פרופ' גלן יאגו: "הצפון לא חייב להיות הפריפריה של המדינה"
בשבוע שעבר התקיים במרכז הבינתחומי בהרצלייה, כנס עמיתי קרן קורת-מכון מילקן בו השתתפו נציגים בכירים מהמגזר העסקי, משרדי ממשלה ואקדמיה, כאשר הבולט מביניהם היה פרופסור גלן יאגו, המכהן כראש לימודי הון במכון מילקן העולמי שבסנטה מוניקה, ארה"ב, ובתכנית העמיתים במכון קורת–מילקן בישראל.
חלקכם מכירים אולי את מכון מילקן דרך מדד הנגישות של מכון מילקן, אותו יצר פרופ' יאגו. המדד הינו סקר שנתי המודד את הנגישות להון עבור יזמים על פני מדינות. כמו כן, המכון יצר במשותף את מדד אי השקיפות, המודד סיכונים פיננסיים בהקשר לשחיתות, חוק, אכיפה, חשבונאות ותחומי רגולציה בינלאומית, המתפרסם באופן קבוע בוול סטריט. אך חוץ מהמדד, מכון מילקן ידוע כמכון חשיבה כלכלי עצמאי שחקק על שמו לתרום לשיפור החיים והתנאים הכלכליים של קבוצות אוכלוסין שונות בארה"ב ומסביב לעולם, וזאת על ידי סיוע לעסקים ולמנהיגי מדיניות ציבורית בזיהוי ויישום רעיונות חדשניים עבור יצירת שגשוג רחב בסיס.
במסגרת ביקורו של פרופ' יאגו בארץ, אשר הגיע לסבב פגישות וכנסים לקידום הכלכלה הישראלית, הואיל פרופ' יאגו לחלוק עמנו את פועליו של מכון מילקן ישראל. בין הפרויקטים הבולטים אשר עליהם דיבר, היו הסרת מחסומים רגולאטורים בשוק האג"ח המוניציפאלי באמצעות פרויקט ניסיוני שבוצע עבור עיריית תל אביב והועתק גם ע"י עיריית ראשון לציון, רמלה, ערד, בת ים ורשויות מקומיות נוספות. בנוסף, תכנון והערכת תוכנית לאומית להרחבת הלוואות לעסקים קטנים - פתיחה ביוזמה ראשונה מסוגה, לחידוש ופיתוח עירוני (ג'נסיס חיפה). הכשרת חברי כנסת וועדות כנסת בנושאי בטחון, חידושים במדיניות לפיתוח עירוני, לפיתוח אזורי ורתימתו של השלטון לסיוע קהילתי. הענקת מלגות לבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה, המשמשים כנתחי מדיניות כלכלית בקרב חברי כנסת ורשויות ממשלתיות, ולעריכת מחקרים כלכליים.
אזור הצפון - "ממש לא פריפריה"
מהפגישה עמו עלה, כי מכל הנושאים בהן עוסק פרופ' יאגו הנושא העומד בראש מעייניו, המאתגר ביותר עבורו, הינו שיקום כלכלי ופיתוח צפון הארץ בהמשך למלחמת לבנון השנייה. פרופ' יאגו סיפר כי הגיע לישראל בתקופת מלחמת לבנון השניה כדי להשתתף בוועידה שאורגנה ע"י מכון מילקן בנושא פיתוח כלכלי של הגליל, אך עקב מלחמת לבנון נאלצו במכון לבטל את הועידה.
פרופ' יאגו הוסיף, כי במהלך שהותו בישראל בתקופת מלחמת לבנון השניה נסע באחד הערבים לצפון הארץ מכיוונה של ת"א, בנסיעה שארכה רק כשעה וחצי. "הצפון הוא לא פריפריה אם ניתן להגיע אליו בזמן כה קצר", אמר פרופ' יאגו והוסיף, כי אחת הבעיות בפיתוח הצפון היא ההתייחסות כלפיו כפריפריה, "אתם לא יכולים להגדיר אזור כפריפריה ולצפות שהוא יתפתח כמו ת"א".
כמובן, שכולנו יודעים שנסיעה כזאת ביום רגיל שהמלחמה לא ברקע והכבישים לא ריקים הייתה יכולה להתארך לשלוש שעות. "פה בדיוק נמצאת הבעיה שצריכים לפתור בישראל", התייחס פרופ' יאגו ואמר שפיתוח תשתיות ויצירת מקומות עבודה באזור הצפון הן הפיתרון לבעיה.
ממחקר שערך מכון מילקן עולה, כי המצב הכלכלי בצפון הארץ מוזנח כבר זמן רב, אך לפני המלחמה נושא זה נעשה לעניין מרכזי במדיניות הציבורית המחודשת, לאחר ההתנתקות מעזה ולאור הצורך בטיפול בנושאי ביטחון כלכלי פנימי. האזור מאופיין בשיעור אבטלה גבוה יחסית (11.5% בהשוואה לאחוזים לאומיים), שיעור עוני גבוה (36% מתחת לקו העוני, בהשוואה ל-24% במדינה), והכנסה ממוצעת נמוכה (77% מהממוצע הלאומי). בנוסף, עברו על האזור חמש שנים של הגירה שלילית, מגמה אשר המשיכה ללא הפוגה לפני המלחמה.
