על ההזדמנות בכותנה ותנועת הספקולנטים

כל מחירי סחורות האנרגיה, החקלאיות והמתכות האצליות ירדו ירידה תלולה בשבוע האחרון - יש כאן שינוי מגמה?
אריה גורן |

בדומה לשבוע שקדם לו התאפיין המסחר בסחורות בשבוע האחרון בירידות תלולות במחירי רוב הסחורות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-3.50%, ובסיכום שלושת השבועות האחרונים ירד כבר מדד זה ב-12.8%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 0.23% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולעלייה של 1.22% במדד מניות הנאסד"ק. הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-0.87% ביחס לאירו ל-1.571 דולר לאירו.

ההסבר הרווח לירידה החדה במחירי סחורות בשבועות האחרונים הוא החשש מפני ירידה בעתיד בביקוש לסחורות בעקבות ההאטה בכלכלת ארצות הברית. אולם ההאטה בכלכלת ארצות הברית אינה דבר חדש, ולכן למה הובילה לירידה כה תלולה במחיר הסחורות בשלושת השבועות האחרונים דווקא? הנימוק היחיד העולה על הדעת הוא כי ספקולנטים וקרנות גידור שצברו רווחים נאים מהעלייה החדה במחירי הסחורות השנה החלו לממש את רווחיהם ואף להיכנס לעמדות "שורט" לאחר שהגיעו למסקנה שאין מקום לעלייה נוספת במחירי הסחורות בעתיד הקרוב.

כל מחירי סחורות האנרגיה ירדו ירידה תלולה בשבוע האחרון. מחיר הנפט הוסיף לרדת זה שבוע שני ברציפות ב-4.4% ל-123.26 דולר לחבית, ממחיר השיא שלו ב-11 ביולי השנה 147.27 דולר לחבית כבר ירד מחיר הנפט ב-16.3%, אם כי מתחילת השנה עלה מחירו ב-28.4%. מחיר הגז הטבעי הוסיף לרדת זה שבוע שלישי ברציפות ב-14.1% ל-9.08 דולר למיליון BTU, ממחיר השיא שלו בשני ביולי השנה כבר ירד מחיר הגז הטבעי ב-33.7%, אם כי מתחילת השנה עלה מחירו ב-21.4%. מחיר הבנזין ירד בשבוע שעבר ב-4.4% ל-3.03 דולר לגלון, ממחיר השיא שלו ב-11 ביולי השנה כבר ירד מחיר הבנזין ב-16.5%. מחיר הנפט להסקה ירד ב-4.6% ל-3.52 דולר לגלון, ממחיר השיא שלו ב-11 ביולי כבר ירד מחיר הנפט להסקה ב-15.3%. מחיר האתנול ירד ב- 0.6%, ממחיר השיא שלו ב-27 ביוני כבר ירד מחיר האתנול ב-18.7%.

כל מחירי המתכות האצילות ירדו ירידה חדה בשבוע שעבר: הזהב ב-3.3% ל-926.8 דולר לאונקיה, הכסף ב-4.5% ל-17.4 דולר לאונקיה, הפלטינה ב-5.2% ל-1,759 דולר לאונקיה והפלדיום ב-8.1% ל-383 דולר לאונקיה. מחירי הפלטינה והפלדיום ירדו בשיעור גדול יותר, כיוון שהם מושפעים מהמשבר בתעשיית הרכב, היות שמשתמשים בהן בעיקר לייצור הממירים הקטליטיים להקטנת פליטת הגזים המזהמים ממנועי כלי הרכב.

רוב מחירי הסחורות החקלאיות ירדו ירידה תלולה בשבוע שעבר: האורז ב-6.1% ל-16.72 סנט לפאונד, התירס ב-5.3% ל-5.77 דולר לבושל והסויה ב-4.9% ל-14.0 דולר לבושל. לעומתן עלו מחיר החיטה ב-0.9% ל-8.11 דולר לבושל, ומחיר הכותנה ב-2.5% ל-74.8 סנט לפאונד. הירידה במחירי הגרעינים בשבועות האחרונים נובעת מהתחממות מזג האוויר במערב התיכון של ארצות הברית, אזור הגידולים העיקרי שם, ומהצפייה לפגיעה קטנה יותר ביבולים של תירס וסויה בעקבות השיטפונות באזור בחודש יוני. גם חזרתה של ארגנטינה ליצוא סדיר של סויה לאחר סיום הסכסוך בין הממשלה לחקלאים הייתה גורם נוסף לירידה במחירי הגרעינים.

גם רוב מחירי המתכות התעשייתיות הוסיפו לרדת בשבוע שעבר: הניקל ב-10.7% ל-18,225 דולר לטון, הפלדה ב-4.8% ל-1,040 דולר לטון, הבדיל ב-4.5% ל-22,375 דולר לטון, האלומיניום ב-3.9% ל-2,908 דולר לטון והנחושת ב-1.7% ל-8,160 דולר לטון. לעומתן עלו מחיר העופרת ב-10.3% ל-2,145 דולר לטון ומחיר האבץ ב-2.0% ל-1,826 דולר לטון. מחירי המתכות התעשייתיות מושפעות מאוד מהפעילות הכלכלית, והאטה גורמת לירידה בביקוש למתכות ולירידה במחירן. העלייה החדה במחיר העופרת בשבוע האחרון באה לאחר ירידה של 61% ממחיר השיא שלו 3,980 דולר לטון באוקטובר 2007 ל-1,546 דולר לטון בתחילת חודש יולי השנה.

