ערן יעקובי נותן אפסייד של 17% לנטוויז'ן - "לא רואים השפעה של המשבר על החברה"
חברת 013 נטוויז'ן, מקבוצת אי.די.בי, דיווחה לאחרונה על רווח נקי של 87 מיליון שקלים ב-2008, פי 4 משנת 2007, בה עמד הרווח הנקי של נטוויז'ן על 19 מיליון שקלים.
בהמשך לדוחות, ערן יעקובי, אנליסט לידר שוקי הון, הוציא היום עדכון המלצה בה הוא כותב כי נטוויז'ן "למרות המצב המאקרו-כלכלי, תמשיך ותשפר את הרווחיות שלה".
הרבעון הרביעי ושנת 2008
תוצאות הרבעון הרביעי מציגות המשך במגמת השיפור בחברה לאחר השלמת המיזוג ע"י ההנהלה החדשה. הכנסות הרבעון הסתכמו בכ-318 מיליון שקל בהתאם לציפיות ובדומה לרבעון השלישי שנחשב לחזק בשנה.
הכנסות משירותי הפס הרחב הסתכמו בכ- 142 מיליון שקל, גידול של כ-
8% לעומת הרבעון המקביל ושל 1.5% לעומת הרבעון השלישי. החברה מציינת כי בסיס ISP, המנויים שלה כולל 566 אלף מנויים (36% נמתח שוק).
לדברי ערן יעקובי, מגמת השיפור בתחום "מייצגת למעשה את הגידול הטבעי בצריכת רוחב פס ובמקביל גם עצירה בשחיקת המחירים בתחום". עוד מציין יעקובי, "יש לזכור כי נטוויז'ן, החלה רק לאחרונה לשווק טלפוניה על פס רחב, כך שהשיפור הוא אורגני לחלוטין".
מגזר הטלפוניה: צמיחה של כ-3%
הכנסות מגזר הטלפוניה הסתכמו בכ- 134 מיליון שקל, צמיחה של כ- 3% לעומת הרבעון המקביל. בהתייחסו לנתונים אלו אומר יעקובי "יש להניח כי התחזקות הדולר ברבעון הרביעי תרמה לשיפור בתוצאות וקיזזה את הירידה".
הכנסות מגזר הטלפוניה הסתכמו בכ- 134 מיליון שקל, צמיחה של כ- 3% לעומת הרבעון המקביל. יעקובי מניח כי "התחזקות הדולר ברבעון הרביעי תרמה לשיפור בתוצאות וקיזזה את הירידה בפעילות ה-Hubbing". החברה מציינת כי נתח השוק שלה במגזר זה עומד על כ- 34%.
במגזר השירותים המנוהלים (גלובקול וועידן) החברה שמורת על יציבות עם הכנסות של כ- 24 מיליון שקלים ובסה"כ סיימה את השנה עם הכנסות של כ- 99 מיליון שקל, גידול של כ- 10 מיליון שקל לעומת שנה קודמת, הודות לאיחוד פעילות ועידן במרץ 2008.
הרווח התפעולי הסתכם בכ- 22 מיליון שקל וה - EBITDA הסתכם בכ- 67 מיליון שקל. שיעור ה - EBITDA ברבעון עמד על כ- 21% בהתאם לציפיות. יש לציין כי השיפור ברווחיות השירותים המנוהלים נמשך כאשר מגזר זה הציג EBITDA חיובי של כ- 1.2 מיליון שקל לעומת EBITDA שלילי של כ- 3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי בכ- 10.3 מיליון שקל וכלל ירידה של 14.1 מיליון שקל בגין הפחתת שווי נענע 10.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לשנת 2008 כולה, הסתכם בכ- 143 מיליון שקל לעומת כ-129 מיליון שקלבשנת 2007 . בניכוי פעילות השקעה, הסתכם התזרים בכ- 65 מיליון שקל.
החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד לראשונה מאז החלה להיות חברה ציבורית בהיקף של כ- 90 מיליון שקל המהווים למעשה את הרווח הנקי לשנת 2008 . החברה לא מודיעה על מדיניות ולכן אומר יעקובי כי "יש לקוות כי אין מדובר במהלך חד פעמי".
סיכום שנת 2008 : "נטוויז'ן אינה רואה השפעה מהותית של המשבר"
החברה השלימה את המיזוג המסובך עם ברק וגלובקול הכולל מיזוג ומערכות נוספות. כבר בשנת 2008 חלו שיפורים בכל הפרמטרים CRM, מערכות מידע, בילינג לעומת השנה הקודמת.
עקב כך מציין יעקובי כי "אנו משוכנעים כי כיום החברה מונהגת ע"י הנהלה יציבה וטובה עם תמיכה של בעלי המניות וראוי לציין כי נכון לעכשיו היא אינה רואה השפעה מהותית של המשבר הפיננסי העולמי ושל התנודות בשע"ח על מצבה הכספי. עוד הוסיף יעקובי, כי "בשנת 2008, הצליחה החברה לבלום את מגמת שחיקת ההכנסה החודשית מלקוח בתחום הקישוריות וכן הצליחה להגדיל את מצבת הלקוחות המשוייכים על חשבון מזדמנים בתחום הטלפוניה הבינלאומית".
"תשואת יתר": 42 שקלים
יעקובי מותיר את מחיר היעד ברמה של 42 שקלים המשקף עלייה של 17% ממחיר הסגירה של המנייה ביום חמישי האחרון. הוא מציין כי "תמחור המניה אטרקטיבי ויש לקוות כי הסחירות בה תגבר בשנה הקרובה." ההמלצה נותרה על "תשואת יתר".
צפי ל-2009 :"חברות ה- ISP הוותיקות יאלצו לעסוק במגננה במשך רוב השנה"
לדבריו של יעקובי, "013 נטוויז'ן צפויה להמשיך ולקטוף את פירות המיזוג וההתייעלות הפנימית שלה. אנו מעריכים כי למרות המצב המאקרו-כלכלי, החברה תמשיך ותשפר את הרווחיות שלה."
עוד אומר יעקובי, "ענף הקישוריות לאינטרנט צפוי לעבור טלטלה עם כניסתה של פרטנר לתחום ואולי עם כניסה נוספת של חברת הכבלים לתחום. אנו מאמינים כי חברות ה- ISP הוותיקות יאלצו לעסוק במגננה במשך רוב השנה הבאה ולכן יהיה קשה להגדיל הכנסות באופן מהותי."
נטוויז'ן וסלקום כבר הודיעו על שיתוף פעולה ביניהן לקראת כניסתה של פרטנר לענף ונטוויז'ן אף הכריזה על כניסה לטלפוניה פנים ארצית בסקטור הפרטי. להערכתו של יעקובי "עוצמת המותג וסל שירותים רחב יסייעו לחברה גם בשנה הקרובה".
יעקובי מציין כי הוא מאמין ש"החברה יכולה וצריכה להמשיך ולחלק דיבידנדים לבעלי המניות מאחר ומניות ערך הם מצרך מבוקש בתקופה זו. מדיניות דיבידנד מוצהרת בוודאי לא תזיק".
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותהאיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.