כמובן שהמלחמה רק החמירה את המצב, ואזור הצפון יותר מתמיד דורש היום זרימה מהירה של הון עבור השתלבות בכלכלת הצמיחה הבסיסית של המדינה ולא, האזור יישאר פגיע יותר ויותר מפני החמרה כלכלית ללא השלמת פרויקטים של תשתיות ופיתוח עסקי, הנדחים מזה זמן רב, בתחום החייאת הערים, הסביבה, האנרגיה, התקשורת, התחבורה והמים.
לא הכל שחור
מאז מלחמת לבנון השנייה, זרמו לישראל הצעות לסיוע חירום, אבל סיוע מסוכנויות ממשלתיות ומגופים זרים הוא לרוב בלתי מספיק או שהגישה אליו מגושמת מדי עבור פרויקטים ארוכי טווח של תשתיות ופיתוח.
מסיבה זאת, אומר פרופ' יאגו, על האזור להתמקד באפשרויות מימון חלופיות – מינוף כספים ממשלתיים זמינים דרך שווקי ההון, על מנת לעמוד בעלויות פרויקטים בתנאים משופרי אשראי, תוך קיצור זמן ההגעה לשוק ליישום פרויקטים. "דבר זה יהיה כרוך ביוזמות במגזר הפרטי, ובשותפויות ציבוריות-פרטיות".
במחקר שערכו עמיתי קורת, על אפשרויות המימון המתאימות לאזור הצפון נבחרו שלושה תוכניות כטובות ביותר. הראשונה, פיתוח רשות אגרות חוב לפיתוח מחודש ושיקום של צפון ישראל, עבור תשתיות ופרויקטים ציבוריים-פרטיים. פרופ' יאגו הסביר, כי ארה"ב מנפיקה כבר מזה זמן רב אג"ח עבור פיתוח תשתיות ופיתוח אזורי (הנקראות לרוב אג"ח מוניציפאלי או אג"ח עבור הכנסה), מנהג החדש למדי בישראל.
השנייה, הרחבת קרנות קורת לישראל, עמותה לפיתוח כלכלי לפיתוח עסקים קטנים. באמצעות קרן ההלוואות המתחדשות שלה, קרנות קורת מפעילה כספים פילנתרופיים במגזר הפרטי, ומספקת הלוואות לעסקים קטנים, יוזמות זעירות והלוואות מיקרו-כלכלה. מאז התחלתה, קרנות קורת סייעו בקבלת יותר מ-125 מיליון דולר במימון עם בנקים שותפים, ל-4000 עסקים קטנים חדשים ומתרחבים.
אמצעי מימון חדשני – CCX ופיתוח התחייבות הלוואות בעירבון – CLO
השלישית, פיתוח התחייבות הלוואות עירבון (CLO) לעסקים קטנים בצפון הארץ. CLO, הינו נייר ערך כספי שהנכסים ותזרימי המזומנים הקשורים למשקיעים, עליהם הוא מתבסס, כוללים מאגר מגוון של הלוואות עסקיות, כדומה להתחייבויות שעבוד בעירבון (CMO), מלבד מכך שהנכסים עליהם הן מתבססות הם הלוואות. שיטה זו יוצרת ערבות-יתר במאגר, על מנת לספק ביטחון נוסף למשקיעים. התחייבות CLO מכוונות צפון ישראל, תאפשר לקרנות קורת ולבנקים למנף את ההלוואות כך שתיווצר נזילות במגזר האשראי המוגבל לעסקים קטנים.
ישנם שני מאגרים פוטנציאלים לשיפור האשראי בשימוש CLO עליהם ממליצים במכון מילקן. הראשון הינו ממשלת ישראל, העשויה לשקול השתתפות במתן בטוחה ממשלתית, שתדרבן את הבנקים להלוות כספים למלווים בסיכון גבוה. השני, הינם גופים פילנתרופיים ומוסדות. כמובן שעל-מנת שכל זה יצליח, ויתקיים איגוח מוצלח של הלוואת, הזדקקו הגופים לשותף מקומי שיפעל כמממן פיננסי.
פרופ' יאגו העלה גם את השימוש באמצעי מימון חדשני, תוכנית פיצוי של הבורסה לשינוי האקלים בשיקגו (CCX – Chicago Climate Exchange) כאפשרות נוספת. על ידי שתילת עצים מחדש באזורי היערות שהושמדו בצפון ישראל במהלך המלחמה והשתתפות בתוכנית CCX, מעריכים במילקן שהאזור יכול להרוויח סכום של כ-3.5 מיליון דולר לאורך 20 שנים.
לסיכום, ביטחון כלכלי בכל אזור צפון הארץ דורש שיקום כלכלי ומפנה מהתנאים שקדמו למלחמה, אלו שהזניחו את ה"פריפריה" של המדינה. ניתן רק לקוות שמימון פרויקטים לחיזוק צפון ישראל יקבלו עדיפות רבה, פרויקטים שיאסרו את תואר ה"פריפריה", בכל מובן של מילה, מאזור הצפון.
