שוק המעו"ף: אחד השבועות היותר חשובים
השבוע הקרוב הוא אחד השבועות החשובים ביותר למדד המעו"ף. המדד הגיע, מבחינה טכנית, לרמה קריטית של 1160. שבירה של רמה זו כלפי מטה תקבע את המגמה המשנית של המדד כיורדת.על פי שיטת הניתוח הטכני, על הסוחר לסחור על המגמה המשנית. כלומר, אם המגמה המשנית היא ירידה – כל עליה היא בגדר תיקון טכני והזדמנות כניסה לשורט (כפי שבמגמת עליה כל ירידה מוגדרת כתיקון טכני והזדמנות כניסה ללונג). אין צורך להכביר מילים על המשמעות של דבר זה עבור סוחרי המעו"ף. גם הנתונים הכלכליים תומכים בהמשך העצבנות והירידות בשוק, לפחות בחודשים הקרובים. עם זאת, לסוחר מעו"ף, בניגוד לעמיתיו מנהלי ההשקעות הסולידיות, יש את הזכות ואף החובה להתהפך ברגע שהשווקים מאותתים על שינוי במגמה.
בשבוע שעבר הנחנו כי יום המסחר הראשון יפתח בירידה חדה לעבר רמת ה-1180 תוך עליה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף. לכן המלצתנו הראשונית הייתה לשבת על הגדר ולא לסחור דווקא בשבוע זה – כיוון שהסיכון גבוה במיוחד. בשבוע שעבר ציינו את "חולשת השורים בוול-סטריט ודווקא את חוזקם של הדובים" ומצב זה אכן נשאר בשליטת הדובים. עוד ציינו כי "חשוב מאוד לציין כי מי שאינו מנוסה בשוק המעו"ף – עדיף לו להמתין על הגדר בשבוע הקרוב" . דבר זה נכון שבעתיים בשבוע הקרוב ובוודאי בשבוע הפקיעה. דהיינו, חודש ינואר הוא לא החודש בו כדאי להתנסות ולהיכנס לשוק לאחד אשר רק מתחיל צעדיו הראשונים בשוק.
עבור מי שהיה מוכן לקחת את הסיכון הצענו לנצל את הירידה החדה ואת העלייה בסטיית התקן (שבסופו של דבר לא עלתה כפי שציפינו והגיעה בשיא לרמה של 19 בלבד!), ולמכור בחסר את אוכף 1180 תוך קניית הגנה בדמות אופציית פוט 1160. למרות שסטיית התקן לא עלתה כמצופה, אסטרטגיה זו הייתה מורווחת לכל אורך השבוע, כאשר האוכף נמכר בתחילתו של יום ראשון בכ-4400 ₪, ערכו נשחק בצורה משמעותית לאורך השבוע. במחצית השנייה של יום חמישי החלו ירידות חדות בבורסה עקב רצף של הודעות שליליות מצד חברות מובילות במדד (מכתשים אגן – אזהרת רווח שהביאה אותה לירידה של 18%, טבע עם התפטרות בארט ובנק הפועלים שדיווח על מחיקה בגובה של מיליארד ₪). דבר זה העלה את סטיות התקן באופציות ושחק את הרווח שנוצר עד אז. כיוון שזהו טור שבועי אותו אין באפשרותנו לעדכן, אנו סמוכים על שיקול הדעת הבריא של הקוראים הרבים – כאשר האסטרטגיה מניבה רווחים משמעותיים, ניתן לממש את כולה או את חלקה ולקחת את הרווחים.
הנחת העבודה לשבוע הקרוב היא בעצם שובה של התנודה. התנודה הזו כנראה שתשרור בשווקים בארץ ובחו"ל בחודשים הקרובים, לפחות עד שיצאו לאור הדוחות השנתיים ושל הרבעון הראשון, אז אפשר יהיה להעריך נכונה את ההשפעה האמיתית של משבר האשראי על ביצועי החברות במשק. בינתיים ניזונים השווקים משמועות רבות בנוגע לריבית במשק האמריקאי, דיווחים על מחיקות נוספות של חברות פיננסיות ואזהרות רווחים של חברות רבות. כל אלו מכניסים את המדדים לעצבנות יתירה, אותה יכולנו לראות השבוע במדדים בוול-סטריט – עת המדדים עובדים מירידות חדות לעליות חדות וחוזר חלילה ביום אחד של מסחר.
העצבנות הזו היא סיוטו של המשקיע המצפה לתשואה נאה מנכס כמו מניה. אותו משקיע יכול לראות מניה שברשותו עולה בתחילת יום המסחר, יורדת בחדות באמצעו, ומסיימת ללא שינוי בסוף יום המסחר. העצבנות הזו מרחיקה את המשקיעים הסולידיים משוק המניות וגורמת להם לעבור אל שוק האג"ח. כך ראינו את התשואות על האג"ח הממשלתי האמריקאי יורד לרמה נמוכה מאוד עקב ביקושים הולכים וגדלים לסחורה ה"בטוחה" הזו. עבור סוחרי הנגזרים זהו גן עדן, שכן התנודות הקיצוניות מעלות את סטיית התקן וגורמות לאופציות "להשמין" כתוצאה מכך. לכן, בנקודה בה מצוי המדד ומצויות האופציות, ישנו יחס טוב של סיכון/סיכוי לטובת הלונג (כלומר קניה של אופציות בניגוד למכירתן בחסר). למרות שמצב המדד מאותת על ירידות, ישנם מספר גורמים שעשויים לתדלק גם עליות במדדים – ציפיות לירידת ריבית בארה"ב, היעדר אלטרנטיבה ראויה (תשואות נמוכות מאוד באיגרות החוב) ואף הודעות על עסקאות של מיזוגים ורכישות בסקטור הפיננסי. לכן בשבוע הקרוב נמליץ על אסטרטגיה שמרוויחה מתנודתיות. אסטרטגיה כזו יכולה להיות קניית שוקת, קניית אוכף, קניית פרפר או קניית קונדור. לכל אסטרטגיה הסיכויים והסיכונים שלה, וכל סוחר צריך לעשות את שיקול הדעת שלו באשר לכך.
לסיכום, חשוב להדגיש את המצב הרגיש בשווקים. מחד – ישנן חדשות רעות רבות. חדשות אלו הופכות את התנועה בשוק לעצבנית והביאה את המדד להציג מגמה יורדת. מאידך – עצם העובדה שהחדשות הרעות כבר אינן בגדר ספקולציה, עשויה לסייע למדד למצוא תחתית. לכן קשה מאוד להעריך לאן הלך המדד – מעלה או מטה. הסבירות הטובה יותר, עבור סוחר מעו"ף, היא התנודה. יש צורך במיומנות גבוהה בניהול פוזיציה – מתי יש לממש רווחים, מתי לבצע סטופ-לוס וכו'. כפי שציינו מעלה, אין אפשרות בטור שבועי זה לעדכן בכל פעם שמתרחש מפנה בשוק המעו"ף התזזיתי. על כל סוחר להבין מראש מה נקודות הרווח ומהי נקודת קטיעת ההפסד שלו. בהצלחה.
*עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות ובלימוד פרקטי של שוק ההון.
**חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
