קובי בלום: "מדד הפחד הגיע ביום שני ל-46 נקודות, רמת התחתית ב-1998 ו-2002"
הבורסות בוול סטריט רושמות ימים תנודתיים מאוד בעוד המשקיעים נעים בין פחד לתקווה ובין ייאוש לציפייה. הארועים מתחרשים בקצב מסחרר וכל הודעה או הערכה משנה את התמונה מרגע לרגע.
הסנאט האמריקני צפוי לאשר היום תוכנית משודרגת להצלת המוסדות הפיננסים האמריקנים, מה שמצית תקווה מחודשת לאישור סופי של תוכנית הממשל.
קובי בלום, מנהל השקעות גלובליות בכלל פיננסים, אומר היום בשיחה עם Bizportal כי "התוכנית תעבור בסבירות גבוהה בימים הקרובים, לאמריקנים אין ברירה, כולם יודעים שתוכנת מהסוג הזה נוגעת בבעיה האמיתית. לא פותרים משבר בשיטה של פתרון לבעיות נקודתיות".
בלום מסתכל על הבנקים האירופאים הקורסים ומדגיש: "התוכנית היא רק לחברות אמריקאיות ולא נוגעת בבנקים באירופה. מחלת הבנקים התפשטה עד כדי כך 'שחצתה את האוקיינוס' והגיעה לאירופה. רק ביומים שלושה האחרונים שמענו על שלושה בנקים למשכנתאות שפשטו את הרגל. הממשלות נחלצו לעזרה, ביצעו הזרמה מאוד מאסיבית בקנה מידה של מאות מיליארדי דולרים, זה נכון לאירלנד וגם לבלגיה וגרמניה. חשוב להבין שבנק כמו פורטיס, שפושט את הרגל זה מקרה מהותי, הוא גדול פי עשר מבנק לאומי או פועלים".
"כנראה שתהיה תוכנית הצלה גם באירופה"
"יש סבירות לא רעה בכלל שבאירופה ינועו למהלך הצלה רוחבי דומה כפי שעושים בארה"ב. פתרון מערכתי נכון גם באירופה. מתברר שיש להלאמות השפעה רעה על האירו, זה מצטרף לזה שהכלכלה באירופה חלשה יותר מהכלכלה האמריקנית, משבר הנדל"ן חמור באירופה לא פחות".
בלום מזכיר עוד שהבנקים שפשטו הרגל, ווקוביה וושינגטון מיוצ'אל, חשופים לנדל"ן הקליפורני. וושינגטון מיוצ'ואל היה ידוע בחיבתו הגדולה לנגזרים. יש נקודות חלשות נוספות בנדל"ן, למשל יש נוואדה שגם נפגעה קשה. משבר הנדל"ן הפוקד את העולם, להערכתי לא מתקרב לסיומו, מחירי הבתים ממשיכים לרדת".
יתרה מכך אומר בלום, כי חלה החמרה במצב: "קצב ירידת מחירי הבתים הולך ועולה על פי האינדיקטורים האחרונים. יש שם מהלך של ירידות מחירים שעלול להימשך עוד הרבה זמן. לא רואים את האור בקצה המנהרה. העצה שלי לכל מי שחושב על נדל"ן בארה"ב שפשוט ימתין. כל האינדיקטורים של שוק הדיור, בניהם תשואת השכירות, מצביעים שהמהלך עוד ביצומו".
הזווית הישראלית: הזדמנות בפקדונות דולריים קצרים המופקדים בבנקים ישראלים
באשר לזווית הישראליות וללקוחות הבנקאים בארץ המחזיקים חשבון מט"ח, אומר בלום: "חשוב לדעת שבימים האחרונים ריבית הליבור על הדולר זינקה לקרוב ל-7% למרות של'פד' יש ריבית מטרה קצרת טווח של 2%. זהו הבדל אדיר שלא היה כמותו בשנים האחרונות במיוחד לכסף קצר. זה נובע העובדה שהבנקים נמנעים מלהלוות אחד לשני".
"הבנקים הישראלים הם חלק מהמערכת העולמית, הם יהיו מוכנים לשלם עד 2% עבור פקדונות דולריים קצרים של חודשיים שלושה, יותר ממה שהם היו מוכנים לשלם לפני חודש. מי שיש לו פקדון של מעל 20 עד 30 אלף דולר, אז כדאי לו לבדוק את האפשרויות מול הבנק", מדגיש בלום.
