ראיון

מנכ"ל ישראמקו: "אין שום סיבה להתאכזב מדלית, אני קונה מאגר פחות גדול אבל עם תכונות הפקה כאלו"

יוסי לוי מתייחס בשיחה עם Bizportal לקידוח ב'דלית' וללו"ז הצפוי של השותפות. "קידוח בשטח חדש לא צפוי לצאת אל הפועל בשנת 2009"
יוסי פינק |

השותפות במאגר 'דלית' הודיעו בימים האחרונים, כי המאגר שממוקם מול חופי חדרה יספק על פי ההערכות כמות גז טבעי של 15 מיליארד מ"ק. מדובר בנתון מאכזב מעט שכן התחזיות עמדו על מאגר בגודל של 20 מיליארד מ"ק. עם זאת, המודלים שיש בידי נובל אנרג'י מצביעים כי ניתן להגיע לקצב תפוקה יומי של כ-200 מיליון רגל מעוקב ליום, קצב גבוה מזה הצפוי בתגלית 'תמר'.

יוסי לוי, מנכ"ל ישראמקו אינק, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לפרסומים. "אני רואה את הנתונים הללו באור מאוד מאוד חיובי. זה מאגר בעל תכונות מעולות, 200 מיליון רגל מעוקב ליום זה הרבה מאוד וזה משפיע כמובן על כדאיות ההפקה."

בתגובה לשאלה בדבר אכזבת המשקיעים מגודלו של המאגר, אומר לוי, כי "אני קונה מאגר קצת פחות גדול אבל עם תכונות הפקה טובות יותר. אנשים כל הזמן מסתכלים על הגודל של 'תמר' אבל צריך להבין ש'תמר' זה מאגר נדיר גם ברמה בינלאומית. אין שום סיבה להתאכזב מהתגלית שמול חופי חדרה".

לדבריו של לוי, "נובל אנרג'י יושבת כרגע על תוכניות הפיתוח של שני המאגרים והיא תגיש את התוכניות הללו לשותפות בימים הקרובים, כרגע אין החלטה בדבר הפקה ממאגר דלית ורק אח"כ מ'תמר' או כל החלטה אחרת, אנחנו מחכים לתוכנית ואז נתייחס. מה שבטוח זה ששני המאגרים הם טובים ויכולים לספק גז לישראל למשך שנים ארוכות".

באשר ללו"ז של השותפות, אומר לוי, כי "הדבר הבא זה לחזור לתמר ולבצע קידוח אימות על מנת לקבל תמונה מדוייקת יותר של כמות רזרבות הגז במאגר, הרי אי אפשר לבסס את ההערכת הרזרבות על בסיס קידוח אחד בלבד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"