מקפיאים גם את הגירושין: המשבר הכלכלי גורם לזוגות לדחות את ההחלטה להיפרד

עו"ד ומגשר נחשון פישר: "יש הבדל בכמות הגירושין לעומת שנה קודמת, הרבה פחות פונים ומשרדי עו"ד כבר הורידו מחירים"
משה בנימין |

המשבר הכלכלי אשר תקף את המשק בישראל כפועל יוצא של המתרחש בעולם בא לידי ביטוי בתחומים רבים במשק. נושא אחד, שפחות עולה באופן טבעי במחשבה על המשבר, הוא כיצד זה משפיע על היקף המתגרשים בישראל, אבל גם שם הוא בא לידי ביטוי.

לדברי עו"ד ומגשר נחשון פישר, המתמחה במעמד אישי וגירושין ובעל 16 שנות ניסיון, "בשלב הזה של המשבר הכלכלי יש ירידה בהיקף המתגרשים. המצוקה הכלכלית גורמת לקפאון במספר המתגרשים. צריך להבין שגירושין זו פריבלגיה לעשירים כי חילוק המשאבים, גם אם מדובר בדירה של 300 אלף דולר - מעניקה לכל צד 150 אלף דולר, והחלוקה היא אותו הדבר במשכורות, מזונות וכו"'.

"בתקופה הזו של אי הוודאות כולם שומרים את הקלפים קרוב לחזה ולכן דוחים כרגע פרידות לשלב מאוחר יותר ואפילו מנסים לשקם את היחסים. אני מניח גם שהחרפת המצב הכלכלי תגרום לתיקי גירושין שכן יצאו לפועל להפוך לאלימים, טעונים וקשים יותר".

(ש) האם זה בא לידי ביטוי רק בזוגות שיש להם כסף?

"ממש לא. גם אנשים שאין להם כסף יצטרכו לשלם לאחר הגירושים מינימום מזונות לילדים וצריך לזכור שבתי משפט פוסקים בין 1,200 ל-1,500 שקל מזונות ובנוסף תשלומי מגורים שמתווספים לסכום ושווים כשליש משכ"ד. ז"א שחישוב קל מעלה שהוצאת המזונות היא בין 2,000 ל-2,500 שקל עוד לפני גן ילדים במידה והילד קטן".

(ש) איך נראים ההבדלים בין המצב כיום למה שהיה לפני שנה שנתיים?

"ההבדלים בולטים. יש הרבה פחות פונים, והירידה מורגשת בכל המשרדים - רוב משרדי העו"ד המטפלים בתחום הגירושין הורידו מחירים של טיפול בתיקים והמציאות לא ממש מאירה פנים. תוסיף כמובן את כמות עו"ד המצטרפים לשוק ורק היום (ב') נוספו עוד 1,950 עורכי דין חדשים ותבין איך נראה השוק שלנו".

(ש) מה עושים המתגרשים כדי לעקוף את עורכי הדין - האם יש דרך זולה יותר?

"יש אכן חלופות זולות וחסכוניות יותר מפתיחת תיק דרך עו"ד. בני הזוג יכולים לנסות להגיע לפשרה מוסכמת ולחתום על מסמכים שיעוגנו בתוקף משפטי. בנוסף ישנו מסלול גישור שזה דבר שגם עו"ד יכולים לעזור בו ובנוסף, עובדים סוציאליים ומכוני גישור".

(ש) מה גובה החסכון הכספי שניתן להשיג?

"היקף החסכון הכספי לא מבוטל. הוא יכול אפילו להגיע למצב של פחות משליש ההוצאה מהסכום אותו היו משקיעים שני בני הזוג באותו ההליך במידה וכל צד היה לוקח עו"ד כדי שייצג את האינטרסים שלו".

(ש) אתם רואים את התנועה ממשרדי עורכי הדין למכוני הגישור?

"תנועת הלקוחות מורגשת. בארץ פועלים מכוני גישור רבים שמטפלים בלקוחות ומביאים לפגיעה כספית קשה במשרדי עורכי הדין. אלו מביננו המתעסקים בלטיגיציה מרגישים זאת".

(ש) האם ישנם הליכי גירושין שנפתחו והופסקו באמצע בעקבות המשבר הכלכלי?

"כן, זה קורה המון לאחרונה. לא מעט אנשים מתחייבים לעורכין דין וחותמים הסכמי שכר טרחה וחוזרים בהם ומבינים שהאלטרנטיבה שבה בני הזוג מדברים אחד עם השני זולה יותר והופכת להיות בימים אלה חלופה מועדפת".

(ש) כולם בענף עריכת הדין נפגעים או שיש מי שעובר את התקופה בשלום?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.