"המשקיע הישראלי צריך לדעת שאם הוא משקיע בבנקים בחו"ל כולל הבנקים הגדולים, עליו לנקוט משנה זהירות. אם חברות כמו ליהמן ו-AIG פשטו את הרגל הכל יכול להיות. אם הבנק פושט את הרגל יש סבירות להפסיד את הפקדונות גם קרנות הנאמנות של הבנק המנפיק הן בסכנה. אם יש חשש מהבנק, לא להשאיר בו כספים".
אסטרטגיית השקעה: להתרחק מאג"ח של בנקים בחו"ל
"מבחינת הבנקים באירופה, עדיף לא להיות חשוף לפקדונות בבנקים זרים אלא לאיגרות חוב ממשלתיות. לא הייתי קונה היום איגרות חוב של גופים פיננסים. יש להתמקד באג"ח ממשלתי או אג"חים של חברות יציבות זרות".
בלום חוזר שוב לזווית הישראלית ואומר: "משבר הנדל"ן ישפיע גם על ישראל, גם רמת הנדלן במגורים, כך שהיום זה לא הזמן להיכנס לנדל"ן. אנחנו נגזרת של העולם"
בראייה לעתיד: "הגופים הממונפים בהון קצר עלולים לספוג את הפגיעה הבאה"
"בהמשך למצוקת האשראי, צריך לזכור שגם גופים שממונפים בהון קצר עלולים להיפגע. לעתים זהו הון שיש לחדש אותו, אותם גופים יכולים להיתקל בבעיות ברגע שהם יבואו לבצע מימון מחדש", מדגיש בלום.
בלום מציין עוד שהמשבר שעד היום היה מרוכז בנדל"ן והבנקאות יעבור לחלקים גדולים של העולם. "אנחנו כמובן לא יודעים מה יקרה, אבל אין ספק שהכלכלה הגלובלית היא בקצב של האטה. מה שהממשל האמריקני מנסה לעשות זה למנוע את זה, הגמישות בולטת מאוד. מבחינת הבנק המרכזי האירופאי, אני חושב שלא תהיה לו הרבה ברירה אלא להתגמש, בגלל פשיטות הרגל המאסיביות", מוסיף עוד.
בזירת המאקרו: "כל מיתון שהיה בעבר הביא לירידה באינפלציה
"הריבית הקצרה באירופה היום עומדת על 4.25%. האינפלציה באירופה עלתה, אבל ההאטה יחד עם הירידה במחירי הנפט והסחורות יביאו לבלימת האינפלציה. כל מיתון שהיה בעבר הביא את האינפלציה לרדת בחדות. האטה כלכלית בעולם זה כמעט הכרח המציאות.
"באירופה, עד שההאטה תתגבר, והאינפלציה תרד, נראה שטרישה לא יוריד את הריבית. אבל בניגוד אליו יש את ברננקי שיהיה מוכן לשם באינפלציה כדי למנוע מיתון, לא ברור מי צודק. קטונתי מלשפוט", אומר בלום.
הביקורת על התוכנית
"יש המון ביקורת על התוכנית האמריקנית, זאת המציעה רכישה של 700 מיליארד דולר של משכנתאות. יחד עם זאת צריך לזכור כי הממשל יקנה את הבסיסיות".
בלום מתקשה להבין את התמחור הנוכחי של המשכנתאות בארה"ב: "משכנתאות של דולר קונים אותן היום ב-7 סנט, הטובות ביותר עולות 50 סנט על הדולר. זו הנחה שבין 93% ל-50%. בגלל העובדות האלה נראה שהקרן הפדרלית תעשה עסק טוב מאוד לטווח בינוני וארוך. גם אם ניקח חדלות פירעון גבוהה הקרן הזו תרוויח ברמות תשואה מאוד גבוהות".
בלום מדגיש כי: "המחירים הם אבסורדים, למה שזה יירד ל-50 סנט על הדולר? אין כאן שום הגיון. גם עבור לווי הסאב-פריים ישנה הגזמה. נניח והמצב עוד יחמיר אז אפשר לצפות ש-13% מהמשכנתאות לא יחזרו, גם במקרה כזה עדיין הקרן תרוויחו, ולכן משלם המסים האמריקני עוד ירוויח.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.