מקפיאים גם את הגירושין: המשבר הכלכלי גורם לזוגות לדחות את ההחלטה להיפרד

עו"ד ומגשר נחשון פישר: "יש הבדל בכמות הגירושין לעומת שנה קודמת, הרבה פחות פונים ומשרדי עו"ד כבר הורידו מחירים"
משה בנימין |

המשבר הכלכלי אשר תקף את המשק בישראל כפועל יוצא של המתרחש בעולם בא לידי ביטוי בתחומים רבים במשק. נושא אחד, שפחות עולה באופן טבעי במחשבה על המשבר, הוא כיצד זה משפיע על היקף המתגרשים בישראל, אבל גם שם הוא בא לידי ביטוי.

לדברי עו"ד ומגשר נחשון פישר, המתמחה במעמד אישי וגירושין ובעל 16 שנות ניסיון, "בשלב הזה של המשבר הכלכלי יש ירידה בהיקף המתגרשים. המצוקה הכלכלית גורמת לקפאון במספר המתגרשים. צריך להבין שגירושין זו פריבלגיה לעשירים כי חילוק המשאבים, גם אם מדובר בדירה של 300 אלף דולר - מעניקה לכל צד 150 אלף דולר, והחלוקה היא אותו הדבר במשכורות, מזונות וכו"'.

"בתקופה הזו של אי הוודאות כולם שומרים את הקלפים קרוב לחזה ולכן דוחים כרגע פרידות לשלב מאוחר יותר ואפילו מנסים לשקם את היחסים. אני מניח גם שהחרפת המצב הכלכלי תגרום לתיקי גירושין שכן יצאו לפועל להפוך לאלימים, טעונים וקשים יותר".

(ש) האם זה בא לידי ביטוי רק בזוגות שיש להם כסף?

"ממש לא. גם אנשים שאין להם כסף יצטרכו לשלם לאחר הגירושים מינימום מזונות לילדים וצריך לזכור שבתי משפט פוסקים בין 1,200 ל-1,500 שקל מזונות ובנוסף תשלומי מגורים שמתווספים לסכום ושווים כשליש משכ"ד. ז"א שחישוב קל מעלה שהוצאת המזונות היא בין 2,000 ל-2,500 שקל עוד לפני גן ילדים במידה והילד קטן".

(ש) איך נראים ההבדלים בין המצב כיום למה שהיה לפני שנה שנתיים?

"ההבדלים בולטים. יש הרבה פחות פונים, והירידה מורגשת בכל המשרדים - רוב משרדי העו"ד המטפלים בתחום הגירושין הורידו מחירים של טיפול בתיקים והמציאות לא ממש מאירה פנים. תוסיף כמובן את כמות עו"ד המצטרפים לשוק ורק היום (ב') נוספו עוד 1,950 עורכי דין חדשים ותבין איך נראה השוק שלנו".

(ש) מה עושים המתגרשים כדי לעקוף את עורכי הדין - האם יש דרך זולה יותר?

"יש אכן חלופות זולות וחסכוניות יותר מפתיחת תיק דרך עו"ד. בני הזוג יכולים לנסות להגיע לפשרה מוסכמת ולחתום על מסמכים שיעוגנו בתוקף משפטי. בנוסף ישנו מסלול גישור שזה דבר שגם עו"ד יכולים לעזור בו ובנוסף, עובדים סוציאליים ומכוני גישור".

(ש) מה גובה החסכון הכספי שניתן להשיג?

"היקף החסכון הכספי לא מבוטל. הוא יכול אפילו להגיע למצב של פחות משליש ההוצאה מהסכום אותו היו משקיעים שני בני הזוג באותו ההליך במידה וכל צד היה לוקח עו"ד כדי שייצג את האינטרסים שלו".

(ש) אתם רואים את התנועה ממשרדי עורכי הדין למכוני הגישור?

"תנועת הלקוחות מורגשת. בארץ פועלים מכוני גישור רבים שמטפלים בלקוחות ומביאים לפגיעה כספית קשה במשרדי עורכי הדין. אלו מביננו המתעסקים בלטיגיציה מרגישים זאת".

(ש) האם ישנם הליכי גירושין שנפתחו והופסקו באמצע בעקבות המשבר הכלכלי?

"כן, זה קורה המון לאחרונה. לא מעט אנשים מתחייבים לעורכין דין וחותמים הסכמי שכר טרחה וחוזרים בהם ומבינים שהאלטרנטיבה שבה בני הזוג מדברים אחד עם השני זולה יותר והופכת להיות בימים אלה חלופה מועדפת".

(ש) כולם בענף עריכת הדין נפגעים או שיש מי שעובר את התקופה בשלום?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.