מקפיאים גם את הגירושין: המשבר הכלכלי גורם לזוגות לדחות את ההחלטה להיפרד
המשבר הכלכלי אשר תקף את המשק בישראל כפועל יוצא של המתרחש בעולם בא לידי ביטוי בתחומים רבים במשק. נושא אחד, שפחות עולה באופן טבעי במחשבה על המשבר, הוא כיצד זה משפיע על היקף המתגרשים בישראל, אבל גם שם הוא בא לידי ביטוי.
לדברי עו"ד ומגשר נחשון פישר, המתמחה במעמד אישי וגירושין ובעל 16 שנות ניסיון, "בשלב הזה של המשבר הכלכלי יש ירידה בהיקף המתגרשים. המצוקה הכלכלית גורמת לקפאון במספר המתגרשים. צריך להבין שגירושין זו פריבלגיה לעשירים כי חילוק המשאבים, גם אם מדובר בדירה של 300 אלף דולר - מעניקה לכל צד 150 אלף דולר, והחלוקה היא אותו הדבר במשכורות, מזונות וכו"'.
"בתקופה הזו של אי הוודאות כולם שומרים את הקלפים קרוב לחזה ולכן דוחים כרגע פרידות לשלב מאוחר יותר ואפילו מנסים לשקם את היחסים. אני מניח גם שהחרפת המצב הכלכלי תגרום לתיקי גירושין שכן יצאו לפועל להפוך לאלימים, טעונים וקשים יותר".
(ש) האם זה בא לידי ביטוי רק בזוגות שיש להם כסף?
"ממש לא. גם אנשים שאין להם כסף יצטרכו לשלם לאחר הגירושים מינימום מזונות לילדים וצריך לזכור שבתי משפט פוסקים בין 1,200 ל-1,500 שקל מזונות ובנוסף תשלומי מגורים שמתווספים לסכום ושווים כשליש משכ"ד. ז"א שחישוב קל מעלה שהוצאת המזונות היא בין 2,000 ל-2,500 שקל עוד לפני גן ילדים במידה והילד קטן".
(ש) איך נראים ההבדלים בין המצב כיום למה שהיה לפני שנה שנתיים?
"ההבדלים בולטים. יש הרבה פחות פונים, והירידה מורגשת בכל המשרדים - רוב משרדי העו"ד המטפלים בתחום הגירושין הורידו מחירים של טיפול בתיקים והמציאות לא ממש מאירה פנים. תוסיף כמובן את כמות עו"ד המצטרפים לשוק ורק היום (ב') נוספו עוד 1,950 עורכי דין חדשים ותבין איך נראה השוק שלנו".
(ש) מה עושים המתגרשים כדי לעקוף את עורכי הדין - האם יש דרך זולה יותר?
"יש אכן חלופות זולות וחסכוניות יותר מפתיחת תיק דרך עו"ד. בני הזוג יכולים לנסות להגיע לפשרה מוסכמת ולחתום על מסמכים שיעוגנו בתוקף משפטי. בנוסף ישנו מסלול גישור שזה דבר שגם עו"ד יכולים לעזור בו ובנוסף, עובדים סוציאליים ומכוני גישור".
(ש) מה גובה החסכון הכספי שניתן להשיג?
"היקף החסכון הכספי לא מבוטל. הוא יכול אפילו להגיע למצב של פחות משליש ההוצאה מהסכום אותו היו משקיעים שני בני הזוג באותו ההליך במידה וכל צד היה לוקח עו"ד כדי שייצג את האינטרסים שלו".
(ש) אתם רואים את התנועה ממשרדי עורכי הדין למכוני הגישור?
"תנועת הלקוחות מורגשת. בארץ פועלים מכוני גישור רבים שמטפלים בלקוחות ומביאים לפגיעה כספית קשה במשרדי עורכי הדין. אלו מביננו המתעסקים בלטיגיציה מרגישים זאת".
(ש) האם ישנם הליכי גירושין שנפתחו והופסקו באמצע בעקבות המשבר הכלכלי?
"כן, זה קורה המון לאחרונה. לא מעט אנשים מתחייבים לעורכין דין וחותמים הסכמי שכר טרחה וחוזרים בהם ומבינים שהאלטרנטיבה שבה בני הזוג מדברים אחד עם השני זולה יותר והופכת להיות בימים אלה חלופה מועדפת".
(ש) כולם בענף עריכת הדין נפגעים או שיש מי שעובר את התקופה בשלום?

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.