כותנה

מחיר הכותנה עלה ב-2.5% בשבוע שעבר, חוזה עתידי לחודש דצמבר 2008 נסגר ביום שישי שעבר בבורסת NYBOT במחיר של 74.8 סנט לפאונד. חשש מנזק ליבולי הכותנה בדרום טקסס, אזור גידול הכותנה העיקרי בארצות הברית, בגלל הסופה הטרופית דולי שעברה באזור היה אחד הגורמים לעלייה במחיר הכותנה בשבוע האחרון.

באתר בלומברג התפרסמה ביום שישי שעבר הערכה מפי מנכ"ל חברת Allenberg Cotton, חברת המסחר בכותנה הגדולה בארצות הברית, שהביקוש לכותנה צפוי להיות גדול יותר מההיצע בעונת השיווק 2010-2009, והוא צופה שמחיר הכותנה יעלה ליותר מ-100 סנט לפאונד לראשונה מאז שנת 1995.

יבול הכותנה בארצות הברית, יצואנית הכותנה הגדולה בעולם, ירד בשנים האחרונות לאחר שחקלאיי המדינה עברו בחלקם לגידול סויה, תירס וחיטה, שמחירם עלה מאוד בשנים האחרונות והם רווחיים יותר מגידול כותנה. נוסף על כך, בעקבות מזג אוויר יבש בטקסס הוריד משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית את התחזית שלו ליבול הכותנה העונה ל-14 מיליון חבילות בהשוואה ל-19.2 מיליון חבילות בשנה הקודמת. יבול הכותנה בהודו, יצרנית הכותנה השנייה בגודלה בעולם אחרי סין, צפוי לרדת ב-10% מהתחזיות הקודמות ל-31.5 מיליון חבילות בשל מזג אוויר יבש באזורי הגידול העיקריים במדינה.

הביקוש לכותנה גדל בשיעור ניכר בשנים האחרונות בגלל הצמיחה בפעילות הכלכלית העולמית ובגלל העלייה ברמת החיים בארצות רבות. כמו כן, גדלה גם תפוקת הכותנה העולמית בשיעור ניכר בעיקר בשל שיפור בתשואת היבולים.

ההערכה היא כי הביקוש לכותנה יוסיף לגדול עקב המשך הצמיחה בכלכלה העולמית וגם מכיוון שמדיניות מסחר בין-לאומית ליברלית יותר מורידה את מחירי הבדים העשויים מכותנה ובכך מגדילה את הצריכה. גם העלייה במחירי הנפט הגולמי, המשמש חומר גלם לסיבים סינטטיים, משפיעה על מחיר הכותנה ומגדילה את האטרקטיביות של השימוש בסיבי כותנה.

משנת 1970 גדלה תפוקת הכותנה העולמית ב-95%: השיפור בתשואת היבולים תרם 90% לגידול, והגדלת שטח הגידול תרמה 10% בלבד להגדלת התפוקה. תשואת יבול הכותנה גדלה מ-380 קילוגרם להקטר בשנת 1970 ל-722 קילוגרם להקטר כיום. במבט לעתיד נראה שרק שיפור בתשואת היבולים תביא להגדלת ייצור הכותנה העולמית, מכיוון שהרחבת שטחי גידול הכותנה אינה כדאית כיום בגלל רווחיות גדולה יותר בגידולים אחרים כמו תירס, חיטה וסויה.

איך משקיעים בכותנה

תעודת הסל החדשה, iPath DJ AIG Cotton TR Sub-Idx ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול BAL החל מ-25 ביוני השנה. התעודה עוקבת אחרי מחיר החוזים העתידיים לכותנה בבורסת NYBOT.

החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על כותנה:

תעודת הסל ETFS Cotton נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה COTN. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, המבוסס על מחיר חוזי הכותנה בבורסת NYBOT. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Short Cotton נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SCTO. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הכותנה ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Leveraged Cotton נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LCTO. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הכותנה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הכותנה יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הכותנה יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הכותנה. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חזיר קפוא – 14.4%, עופרת – 10.2%, עץ – 3.1%, כותנה – 2.5%, חזיר לפיטום – 2.1%, אבץ – 2.0%, חיטה – 0.9% וקקאו – 0.7%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: גז טבעי – 14.1%, ניקל – 10.7%, רכז תפוזים – 10.2%, פלדיום – 8.1%, אורז – 6.1%, תירס – 5.3%, פלטינה – 5.2%, סויה – 4.9%, פלדה – 4.8%, נפט להסקה – 4.6%, כסף – 4.5%, בדיל – 4.5%, בנזין – 4.4%, נפט – 4.4%, שיבולת שועל – 4.1%, אלומיניום – 3.9%, זהב – 3.3%, בקר לפיטום – 1.8%, נחושת – 1.7%, אתנול – 0.6% וכותנה – 0.6%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של כותנה, תעודת סל או כל סחורה אחרת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.