האם יהיה אפקט ינואר?

כנראה שהתשובה מורכבת בדיוק כמו התשובה לשאלה האם היה או לא היה "ראלי סוף שנה"
רונן אביגדור |

בשורה התחתונה בארה"ב - המשקיעים "מתרגלים" למשבר שיימשך לתוך 2008 ובוחרים בחצי המלא של הכוס: המשך הפחתות הריבית יבלום ההאטה ויטיב עם השווקים הפיננסיים. אנו בדעה כי תהיה פגיעה בצריכה הפרטית – מנוע הצמיחה של המשק האמריקאי.

בשורה התחתונה בישראל בישראל - למרות העלייה בציפיות האינפלציוניות, נשמרת העדיפות לאג"ח צמוד המדד, אם כי האיזון בין השקלים לצמודים קרב. במניות – רמת השערים נוחה להשקעה.

בארה"ב

האומנם "כלכלה חדשה" לפיה צמיחת השווקים המתעוררים במזרח תאזן את ההאטה בארה"ב? רק באופן חלקי. הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה מזרימים כספים לשווקים במטרה למנוע את גלישת המשקים להאטה/מיתון ובכך מסמנים, כי למרות ה-"מילכוד המוניטרי", לפיו נדרשות העלאות ריבית כדי לדכא הלחצים האינפלציוניים מחד והורדות ריבית במטרה לחלץ את המשק מהאטה מאידך, סביר שה-Fed ימשיך בהפחתות הריבית גם במהלך 2008 – חדשות טובות לשווקים הפיננסים. המשקיעים "מתרגלים" למשבר, כפי שניכר בצמצום הפער בין הלייבור לתשואות האג"ח הממשלתי.

בישראל

בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית במהלך הרבעון הראשון של 2008. חידוש ההתחזקות של השקל והמדדים השליליים הצפויים בינואר ופברואר מאפשרים לפישר מרחב תמרון וגמישות. הרבה תלוי בהתנהגות השקל ובמחירי הסחורות וחומרי הגלם בעולם. למעט בתחום הנדל"ן, האינפלציה בישראל איננה "אינפלציה של ביקושים" ולפיכך רגישותה למחירי הסחורות בחו"ל ולשינויי מטבע בעולם הינה גבוהה.

יהיה "אפקט ינואר"? עוד לא ייבש הדיו על הויכוח אם היה או לא היה ראלי סוף שנה (אצלנו, התשובה מורכבת כמו שנת 2007 כולה: היה ראלי במניות הכבדות אבל ממש לא במניות היתר. היה ראלי בצמודי המדד בעוד הוא מדלג על האפיק השקלי) ונשאלת השאלה מה עם אפקט ינואר?

למרות רמות מחירים נוחות במניות בישראל ובארה"ב, סביר שנראה עלייה בתנודתיות שווקי המניות בארץ ובעולם: לנוכח ריבוי נתונים כלכליים סותרים ומורכבות תמונת המאקרו, במיוחד בארה"ב, צפויה עלייה ברמת התנודתיות בשווקים בעולם ולפיכך גם אצלנו.

צמודים או שקלים? בשל העובדה שהציפיות האינפלציוניות "עלו מדרגה" לכ-2.75% בממוצע, העדיפות לאפיק הצמוד בישראל נשמרת אולם נשחקת בעוצמתה. לאור הלחצים האינפלציוניים נדרשת פרמיית סיכון גבוהה, מעבר לזו הגלומה כיום באפיק השקלי. גם הציבור מתאים את נכסיו ומגדיל החזקה בצמודי המדד.

ב-2007 האינפלציה חרגה מהיעד (1%-3%) בעוד הדולר נחלש לעומת השקל בכ-7% ולפיכך אנו סבורים כי סיכון האינפלציה בישראל "עלה מדרגה" ויחד איתו גדלה גם האטרקטיביות של האפיק הצמוד לפחות במחצית הראשונה של 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.