עונת הדוחות בארה"ב – שמן למדורה?
לא שאנחנו רוצים, חלילה, להעכיר למישהו את מצב הרוח לקראת סוף השבוע (מעבר למה שהשווקים בעצמם גורמים), אבל באמת חשוב להיות מסוגלים להסתכל על המציאות הנוכחית כפי שהיא, בלי יותר מדי ניסיונות לייפות אותה.
עד היום, מתוך ה-5,373 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסות השונות בארה"ב, כ-30% מהן כבר דיווחו על תוצאות כספיות לרבעון הרביעי והאחרון של שנת 2007.
ובכן, תמונת המצב אינה מלבבת: אם מסתכלים על הרווח הנקי המצרפי של החברות שכבר דיווחו (במונחי ESP – רווח נקי למניה), אזי מדובר בקיטון (צמיחה שלילית אם תרצו) של כ-15% לעומת הרבעון המקביל – הרבעון האחרון של שנת 2006.
מה שמדאיג עוד יותר הינו הצפי של השוק לגבי המשך תקופת הדוחות הנוכחית, ואיך הורע הצפי הזה במהלך ארבעת החודשים האחרונים:
רק בראשית אוקטובר 2007 חזו האנליסטים בוול-סטריט (מה שאנחנו אוהבים לכנות כקונצנזוס התחזיות), כי רווחי הרבעון הרביעי של החברות הנסחרות במדד ה-S&P 500, יצמחו חיובית ב-11.5%. והנה, בשבוע שעבר כבר התדרדר צפי הקונצנזוס, לירידה בשיעור של 17.6% ברווחיהן של החברות בארה"ב ברבעון האחרון של 2007. ועתה, התחזית הנוכחית, המשקללת את תוצאות החברות שכבר דיווחו יחד עם הציפיות לדוחות שטרם פורסמו, מדברת על קיטון עוד יותר חד ברווחים לעומת השנה שעברה, בשיעור של 20.7%.
לא נעים, אך חכו – זה עוד לא הסוף: נוכח התמונה העגומה העולה מדוחות הרבעון הרביעי, הרי שהשחיקה בציפיות הכלליות של השוק כבר החלה לגלוש לתוך שנת 2008: כיום, האנליסטים חוזים צמיחה אנמית למדי ברווחי החברות לשני הרבעונים הראשונים של 2008 – 2.8% ברבעון הראשון, ו-3.5% ברבעון השני (בשבוע שעבר התחזיות היו מעט אופטימיות יותר: 3.8% ו-4.2%, בהתאמה).
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.37% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
