מנכ"ל ישראמקו: "אין שום סיבה להתאכזב מדלית, אני קונה מאגר פחות גדול אבל עם תכונות הפקה כאלו"
השותפות במאגר 'דלית' הודיעו בימים האחרונים, כי המאגר שממוקם מול חופי חדרה יספק על פי ההערכות כמות גז טבעי של 15 מיליארד מ"ק. מדובר בנתון מאכזב מעט שכן התחזיות עמדו על מאגר בגודל של 20 מיליארד מ"ק. עם זאת, המודלים שיש בידי נובל אנרג'י מצביעים כי ניתן להגיע לקצב תפוקה יומי של כ-200 מיליון רגל מעוקב ליום, קצב גבוה מזה הצפוי בתגלית 'תמר'.
יוסי לוי, מנכ"ל ישראמקו אינק, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לפרסומים. "אני רואה את הנתונים הללו באור מאוד מאוד חיובי. זה מאגר בעל תכונות מעולות, 200 מיליון רגל מעוקב ליום זה הרבה מאוד וזה משפיע כמובן על כדאיות ההפקה."
בתגובה לשאלה בדבר אכזבת המשקיעים מגודלו של המאגר, אומר לוי, כי "אני קונה מאגר קצת פחות גדול אבל עם תכונות הפקה טובות יותר. אנשים כל הזמן מסתכלים על הגודל של 'תמר' אבל צריך להבין ש'תמר' זה מאגר נדיר גם ברמה בינלאומית. אין שום סיבה להתאכזב מהתגלית שמול חופי חדרה".
לדבריו של לוי, "נובל אנרג'י יושבת כרגע על תוכניות הפיתוח של שני המאגרים והיא תגיש את התוכניות הללו לשותפות בימים הקרובים, כרגע אין החלטה בדבר הפקה ממאגר דלית ורק אח"כ מ'תמר' או כל החלטה אחרת, אנחנו מחכים לתוכנית ואז נתייחס. מה שבטוח זה ששני המאגרים הם טובים ויכולים לספק גז לישראל למשך שנים ארוכות".
באשר ללו"ז של השותפות, אומר לוי, כי "הדבר הבא זה לחזור לתמר ולבצע קידוח אימות על מנת לקבל תמונה מדוייקת יותר של כמות רזרבות הגז במאגר, הרי אי אפשר לבסס את ההערכת הרזרבות על בסיס קידוח אחד בלבד".
נזקי הבצורת 2025: נפתח מסלול פיצוי לחקלאים באזורים מוכרזים
רשות המסים וקרן הפיצויים פותחות הגשת תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הזכאות 2025 לחקלאים המגדלים גידולי שדה בשדות בעל באזורים שהוגדרו בצו הבצורת, כאשר שיעור הפיצוי ייקבע לפי היקף ההפסד, אזור הגידול וסוג היבול
רשות המסים, באמצעות קרן הפיצויים, מדווחת כי ניתן להגיש תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הגידול האחרונה, יוני 2024 עד יוני 2025. הבסיס הוא צו בצורת שבו הוגדרו האזורים המוכרים והגידולים הזכאים, ושהפיצוי בהם נגזר מגודל ההפסד בפועל ומהשיוך הגיאוגרפי, עם הבחנה מסוימת לטובת תושבי הנגב. הצו הנוכחי מצטרף לשורה של שנות יובש שבהן הופעל מנגנון פיצויים דומה, כחלק מהניסיון לייצב הכנסה לחקלאים בעונות שבהן פגיעת מזג האוויר חורגת מהסיכון המקובל בענף.
בשנים האחרונות הוכרזו כמה אירועי בצורת אזוריים, בעיקר בנגב ובבקעת הירדן, אך ההכרזה לשנת הזכאות 2025 מתייחסת לרצף יובש שנמשך כבר מעונת 2023-2024 במספר אזורי גידול. עבור חלק מהמשקים מדובר בשנה שנייה או שלישית של תנודות חדות במשקעים, כך שהפיצויים הופכים בפועל לכלי משלים לניהול סיכונים, לצד ביטוחי היבול וההתאמות בגידולים. מנגד, ההכרזה מוגבלת לאזורים וגידולים מסוימים, ולכן לא כל חקלאי שנפגע מעוצמת היובש ימצא את עצמו בתוך המטרייה הרשמית.
מי זכאי לפיצויים ומה נחשב אזור נפגע
לפי הצו, אזורי הבצורת לשנת הגידול כוללים חלקים מצפון הארץ, את בקעת הירדן וגב ההר, את הנגב כהגדרתו בתקנות, וכן אזורים נוספים בדרום המוגדרים באמצעות צירי תנועה מרכזיים. הפיצוי חל על שדות בעל בלבד, ולא על גידולי השקיה, והוא משלים את מנגנון הביטוח המסחרי שבו משתמשים חלק מהמשקים.
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- עוטף עזה מתרחב: תוכנית חדשה ל-24 אלף תושבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשימת הגידולים שנכללים במנגנון הפיצוי מופיעים גידולי שדה מרכזיים כמו חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה (חומוס), חריע, קינואה ושיבולת שועל. לכל גידול ואזור יש שיעורי פיצוי ותקרות שטח נפרדות, כך שהיקף הסיוע בפועל עשוי להיות שונה ממשק למשק, גם אם כולם חוו תנאי מזג אוויר דומים.
