שוק המעו"ף: אחד השבועות היותר חשובים

הנחת העבודה לשבוע הקרוב היא בעצם שובה של התנודה
עידו סמואל |

השבוע הקרוב הוא אחד השבועות החשובים ביותר למדד המעו"ף. המדד הגיע, מבחינה טכנית, לרמה קריטית של 1160. שבירה של רמה זו כלפי מטה תקבע את המגמה המשנית של המדד כיורדת.על פי שיטת הניתוח הטכני, על הסוחר לסחור על המגמה המשנית. כלומר, אם המגמה המשנית היא ירידה – כל עליה היא בגדר תיקון טכני והזדמנות כניסה לשורט (כפי שבמגמת עליה כל ירידה מוגדרת כתיקון טכני והזדמנות כניסה ללונג). אין צורך להכביר מילים על המשמעות של דבר זה עבור סוחרי המעו"ף. גם הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך העצבנות והירידות בשוק, לפחות בחודשים הקרובים. עם זאת, לסוחר מעו"ף, בניגוד לעמיתיו מנהלי ההשקעות הסולידיות, יש את הזכות ואף החובה להתהפך ברגע שהשווקים מאותתים על שינוי במגמה.

בשבוע שעבר הנחנו כי יום המסחר הראשון יפתח בירידה חדה לעבר רמת ה-1180 תוך עליה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף. לכן המלצתנו הראשונית הייתה לשבת על הגדר ולא לסחור דווקא בשבוע זה – כיוון שהסיכון גבוה במיוחד. בשבוע שעבר ציינו את "חולשת השורים בוול-סטריט ודווקא את חוזקם של הדובים" ומצב זה אכן נשאר בשליטת הדובים. עוד ציינו כי "חשוב מאוד לציין כי מי שאינו מנוסה בשוק המעו"ף – עדיף לו להמתין על הגדר בשבוע הקרוב" . דבר זה נכון שבעתיים בשבוע הקרוב ובוודאי בשבוע הפקיעה. דהיינו, חודש ינואר הוא לא החודש בו כדאי להתנסות ולהיכנס לשוק לאחד אשר רק מתחיל צעדיו הראשונים בשוק.

עבור מי שהיה מוכן לקחת את הסיכון הצענו לנצל את הירידה החדה ואת העלייה בסטיית התקן (שבסופו של דבר לא עלתה כפי שציפינו והגיעה בשיא לרמה של 19 בלבד!), ולמכור בחסר את אוכף 1180 תוך קניית הגנה בדמות אופציית פוט 1160. למרות שסטיית התקן לא עלתה כמצופה, אסטרטגיה זו הייתה מורווחת לכל אורך השבוע, כאשר האוכף נמכר בתחילתו של יום ראשון בכ-4400 ₪, ערכו נשחק בצורה משמעותית לאורך השבוע. במחצית השנייה של יום חמישי החלו ירידות חדות בבורסה עקב רצף של הודעות שליליות מצד חברות מובילות במדד (מכתשים אגן – אזהרת רווח שהביאה אותה לירידה של 18%, טבע עם התפטרות בארט ובנק הפועלים שדיווח על מחיקה בגובה של מיליארד ₪). דבר זה העלה את סטיות התקן באופציות ושחק את הרווח שנוצר עד אז. כיוון שזהו טור שבועי אותו אין באפשרותנו לעדכן, אנו סמוכים על שיקול הדעת הבריא של הקוראים הרבים – כאשר האסטרטגיה מניבה רווחים משמעותיים, ניתן לממש את כולה או את חלקה ולקחת את הרווחים.

הנחת העבודה לשבוע הקרוב היא בעצם שובה של התנודה. התנודה הזו כנראה שתשרור בשווקים בארץ ובחו"ל בחודשים הקרובים, לפחות עד שיצאו לאור הדוחות השנתיים ושל הרבעון הראשון, אז אפשר יהיה להעריך נכונה את ההשפעה האמיתית של משבר האשראי על ביצועי החברות במשק. בינתיים ניזונים השווקים משמועות רבות בנוגע לריבית במשק האמריקאי, דיווחים על מחיקות נוספות של חברות פיננסיות ואזהרות רווחים של חברות רבות. כל אלו מכניסים את המדדים לעצבנות יתירה, אותה יכולנו לראות השבוע במדדים בוול-סטריט – עת המדדים עובדים מירידות חדות לעליות חדות וחוזר חלילה ביום אחד של מסחר.

העצבנות הזו היא סיוטו של המשקיע המצפה לתשואה נאה מנכס כמו מניה. אותו משקיע יכול לראות מניה שברשותו עולה בתחילת יום המסחר, יורדת בחדות באמצעו, ומסיימת ללא שינוי בסוף יום המסחר. העצבנות הזו מרחיקה את המשקיעים הסולידיים משוק המניות וגורמת להם לעבור אל שוק האג"ח. כך ראינו את התשואות על האג"ח הממשלתי האמריקאי יורד לרמה נמוכה מאוד עקב ביקושים הולכים וגדלים לסחורה ה"בטוחה" הזו. עבור סוחרי הנגזרים זהו גן עדן, שכן התנודות הקיצוניות מעלות את סטיית התקן וגורמות לאופציות "להשמין" כתוצאה מכך. לכן, בנקודה בה מצוי המדד ומצויות האופציות, ישנו יחס טוב של סיכון/סיכוי לטובת הלונג (כלומר קניה של אופציות בניגוד למכירתן בחסר). למרות שמצב המדד מאותת על ירידות, ישנם מספר גורמים שעשויים לתדלק גם עליות במדדים – ציפיות לירידת ריבית בארה"ב, היעדר אלטרנטיבה ראויה (תשואות נמוכות מאוד באיגרות החוב) ואף הודעות על עסקאות של מיזוגים ורכישות בסקטור הפיננסי. לכן בשבוע הקרוב נמליץ על אסטרטגיה שמרוויחה מתנודתיות. אסטרטגיה כזו יכולה להיות קניית שוקת, קניית אוכף, קניית פרפר או קניית קונדור. לכל אסטרטגיה הסיכויים והסיכונים שלה, וכל סוחר צריך לעשות את שיקול הדעת שלו באשר לכך.

לסיכום, חשוב להדגיש את המצב הרגיש בשווקים. מחד – ישנן חדשות רעות רבות. חדשות אלו הופכות את התנועה בשוק לעצבנית והביאה את המדד להציג מגמה יורדת. מאידך – עצם העובדה שהחדשות הרעות כבר אינן בגדר ספקולציה, עשויה לסייע למדד למצוא תחתית. לכן קשה מאוד להעריך לאן הלך המדד – מעלה או מטה. הסבירות הטובה יותר, עבור סוחר מעו"ף, היא התנודה. יש צורך במיומנות גבוהה בניהול פוזיציה – מתי יש לממש רווחים, מתי לבצע סטופ-לוס וכו'. כפי שציינו מעלה, אין אפשרות בטור שבועי זה לעדכן בכל פעם שמתרחש מפנה בשוק המעו"ף התזזיתי. על כל סוחר להבין מראש מה נקודות הרווח ומהי נקודת קטיעת ההפסד שלו. בהצלחה.

*עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות ובלימוד פרקטי של שוק ההון.

**חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".