממאגר דלית ורק אח"כ מ'תמר' או כל החלטה אחרת, אנחנו מחכים לתוכנית ואז נתייחס. מה שבטוח זה ששני המאגרים הם טובים ויכולים לספק גז לישראל למשך שנים ארוכות".

באשר ללו"ז של השותפות, אומר לוי, כי "הדבר הבא זה לחזור לתמר ולבצע קידוח אימות על מנת לקבל תמונה מדוייקת יותר של כמות רזרבות הגז במאגר, הרי אי אפשר לבסס את ההערכת הרזרבות על בסיס קידוח אחד בלבד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.